הלחישה הרועמת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת רווחים מיותרים לפני שם הקטגוריה (תג) (דיון)
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:סרטים אמריקאיים וקטגוריות הבנות שלה (תג) (דיון)
שורה 49: שורה 49:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:סרטי להט"ב אמריקאיים]]
[[קטגוריה:סרטי להט"ב אמריקאיים]]
[[קטגוריה:סרטי 1961]]
[[קטגוריה:סרטי 1961]]

גרסה מ־08:52, 19 באוגוסט 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הלחישה הרועמת (שעת הילדים)
The Loudest Whisper ‏(The Children's Hour)
כרזת הסרט הלחישה הרועמת (שעת הילדים)
כרזת הסרט הלחישה הרועמת (שעת הילדים)
מבוסס על המחזה "שעת הילדים" מאת ליליאן הלמן (1934)
בימוי ויליאם ויילר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ויליאם ויילר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'ון מייקל הייס
עריכה רוברט סווינק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שירלי מקלין
אודרי הפבורן
ג'יימס גארנר
פיי ביינטר
מוזיקה אלכס נורת' עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פרנץ פלנר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 19 בדצמבר 1961
משך הקרנה 107 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3.600.000 ‏$
הכנסות 3,000,000‏$
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלחישה הרועמתאנגלית: The Loudest Whisper)[1] הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1961 בבימויו של ויליאם ויילר.

הסרט מבוסס על המחזה "שעת הילדים" של ליליאן הלמן משנת 1934. היא הייתה חלוצה בהעלותה את בעיות הלהט"ב על הבמה בזמן שקוד הייז התייחס רק לתעשיית הקולנוע.

ויליאם ויילר ביים את הגרסה הקולנועית הראשונה למחזה, לסרט בשם These Three בשנת 1936 עם תסריט "מכובס" של ליליאן הלמן שאיפשר את הפצת הסרט בתקופה שאסור היה להזכיר את המילה הומוסקסואליות בקולנוע אפילו ברמז.

בגרסה השנייה שונה התסריט אם כי הלסביות מוזכרת ברמזים דקים שהצופה הנבון יבין. פרט לנשיקה ידידותית קלה בין הגיבורות אין כל תיאור על הקרבה הפיזית ביניהן. גם האשמה נגדן לא נאמרת בקול אלא נלחשת באוזן ומכאן שם הסרט. התסריט גם מתאר את ההומופוביה הקשה שהייתה אז והייתה הגורם לסוף הטרגי בסרט. השחקנית מרים הופקינס ששיחקה בגרסה הראשונה תפקיד ראשי של המורה מרתה, שיחקה בגרסה זו תפקיד משני של דודתה.

תקציר העלילה

מרתה דובי (שירלי מקלין) וקארן רייט (אודרי הפבורן) הן חברות מגיל 17 שבו החלו ללמוד בקולג' להוראה. לאחר סיום הלימודים הן פתחו בעיירה קטנה, פנימייה קטנה לעשרים ילדות שם הן מורות ומנהלות. אתם נמצאת גם לילי (מרים הופקינס), דודתה של מרתה. שחקנית מתוסכלת ועצבנית המשמשת כמורה בפנימייה.

הסרט מתחיל בקבלת פנים בפנימייה למשפחות התלמידות. שתי תלמידות מנגנות סונטה של מוצרט בארבע ידיים ולאחר מכן מתכבדים בני המשפחות בכיבוד עשיר. בין האורחים מתבלטת גב' אמליה טילפורד (פיי ביינטר) שנכדתה מרי (קארן בלקין) לומדת בפנימייה. גב' טילפורד היא אישה אמידה ובעלת קשרים פוליטיים חזקים בעיירה. על פיה יקום וייפול דבר.

מרי היא ילדה מפונקת, מניפולטיביות ובעלת תכונות של בריונות. לאחר שהיא מגלה צמיד גנוב אצל התלמידה רוזלי היא סוחטת אותה שתגלה זאת אלא אם תענה לכל בקשה שלה.

קארן מאורסת לג'ו קארדין (ג'יימס גארנר), גינקולוג מצליח, קרוב משפחה של גב' טילפורד והם עומדים להתחתן.

קארן מענישה את מרי לאחר שתפסה אותה בשקר והיא מחליטה לנקום. לאחר שהאזינה לשיחה בין מרתה לדודתה על זה שאיננה מתעניינת בגברים וראתה נשיקה ידידותית וחטופה בין מרתה וקארן, היא מחליטה לפעול. בעת נסיעה במכונית של סבתה היא אומרת לה שברצונה לומר לה דבר נורא אבל רק בלחישה. היא לוחשת על אזנה של גב' טילפורד את הסוד הנורא שהיא יודעת על מרתה וקארן (הלחישה הרועמת). פניה הנדהמות של גב' טילפורד מביעות הכל. מרי מגייסת לטובתה את רוזלי ושניהן טוענות שראו את מרתה וקארן במצב אינטימי (ללא פירוט). כדור השלג מתחיל להתגלגל במהירות. בהשפעתה של גב' טילפורד מוציאים כל ההורים את בנותיהם מהפנימייה. מרתה וקארן תובעות את גב' טילפורד על הוצאת דיבה אך תביעתן נכשלת. הן מוחרמות בעיירה ונהגים הנוסעים בכביש הסמוך שולחים לעומתן תנועות מגונות.

קארן שואלת את ג'ו אם הוא מאמין שההאשמות נגדן אינן נכונות. הוא עונה כי אכן הוא חושב כך אבל אומר זאת בקול רפה, דבר שמספיק לקארן להחליט לנתק את הקשרים אתו.

לבסוף מוצאת אמה של רוזלי את הצמיד הגנוב. רוזלי נשברת ומספרת על כך שמרי סחטה אותה בגלל זה לתת עדות שקר נגד המורות. היא מודיעה זאת לגב' טילפורד וזו ממהרת לפנימייה, מתנצלת ומבקשת לפצות את מרתה וקארן על הנזקים שנגרמו להן, אבל זה מאוחר מדי.

קארן מציעה למרתה לעבור למקום אחר ולהתחיל מחדש אבל מרתה מסרבת בטענה שהפרשה תרדוף אחריהן לכל מקום. מרתה נשברת ומתוודה לפני קארן הנדהמת כי בעקבות הפרשה הבינה כי אהבה אותה אהבת נשים מרגע שהכירה אותה אבל הדחיקה את הרגש הזה ולא הייתה מודעת לו וכי היא מצטערת שהרסה להם את החיים.

מרתה בורחת לחדרה וקארן יוצאת לטייל בשבילי הפנימייה. כאשר היא רוצה לפתוח את דלתה של מרתה ולשוחח אותה היא מוצאת אותה נעולה. היא פורצת בכוח את הדלת ומוצאת את מרתה תלויה.

הסצנה האחרונה היא ההלוויה של מרתה שבסיומה עוזבת קארן את בית הקברות כשג'ון מתבונן בה מרחוק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זה שם הסרט בישראל ובבריטניה. בארצות הברית הוא הופץ בשם "שעת הילדים" (The Children's Hour) כשם המחזה המקורי של ליליאן הלמן.