חוק יסוד: הכנסת – הבדלי גרסאות
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|תמונה=[[קובץ:Knesset in Jerusalem Israel.jpg|מרכז|200px]] |
|תמונה=[[קובץ:Knesset in Jerusalem Israel.jpg|מרכז|200px]] |
||
|תאריך לועזי=[[12 בפברואר]] [[1958]] |
|תאריך לועזי=[[12 בפברואר]] [[1958]] |
||
|תאריך עברי=כ"ב |
|תאריך עברי=[[כ"ב בשבט]] [[התשי"ח]] |
||
|כנסת=[[הכנסת השלישית|שלישית]] |
|כנסת=[[הכנסת השלישית|שלישית]] |
||
|מספר תומכים= |
|מספר תומכים= |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|נוסח מלא=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod4.pdf אתר הכנסת] |
|נוסח מלא=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod4.pdf אתר הכנסת] |
||
}} |
}} |
||
'''חוק יסוד: הכנסת''' נתקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בתאריך כ"ב ב[[שבט (חודש)|שבט]] התשי"ח, [[12 בפברואר]] [[1958]], על ידי [[הכנסת השלישית]]. חוק זה הוא [[חוק יסוד|חוק היסוד]] הראשון שחוקק ב[[מדינת ישראל]]. |
'''חוק יסוד: הכנסת''' נתקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בתאריך כ"ב ב[[שבט (חודש)|שבט]] התשי"ח, [[12 בפברואר]] [[1958]], על ידי [[הכנסת השלישית]], ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//3/Plenum/3_ptm_251264.pdf פרוטוקול הישיבה הארבע מאות ושתים עשרה של הכנסת השלישית, יום רביעי, כ"ב שבט תשי"ח (12 פברואר 1958)], עמ' 928}} חוק זה הוא [[חוק יסוד|חוק היסוד]] הראשון שחוקק ב[[מדינת ישראל]]. |
||
[[חוק יסוד]] זה אינו מגדיר את סמכויותיה של הכנסת (ראו [[הצעת חוק יסוד: החקיקה]]), אך קובע בסעיף 1 שלו כי: "הכנסת היא בית-הנבחרים של המדינה". |
[[חוק יסוד]] זה אינו מגדיר את סמכויותיה של הכנסת (ראו [[הצעת חוק יסוד: החקיקה]]), אך קובע בסעיף 1 שלו כי: "הכנסת היא בית-הנבחרים של המדינה". |
||
גרסה מ־22:21, 3 באוגוסט 2018
תבנית:חוק יסוד חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.[1] חוק זה הוא חוק היסוד הראשון שחוקק במדינת ישראל.
חוק יסוד זה אינו מגדיר את סמכויותיה של הכנסת (ראו הצעת חוק יסוד: החקיקה), אך קובע בסעיף 1 שלו כי: "הכנסת היא בית-הנבחרים של המדינה".
סעיף 2 לחוק היסוד קובע: "מקום מושבה של הכנסת הוא ירושלים", ובסעיף 3 נאמר: "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר".
חוק יסוד: הכנסת עוסק באורך כהונתה של הכנסת, שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, כהונת חברי הכנסת, חסינות חברי הכנסת ובנייני הכנסת, עבודת הכנסת, עבודת ועדות הכנסת ועוד.
אורך כהונתה של הכנסת נקבע בסעיף 8 לארבע שנים מיום היבחרה, אולם סעיף 36 קובע שלאחר פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה, חייבת הכנסת הבאה לכהן עד למועד הקבוע בסעיף 9 (להלן), כך שלמעשה יכול להווצר מצב שהכנסת תכהן מעבר לתקופה של ארבע שנים.
מועד הבחירות נקבע בסעיף 9 כיום ג' השלישי לחודש חשוון, או יום ג' הראשון בחשוון במקרה שהשנה הקודמת הייתה מעוברת. מאז שנתקבל החוק נערכו רק ארבע פעמים בחירות במועד זה: הבחירות לכנסת הרביעית ב-1959, לכנסת השישית ב-1965, לכנסת השביעית ב-1969 ולכנסת השתים עשרה ב-1988.
סעיפים משוריינים בחוק
סעיף 4 - שיטת הבחירות: "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת".
סעיף 9א - הארכת תקופת כהונת הכנסת: (א)הכנסת לא תאריך את תקופת כהונתה אלא בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי הכנסת ואם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעיתן; תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות.
(ב)מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34, רשאית הכנסת, בהחלטה ברוב חבריה, להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9.
סעיף 34 - פיזור הכנסת טרם הזמן: "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה, ברוב חברי הכנסת"
סעיפים 44-45 - יציבות החוק: "44. על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.
45. אין לשנות סעיף 44 או סעיף זה, אלא ברוב של שמונים חברי כנסת"
סעיף 46 לחוק קובע כי הרוב הדרוש לעיל לעניין שינוי סעיפים מסוימים, יהא דרוש לגבי כל אחת משלוש הקריאות בכנסת (קריאה ראשונה, שנייה ושלישית).
תיקונים מרכזיים
- תיקון מס' 9 (נחקק: י"ג באב התשמ"ה, 31 ביולי 1985) - הוסיף את סעיף 7א, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שלא לפסול את רשימות כך והרשימה המתקדמת לשלום. הסעיף קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות.
- בג"ץ נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת. מבחנו היה שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במצע המפלגה, וישנן ראיות מכריעות לכך שהמפלגה חותרת ליעד כזה. כל זאת כדי למנוע ניצול לרעה של החוק בידי ועדת הבחירות המרכזית, שחבריה למעט ראש הוועדה הם פוליטיקאים. בג"ץ אף הפך מספר פעמים החלטות לפסילה, בהן רשימה של ברוך מרזל (בג"ץ 11280/02), ופעמיים רשימות ערביות בל"ד ורע"מ-תע"ל ב-2003 (בג"ץ 651/03) וב-2009. המפלגה היחידה שפסילתה אושררה בבג"ץ בשל תיקון זה הייתה רשימת "כך" של הרב מאיר כהנא, בכנסת ה-12 בבחירות 1988.
- תיקון מס' 10 (נחקק: כ"ו באדר ב' התשמ"א, 1 באפריל 1981) - הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).
- תיקון מס' 12 (נחקק: כ"ח בשבט התשנ"א, 12 בפברואר 1991) - הוסיף את סעיף 6א, המגביל את יכולתם של חברי כנסת לפרוש מסיעתם ולעבור אל סיעה הקיימת באותה הכנסת, בכלל ותמורת טובות הנאה בפרט, ואף קובע כי "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת".
- תיקון מס' 30 (נחקק: י"ב באדר התשס"א, 7 במרץ 2001) - הוסיף את סעיף 36א, הקובע כי אם לא נתקבל בכנסת חוק תקציב המדינה עד לתאריך 31 במרץ באותה השנה, אזי יחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה, ויערכו בחירות לכנסת בתוך 90 ימים.
- סעיף קטן (ב) לאותו התיקון מסייג ואומר, כי אם התקיימו בחירות לכנסת, או התקבל חוק לפיזור הכנסת, או שנשיא המדינה פתח בהליכים להרכבת ממשלה חדשה, בין היום בו אמורה הממשלה להגיש את התקציב (שהוא, לכל המאוחר, 1 בנובמבר שלפני תחילת שנת הכספים) לבין תום שלושת החודשים הראשונים של שנת התקציב (31 במרץ) - אזי חוק תקציב המדינה חייב להתקבל בכנסת עד 31 במרץ, או עד 45 יום מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר, ואם לא מתקבל החוק עד אז - הכנסת מתפזרת, ועורכים בחירות בתוך 90 יום.
- תיקון מס' 42 (נחקק ב-30 ביולי 2015), המכונה גם "החוק הנורווגי הקטן" - במרכזו חקיקת סעיף 42ג והרחבת סעיף 43. התיקון מסדיר את אפשרותו של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר להפסיק את חברותו בכנסת. במקומו של חבר הכנסת שהפסיק את כהונתו לפי סעיפים אלו יבוא המועמד הבא בתור ברשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה משתייך חבר הכנסת. בשונה מהתפטרות מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד ראש הממשלה, ראש הממשלה בפועל או ממלא מקום ראש הממשלה, תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן.
על פי הוראות התיקון, חבר כנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה, אך מי שהפסיק את חברותו בכנסת רשאי "להתחלף" עם שר או סגן שר אחר מרשימתו, ובכך לחזור ולכהן בכנסת עם הפסקת חברותו בה של שר או סגן שר אחר.
תיקון זה נחקק כהוראת שעה, ותוקפו בתקופת כהונת הכנסת העשרים בלבד.
- תיקון מס׳ 44 (נחקק ב-27 ביולי 2016), המכונה גם ״חוק ההדחה״ מאפשר להדיח חבר כנסת מכהונתו בשל העילות המנויות בסעיף 7א (שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במדינת אויב או בארגון טרור). תיקון זה נחקק בעקבות הביקורת שמתחה ח״כ חנין זועבי על מעשיהם של חיילי צה״ל בהשתלטותם על הספינה מרמרה. לפי התיקון לחוק, ועדת הכנסת צריכה להציע לכנסת את ההדחה, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, וזאת לאחר שקיבלה בקשה של 70 חברי כנסת, 10 מתוכם לא חברי קואליציה. הרוב הנדרש בכנסת להדחת חבר כנסת הוא של 90 חברי כנסת, וההדחה תיכנס לתוקף בתוך 14 יום.
לקריאה נוספת
- אמנון רובינשטיין, רענן הר-זהב, פירוש לחוקי-היסוד - חוק-יסוד: הכנסת, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ג
- אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, עמ' 243–263.
קישורים חיצוניים
חוק-יסוד: הכנסת בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבניתתבנית {{חוק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.
 חוקי־יסוד
| ||
|---|---|---|
| חוקי־יסוד משוריינים | הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם | 
|
| חוקי־יסוד משוריינים־חלקית | הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל | |
| חוקי־יסוד לא־משוריינים | נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו | |