חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
מ בקרת זהויות
שורה 57: שורה 57:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{DEFAULTSORT:טייטלבוים, חנניה יום טוב ליפא}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אדמו"רי סיגט]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סיגט]]
[[קטגוריה:רבנים חרדים]]
[[קטגוריה:רבנים חרדים]]
שורה 65: שורה 67:
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בסיגט]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בסיגט]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1904]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1904]]
{{DEFAULTSORT:טייטלבוים, חנניה יום טוב ליפא}}

גרסה מ־05:59, 28 באוגוסט 2018

תבנית:אדמו"ר הרב חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (ו' בסיוון ה'תקצ"ו - כ"ט בשבט ה'תרס"ד). היה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות סיגעט בהונגריה (כיום רומניה). מחבר ספר "קדושת יום טוב".

ביוגרפיה

נולד לרחל, בתו של הרב משה דוד אשכנזי מהעיר טאלטשווא, ולרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.[1]

בשנת ה'תרכ"ד התמנה לרבה של העיר טעטש שם כיהן תשע עשרה שנים. בשנת ה'תרמ"ג התמנה לרבה של העיר סיגט. היה מוכר באידאולוגיה החריפה שלו נגד הציונות, אחת מאמרותיו המפורסמות: [דרוש מקור] ”אסור להצטרף אליהם בכל דרך שהיא, והוא ראוי להישאר רחוק מהם ואנשים שלהם.
גם אם הוד מלכותו הסולטאן הטורקי, או כל השליטים של כל המדינות, מחליט לתת רשות לעם ה 'ללכת על אדמתם ועל נחלתם, ארץ אבותיהם, ארץ הקודש, כפי הגאולה 2 התחיל בימי עזרא - אנחנו אומרים שאם הגאולה לא באה מהקב"ה גואל עצמו, כמו יציאת מצרים, אז ה' אינו חפץ בו, זה לא הדרך לגאולה האמיתית, שהובטח על ידי הנביאים.
ואני חושב שכל חז"ל שיש להם אמונה חזקה ובלתי מעורערת בתורה ובמסורת היה אומר את אותו הדבר. אנחנו אפילו לא רואים תרחיש כזה הגאולה הפוגה זמנית או מהגלות. ההיבט השלילי שלה היו עולים על החיובי, על חכמי התלמוד לימדו אותנו מנבא לנו את הגאולה העתידית לא תהיה כמו הגאולה לפי עזרא, באמצעות החלטות של השליטים הארציים.”
[דרושה הבהרה]

משפחה

הרב טייטלבוים היה נשוי בנישואים ראשונים לרייצא, בתו של הרב מנשה רובין מחסידות רופשיץ. מאחר שלא הולידה לו ילדים, קיבל היתר מאה רבנים למסור לה גט באמצעות שליח ולהתחתן שוב. ב-1878 נשא את דודניתו חנה, בת הרב יואל אשכנזי מזלוטשוב.[2]

ילדיו:

לקריאה נוספת

  • דער הייליגער קדושת יום טוב, די... לעבן’ס געשיכטע פון... רבינו חנני’ יום טוב ליפא, אב"ד... סיגעט..., שלמה יעקב גלבמן, קריית יואל, תשס"א (תולדות חייו ביידיש)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק רפאל (עורך) אנציקלופדיה לחסידות כרך א, עמ' תרלט-תרמ, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ו
  2. ^ Tzvi Rabinovicz. The Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson, 1996. עמ' 488.