מסילת העמק

המסלול החדש של רכבת העמק

עבודות על תוואי המסילה סמוך לתל קשיש

תחנת הרכבת יקנעם-כפר יהושע

תחנת הרכבת מגדל העמק-כפר ברוך

תחנת הרכבת בית שאן

מסילת העמק היא מסילת רכבת מחיפה לבית שאן, באורך של כ-60 קילומטר. המסילה מבוססת על מסלול רכבת העמק ההיסטורית שפעלה עד מלחמת העצמאות (ובשירות מקוצר עד עפולה עד שנת 1951), ותוואי המסילה סמוך מאוד לתוואי ההיסטורי בחלקים גדולים מהמסילה. עבודות הבנייה למסילה החלו ב־2011, הושלמו באביב 2016, והקו נחנך באוקטובר 2016, כקו נוסעים פרברי בין בית שאן - עפולה - חיפה - עתלית ובעתיד כקו משא מצומצם בין חיפה לבית שאן.

היסטוריה וההחלטה על חידוש הקו

רכבת העמק נסללה בראשית המאה ה־20 כשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, וקישרה בין נמל חיפה, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל, בית שאן, נהריים, צמח ומשם לדרעא ולדמשק שבסוריה. הפעלת הרכבת פסקה בראשית מלחמת העצמאות, בעקבות סדרת חבלות של כוחות ההגנה כנגד המסילה, שהתעבורה בה סייעה ללוגיסטיקה של הכוחות הערביים מסוריה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות חודשה חלקית פעולת המסילה בין חיפה לעפולה (שכמעט ולא נפגעה במלחמה), אך לא פעילות הרכבת לעמק יזרעאל, בית שאן וצמח, שדרשה שיקום נרחב יותר. בנוסף קטע מסילה קצר בין בית שאן וצמח (באזור נהריים) נותר בצד הירדני של הגבול. המסילה הושבתה כליל ב־1951 בשל אי-כדאיות כלכלית להפעלה. לאחר השבתתה פורקו חלקים מהמסילה, על חלק משטחה נסללו כבישים ודרכי עפר, והוקמו מבנים שונים, כדוגמת בסיס רמת דוד, בית סוהר שיטה ופארק בעפולה. חלק ממעברי הכביש של המסילה ההיסטורית הפכו לצמתים עמוסים, כדוגמת צומת הצ'ק פוסט וצומת העמקים.

בשנת 1998 נערך סקר אשר בחן את התאמת השטח להקמת מסילת רכבת מודרנית ובחודש אוגוסט בשנת 2003 הכריז שר התחבורה דאז אביגדור ליברמן, כי במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל, תחודש מסילת רכבת העמק. לשם כך הוגשה לאישור תוכנית לתשתיות לאומיות בה נערכו שינויים נוספים בתוואי המקורי בהתאם להתפתחויות נוספות שקרו בשטח מאז אושרו השינויים בתוואי שהוגדר בשנת 1988. שינויים אלו כוללים את הוצאת מסילת הרכבת מהתוואי ההיסטורי שעובר במרכז העיר עפולה, ותכנון תוואי חדש אשר יעקוף את עפולה מצפון ובחלקו אף יעבור בחפיר. תחנת עפולה החדשה תוכננה למרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בנקודה בין עפולה לעפולה עילית.

התוכנית, בהסתייגויות מסוימות, אושרה בידי ועדות התכנון לקראת סוף 2005 והייתה אמורה להיבנות בין השנים 2005–2008‏, אך בפועל עבודות הסלילה בקו החדש-ישן התעכבו בשל מחלוקות על הכדאיות הכלכלית של הקו ובשל עדיפויות קודמות לתקציב.

בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על הקמתה של מסילת העמק, כחלק ממיזם "נתיבי ישראל", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה לפריפריה. החלטת ממשלה קבעה שמימוש המיזם, בנוסף לסלילתה של מסילת עכו - כרמיאל יתחיל במהלך שנת 2011 ויבוצע על ידי נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, שעד אז עסקה בהקמת רשת הכבישים הבינעירונית בלבד, ולא על ידי רכבת ישראל, כפי שהיה עד אז. במרץ 2016 הסתיימה הנחת פסי המסילה. כלל העבודות של קו הרכבת הושלמו עד קיץ 2016 והקו החל לפעול באוקטובר 2016, בדיוק 111 שנים לאחר חנוכת רכבת העמק המקורית.

תחנת הרכבת מרכזית המפרץ (שתחילה כונתה "לב המפרץ מזרח") והייתה באחריות חברת יפה נוף החלה להבנות באיחור, ופתיחתה, אחרי כמה דחיות, מיועדת ל-1 ביולי 2018.

יעדי הקו

ל"רכבת העמק" נקבעו חמישה יעדים:

• מסילת רכבת לנוסעים ולמשא, לחיבור העמקים (עפולה, בית שאן) לנמל חיפה ולמרכז הארץ.
• קיצור זמני הנסיעה עבור תושבי העמקים המבקשים להגיע לאזורי תעסוקה בחיפה ובמרכז הארץ.
• הקטנת נפח תנועת המשאיות בכבישים.
• חיבור יבשתי בין מסילת רכבת העמק הישראלית ומסילת הרכבת בירדן לאירביד – וחיבורה לנמל חיפה, כפי שתוכנן בין ישראל לירדן. חיבור זה יאפשר שימוש ירדני בנמל חיפה לייבוא ולייצוא סחורות, צורך שחשיבותו גברה לאור מלחמת האזרחים בסוריה החל מ־2011, שהקשתה מאוד ואף מנעה שימוש בנמלים על החוף הסורי והלבנוני לשימושה של ירדן.
• שמירת אופציה לתוואי מסילתי עתידי מהעמק לגשר שייח' חוסיין, צמח – חמת גדר וסוריה.

מסלול הרכבת

מסילת העמק המודרנית פועלת במסלול בן 60 קילומטר בין חיפה לבית שאן דרך אזור יקנעם, עפולה ועמק יזרעאל ויש בה חמש תחנות נוסעים (מתוכן אחת בבניה), ו־2 תחנות בתכנון: מרכזית המפרץ (בבניה), תחנת הרכבת נשר (בתכנון), כפר יהושע-יקנעם, כפר ברוך-מגדל העמק, עפולה, תחנת הרכבת תל יוסף (בתכנון) ובית שאן. המסלול מיועד להפעלת קווי נוסעים וקווי משא במהירות של עד 160 קילומטר לשעה. המסילה נבנתה כמסילה בודדת לכל אורכה (דבר שיצריך מפגש רכבות בתחנות הרכבת או בתחנות תפעוליות לאורך הקו, וימנע הפעלה בתדירות גבוהה), אך עם הכנה תשתיתית להכפלת הקו (כדוגמת תוואי שמשאיר מקום להכפלת המסילה, וחפיר המתאים למעבר מסילה כפולה). משיקולים של תחזית לשיעור נוסעים נמוך וחסכון תקציבי לא נסללה המסילה כמסילה כפולה, וגשרים במסלולה נבנו ברוחב המתאים למסילה בודדת (אך עם אפשרות להרחבה).

המסילה מתחברת למסילת החוף בסמוך לגשר פז. מאפייני החיבור מאפשרים חיבור בין חלקה הדרומי של מסילת החוף, אך לא עם חלקה הצפוני, מה שיאפשר הפעלת רכבות מתל אביב וחיפה לעפולה ובית שאן, אך לא מנהריה, ויחייב נוסעים מאזור נהריה, עכו והקריות להחלפת רכבת בתחנת חיפה מרכז. עם פתיחתה העתידית של תחנת מרכזית המפרץ תתאפשר החלפת רכבות לבאים מצפון ולנוסעים מצפון בתחנת לב המפרץ. פתיחת תחנה זו צפויה להגדיל את כמות הנוסעים בקו, ולהגדיל את הנגישות אליו וממנו בחיפה וסביבתה.

ביחס למסלול ההיסטורי של המסילה, בחלקה המערבי בין גשר פז למחלף יגור עוברת המסילה מעט מצפון לתוואי המקורי (שעבר דרך צומת הצ'ק פוסט). בין מחלף יגור לצומת העמקים עוברת המסילה בתוואי כמעט זהה לתוואי המקורי. בין צומת העמקים לקריית חרושת עוברת המסילה החדשה בתוואי דרומי יותר, וחוצה את כביש 70 ונחל קישון על גבי גשר ממזרח לקריית חרושת (המסילה ההיסטורית חצתה את הכביש והנחל בצומת העמקים). ממזרח לקריית חרושת ממשיכה המסילה בסמוך לתוואי ההיסטורי מרחק קצר, ועוקפת מדרום את התוואי ההיסטורי, תחנת כפר יהושע הישנה ובסיס רמת דוד (היושב על המסילה ההיסטורית) עד כפר ברוך. מכפר ברוך ממשיכה המסילה על התוואי ההיסטורי עד מבואות עפולה, שם היא עוקפת את העיר והתוואי ההיסטורי מצפון. ממזרח לעפולה ועד בית שאן עוברת המסילה על התוואי ההיסטורי.

חברת רכבת ישראל מעריכה כי מרבית הנוסעים ירשמו בתחנת עפולה, שהיא החשובה והמרכזית ביותר בקו העמק, סיבה נוספת להערכת מספר נוסעים גבוה הוא שתחנת עפולה קרובה יחסית לעיר ולאזורי התעסוקה, בעוד תחנות כפר יהושע וכפר ברוך מרוחקות יחסית, ונדרשת תחבורה משלימה אליהם.

תוכניות עתידיות

שימוש במסילה למטען

מעבר לתחום הסעת נוסעים, למסילת העמק ישנה אפשרות לשימוש כקו רכבות מטען. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה חל קושי ניכר בהעברת סחורות מנמלי החוף הסורי והלבנוני דרך סוריה לירדן, והוחל ביבוא ויצוא בשיעור מצומצם דרך מעבר נהר הירדן ונמל חיפה, באמצעות משאיות שעשו שימוש בכבישים המחברים בין השניים דרך עמק יזרעאל. מסילת העמק תוכל להחליף את תנועת המשאיות בין נמל חיפה ובית שאן, ובסמוך לתחנת בית שאן נבנה מסוף מטענים קטן.

לפי תכנון עתידי המסילה תמשיך ותחצה את הגבול לירדן על גשר שייח' חוסיין ותתחבר לרשת הרכבות הירדנית כקו מטענים, ותשמש ליבוא ויצוא מירדן לאירופה בהיקפים גדולים, ובשלב מאוחר יותר תשמש אף את מדינות המפרץ ליבוא ויצוא סחורות מאירופה. עם זאת, תוכנית זו תלויה במדיניות חוץ ובסכסוך הישראלי-ערבי, וב2017 הוצגה על ידי ישראל כץ כחלק ממיזם מסילות לשלום אזורי.

מסילה לטבריה

על פי תוכנית של משרד התחבורה, בעתיד תקושר תחנת עפולה עם טבריה עילית במסילה כפולה. ביולי 2016 אישר שר התחבורה, ישראל כץ, תוכנית זו כחלק מתוכנית המסילה המזרחית העתידית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסילת העמק בוויקישיתוף

גשר מסילת העמק החדשה באזור הצ'ק פוסט. מימין בתי העיר נשר

• מסילת העמק - מערב ומסילת העמק - מזרח, באתר של החברה הלאומית לדרכים
• סמואל נטף, תיעוד מהיר מהקטר של נסיעה מתחנת בית שאן ועד לב המפרץ-מזרח, קיץ 2016, אתר יוטיוב
• טוביה ריבנר, שיר: נוֹסַעַת רַכֶּבֶת הָעֶמֶק אַחֲרֵי מְנוּחַת שִׁבְעִים שָׁנָה, כֻּלָּה חְדָשָה לְמְהַדְּרִין, באתר הארץ, 14 באפריל 2017

בניית המסילה

• נסים זמיר, רכבת העמק מבית שאן לחיפה תובא לאישור הממשלה בחודש הבא, 4 בפברואר 2010
• אבי חיים, רכבת העמק יוצאת היום לדרך, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2012
• מיכאל יעקובסון, רכבת העמק חוזרת: המסילה שתחבר מחדש את ישראל וירדן, באתר Xnet‏, 23 באוקטובר 2012
• אדם רויטר, רכבת העמק: הפרויקט הכלכלי המטופש ביותר, באתר ynet, 24 במרץ 2013
• מיכאל יעקובסון, התחנות של רכבת העמק מוכנות, אבל הנוסעים ימלאו את הקרונות?, באתר ynet, 24 באוגוסט 2016
• מירב מורן, ‏יותר מ-4 מיליארד שקל: רכבת העמק תעלה לנו ביוקר, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
• רועי צ'יקי ארד, מסע ברכבת העמק בדרך לשומקום, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2016