שכם בן חמור

חטיפת דינה. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו

א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.

— ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוקים א'–ב'

שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הוא דמות מקראית ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ". כאשר יצאה דינה בת יעקב ולאה מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ", ראה אותה שכם ואנס אותה.

פרשת אונס דינה

ערכים מורחבים – מעשה שכם ודינה ; מעשה שמעון ולוי

מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין אזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה בפרשת הגבעונים, ספר שופטים, פרק ט' ובספר יהושע, פרק י"א

שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, 'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ואנס אותה. לשכם היכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מפדן התיישבו יעקב ומשפחתו בשכם. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור פילגש בגבעה.

שכם בן חמור היה חיווי. באונסו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.

בספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג' מסופר שלאחר ששכם אונס את דינה ומענה אותה, הוא מתאהב בה. שכם מבקש מאביו חמור לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שומעים על האונס כועסים על כך.

שכם ואביו מוכנים לשלם מחיר כבר עבור דינה: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה." שכם ואביו מסכימים למול את עצמם ואת בני העיר וזאת לפי דרישת בני יעקב. בני יעקב מנצלים את כאבם של חמור, בנו ואנשי העיר וטובחים בהם.