אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התאמת תבנית לפורמט אחיד
Knobler1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:

{{לשכתב|סיבה=הגיוגרפי, לא אנציקלופדי|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
{{רב
{{רב
|שם=רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
|שם=רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא

גרסה מ־19:32, 21 באוגוסט 2018

תבנית:רב הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תצ"טי"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ואיש אשכולות נודע ביותר במאה ה-18, התפרסם כאחד מגדולי הרבנים בדורו וכצדיק מיוחד במינו, ונודע בכינויו בעל יסוד ושורש העבודה על שם ספרו, או בראשי תיבות: יסוש"ה.

תולדותיו

נולד בראזנאי לרב משה ולאמו מרת רבקה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים", שהיה מאבות משפחתו, וחי רוב ימיו בעיר הוראדנא.

למד תורה אצל הרב אריה לייב הלוי אפשטיין בעל ה'פרדס', וכן היה תלמיד חבר לרבי משה איויער.

נפטר בשנת 1794, בצוואתו ביקש להיקבר כשהוא עטוף בטלית כשרה, בניגוד למנהג המקובל לפסול את ציציות הטלית שבה עוטפים את הנפטר. הרב דניאל מהורדנה, מורה ההוראה המקומי נשאל וענה, שאף על פי שבכל נפטר אחר היה מורה שלא לקיים את צוואתו בניגוד למנהג, אך מפני כבודו של הנפטר הוא נאלץ שלא להתערב. לפי הסיפור, נפסלו הציציות לבסוף כאשר הסתבכו בדבר מה בשעת הקבורה ונתלשו.[1]

הרב אלכסנדר זיסקינד עלה ונתעלה במעלות התורה והקדושה ועבד את בוראו כחד מן שרפי מעלה, ולא הסיח דעתו אפילו ברגע מדבקותו בבוראו, וכפי עדות של רבים מגדולי דורו אשר הפליגו בגודל מסירות נפשו לעבודת השי"ת במעשיו, ללא הפסק במשך כל ימי חייו. נוהג היה לעסוק בגמילות חסדים עם עניים, ואף היה לווה כסף מגבירים עשירים לצורך כך.

על אף שלא היה קשור בגלוי לחסידות, הרי היה מאוהדיה ומוקירה, ויעידו על כך ההקבלות שבין "צוואת הריב"ש" לבין ספרו "יסוד ושורש העבודה", וכן ההקבלות המפתיעות שבין צוואתו לבין צוואת רבי אהרן הגדול מקארלין, המלמדות על הקשרים ביניהם.

כן נהג בהנהגות הרבה כגדולי המקובלים והחסידים, כמו טבילה במקוה, לבישת בגדי לבן בשבת קודש, וכפי שסיפר לימים הצדיק רבי מנחם נחום קפלן מהוראדנא על מנהגו של מוהרא"ז:

בכל ערב שב"ק היה טובל במקוה ולובש בגדי לבן, הולך לבית הכנסת, כשבידו מגילת שיר השירים כשרה, שנכתבה כמו ספר תורה, אותה כתב הוא עצמו, והיה קורא שיר השירים במתינות, במתיקות גדולה ובהתלהבות ודבקות נוראה! והמשיך רבי נחום ואמר: "קבלה בידינו מאבותינו, שמלאכי מעלה היו פוסקים מלומר שירה, והיו עומדים, שומעים ומקשיבים לקול נעימות אמירת שיר השירים שלו שהיה בוקע רקיעים".[2]

רבני החסידות חיבבו ושיבחו אותו מאד, כמו שניתן לראות מהסיפורים הבאים:

ופעם היה הרב אלכסנדר זיסקינד אצל הרב ברוך ממעזבוז, מפני שיצא לגלות, והיה מחזר על הפתחים, כשיצא אמר הרב ברוך: "היה כאן עני אחד עם טארבע -[ תרמיל] פתיתי לחם - היו צריכים לקבל מאתו את הפתיתים ולהניח מרגליות במקומם".

ובפיהם של בני העיר הוראדנא מקובל כי הרב אלכסנדר זיסקינד ביקר אצל המגיד ממעזריטש שכיבדו וכך הם מספרים: "היסוד ושורש העבודה בא פעם לשבת להמגיד ובשעת הסעודה בליל שבת התיישב בסוף השולחן, ואז לפני קידוש פתאום הכריז המגיד, ר' אלכסנדר זיסקינד יקדש!"[3]

תקופת חייו של הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


חשיבותו

הגר"א אמר עליו: "רבי אלכסנדר זיסקינד גדול כספרו, וספרו גדול כמוהו", ור' לוי יצחק מברדיטשוב כתב בהסכמה לספר כי חזקת המחבר היא "שיכנסו דבריו בלב שומעיהם להחזיק במוסר ה' ויראתו".

הרב ישראל בן מוהר"י ליב אב"ד מינסק, כתב בתחילת הסכמתו: "הנה כבר גלוי לעיני ישראל שנתקבל בחיבה חיבת הקודש ספר 'יסוד ושורש העבודה', שחיבר המופלג בתורה וחסידות, ולו יד ושם בנגלה ובנסתר, צדיק יסוד עולם"

רבה של עירו הוראדנא, הרב אליעזר בן הרב צבי הירש, מתארו בהסכמה לספרו: "הרבני המופלא ומופלג בתורה ובחסידות המפורסם, איש קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלכסנדר זיסקינד"

החוזה מלובלין אמר שגילו לו משמיא, "שחשוב מאוד אצל הקב"ה סדר התנהגותו של הצדיק היסוד ושורש העבודה וגודל תמימות לבבו לפני ה', כי הוא היה מתנהג תמיד באמונה, ובהשגחה פרטית בכל ענייניו"[4]

רבי נחמן מברסלב אמר עליו שהיה חסיד לפני החסידות

משנתו ופועלו

נחת רוח לבורא יתברך

בספרו הקבלי יסוד ושורש העבודה מוליך אותנו המחבר, בסגנונו המיוחד במינו, בדרכי עבודת ה', צעד אחר צעד – החל מההשכמה בחצות לילה, ועד למועדי השנה.

ובוודאי יש לאדם לחקוק עבודה זו של נתינת נחת-רוח ליוצרנו ובוראנו יתברך שמו ויתעלה על לוח לבו, ואל יליזו מעיניו אפילו רגע אחד כי על קוטב עבודה זו היה עיקר בריאת האדם בעולם הזה

הודאה ושבח לה' יתעלה יתברך

הייתי נזהר מאד ליתן הודאה ושבח לה' יתעלה יתברך שמו על כל מה שהגיע עלי, הן איזה רעה ר"ל קטנה או גדולה הייתי מצדיק עלי את הדין בשמחה ונתתי לה' יתברך גם כן הודאה על זה בשמחה עצומה בזו הלשון: יוצרי ובוראי אתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי ואני נותן לפניך שבח והודאה על זה יוצרי ובוראי, כי בוודאי לטובתי עשית לי סיבה זו. הן על איזה טובה קטנה או גדולה נתתי לו ית"ש הודאה ושבח על הטובה שגמלני. ובוודאי כל אדם מוזהר על זה. והיא משנה מפורשת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", והיודע תעלומות יעיד עלי שמלבד החיוב מהמשנה הקדושה עבדתי עבודה זו בתמידות מגודל אהבת ה' יתברך שהייתה תקועה בלבי בתמידות

התפארות ושמחה בעבודת ה'

היה בלבי בוער בתמידות שמחה וחדוה עד מאד, שמחה שאין למעלה הימנה, שיש לי אלוה כזה שלא תכזב אלוהותו לעולמי עד ואחר שברא עולמות לאין מספר בחר גם בי בשר ודם, חרש מחרשי אדמה, וברא אותי מגודל טובו בתוך עם קדוש הישראלי והיה כזה בלבי בתמידות התפארות גדול שזכיתי להיות עבד עולם לאלוה כזה

ארץ ישראל

חיבה מיוחדת הייתה לרבי אלכסנדר לארץ ישראל, ואף שלא זכה לעלות אליה בעצמו, היה מכתת רגליו על מנת לאסוף כסף עבור יושבי ארץ הקודש. בצוואתו כתב:

בני אהובי, תשוקתכם יהיה בתמידות ליסע לארץ הקדושה. ובוודאי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו

רבנות

סירב לשמש במשרת רבנות רשמית או בכל משרה אחרת, בשל ענוותנותו ובשל רצונו לא להיבטל מלימוד תורה, והימנעות ממחלוקת, ולצורך מחייתו עסק במסחר דרך עראי. גם את זרעו אחריו הזהיר בצוואתו:

שלא תקבלו שום התמנות, היינו, שלא תהיו בקהל כלל, לא ראשים ולא מנהיגים. בניי אהוביי, כוונתי בכל זה הוא לטובתכם, כרחם אב על בנים, שתרשו שני עולמות הזה והבא, כי על זה יעיד כל בר שכל, מי שהוא יותר טרוד בעסקי העוה"ז השפל והבזוי שהוא כצל עובר, ובפרט ברדיפות הכבוד, אף חייו אינם חיים.

צוואה סי' כד

מסירות נפש

בספרו מוזכר בתמידות גודל העניין הנשגב של מסירות נפש למען שמו יתברך ולמען קיום מצותיו כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ובוראנו ומגדיר אותה "עבודה אחת פרטית ונשגבה מאד", שאפשר לקיימה גם במחשבה ולא רק במעשה, "בכח ולא בפועל".

פעילות ציבורית

בין מפעלותיו הכבירים לתורה ולחסד, פעל הרב אלכסנדר זיסקינד חיל לטובת עניי ארץ ישראל אפילו במסירות נפש. ובהקשר לכך מסופר עליו שנסע להמבורג, שבגרמניה, כדי לזכות את תושבי העיר במצוה חשובה זו. והעברת כספים ממדינה למדינה נחשבה באותם ימים כבגידה. והרב זיסקינד נתפס ונאסר למשך תקופה של שנה וחצי ולאחר השתדלויות מרובות ומאמצים אדירים שוחרר ממאסרו, אך הוא המשיך בקיבוץ כספים ושליחתם לארץ ישראל. וכשהעירו לו על גודל הסכנה שיש בפעולותיו אלו, השיב ואמר ברוב צדקתו: וכי אניח בשביל סכנתי ליהודי ארץ הקדושה לגווע ברעב? אין עניי ארץ הקודש צריכים לרעוב בגין סכנה זו!

צוואתו

ציווה שלא ידברו עליו שום שבח כלל, ושיקימו בו ארבע מיתות בית דין כמו כן ציווה לקבור אותו בכל ציציותיו, ולהשאיר מסביב לקברו מקום פנוי ארבע אמות מכל צד.

רק את השבח הזה ידברו עלי, מה שאני מעיד עלי שמים וארץ, והיודע תעלומות יודע ויעיד עלי גם כן אחר פטירתי, שהייתי מאמין באמונת אלקותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד, ממש כמשה רבינו ע"ה, אך הוא (משה רבינו) ידע בבירור, כפי גודל שכלו, כמ"ש (במדבר יב, ז) 'בכל ביתי נאמן הוא', ואני השפל בגודל אמונה שלימה ואמתות ברורה, בלי שום פקפוק וספק כלל ח"ו, גם בבירור גמור לפי קט שכלי. גם שבח זה יאמרו עלי, שכמה וכמה פעמים ביום, בעת שהייתי בטל מלמוד התורה הקדושה, הייתי מקבל עלי אלקותו ית"ש ויתעלה.

הצוואה הקטנה, סוף חלק ב'

שיגביהו אותי כמה אנשים עד התקרה ממש ויזרקו אותי בכוח גדול דווקא על הארץ בלי שום הפסק סדין או קש, וכזה יעשו שבע פעמים זו אחר זו.

שם

ובסוף הצוואה ביקש:

גם מכל לומדי התוה"ק, אף מי שלא קיבל מעולם דבר מה מחבורי, בקשתי היא במאד מאד, שיקבעו בו שיעור לימוד כל יום, ומבטיח אני אותם שאהיה מליץ טוב בתמידות בעדם בעולם העליון, ולהשומע יונעם

נוסח מצבתו

על פי צוואתו שתי מצבות הוצבו לו אחד לצד מראשותיו ואחד לצד מרגלותיו, ונחרת עליהם מפנים: "אלכסנדר זיסקינד, במו"ה משה, הנולד מהאשה רבקה, עובד השם יתברך".

ספריו

  • יסוד ושורש העבודה - ספר מוסר קבלי ופרוש על התפילה.
  • קרני אור - פירוש על הזוהר הודפס על ידי נכדו הרב משה הלוי אב"ד גאטש.

מתלמידיו

  • הרב יהושע העשיל כ"ץ בעל ישועות יהושע
  • הרב אליעזר הכהן רוזובסקי

צאצאיו

כפי שמספר בצוואתו[5] היו לו "בנים רבים, אך לא זכיתי לגדלם". אמנם כפי הנכתב בצוואתו וכפי המקובל היו לו שלשה בנים והם:

  • הרב אריה ליב, שנקרא ע"ש רבו אריה לייב הלוי אפשטיין, התפרסם לימים ברוב צדקתו, והמשיך בדרכו של אביו ב"קלויז" שהוקם על שם אביו בהוראדנא. נפטר בכ"ב סיון תקצ"א.
  • הרב משה.
  • הרב יוסף.
  • הרב משה הלוי אב"ד גאטש ואחר כך בקאמניץ, היה נשוי לנכדתו.

זיקתם העמוקה של צאצאיו אליו, הסתמנה היטב בשם המשפחה שאותו נשאו: ברא"ז, שפירושו, בראשי תיבות, בני רבי אלכסנדר זיסקינד.

בין צאצאיו ההיסטוריון יוסף קלוזנר והסופר עמוס עוז.

לקריאה נוספת

  • שמעון אליעזר פרידענשטיין, עיר גבורים – קורות עיר הוראדנא, וילנה, תר"מ.
  • יוסף קלוזנר, ר’ אלכסנדר זיסקינד מהורודנא-החסיד בין המתנגדים. ‬ספר אסף, ירושלים תשי"ג.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ עיר גיבורים, וילנה תר"מ, עמ' 62.
  2. ^ ספר אני לדודי מהרב הומינר.
  3. ^ קובץ בית אהרון וישראל, שנה י' גיליון יד.
  4. ^ ספר שומר אמונים, מאמר השגחה פרטית, פרק כג.
  5. ^ צוואה סי' מג