גבעת שמואל

גבעת שמואל

עיריית גבעת שמואל עיריית גבעת שמואל
שם בערבית	جفعات شموئيل
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	יוסי ברודני
גובה ממוצע	‎48 מטר
תאריך ייסוד	1944
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	29,472 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	77
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.1% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.09 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	11,468 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	10
תחום שיפוט	2,570 דונם
- דירוג ארצי	227
(למפת גוש דן מוגדלת)   גבעת שמואל (למפת גוש דן רגילה)   גבעת שמואל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גבעת שמואל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום גבעת שמואל 32°04′37″N 34°51′01″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	8 מתוך 10
- דירוג ארצי	44
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4550
- דירוג ארצי	43
לאום ודת   יהודים: 98.5%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.2% גילאי 5 - 9 9.7% גילאי 10 - 14 9.8% גילאי 15 - 19 7.8% גילאי 20 - 29 13.0% גילאי 30 - 44 18.6% גילאי 45 - 59 15.5% גילאי 60 - 64 3.5% גילאי 65 ומעלה 13.0% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 8 –  יסודיים 5 –  על-יסודיים 6 תלמידים 5,403  –  יסודי 2,889  –  על-יסודי 2,514 מספר כיתות 182 ממוצע תלמידים לכיתה 29.2 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל גבעת שמואל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.givat-shmuel.muni.il

הכניסה לגבעת שמואל

מרכז רוגובין בגבעת שמואל

מרכז "אור בגבעה" בגבעת שמואל

גִּבְעַת שְׁמוּאֵל היא עיר במחוז המרכז בישראל הגובלת עם רמת גן בדרום-מערב, פתח תקווה במזרח ובצפון, בני ברק במערב וקריית אונו בדרום. נקראת על שם העסקן הציוני הדתי שמואל פינלס. הוקמה בשנת 1944 כשכונה במועצה המקומית בני ברק, הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949, וכעיר ב-20 בדצמבר 2007.

שכונות

• רמת אילן - השכונה הדרומית ביותר בעיר, גובלת עם כביש 471 בדרום, אוניברסיטת בר-אילן במערב ובצפון, במזרח במשולש הדרומי. בשכונה בנייני מגורים בני 7 עד 13 קומות, ובתים דו-קומתיים. בנוסף כוללת השכונה מרכז מסחרי גדול, 4 גינות, ובית כנסת מפואר, בית ספר יסודי, מלון דירות ושלושה מגדלי מגורים בעלי 22,16, ו-25 קומות.
• שכונת השחר - השכונה הקטנה ביותר מבין שכונות העיר, גובלת עם כביש 4 במערב, אוניברסיטת בר-אילן בדרום ובמזרח, וצומת קוקה קולה (מחלף גבעת שמואל) בצפון. בשכונה בתים פרטים, גינה ציבורית אחת ומספר חנויות.
• גבעת יהודה - נמצאת במרכז העיר גבעת שמואל, גובלת עם אוניברסיטת בר-אילן ושכונת השחר בדרום, רמת הדר במזרח, שכונת גיורא בצפון. גבעת יהודה כוללת בתוכה רוב של בתים ישנים פרטים (חלקם נחנכו על ידי העירייה כמבני ציבור), מתנ"ס, אולם תרבות, עירייה, ספרייה, בניינים בעלי 8–10 קומות, 2 בנייני משרדים ומרכז מסחרי, בית ספר ממלכתי ובית יד לבנים.
• רמת הדר - הוקמה בשנת 1997, גובלת עם כביש 471 ועם המשולש הדרומי בדרום, גבעת יהודה במערב, פרדס רוזנבלום בצפון ומתכוננת גם ברצועה השלישית במזרח. רמת הדר מכילה בתוכה יותר מ-55 רבי-קומות, רחבת קניות (קניון הגבעה ומרכז רוגובין), יותר מ-190 קוטג'ים, 4 בתי כנסת, אולפנה, 3 בתי מקווה, בית ספר ממלכתי דתי.
• פרדס רוזנבלום - אזור המחבר בין רמת הדר לשכונת גיורא ובו ממספר חוות פרטיות, שלושה בניינים וקניון, מחסני עירייה, פסלים מעוצבים, 2 בתי כנסת, סניף דג"ש של תנועת בני עקיבא וסניף של תנועת עזרא.
• שכונת גיורא - השכונה הגדולה ביותר בגבעת שמואל, גובלת עם גבעת יהודה בדרום, רמת הדר ופרדס רוזנבלום במזרח, כביש 4 (כביש גהה) במערב ורמת הדקלים בצפון. שכונת גיורא כוללת בתוכה בניינים ובתים ישנים, מרכז מסחרי, מגרש כדורסל, גינות ציבוריות ומעון.
• רמת הדקלים (בית וקאנטרי) - היא שכונה בחלקו הצפוני של היישוב. היא הוקמה בשנת 1999, גובלת עם שכונת גיורא בדרום, כביש 4 (כביש גהה) ובפתח תקווה במזרח ושכונת אצבע הסילקון בצפון. בשכונה רבי-קומות וקוטג'ים, בתי-כנסת, שלושה מעונות, ישיבה גבוהה, בית ספר הסמוך לישיבה, פארק כושר ובית ספר הסמוך אליו, גינת אירועים, מרכז מסחרי, שלוחת מתנ"ס, מתחם בילוי ומשרדים וסניף גב"ש של תנועת בני עקיבא.
• המשולש הדרומי (רמת הדר החדשה) - שכונה בבניה הגובלת במערב ברמת אילן, בצפון ברמת הדר ובדרום בכביש 471. כוללת 22 בניינים בבניה, פארק באורך 2 ק"מ, אודיטוריום עירוני וקריית חינוך המכילה ישיבה גבוהה, תיכון ממלכתי דתי, חט"ב ותיכון ממלכתי.
• הרצועת השלישית - אזור תעשייה בשלבי בנייה מוקדמים, תגבול במזרח ובצפון בפתח תקווה, בדרום עם מחלף אונו ובמערב עם רמת הדר, היא מתכוננת להכיל מכללה,2 פארקים ומבני תעשייה
• אצבע הסילקון - שכונת הייטק בתכנון המתכוננת לגבול בצפון ובמזרח בפתח תקווה, במערב במחלף גהה ובדרום ברמת הדקלים. השכונה תכיל כ10 מגדלי הייטק ומשרדים, פארק וכ6 בנייני מגורים

היסטוריה

אדמותיה של גבעת שמואל השתייכו בעבר לכפר הערבי אבן אבראק, אשר מקור שמו ביישוב העתיק בני ברק, שהיווה מרכז תורני חשוב בתקופת התנאים (בשנת 1929 הסבו הערבים את שם הכפר "אבן אבראק" לאל ח'ירייה). בראשית שנות ה-40 התגבש, בקרב ציונים מיהדות רומניה, רעיון להקים יישוב עירוני על שם שמואל פינלס, מנהיג ציוני ברומניה. עם עלייתן של קבוצות עולים מרומניה במאי 1944 נפגשו נציגיהן, ובראשם מהנדס הבניין הרמן אברהם, סולי מזרחי וקרול אייזנהנדלר (לימים ברזילי), עם המוסדות המיישבים, וניתנה להם האפשרות לבחור ולהקים את היישוב בסביבות כפר סבא, חולון או בני ברק. הנציגים בחרו בשטחי הגבעות על אדמות אבן אבראק, שממזרח לבני ברק.

בנובמבר 1944 החלו פעילים מרומניה בסיוע המשרד לשיכון עולים בהקמת היישוב שנקרא בפי מייסדיו גבעת שמואל. באפריל 1945 נכנסו לבתיהם ראשוני המתיישבים, עולים מרומניה, מהונגריה ומבולגריה, וניהלו את חייהם באגודה שנוהלה על ידי ועד. בראשית 1948 גויסו רבים מתושבי המקום ליחידות קרביות של חטיבת אלכסנדרוני, חטיבת קרייתי ויחידות אחרות והשתתפו בקרבות מלחמת העצמאות.

בנובמבר 1949, עם גידולה של גבעת שמואל והקמתה של שכונת "קריית ישראל", הפכה אגודת גבעת שמואל למועצה מקומית שכללה את השכונות "גבעת יהודה" הוותיקה ומעברת "פרדס רוזנבלום" הצעירה. בראש המועצה המקומית הועמד יו"ר הוועד, המהנדס י. שפינדל, חבר מפא"י, והיה בה רוב לחברי ההסתדרות: 4 נציגים למפא"י ו-2 נציגים למפ"ם.

בשנות ה-50 וה-60 קלטה גבעת שמואל עולים יוצאי עיראק, סוריה, בולגריה, איראן, פולין, רומניה ומצרים, והרוב הגדול של העולים שנקלטו בגבעת שמואל היו עולים מצפון אפריקה, ברובם הגדול מאלג'יר וממרוקו. יותר מאוחר נקלטו עולים גם מברית המועצות. את היישוב הקיפו פרדסים, שברבות השנים פינו את מקומם לשכונות חדשות.

בשנת 1966 הסתיימה בנייתו של שיכון על שם גיורא יוספטל בצפון היישוב. בשנת 1968 הוחל בבנייתה של שכונת רמת אילן בחלקו הדרומי של היישוב, ממזרח לאוניברסיטת בר-אילן. השכונה הוקמה בשלושה בשלבים וראשוני הדיירים נכנסו לדירותיהם בקיץ 1970 (אוניברסיטת בר-אילן נמצאת בשטח השיפוט של רמת גן, אך כבר שנים רבות פועלת גבעת שמואל להכללת האוניברסיטה בשטח השיפוט שלה).

בשנת 1979 החלה בנייתה של שכונת הברושים על מגרש פרדס רובין והוקם בית תדיראן המפואר בצמוד לכביש גהה. בניין זה הוא הראשון בשרשרת בנייני משרדים שהוקמו לאורך כביש גהה עד קריית מטלון. במקביל נמשכה הבנייה הפרטית, צמודת הקרקע, באזור המזרחי של גבעת שמואל עד רחוב הזיתים. לקראת סוף שנות ה-90 החלה הקמת שתי שכונות חדשות: רמת הדקלים בצפון העיר ורמת הדר במזרח העיר.

העיר במאה ה-21

משנת 1998 גדלה גבעת שמואל באופן ניכר והכפילה את מספר תושביה. בשנות האלפיים, התפתחה ביישוב קהילה דתית לאומית גדולה.

במרכז גבעת שמואל נמצא "פארק רמון" - גינה שכונתית הקרויה על שם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון שנהרג באסון מעבורת החלל קולומביה.

באוקטובר 2008 נחנך המתנ"ס החדש ע"ש אריאל שרון, שתוכנן על ידי האדריכל סלו הרשמן.

בגבעת שמואל פועלים שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים: על שם יגאל אלון ובן-גוריון, ושלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים: מורשת זבולון המר; מורשת מנחם בגין ומורשת נריה. מלבדם, בעיר חט"ב ותיכון ממלכתי, ישיבה תיכונית ואולפנת של רשת אמי"ת.

החברה למתנ"סים מפעילה שני מועדוני נוער מקומיים חילוניים ביישוב - קריית אלון ואילנוער, המונים יחד כמה מאות חניכים ומהווים מעין תנועת נוער חילונית עירונית. כמו כן פועלות בעיר גם שלוש תנועות נוער ארציות דתיות - עזרא, בני עקיבא (עם 2 סניפים) והצופים הדתיים. בשנת 2010 הוקמה בעיר מועצת נוער עירונית הכוללת נציגים מתנועות הנוער ובתי הספר בעיר. מנהל אותה ערן אבן צור, ראש הנוער במתנ"ס בעיר, ובתפקיד היושב ראש של המועצה הספיקו לתפקד ניצן אלגוואי, עדי קליין ושירה קרישר שהיא היו"ר הנוכחית. החל משנתון 2011–2012 פועלים בעיר מתנדבי שנת שירות של החברה למתנ"סים.

משנת 2011 מקדמת העירייה תוכנית להקמת אזורי תעסוקה בעיר.‫ ב-2011 נפתח בצפון-מזרח גבעת שמואל, קאנטרי קלאב המופעל על ידי רשת הולמס פלייס.

בשנת 2011, בתום מאבק של שמונה שנים הוסרו קווי המתח הגבוה, שעברו סמוך לבתי התושבים בעיר, ופלטו קרינה מסוכנת. הדבר התאפשר בזכות הסכמות שהושגו בין חברת החשמל לעיריות גבעת שמואל ופתח תקווה, על מימון הטמנת הקווים בקרקע, בעלות של כחמישה עשר מיליון שקלים.

בשנים 2011 ו-2012 זכתה העירייה בחמישה כוכבי יופי של המועצה לישראל יפה. בשנת 2012 נבחרה העיר למקום הראשון בדירוג הרשויות המקומיות המשגשגת ביותר מבין הערים הקטנות של דן אנד ברדסטריט.

בשנת 2012 פרסם מכון ירושלים לחקר ישראל מחקר שהצביע על כך שגבעת שמואל נמצאת במקום השני בשיעור האקדמאים בישראל.

בינואר 2017 נחנך במרכז התרבות על שם אריאל שרון (מתנ"ס מרחב גבעת שמואל), אולם תרבות להצגות ולמופעים שונים.

ב-2017 החלה בנייתם של שכונת המשולש הדרומי שבדרום-מזרח העיר, הרחבה של רמת הדקלים ממערב אליה, בנייה מקודמת של הרצועה השלישית שתקום במזרח לרמת הדר ותכנון מוקדם של אצבע הסיליקון שבצפון העיר בין מחלף גהה לקריית מטלון.

אדריכלות ייחודית

בגבעת שמואל ממוקמים מספר מבנים בעלי ערכים אדריכליים ייחודיים בישראל:

• מרכז וואהל - המבנה הייחודי בתכנון האדריכל דניאל ליבסקינד, יחד עם משרד אדריכלים "החדר" מהווה אטרקציה, היות שזוהי עבודתו היחידה של ליבסקינד בישראל. המבנה שייך לאוניברסיטת בר-אילן (שחלק משטחה משתייך אמנם לרמת גן אולם בשל סמיכותה לשכונת "רמת אילן" היא מהווה חלק אינטגרלי מגבעת שמואל).
• שכונת רמת אילן - שכונה זו תוכננה בראשית שנות ה-60 על ידי האדריכלים דן ואילנה אלרוד, שהיוו שנים ספורות קודם לכן חלק מצוות התכנון של העיר ערד. ייחודה של השכונה הוא הפרדת מערך תנועת הולכי הרגל מתנועת כלי הרכב, והבנייה לגובה. במרכז השכונה בית כנסת אותו תכנן תושב העיר האדריכל צבי לישר.
• בניין קונדוטאוור - מגדל מגורים ייחודי זה בצורתו ובעיצובו הוקם בשנת 2001, ותוכנן על ידי האדריכלית ענת בלומנטל.
• בית תדיראן, בתכנונו של האדריכל אריה פריינברג - בניין משרדים המחופה בזכוכית שחורה, המקנה למקום המוקף בצמחייה עבותה מראה ייחודי שהיווה תקדים באדריכלות הישראלית.
• המרכז לתרבות ואמנות ע"ש אריאל שרון בתכנונו של האדריכל סלו הרשמן - בדומה לשאר עבודותיו, גם כאן קיימת חצר שסביבה מתנהל הבניין. לאור העובדה שהעירייה לא השלימה את הפרויקט, החצר איננה בולטת מספיק.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגבעת שמואל 29,472 תושבים (מקום 77 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 91.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 12,520 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר:

סמל העיר

ב-20 בדצמבר 2007, עם הפיכתה לעיר, הוחלף הסמל הישן בחדש והוא מכיל את המרכיבים הבאים:

• מגדל המים ההיסטורי הוא המגדל הראשון שהוקם ביישוב. הוא הוגדר כאתר לשימור ושופץ ב-2002
• בתים ושיכונים צמודי קרקע, המסמלים את עברו של היישוב
• בתים רבי קומות - מסמלים את השכונות החדשות, וגם פיתוח תעשייה עתירת ידע
• הצבע הירוק בתחתית הסמל מסמל את השמירה על איכות הסביבה ושפע הריאות הירוקות בעיר.

גלריית תמונות

• 
  אנדרטה בגבעת שמואל לנופלים במערכות ישראל, בתכנון האדריכל צבי לישר
• 
  רחוב בשכונה החדשה של גבעת שמואל (קודם להקמת המרכז המסחרי), 2005
• 
  מגדל מים היסטורי ביישוב, 2/08
• 
  מראה כללי של החלק הוותיק ביישוב, 10/10
• 
  בית כנסת בשכונת רמת אילן. בית הכנסת, הוקם על ידי משה ברקוביץ' (ראש המועצה הדתית של גבעת שמואל ומוותיקי השכונה) ותוכנן על ידי האדריכל צבי לישר
• 
  פסל של איש עם היונים.
• 
  מודל של הצוללת דקר שהוצב ב-2009 בגינה ציבורית לזכרם של נופלי צוללת דקר
• 
  כבשים בשטח הגינה העירונית
• 
  אנדרטה לחיילים היהודים שנפלו במלחמת העולם השנייה
• 
  בית העם בגבעת שמואל
• 
  גן המוזיקה בגבעת שמואל
• 
  קאנטרי קלאב הולמס פלייס בגבעת שמואל
• 
  גבעת שמואל כשכונת עולים בשנות ה-40

ערים תאומות

• גולדאפ, פולין
• שטאדה, גרמניה
• דובנה, רוסיה

לקריאה נוספת

• אריה קרישק, הגבעה שבלב - סיפורה של גבעת-שמואל, הוצאת "דיוקן", 1994

קישורים חיצוניים

• האתר של עיריית גבעת שמואל

• פרופיל גבעת שמואל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• מיכאל יעקובסון, ראיון עם אדר' סלו הרשמן על תוכנית אב לגבעת שמואל ותהליך תכנונה, באתר "חלון אחורי", 5 באפריל 2010