יהדות אתיופיה

יהדות אתיופיה היא שמן של כלל הקהילות היהודיות הפעילות בשטח אתיופיה של היום. היסטורית, שם זה הוא אחד מכינוייה המקובלים של ביתא ישראל. בשטח הפדרציה האתיופית התקיימו ומתקיימות מספר קהילות יהודיות; החשובה והגדולה שבהן היא "ביתא ישראל", או בשמה הנוסף: "יהדות חבש".

קהילות

ביתא ישראל

ערך מורחב – ביתא ישראל

בֵּיתֶא ישראל הן הקהילות היהודיות במדינות האתיופיות אמהרה ותיגראי. קהילות אלה חיו במנותק מתפוצות עם ישראל האחרות, ובשל כך מקצת ממנהגיהן שונים מאלה של היהדות הרבנית. מרבית יהודי הקהילה עלו לארץ ישראל במרוצת המאה ה-20, ורבבות נספו במהלך ניסיונות העלייה.

מנהיגים משמעותיים

אחד מהמנהיגים החשובים שעלו לארץ הוא ממו אברה או בשמו העברי עזרה אברה. עזרה אברה היה סוכן מוסד שדאג להעלות את כל יהודי אתיופיה מאתיופיה לסודן ומסודן לישראל, עזרה אברה עשה יותר משלושים ושתיים פעמים את הדרך מאתיופיה לסודן הלוך חזור כדי לעלות יהודים אתיופים אחרים. עזרה העלה את משפחתו לישראל כדי להמשיך את עבודתו כסוכן מוסד. במהלך הדרך תפסה המשטרה הסודנית את עזרה ועצרה אותו. לאחר שנתיים באיומים על חיו בשנה השלישית הצליח לשכנע אותם שהוא נוצרי ובבית הכלא החליטו לתת לו תעודת זהות שבה יוכל להסתובב רק בסודן אך לאחר זמן נוסף חזר לעבוד כסוכן מוסד. משפחתו בישראל חשבה שהוא נפטר אך הוא המשיך בעבודתו כרגיל. כיום חי בנתניה עם אשתו וחמשת ילדיו.^{[דרוש מקור]}

שמדברים על מנהיגים מדברים לרוב על גברים, אנפץ להם מיתוס, הכירו אישה נדירה, מנהיגה, יהודיה ממצוא אתיופי, שהיא בהחלט השראה לכולם.

טרנגו קסה ז"ל נולדה בכפר בלובחה בשנת 1918 לפי הספירה אתיופית ו1925לפי הספירה בישראל, נפטרה בגיל 85 בשנת 2010, בפתח תקווה.

תבנית:טרנגו קסה ז"ל נולדה בכפר בלובחה בשנת 1918 לפי הספירה אתיופית ו1925לפי הספירה בישראל, נפטרה בגיל 85 בשנת 2010, בפתח תקווה.ילדה אחד עשר ילדים, שלושה נפטרו באתיופיה, שמונה עלו לישראל.

במותה היו לה שלושים ושתים נכדים ו-שלושה נינים.

את המסע לארץ הקודש עשתה בגיל 59 במבצע "משה" בשנת 1984 דרך סודאן.

*פתגם ידוע אומר שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ. זה לבטח נכון במקרה של טרנגו קסה זכרה לברכה, בתו של קסה וונדם זכרו לברכה, שהיה סופר סת"ם, כתב ספרי אורית, מלשון "אורייתא"- תורה. טרנגו אהבה והעריצה את אביה והוא עודד אותה בדרכה העצמאית והיווה עבורה מודל לחיקוי.

*לטרנגו הייתה רוח צעירה וכישרון להתחבר לכל אחד, בכל גיל. היא זרמה עם רעיונות ומחשבות חדשים. היא בלטה בכל מקום אליו הגיעה, הקרינה אור, חום ואהבה והפגינה דומיננטיות. אנשים העריכו והעריצו אותה. אמונתה בבורא עולם ובדרכה הנחו אותה בכל דבר.

יכולת המנהיגות הטבעית של טרנגו בלטה כבר בילדותה, בכפר בו גדלה. כפר קטן עם קהילה יהודית קטנה וקהילה נוצרית גדולה יותר. טרנגו הייתה זו שהגנה על הילדים היהודיים, בנים ובנות, צעירים ומבוגרים ממנה, מפני הילדים הנוצריים שהתנכלו להם. היא שמרה עליהם מפני הצקות, העלבות ופגיעות פיזיות. "ג'דעית" בגופה ובנפשה, נחלצה לעזרת כל מי שנזקק לה. המילה תבוסה לא הייתה קיימת במילון שלה.

בגיל צעיר, כמנהג המקום, היא נישאה לטזזו רדאי זכרו לברכה ועברה להתגורר עימו בכפרו- טדה כמסורת המקום.היא ילדה לו שבע בנות וארבעה בנים, מתוכם שמונה נותרו בחיים. לאחר נישואיה עבדה גם בבית וגם בחוץ ועזרה בפרנסת המשפחה. בשל אישיותה המיוחדת ועובדת היותה נאמנה וישרה היא נבחרה להיות הגזברית של כפרה, "בטדה". תפקיד אותו ממלאים רק גברים.  במסגרת תפקידה היא שמרה על המיסים שנגבו מהקהילה והעבירה אותם בשלמותם לשלטונות. מעולם לא לקחה לכיסה אף לא פרוטה שחוקה.

אומץ ליבה בא לידי ביטוי פעמים רבות ובדרכים שונות, הן מול גורמי שלטון והן מול גורמי הטבע. כך, למשל, בהיותה בהריון מתקדם שמעה יום אחד צעקות מבחוץ. בתחילה חשבה כי הצועק הוא בנה, עלמו, שיצא עם המרעה והצאן, טרנגו,תפסה גרזן ורצה לכיוון ממנו נשמעו הצעקות. כשהגיעה ראתה חיית פרא תוקפת אדם אחר מהכפר. בלי לחשוב פעמיים, למרות הסיכון האיום ולמרות שהמותקף לא היה בנה האהוב, היא החלה להכות את חיית הטרף בגרזן שבידה, עד שהגיע שכן נוסף וירה בבעל החיים המסוכן. האיש אמנם לא שרד אך סיפור גבורתה של טרנגו נישא למרחוק.

בפעם אחרת, לאחר שכלי הנשק שהחזיקו בביתם להגנה עצמית נילקח מהם על-ידי השלטונות המקומיים בטענה שבנה ירה בו בצורה לא חוקית, טענת שווא, ולאחר שכל ניסיונותיה לקבל את הנשק חזרה כשלו, היא הלכה לבדה לשלטונות בגונדר, בניגוד לנהוג ובלי לחשוש, נכנסה לשליט, "מלקו", והוא הורה להחזיר לה את הנשק באופן מיידי ולא- סופם תלייה. את המכתב הזה היא מסרה לשלטון המקומי ותוך מספר שעות הנשק הוחזר לה.

בתה, וובעלם, זוכרת כמו היה זה אתמול כיצד באחד הימים נכנס נחש ענק לביתם ורבץ מעל המקום בו אמה ישבה. האם, בלי להיכנס ללחץ, סימנה לבעלה ולילדיה לצאת וללכת למקום מבטחים ואז הרגה את הנחש.

*העלייה לארץ ישראל הייתה משאת נפשה והיא תכננה אותה עם בנה, עלמו. את רוב רכושם הם השאירו מאחור, כדי לא לעורר את חשד השכנים, שלא ילשינו לשלטונות. חלק מהרכוש העבירה לקרובים בכפרים שכנים. על מנת לשמור על ביטחונם היא חילקה את בני המשפחה לשתי קבוצות, כל קבוצה יצאה לחוד ביום אחר. הדרך הייתה קשה, מסוכנת, לא פעם הם היו בסכנת חיים ונחלצו רק בזכות תושייתה של טרנגו. הם אפילו נתפסו והושמו בכלא ורק בעזרת שוחד הצליחה טרנגו להוציאם משם ולהביא את כולם שלמים ובריאים לארץ אבותיהם.

טרנגו קסה היא אישיות נדירה. לא כל יום פוגשים אחת כמוה. היא עברה מכשולים רבים בחיים וראתה מקצת הפירות שנטעה, שמה הלך לפניה ואני כאן, בעולם הארצי, מודה לה על יכולת הנתינה, המסירות, ההקרבה והאהבה שהרעיפה עלי ועל אחרים. ברצוני להעניק לה את אהבתי והערכתי באמצעות הסרט. זכות גדולה היא לי שנולדתי לטרנגו קסה, האישה המדהימה, פורצת הגבולות והמיתוס שתישאר לעד בתודעה.

אישה נדירה, אשת חיל, הקנתה לנו ערכים נעלים: טוב לב, יושר וכנות, אמינות, חריצות, עזרה לזולת, אהבה, נתינה, מסירות, אחריות, אומץ לב, אמונה, וויתור, הקרבה. הייתה גיבורה, פורצת גבולות, חכמה ונבונה. אישיותה הנדירה ושמה הטוב יישארו עמנו לעולם.

פלאשמורה

ערך מורחב – פלאשמורה

פלאשמורה הוא כינוי שנוצר באתיופיה לפני כ-300 שנה. המילה פלאשמורה מורכבת משתי מילים- פלאש ו- מורה (פלאשה מורה - עוף דורס האוכל מכל הבא ליד) כשם שהפלאשמורה התנצרו.

כינוי זה הנו כינוי גנאי, מרבית מבני ביתא-ישראל נוהגים לא לכנותם בכינוי זה באופן פומבי. אולם, בישראל כינוי זה הוגה אחרת - פלאשמורה. פלאשמורה הם צאצאיהם של ביתא ישראל אשר חדלו מלקיים מצוות או המירו את דתם לנצרות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, אם מרצון ואם מאונס. הכינוי דבק בהם משום שמצד אחד ביתא ישראל ראו בהם כאמרה (שמם של הנוצרים המקומיים) ומצד שני האמרה ראו אותם כפלאשים (פולשים או זרים - כינוי גנאי שהמקומיים נתנו לביתא ישראל).

אלו מהפלאשמורה אשר עונים על החלטה 2948 של ממשלת ישראל משנת 2003 עולים לישראל, במסגרת חוק הכניסה לישראל, ועוברים גיור מלא.

ביתא אברהם

ערך מורחב – ביתא אברהם

ביתא אברהם הוא שמה של קהילת צאצאי יהודים מביתא ישראל אשר חיה באזור שאווה שבאתיופיה. קהילה זו מרוכזת בעיקר באזור שאווה הצפונית שבמדינת אמהרה ואימצה את השם "ביתא אברהם".

קהילות שנוצרו בעת החדשה

קהילות נוספות נוצרו כאשר יהודים תימנים היגרו בעת החדשה לצפון אתיופיה והתיישבו הן באריתריאה והן בשטחי קהילות ביתא ישראל שבהם הם התערבבו עם היהודים החבשים המקומיים. קהילות אשכנזיות היגרו מאירופה בייחוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 והתיישבו בעיקר בבירה אדיס אבבה. כיום הריכוזים הגדולים של כלל היהודים הם באדיס אבבה ובבירה הקיסרית לשעבר גונדר וסביבתה.

ראו גם

• כמנתים
• יהדות אריתריאה
• נשים יהודיות באתיופיה

לקריאה נוספת

• יעקב אדלשטיין, "יהודים באתיופיה", שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 350-346
• יצחק גרינפלד, "לתולדות יהודי עדן ותימן באריתריאה ברבע הראשון של המאה העשרים", תעודה י', תשנ"ו, עמ' 229 - 321
• בת־ציון עראקי קלורמן, "מפגשים באריתראה ובאתיופיה: יהודי תימן ועדן, מיעוט בתוך מיעוט בשלטון הקולוניאלי האיטלקי", פעמים 122 - 123, עמ' 41 - 65

• Edith Bruder, "The Beit Avraham of Kechene: The Emergence of a New Jewish Community in Ethiopia" in Emanuela Trevisan Semi & Shalva Weil (Editors), Beta Israel: the Jews of Ethiopia and beyond History, Identity and Borders, Libreria Editrice Cafoscarina, 2011, ISBN 9788875432867, pp. 181-196.

• דוד רטנר, המסע האחר: יהודי אתיופיה וחלקם במאבק המהפכני של אתיופיה בשנים 1974–1991, הוצאת פרדס, 2018

קישורים חיצוניים

• יהודי עדן באתיופיה - אדיס אבבא - באתר קהילת עדן