חשוון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:Stamp of Israel - Zodiac I - 0.18IL.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.]]
[[קובץ:Stamp of Israel - Zodiac I - 0.18IL.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.]]
[[קובץ:ScorpioZippori.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חודש מרחשוון, [[מזל עקרב]], פרט מ[[פסיפס]] של [[גלגל המזלות]] בבית הכנסת העתיק ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]]]
[[קובץ:ScorpioZippori.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חודש מרחשוון, [[מזל עקרב]], פרט מ[[פסיפס]] של [[גלגל המזלות]] בבית הכנסת העתיק ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]]]
'''חשוון''' או '''מרחשוון''' הוא [[חודש]] ב{{ה|לוח העברי}}, החודש השמיני לפי המסורת ה[[מקרא]]ית והשני לפי המסורת ה[[חז"ל]]ית. חודש זה חל ב[[סתיו]].
'''חשוון''' או '''מרחשוון''' הוא [[חודש]] ב[[הלוח העברי|לוח העברי]], החודש השמיני לפי המסורת ה[[מקרא]]ית והשני לפי המסורת ה[[חז"ל]]ית. חודש זה חל ב[[סתיו]].


==בלוח הקבוע==
==בלוח הקבוע==

גרסה מ־22:13, 2 בספטמבר 2018

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

בלוח הקבוע

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[1]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[2]. שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול. מהתקופה של המבול, היה יורד כל שנה 40 ימים ברצף גשם זכר למבול, ומאחרי שנבנה בית המקדש על ידי שלמה המלך, הופסק לרדם הגשם ברצף ולכן החודש שונה מ ירח-מבול ל ירח-בול (ילקוט שמעוני)

סמלים ומאפיינים

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[3]).

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

מועדים עיקריים

בהיסטוריה של עם ישראל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים