דרור אידר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נא להביא מקור
לפי שירונט - 9 שירים שמאד לא התפרסמו
שורה 6: שורה 6:
|תאריך לידה=[[19 ביולי]] [[1967]]
|תאריך לידה=[[19 ביולי]] [[1967]]
}}
}}
[[ד"ר]] '''דרור אֵידָר''' (לשעבר '''כהן'''; נולד ב-[[19 ביולי]] [[1967]]) הוא [[פובליציסט]], חוקר [[ספרות]] ו[[תרבות]], [[מבקר אמנות|מבקר]] ו[[עורך]], מומחה ל[[ספרות עברית]] ו[[ספרות משווה|השוואתית]] ו[[מוזיקאי]]. [[לחן|הלחין]] שירי-משוררים רבים.
[[ד"ר]] '''דרור אֵידָר''' (לשעבר '''כהן'''; נולד ב-[[19 ביולי]] [[1967]]) הוא [[פובליציסט]], חוקר [[ספרות]] ו[[תרבות]], [[מבקר אמנות|מבקר]] ו[[עורך]], מומחה ל[[ספרות עברית]] ו[[ספרות משווה|השוואתית]] ו[[מוזיקאי]].


== קורות חיים ==
== קורות חיים ==

גרסה מ־13:58, 5 בספטמבר 2018

דרור אידר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 ביולי 1967 (בן 56)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ישראל היום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק dror.eydar
טוויטר droreydar
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ד"ר דרור אֵידָר (לשעבר כהן; נולד ב-19 ביולי 1967) הוא פובליציסט, חוקר ספרות ותרבות, מבקר ועורך, מומחה לספרות עברית והשוואתית ומוזיקאי.

קורות חיים

לאחר תקופה של דחיית שירות, התגייס לצה"ל ושירת כחובש קרבי בחטיבת גולני.

בשנת 1999 קיבל תואר שני בספרות מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "שארל בודלר ונתן אלתרמן: העיר כמרחב פיוטי: עיון משווה בין פרחי הרע לכוכבים בחוץ". בשנת 2003 קיבל תואר דוקטור בספרות מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "ראשית השירה הדתית המודרנית בארץ ישראל: מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון".

מלמד במחלקה לתאוריה והיסטוריה בבצלאל, ובמכללה למדינאות. לימד גם בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. חבר מערכת כתבי-העת "דימוי" ו"נתיב". החליף את משה שמיר כעורך המוסף הספרותי של כתב העת "נתיב" ומשמש פרשן ופובליציסט בעיתון "ישראל היום". פרסם מאמרים בתחומי הספרות, ביקורת תרבות, חברה ופוליטיקה, וכן שירים וסיפורים קצרים בכתבי עת ספרותיים ובעיתונות היומית.

שני ספריו של אידר עוסקים ביוצרים מן השירה הישראלית המוקדמת ומגלים ביצירתם פנים חדשות שיש להן השלכות רעיוניות. בספרו 'אלתרמן - בודלר, פריס - תל אביב' הבליט אידר את היסוד הארצישראלי והציוני בספרו של נתן אלתרמן 'כוכבים בחוץ'. שירתו האורבנית של אלתרמן בספר זה, שנכתבה על רקע בניין תל אביב וההתיישבות הציונית בארץ, מבוארת תוך השוואה ניגודית לשירתו האורבנית הדקדנטית של המשורר הצרפתי שארל בודלר, המשורר האורבני הראשון. ספרו הבא של אידר, 'אחרון משוררי האלוהים', עיבוד של עבודת הדוקטור של אידר, עוסק במשורר הדתי יוסף צבי רימון שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים. במבוא לספר עומד אידר על המתח בין רימון, הדתי שהעמיד את אלוהים במרכז יצירתו, לבין החברה שסבבה אותו, אנשי העלייה השנייה. מוטיבים אלה - "רצח האלוהים" בתרבות ההגמונית של תנועת העבודה ושל הדרת המאמינים באלוהים מן הזרם המרכזי של היצירה העברית ויתר מוקדי ההשפעה בחברה הישראלית - רווחים בכתיבתו הפובליציסטית של אידר עצמו. גילוייו החדשים המרכזיים של הספר נוגעים לתפיסתו הסמויה של רימון את עצמו כגילום של משיח בן יוסף. אידר מצביע על רמזים לכך המצויים הן בשירים של רימון, מהם שירים גנוזים, הן במשמעות שיצק רימון לקורות חייו ולפציעתו בידי ערבים.

אידר הועסק על ידי השר לעניינים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון כפרילנסר המסייע בכתיבת נאומים והרצאות וכיועץ לענייני נוצרים אוונגליסטים[1]

כפובליציסט ב"ישראל היום" הוא נוהג להעביר ביקורת נוקבת על הטיות פוליטיות באמצעי תקשורת בישראל בכלל ובידיעות אחרונות בפרט[2] בכנס אילת לעיתונות שנערך ב-2012, התבטא כי הארץ הוא "עיתון בבעלות משפחה שתמכה במשטר הנאצי", כשהוא רומז לכך שקבוצת דומונט, המחזיקה ברבע מהבעלות על העיתון, שיתפה פעולה עם הנאצים. האמירה עוררה תגובות קשות ואידר התנצל[3].

מכהן כיום (2014) כחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.

ב-2017 התמנה לעורך מדור הדעות של "ישראל היום".[4]

מתגורר ברחובות.

פרסים

ספריו

  • אלתרמן - בודלר, פריס - תל אביב: אורבניות ומיתוס בשירי "פרחי הרע" ו"כוכבים בחוץ", הוצאת כרמל, 2003
  • אחרון משוררי האלוהים: מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון, הוצאת מאגנס, 2009

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים