מעשר כספים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:57, 19 באוגוסט 2018

מעשר כספים הוא נוהג יהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה, תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.

מקור

מקור קדום להלכה נמצא בסיפור בספר בראשית אודות אברהם שנתן מעשר משלל המלחמה למלכי-צדק מלך שלם, כהן לאל עליון^[1]. מאוחר יותר בספר^[2] אנו מוצאים את נכדו של אברהם, יעקב המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", במדרש פרקי דרבי אליעזר מובא שגם יצחק הפריש מעשר כספים^[3].

המקור ההלכתי הראשון הוא מהספרי המובא בדברי התוספות במסכת תענית, על דברי רבי יוחנן בתלמוד הדורש את הפסוק בספר דברים על מעשרות תבואה^[4], ”עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר”^[5]. הציטוט הוא: ”עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'”.
ציטוט זה אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו, ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל השולחן ערוך.

תוקף

האחרונים נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש (הב"ח) טוען כי מעשר כספים הוא בגדר מידת חסידות בלבד ואינו חובה הלכתית^[6]. לעומתו בעל הטורי זהב (דוד הלוי סגל) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות מעשר עני. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג מדאורייתא אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא מדרבנן בלבד^[7].

מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך מצוות הצדקה הכללית. הפוסקים^[8] כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שבכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כעין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.

הבדלי הגישות בפרטי הלכות מעשר כספים אצל הפוסקים השונים נובעים מההבדל במקור הדין. אלו שרואים במעשר חובה או מנהג נפרד מדין הצדקה הכללי יטו להתיר להשתמש בכסף למגוון יעדים רחב ביניהם מצוות שונות, צורכי ציבור ועוד^[9]. לעומת זאת ראיית הדין כחלק ממצוות הצדקה גוררת ממילא צמצום יעוד הכסף לצורכי עניים בלבד כפי שמתבקש מהגדרת המושג צדקה^[10]. כמו כן דרך חישוב העשירית (מהקרן או רק מהרווח) ישתנה בהתאם להבדלי הגישה.^[^{דרוש מקור]}

חישוב ההפרשה

ישנם דעות שונות בפוסקים בקשר להיקף חיוב המעשר:

הדעה המחמירה סוברת שיש להפריש מהברוטו, ללא שום ניכוי כלשהו.
הדעה המקילה סוברת שמכיוון שמעשר כספים הוא מדרבנן, אפשר להקל ולהפריש מעשר לאחר ניכוי כל ההוצאות החודשיות.
הדעה המקובלת ביותר בין הפוסקים היא שיש לחלק בין הוצאות העסק שיש לנכותו לפני חישוב ההפרשה, לבין הוצאות המחייה הפרטית, שאין לנכות הוצאה זו מהמעשר^[11].

מעשר וגמול למעשר

למרות שנותן המעשר איננו מצפה לתמורה מוחשית עבור נדיבותו, הרי שבתנ"ך ובמקורות נוספים מקובלת התפיסה כי מתן מעשר יוצר תמורה לנותן, אם כי תמורה שאינה תמיד מוחשית או מיידית. בספר מלאכי פרק ג' נכתב על כך במפורש: "הביאו נא את כל המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די ".

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעשר כספים בוויקישיתוף

הרב שלמה לוי, חובת הפרשת מעשר כספים ממשכורת צבאית, בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת הר עציון
מהלכות מעשר כספים, פורטל יהדות תימן
לעשר, להתעשר ולעשר, הרב אליעזר מלמד
מעשר וסולם יעקב, דיון ב- קהילת יזמות חברתית.
מעשרוניה - תוכנה לניהול מעשרות
מעשרוניה אונליין - אתר לניהול מעשרות
מעשר XML - תוכנת מעשרות

הערות שוליים

^ בראשית יד יח-כ
^ בראשית כח כב
^ פרק ל"ג
^ דברים יד, כב
^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד א'
^ יורה דעה סימן שלא
^ שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן א
^ הלכות מתנות עניים לרמב"ם, ז ה
^ ש"ך, דוד הלוי סגל יורה דעה רמט
^ רמ"א, יורה דעה רמט א
^ שו"ת שבט הלוי חלק ה' סימן קל"ג

[1] בראשית יד יח-כ

[2] בראשית כח כב

[3] פרק ל"ג

[4] דברים יד, כב

[5] תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ט', עמוד א'

[6] יורה דעה סימן שלא

[7] שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן א

[8] הלכות מתנות עניים לרמב"ם, ז ה

[9] ש"ך, דוד הלוי סגל יורה דעה רמט

[10] רמ"א, יורה דעה רמט א

[11] שו"ת שבט הלוי חלק ה' סימן קל"ג

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
 *[[שלמה לוי (רב)|הרב שלמה לוי]], [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/4-halak/19maaser.rtf חובת הפרשת מעשר כספים ממשכורת צבאית], בבית המדרש הווירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]
 *[http://temani.net/http/mnagim/halacot/text/11.htm מהלכות מעשר כספים], [[פורטן|פורטל]] [[יהדות תימן]]