מסילות לשלום אזורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sagi128F17v (שיחה | תרומות)
מ Sagi freed העביר את הדף משתמש:Sagi freed/מסילות לשלום כלכלי אזורי לשם טיוטה:מסילות לשלום אזורי: הכנה לקראת העברה לערך
Sagi128F17v (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
| כותרת = קטעי רכבת קיימים
| כותרת = קטעי רכבת קיימים
}}
}}
{{מפת מיקום/המזרח התיכון}}

== מקטעים ==
== מקטעים ==
{|border=1 {{כותרת לקווי רכבת|width:auto;white-space:nowrap|collapse={{{1|no}}}}} align={{{1|left}}}
{|border=1 {{כותרת לקווי רכבת|width:auto;white-space:nowrap|collapse={{{1|no}}}}} align={{{1|left}}}

גרסה מ־15:28, 12 באוגוסט 2018

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
מסילת הרכבת המוצעת לעומת הנתיב הימי הנוכחי. האזורים המסומנים באדום הם אזורים אשר בהם תובלה סעודית הותקפה/ אויימה בתקיפה

מסילות לשלום כלכלי אזורי הוא פרויקט לחיבור סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי לנמל חיפה במסילות רכבת כתחלופה לנתיב הימי הקיים אשר מקיף את חצי האי ערב. הפרויקט נוצר ביוזמתם של ישראל כץ ובנימין נתניהו והוצג לראשונה באפריל[1]2017. הנתיב הימי הנוכחי עובר דרך מיצר באב אל-מנדב בעל נוכחות חות'ית לחופי תימן, ומיצר הורמוז בעל נוכחות צבאית איראנית כבדה אשר עוינים את הממשל הסעודי ו"הציר הסוני המתון", והתקיפו / איימו בהתקפה על תעבורה/תובלה ממדינות אלו[2][3]. בהצגת הפרויקט טען ישראל כץ כי התוכנית "תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית למדינות ערב לים התיכון. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל דמאם, הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ותעלת סואץ היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-1,600 ק"מ"[4]. בהקשר הסכסוך הישראלי-ערבי ציין ישראל כץ כי "התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך"[4]. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח ארצות הברית למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אשר "התרשם ממנה עמוקות"[4].

ישנן 2 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה


מקטעים

מסילות לשלום אזורי
Head station Pier
נמל חיפה
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קו לג'נין
Restricted border on track
גבול ישראל - ירדן
Bridge over water
נהר הירדן
Non-passenger station/depot on track Unknown route-map component "BAHN"
תחנת משא ליד עמאן
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קווים לעיראק ולפנים ירדן
Restricted border on track
גבול ירדן-סעודיה
Non-passenger station/depot on track Unknown route-map component "BAHN"
ריאד
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קווים למדינות המפרץ
Station on track Pier
נמל דמאם
Unknown route-map component "ENDEe"
המפרץ הפרסי



קטגוריה:תבניות קווי רכבת


הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לשרת את נתיב חיפה-ריאד לצרכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות,ישראל, ערב הסעודית, עיראק וירדן.

מעת הצגת הפרוייקט הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הרשימה הבאה מציגה סיכום של הנתיב המרכזי:[5][6]

סיבות לקידום הפרוייקט

  • סחר אירופי-ערבי. בעקבות מלחמת האזרחים הסורית והמלחמה בעיראק, נתיב הסחר שעבר דרך טורקיה - סוריה \ עיראק - ירדן, הועבר בחלקו לסחר במשאיות מנמל חיפה[7]. הנתיב דווח כמסורבל ובעייתי, עקב בידוק בטחוני קפדני בחיפה ובמעבר הגבול לירדן, והמכולות הגדולות עדיין מועברות לנמל עקבה בנתיב מסורבל. נתיב המסילה יקל את העברת הסחורות ויחסוך זמן ומכסים על נתיבי הסחר.
  • חיזוק הכלכלה הפלסטינית. חיבור הגדה המערבית למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
  • תמריץ להסדר מדיני. הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי.
  • חיזוק לקשרי ישראל - ערב הסעודית. המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים (מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)"[8]
  • הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני הציר השיעי. נתיב הסחר קיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות

הערות שוליים

  1. ^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ". נבדק ב-2018-08-04.
  2. ^ הראל, עמוס (2018-07-29). "תקרית ירי בים האדום מחממת עוד יותר את החזית בין ארה"ב לאיראן". הארץ. נבדק ב-2018-08-04.
  3. ^ "איראן: "ערוכים לפגוע בייצוא הנפט של שכנינו, אם יוטל עלינו חרם אמריקני" | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-08-04.
  4. ^ 1 2 3 אייכנר, איתמר (2017-05-04). "יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן". Ynet. נבדק ב-2018-08-04.
  5. ^ פוסט בדף הפייסבוק של ישראל כץ, 24.6.2018
  6. ^ "כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-08-04.
  7. ^ "להציל את ירדן ולהרוויח כסף". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2015-11-06. נבדק ב-2018-08-04.
  8. ^ רן דגוני וושינגטון, הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל, באתר Globes