שלומי אלדר – הבדלי גרסאות

שלומי אלדר
לידה	11 בפברואר 1957 (בן 67); הרצליה, ישראל
מדינה	ישראל
עיסוק	איש תקשורת
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב
קישורים חיצוניים
פייסבוק	shlomi.eldar
טוויטר	shlomieldar

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:12, 9 באוגוסט 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שלומי אלדר (נולד ב-11 בפברואר 1957) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן באתר החדשות "אל-מוניטור". שימש ככתב חדשות 10 לענייני רצועת עזה משנת 2003 עד נובמבר 2012.

ביוגרפיה

אלדר החל את הקריירה שלו בתקשורת כשדרן רדיו ברשת ג'. לאחר קורס קריינים בטלוויזיה, החל ב-1990 לעבוד בחטיבת החדשות של הערוץ הראשון ככתב לענייני חינוך. זמן קצר אחר כך הועבר לתפקיד הכתב בדרום, ובין השאר סיקר את הנעשה ברצועת עזה לאחר חתימת הסכמי אוסלו. לאחר מכן שימש ככתב מדיני וכתב לעניינים מיוחדים. במסגרת זו נשלח לסקר את תוצאות רעידת האדמה באיזמיט (1999) ושידר את חילוצה של הילדה הישראלית שירן פרנקו מהריסות בניין על ידי צוות חילוץ של פיקוד העורף.^[1] שימש גם כעורך מבט לחדשות ויומן ליל שבת.

לאחר הקמת חברת החדשות של ערוץ 10 הצטרף לשורותיה ככתב ברצועת עזה. בשנת 2005 פרסם את ספרו "עזה כמוות" בהוצאת ידיעות ספרים הסוקר את המצב ברצועה מנקודת השקפתו. בשנת 2007 זכה בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית על סיקור הנעשה בעזה.

במהלך תקופתו ככתב בעזה התעמת לא מעט עם גורמים בצה"ל, וביקר את פעולות הצבא בשטחים^[2] בין השאר כאשר דיווח על הריסת בתים במבצע קשת בענן^[3], ביוני 2006 כאשר ניסה להוכיח שפגז צה"ל גרם למותם של שבעה מבני משפחת ראלייה בחוף עזה^[4] ובדצמבר 2008 כשעוכב לחקירה לאחר שהפר צו אלוף, האוסר על כניסת ישראלים לרצועה, זאת לאחר שהצטרף לספינה שהפליגה מקפריסין לעזה^[5]. בסרטו "חיים יקרים" ציין אלדר כי הוא משוכנע שעמיתו, צלם פלסטיני, נפגע מירי חיילי צה"ל שכוון לעבר אלדר.

במהלך מבצע עופרת יצוקה העלה אלדר לשידור חי את עז א-דין אבו אל-עייש, רופא מרצועת עזה שתיאר במהלך השידור את הפגיעה הקשה במשפחתו וזעק לעזרה.

ב-2010 יצא לאקרנים סרטו הדוקומנטרי "חיים יקרים", המתאר מאבק על חייו של תינוק פלסטיני הסובל ממחלה גנטית ממנה מתו שתיים מאחיותיו, על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה בעזה. התינוק פונה לבית חולים שיבא בו טופל על ידי רופאים ישראלים. לאחר שידור כתבה בחדשות 10 התקבלה תרומה כספית מאב שכול יהודי, שאיבד את בנו החייל, המאפשרת השתלת מח עצם. במהלך הסרט מציינת האם כי היא מייחלת שבבגרותו יהיה בנה שאהיד ושהיא תשלח אותו לפיגוע התאבדות בירושלים^[6]. הסרט זכה לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים והוקרן בהמשך השנה גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ופסטיבל הסרטים הבינלאומי היוקרתי טלורייד. בספטמבר 2010 זכה הסרט בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר ואף נכנס לרשימה המקוצרת (short list) של הסרטים הדוקומנטריים המועמדים לאוסקר. "חיים יקרים" נרכש להקרנה ברשת HBO והופץ להקרנות בבתי קולנוע בקנדה,צרפת,יפן ואוסטרליה .

בחודש מאי 2012 הופיע ספרו ״להכיר את חמאס״ בהוצאת כתר בו חשף את ערוץ התקשורת בין ח'אלד משעל מנהיג חמאס לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בתיווכם של איש קשר זר וראש השב"כ יובל דיסקין. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

בנובמבר 2012 הודיע על פרישתו מערוץ 10. מאז, הוא משמש פרשן של אתר חדשות המזרח-התיכון "אל-מוניטור"^[7].

אלדר הוא בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי המזרח התיכון בעת החדשה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

אלדר מתגורר בוושינגטון ועובד במכון המחקר וילסון סנטר^[8]. נשוי בפעם השנייה לעיתונאית והמחזאית מיכל אהרוני ואב לחמישה.

ב-2015 השתתף בתוכנית המציאות "מאסטר שף VIP" והיה המודח השלישי.

ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "ארץ זרה" (Foreign Land) בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה. בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל פאחם, גסאן עבאס.הסרט נרכש לשידור בתאגיד השידור הציבורי (כאן) ועורר את מחאתה של שרת התרבות מירי רגב שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי. [1]

ספריו

עזה כמוות, הוצאת חמד, ידיעות אחרונות, 2005
להכיר את חמאס, הוצאת כתר, 2012. הספר זיכה את אלדר בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

קישורים חיצוניים

פרופיל באתר נענע 10
עופר מתן, עכבר העיר אונליין, שלומי אלדר: "חמאס הם לא חונטה שטנית", באתר הארץ, 16 בינואר 2009
יוני בינרט, מעזה באהבה, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2010
לי-אור אברבך, ‏"אם היו בעזה כתבים ישראלים - התמונה הייתה אחרת", באתר גלובס, 11 באפריל 2011
מרב יודילוביץ', "חיים יקרים" יוקרן ב-30 בתי קולנוע בצרפת, באתר ynet, 23 במרץ 2011
צבי בראל, "להכיר את חמאס": הרחבת תחום המאבק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם שלומי אלדר, באתר iCast‏, 18 בנובמבר 2012
‫ דוד אברהם‏, נטישה נוספת בבית הוורד: שלומי אלדר עוזב את ערוץ 10, באתר וואלה!‏, 26 בנובמבר 2012‬
איילת שני, אני בשיחה - שלומי אלדר: "אנחנו לא עושים שום דבר נכון", באתר הארץ, 11 בינואר 2013
שני ליטמן, למה שלומי אלדר הרגיש לא רצוי פה?, באתר הארץ, 14 במרץ 2018
על הספר "עזה כמוות" באתר ידיעות ספרים
https://e.walla.co.il/item/3144584

הערות שוליים

^ השידור הציבורי אתכם ברגעים הגדולים שירן פרנקו מוצאת מבין ההריסות בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב
^ שלומי אלדר, נפצע במילוי תפקידו, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2005
^ רן בנימיני, עם שלומי אלדר בעזה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
^ נעמה לנסקי, משחקי כבוד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
^ גילי איזיקוביץ, העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008
^ קובי בן-שמחון, להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
אריאל קריל‏, ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה, באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2011
^ מאמריו של אלדר באתר אל-מוניטור
^ שלומי אלדר באתר המכון

[1] השידור הציבורי אתכם ברגעים הגדולים שירן פרנקו מוצאת מבין ההריסות בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב

[2] שלומי אלדר, נפצע במילוי תפקידו, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2005

[3] רן בנימיני, עם שלומי אלדר בעזה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005

[4] נעמה לנסקי, משחקי כבוד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007

[5] גילי איזיקוביץ, העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008

[6] קובי בן-שמחון, להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
אריאל קריל‏, ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה, באתר וואלה!‏, 12 באפריל 2011

[7] מאמריו של אלדר באתר אל-מוניטור

[8] שלומי אלדר באתר המכון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ב-[[2015]] השתתף ב[[תוכנית מציאות|תוכנית המציאות]] "[[מאסטר שף VIP]]" והיה המודח השלישי.
-ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "[[ארץ זרה]]" (Foreign Land) בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה. בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל פאחם, [[גסאן עבאס]].הסרט נרכש לשידור בתאגיד השידור הציבורי (כאן) ועורר את מחאתה של שרת התרבות מירי רגב שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי. [http://www.ice.co.il/media/news/article/732614]
+ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "[[ארץ זרה]]" (Foreign Land) בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ב[[פסטיבל חיפה]]. בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל פאחם, [[גסאן עבאס]].הסרט נרכש לשידור בתאגיד השידור הציבורי (כאן) ועורר את מחאתה של שרת התרבות מירי רגב שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי. [http://www.ice.co.il/media/news/article/732614]
 ==ספריו==