דורון הרצוג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44: שורה 44:


==הגותו ויצירתו:==
==הגותו ויצירתו:==
"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זה בה משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא האמין שירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: ִ"א֥ישׁ ֶאת רֵע֖הוּ יְַעזֹ֑רוּ וְּלאִָח֖יו יֹאמ֥ר ֲחָזק"(ישעיהו מא, ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.
"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זהו משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא האמין שירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: ִ"א֥ישׁ ֶאת רֵע֖הוּ יְַעזֹ֑רוּ וְּלאִָח֖יו יֹאמ֥ר ֲחָזק"(ישעיהו מא, ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.


== הוקרה: ==
== הוקרה: ==

גרסה מ־16:49, 20 באוגוסט 2018

דורון הרצוג ​(כ"ג סיוון התשי"ז 57.6.22 - כ"ה ניסן התש"ע 2010.4.10 (מורה דרך וחוקר ירושלים, מחקרו ופועלו עבור בית העלמין היהודי 'סמבוסקי' שהוזנח וחולל, היוו פריצת דרך לשיקום המקום בחייו ולאחר מותו. פעל רבות להנחלת ערכי הציונות ומורשת ירושלים במסגרות חינוכיות ובאמצעים בלתי פורמליים. נולד ונפטר בירושלים.

קורות חייו:

נולד וגדל בירושלים בשכונת בקעה, בן לניצולי שואה. - למד בבית הספר היסודי "דוגמא" ובתיכון הדתי תיכון הימלפרב - פעל כנער להקמת סניף בני עקיבא בקעה בירושלים - הדריך סיורי קבוצות כבר בתיכון, התנדב במד"א במהלך מלחמת יום כיפור. חבר במועצת הנוער ובתנועת 'נועם' – נוער מניע שססמתו הייתה 'בלעדיך אי אפשר'. אמירה שהייתה נר לרגלו לאורך חייו. - שירות בנח"ל כחובש. שירת בהיאחזות הנח"ל 'מבוא דותן'. - התנדב כמדריך מתנדב בחברה להגנת הטבע משנת 1979 ,קיבל פרס 'מדריך מתנדב מצטיין' כהוקרה על פועלו בשנת 2008. - 83 'הוכשר כמורה דרך של משרד התיירות. - 79 – '85 :'הסוכנות היהודית, הנוער החלוץ – יוזם והוגה תכניות שבת לקבוצות מחו"ל המגיעות לביקור בארץ, בניהולו של אליק מאיר- - שליח בקהילה היהודית של מלברון באוסטרליה מטעם בני עקיבא העולמי במשך כ3 שנים 85-'87.' - 88 – '96 'עבד בארגון אכסניית הנוער (אנ"א) במחלקת ההדרכה. - משנת 96 'הקים את חברת אפיק אחר, במסגרת החברה הפיק אירועים רבים כדוגמת פסטיבל הלחם במוזיאון ישראל, 'אור בהיכל' – הצגות ופעילויות לחנוכה בהיכל שלמה בירושלים, ועוד. בנוסף, יזם במסגרת החברה הקמה של 'חדרי לימוד חוויתיים' בנושאי תנ"ך, ציונות ומתמטיקה. החדרים מהווים אפיק למידה רב חושי המשלב שימוש בדגמים, אביזרי תחפושות, ושהייה בחלל מעוצב וייחודי בתוך המוסד החינוכי הפורמלי. החדרים הוקמו בשלושה בתי ספר שונים ברחבי הארץ. אף על פי שלא היה חלק מהממסד האקדמי, הוא עסק באופן פרטי ואינטנסיבי במחקר נושאים שונים בהיסטוריה של ירושלים, והתמקד בעיקר בסוגיות שהרגיש שלא זוכות לסיקור הראוי להן.

בית קברות הסמבוסקי

פיתוח מחקר ושיקום בית הקברות סמבוסקי – החל משנת 79 ,'בגיל 22 ,בעודו מסייר במורדות הר ציון, פגש הרצוג את ההזנחה הרבה השוררת בבית העלמין היהודי העתיק 'סמבוסקי' באותה שנה ניסח מכתב לשר הדתות המתאר את ההזנחה והעזובה השוררת בבית העלמין 'סמבוסקי' העתיק, השוכן במורדות הר ציון. מאז, פעל במאמץ מתמשך מול הרשויות במשך 30 שנה עד לתחילת עבודות השיקום, בסמוך לפטירתו. דורון 'גילה עפר' מבין עיני הנפטרים בקיום מחקר ייחודי שבמסגרתו פענח פנקס רשימות הנפטרים בקולמוס חצי ספרדי, ניתח מפות עתיקות ותצלומי אוויר, תיעד מצבות שהושחתו בשטח עד שהצליח לזהות 1631 נפטרים ולסייע בזיהוי מדוייק של מאות ממקומות קבורתם. הדריך סיורים במקום ופעל להעלאת המודעות אודות המצב בשטח. לאחר מותו פורסם מחקרו המקיף שהיווה פריצת דרך בחקר בית העלמין. (אדם פרטי ללא משאבים ייחודים שפעל ליצירת שינוי בתחומים שונים). הדריך מורשת קרב ופיתח את הידע בתחום – בסן סימון, המושבה היוונית, שכונת בקעה. חקר את קורות שכונת מקור חיים במלחמת העצמאות אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. השכונה התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחד עם דודיק כתר, יליד השכונה בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 95 . פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם הראויים להוקרה. חקר במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי, והידע ויכולת הלמידה שלו היו מפורסמים ברבים עד שכונה האינציקלופדיה המהלכת. ידיעותיו שרכש באופן אוטודידקטי ומחוץ למוסדות האקדמיים הובילו אותו לניתוח המקורות הראשוניים באופן בלתי אמצעי ולעיתים לחדש זווית שונה מהמקובל. ידע רב תחומי רחב ומעמיק. אסף פרטי יודאיקה של פריטים הקשורים לכותל המערבית ובהם גלויות ותצלומים נדירים. ( עיצוב חדרים בקק"ל. )

הגותו ויצירתו:

"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זהו משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא האמין שירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: ִ"א֥ישׁ ֶאת רֵע֖הוּ יְַעזֹ֑רוּ וְּלאִָח֖יו יֹאמ֥ר ֲחָזק"(ישעיהו מא, ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.

הוקרה:

הוקרה על מפעל חיים כמדריך מצטיין בחברה להגנת הטבע.

ספרים שכתב:

● גורל אחד - תולדות ההגרלות בעם היהודי, הוצאת אפיק אחר, עבור מפעל הפיס, 2003

● סמבוסקי - סיפורו של בית העלמין היהודי בהר ציון, בהוצאת מגלי"ם, 2011.

● מקור חיים - סיפור של שכונה בדרומה של ירושלים. בהוצאת יד בן צבי.2015 .ספר מחקר שהתבסס על מחקר שערך דורון וכתיבתו ועריכתו הסתיימה לאחר פטירתו.

● בדבקות ובאמונה - מאתיים שנה לעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל . הוצאת שערים לחקר ירושלים, ראשית ירושלים. 2014

● "לזכרו של דורון איש ירושלים" - אסופת מאמרים בהוצאת הקרן למורשת הכותל המערבי, 2013

קישורים חיצוניים

כתבה בישראל היום על בית קברות הסמבוסקי ופועלו של דורון הרצוג בהקשר לכך [1]

כתבה במעריב על אזכרה שהתקיימה בבית קברות הסמבוסקי [2]

הודעה בעיתונות על פטירתו ופועלו הרב [3]

כתבה ב ynet על ספרו גורל אחד והסערה שעורר [4]

סרטון על סיפורה של שכונת מקור חיים, כפי שמספרים ההיסטוריון דורון הרצוג ז"ל, ותושב השכונה הוותיק דודיק כתר.[5]