דבורים – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
{{מיון
|שם=דבורים
|תמונה=[[קובץ:Bee montage.jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[פרוקי רגליים]]
|מחלקה=[[חרקים]]
|סדרה=[[דבוראים]]
|על-משפחה=[[Apoidea]]
{{מיון/קבוצה|'''דבורים'''}}
|שם מדעי=Anthophila
}}

ה'''דבורים''' ([[שם מדעי]]: '''Apiformes''' או '''Anthophila''') הן קבוצה [[מונופילטיות|מונופילטית]] של [[חרקים]] מעופפים, השייכת לעל-המשפחה [[Apoidea]] שבסדרת ה[[דבוראים]]. הדבורים התפתחו מקרובותיהן ה[[צרעה (חרק)|צרעות]]; בניגוד לאבותיהן הקדמוניים שצדו [[טורפים (ביולוגיה)|טרף]] עבור [[פגית|זחליהם]], הדבורים ניזונות מ[[צוף]] ו[[אבקה (בוטניקה)|אבקת פרחים]] בלבד בכל שלבי חייהן. התלות של הדבורים במשאבי מזון אלו, שמקורם בעיקר בפרחים, יוצרת מערכת מורכבת של [[סימביוזה|יחסי גומלין]] בין דבורים לצמחים. הדבורים נחשבות לווקטור הגדול, המפותח והחשוב ביותר של [[האבקה#האבקה ביוטית|האבקה ביוטית]]; למינים רבים של דבורים יש ערך רב עבור ה[[חקלאות]], הנאמד לעיתים בסכומי עתק.

קיימים כ-20,000 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] של דבורים, והן נפוצות בכל היבשות למעט [[אנטארקטיקה]] (בישראל קיימים למעלה מאלף מינים של דבורים, שחלק גדול מהם ככל הנראה עדיין לא [[מיון עולם הטבע|תואר למדע]]). רוב המינים הם של דבורים יחידאיות; בין המינים ה[[איסוציאליות|חברתיים]] בולטים [[דבורת הדבש]] ו[[בומבוס האדמה]].

==דבורים יחידאיות, חברתיות וטפיליות==
מבדילים בין שלושה סוגים עיקריים של אורח חיים בדבורים:
* '''דבורים יחידאיות''' – במינים יחידאיים, כל נקבה בונה קן משל עצמה, מאחסנת בו צוף ואבקה שהיא אספה, ומטילה בו את [[ביצה|ביציה]]. הזחלים מתפתחים ללא עזרה נוספת מהאם, ואין חפיפה דורית בין הבוגרים. מרבית מיני הדבורים בישראל ובעולם הם יחידאיים.
* '''דבורים [[איסוציאליות|חברתיות]]''' – במינים חברתיים, כל קן מאוכלס על ידי מספר נקבות, וקיימת חלוקת תפקידים בין דיירות הקן, כאשר חלק (לרוב נקבה אחת, '''ה[[מלכת דבורים|מלכה]]''') מטילות את הביצים ואילו השאר ('''ה[[פועל (בעל חיים)|פועלות]]/עמלות''') עסוקות באיסוף צוף ואבקה, תחזוקת הקן וטיפול בצאצאים. הנקבה המטילה ממשיכה לחיות גם כאשר צאצאיה מגיעים לבגרות. קיים רצף של מצבי ביניים בין אורח חיים יחידאי לבין אורח חיים חברתי מפותח:
** דרגות נמוכות של אורח חיים חברתי קיימות במגוון רחב של [[טקסון|טקסונים]], למשל במינים שונים בסוגים [[חריצית]] ו[[הליקטית]], וכן ב[[דבורת-עץ|דבורי העץ]]. במינים אלה, מספר נקבות חולקות יחדיו קן אחד; כל דיירות הקן פוריות מבחינה פיזיולוגית, אך לעיתים רק חלק מהן מטילות ביצים בפועל.
** מינים כמו [[בומבוס האדמה]], [[הליקטית רחבת-פסים]] ו[[הליקטית השוליים]] מייצגים אורח חיים חברתי עונתי, שבו נקבה אחת מייסדת לבדה את הקן, מטילה בו ביצים ומאחסנת בו צוף ואבקה; ברגע שהדור הראשון של הצאצאים מגיע לבגרות, הנקבה המייסדת מתנהגת כמלכה, כלומר מטילה ביצים בלבד, ואילו בנותיה מתפקדות כפועלות, כלומר אינן מטילות ביצים אלא עסוקות באיסוף המזון, תחזוקת הקן והטיפול בצאצאים. רק בסוף המחזור הרבייתי, כאשר הקן בשיא גודלו, מתפתחות בקן נקבות פוריות שייסדו קִנים חדשים.
** המין [[דבורת הדבש]] ומינים קרובים לו מייצגים את השלב המפותח ביותר של חברתיות בדבורים. במינים אלו קיימת חלוקה קבועה ומתמדת בין הנקבות, ל[[קסטה (ביולוגיה)|קסטות]] בעלות תפקידים ברורים, כאשר הרבייה נעשית לרוב אך ורק על ידי המלכה, בעוד הפועלות [[אי-פוריות|איבדו את היכולת הפיזיולוגית]] להטיל ביצים מופרות.
* '''דבורים [[טפיל]]יות''' – במינים טפיליים, הנקבות אינן בונות קִנים ואינן אוספות אבקה כלל, אלא הן מטילות את ביציהן בקִנים של דבורים ממינים אחרים (הפונדקאים), יחידאיים או חברתיים, כך שהזחלים שלהן מתפתחים על הצוף והאבקה שאספו נקבות הפונדקאים.{{ש}}מבחינים בין שני סוגים של טפיליות בדבורים:
** '''[[טפילי האכלה]]''' (קלֶפּטוֹפרזיטים) – במינים קלפטופרזיטיים, הנקבה מתגנבת אל תוך קִנים של מינים יחידאיים או חברתיים, מטילה בהם את ביציה, ובדרך-כלל עוזבת את הקן. בכל תא שהוטפל, ביצת הפונדקאי נהרגת על ידי הנקבה המטילה או על ידי הזחל הטפיל שבוקע לפני הפונדקאי. דבורים קלפטופרזיטיות מכונות גם '''דבורים קוקיות''' בשל הדמיון לציפורי ה[[קוקיה]] באורח החיים הטפילי. מרבית מיני הדבורים הטפיליות הם קלפטופרזיטיים.
** '''טפילים חברתיים''' (social parasites) – במינים אלו, הנקבה נכנסת לקן של דבורים חברתיות, הורגת, מגרשת או מדכאת את המלכה הפונדקאית, ונשארת בקן במקומה ומטילה בו את ביציה. הפועלות של הפונדקאי ממשיכות לאסוף צוף ואבקה ולתחזק את הקן, ועוזרות לגדל את צאצאי המין הטפיל. הן מתייחסות לנקבה הטפילה כאל מלכה משלהן, בזכות ה[[פרומונים]] שהיא מפרישה, המחקים את מלכת הפונדקאי.

==תכונות מורפולוגיות==
[[קובץ:Ochreriades fasciatus on Ballota undulata 2.JPG|ממוזער|200px|נקבה מהמין ''[[Ochreriades fasciatus]]'' אוספת אבקה מפרח של [[גלונית]] מצויה, [[שפלת יהודה]]. איברי איסוף האבקה ניכרים היטב על בטן הדבורה – מיקום האופייני למשפחת הגזרניתיים.]]
[[קובץ:Colletes Colletinae Colletidae Wing venation.svg|ממוזער|200px|עירוק טיפוסי של כנף קדמית של דבורה מהסוג קולט. באיור:{{ש}}sm – התאים התת-שוליים{{ש}}m – התא השולי{{ש}}3d ,1d – התאים הדיסקואידליים{{ש}}Rc2 ,Rc1 – העורקים החוזרים{{ש}}B – העורק הבזאלי]]
* '''גודל הגוף''' – למינים שונים גודלי גוף שונים, הנעים ממילימטרים בודדים (למשל בסוגים ''[[Nomioides]]'' ו-''[[Ceylalictus]]'', ובמין [[צרטינה ננסית]]) ועד למספר סנטימטרים (למשל בדבורת-העץ הסגולה). לגודל הגוף חשיבות רבה מבחינת הפרחים המבוקרים – ישנם פרחים המואבקים ביעילות רק על ידי דבורים גדולות, ולהפך.
* '''מבנה גפי הפה ואורך הלשון''' – תכונה המאפיינת משפחות שלמות, ובעלת משמעות אבולוציונית. במשפחות הקדומות יותר הלשון היא קצרה, ואילו במשפחות המתקדמות יותר (ה[[גזרניתיים]] וה[[דבוריים]]) הלשון היא ארוכה. קיים שוני מהותי במבנה גפי הפה בין קצרי הלשון לארוכי הלשון. עם זאת, גם בתוך כל קבוצה קיימת שונות משמעותית באורך הלשון בין מינים שונים. אורך הלשון ומבנה גפי הפה מכתיב במידה רבה את צורות הפרחים עליהם הדבורה מותאמת לשחר באופן יעיל, ועקב כך גם את מבחר צמחי השיחור אותם יעדיף כל מין של דבורה. באופן כללי, דבורים קצרות-לשון יעדיפו פרחים שטוחים בעלי מבנה צלחתי וצוף ואבקה גלויים (למשל משפחת ה[[סוככיים]]), בעוד דבורים ארוכות לשון יעדיפו פרחים מוארכים בעלי מבנה צינורי וצוף ואבקה חבויים (למשל משפחת ה[[שפתניים]]).
* '''שעירות הגוף''' – תכונה חשובה במיוחד להאבקת צמחים. על-פי רוב דבורים שעירות יותר נחשבות למאביקות טובות יותר. סוגים שעירים במיוחד הם הבומבוס והמדרונית. דבורים טפיליות אינן בונות קִנים ואוספות אבקה, ולכן הן על-פי רוב קירחות.
* '''איברי איסוף האבקה''' – לנקבות של מרבית המינים יש איברים מיוחדים המאפשרים איסוף יעיל של אבקת פרחים אותה צוברת הנקבה בתוך תאי הקן, כמזון לזחלים. איברי איסוף האבקה הם לרוב בצורת שערות מסועפות, היוצרות שטח פנים גדול וכך כולאות ביניהן מספר רב של גרגרי אבקה. למרבית הדבורים איברי איסוף אבקה בצורת שערות הממוקמים על הרגליים האחוריות, ולעיתים גם איברים קרובים כגון החזה האחורי. במשפחת הגזרניתיים, לעומת זאת, שערות איסוף האבקה ממוקמות על צידה התחתון של הבטן. בסוג [[מסוונית]] שבמשפחת ה[[קולטיים]], אין כלל שערות איסוף אבקה, והאבקה נבלעת על ידי הנקבה ומוקאת החוצה בקן. קיומם של איברי איסוף אבקה מאפיין נקבות של מינים הבונים קִנים באופן עצמאי; נקבות של דבורים טפיליות וכן זכרים של דבורים באשר הם, אינם אוספים אבקה ולכן אין להם איברים מיוחדים לאיסוף אבקה, ובאופן כללי גופם על-פי רוב פחות שעיר מאשר גופן של הנקבות העצמאיות.
* '''ה[[מחוש]]''' מורכב בדרך-כלל מ-13 פרקים אצל זכרים, ו-12 אצל נקבות. במקרים נדירים לשני הזוויגים יש 12 פרקים במחוש.
* '''עירוק הכנף הקדמית''' – דגם העירוק של הכנפיים הקדמיות מהווה כלי מורפולוגי חשוב ביותר להבחנה בין קבוצות טקסונומיות שונות (ברמת הסוג ומעלה), ומשחק תפקיד מפתח במגדירי דבורים. חשוב במיוחד המספר ויחס הגדלים בין התאים התת-שוליים (submarginal cells), וכן גדליהם ומיקומם של התא השולי (marginal cell), שני התאים הדיסקואידליים (medial cells), שני העורקים החוזרים (recurrent veins), והעורק הבזאלי (basal vein).

==הקן==
[[קובץ:Ceratina_nest_in_fennel_1.jpg|250px|ממוזער|פנים הקן של צרטינה, שנבנה בתוך גבעול יבש של [[שומר פשוט|שומר]], שפלת יהודה. הקן מחולק לתאים: בכל תא לחם דבורים וצאצא אחד. בתא התחתון (מצד ימין) הזחל כבר בקע מן הביצה. בשני התאים האחרים עדיין נראות ביצים.]]
* '''אסטרטגיית הקינון''' – לכל קבוצה טקסונומית של דבורים ולעיתים גם לכל מין אסטרטגיית קינון ייחודית משלו. דרך הקינון הנפוצה ביותר היא חפירת מחילות באדמה או ניצול מחילות קיימות בה. דרכים אחרות כוללות: קינון במחילות בתוך עצים, בגבעולים חלולים, בתוך קונכיות של חלזונות, בניית קִנים חשופים מבוץ, ועוד. מינים המשתמשים באסטרטגיות קינון דומות (למשל קינון באדמה) עשויים להיבדל במבנה הקן, למשל אורך המחילה, צורת ההסתעפויות מהמחילה הראשית, מספר התאים בקן יחיד, ועוד. מינים טפיליים אינן בונים קִנים כלל, אלא מנצלים קִנים של מינים אחרים.
* '''שימוש בחומרים לריפוד הקן''' – מינים רבים מפרישים מבלוטות מיוחדות חומרים האוטמים את דפנות התאים ולעיתים גם המחילות, ומונעים חדירת מים ולחות, העלולים להרוס את מלאי המזון שבקן. מינים אחרים אוספים מגוון חומרים חיצוניים למטרה דומה, כגון עלים, שערות צמחיות, ושרף צמחי.
* '''לחם הדבורים''' – לחם הדבורים הוא תערובת של אבקה וצוף שאותם אוספת הנקבה ומהם ניזון הזחל בקן. מהרכב לחם הדבורים ניתן ללמוד על העדפות צמחי השיחור של הנקבות – פולילקטיות לעומת אוליגולקטיות, וכדומה. ישנם מינים בהם לחם הדבורים עשוי ככדור מוצק, ולעומתם מינים בהם התערובת נוזלית לחלוטין. מינים מסוימים נוהגים לאסוף שמנים מיוחדים המיוצרים על ידי צמחים ספציפיים, ולהוסיף אותם ללחם הדבורים.
<gallery>
קובץ:Synhalonia nest 1.jpg|מחילות תת-קרקעיות של מחושיות, הכרמל
קובץ:Anthophora nesting site 1.jpg|מחילות של מדרוניות במצוק אנכי, הר הנגב
קובץ:Osmia distinguenda female 1.jpg|קן של [[אוסמיה]] בתוך חור בסלע, שפלת יהודה
קובץ:Xylocopa iris nest 1.jpg|קן של דבורת-עץ עדינה בתוך גבעול יבש של [[שומר פשוט|שומר]], הכרמל
קובץ:Allosmia nest in snail shell 1.jpg|קן של אוסמיה בתוך קונכייה ריקה של חילזון, [[חולות חולון]]
</gallery>

==עונתיות==
בישראל ובארצות רבות עם אופי אקלים דומה, מרבית מיני הדבורים פעילים באביב. מעבר לכך, קיימים בישראל ובארצות נוספות בעלות מגוון דבורים עשיר, מינים מסוימים של דבורים הפעילים בכל עונה ועונה. קיימים מינים המקימים דור יחיד בשנה, ולעומתם מינים המקימים שניים, שלושה ואף ארבעה דורות בשנה אחת. מינים מסוימים, בייחוד מינים חברתיים ו[[כוללנות|כוללניים]] (גנרליסטיים), כגון דבורת הדבש, פעילים לאורך כל השנה; מינים אחרים פעילים במשך תקופה קצרה בלבד כל שנה, חלקם מינים התלויים במקור מזון ספציפי (פרחים מקבוצה מסוימת) הזמין רק בעונה קצובה. זכרי הדבורים פעילים על-פי רוב למשך תקופה קצרה יותר מאשר הנקבות. במינים העונתיים, הזכרים מופיעים בדרך כלל בתחילת העונה, מזדווגים עם הנקבות שזה אך הגיחו מהקִנים שבהם בקעו, ומתים. במינים המקימים מספר דורות בשנה ובכללם המינים החברתיים, לעיתים רק בחלק מהדורות נוצרים זכרים, לרוב בתחילת עונת הפעילות או בסופה.

==יחסי גומלין בין דבורים לצמחים==
[[קובץ:Andrena on Anemone 1.jpg|ממוזער|200px|נקבה של [[אנדרנה]] (''Andrena krausiella'') אוספת אבקה מפרח של [[כלנית]], הכרמל. ניתן לראות על גוף הדבורה שני טיפוסים של אבקת פרחים – זו של הכלנית בצבע סגול, וזו של פרחי [[מורכבים]] בצבע צהוב. נוכחות אבקת המורכבים מעידה כי הדבורה החליפה את מין הצמח המבוקר באמצע גיחת השיחור, כלומר נאמנות הדבורה לפרחים היא נמוכה.]]קבוצות ומינים שונים של דבורים מעדיפים צמחים שונים לאיסוף צוף ואבקה. ההבדלים החשובים ביותר מבחינת צרכיהן הקיומיים של הדבורים הם בהעדפת מקורות האבקה. במינים '''אוליגולקטיים''' (oligolectic), איסוף האבקה מוגבל לצמחים ממשפחה אחת ולעיתים אפילו סוג אחד בלבד; לעומתם, מינים האוספים אבקה משתי משפחות צמחים או יותר מכונים '''פולילקטיים''' (polylectic). דבורים בעלות '''[[נאמנות (האבקה)|נאמנות]]''' (flower constancy) גבוהה, כגון דבורת הדבש, נוטות לבקר פרחים ממין אחד בלבד או ממספר מינים דומים במהלך כל גיחה מהקן. דבורים בעלות נאמנות נמוכה, לעומתן, עשויות להחליף באופן תדיר בין פרחי השיחור, גם במהלך אותה גיחה. לנאמנות גבוהה ישנו יתרון מבחינת הצמחים המבוקרים, והיא מגבירה את הסיכוי להאבקתם.

==מחזור החיים==
מחזור החיים הפשוט ביותר הוא זה של דבורים יחידאיות המקימות דור אחד בשנה. במינים אלו, עונת הפעילות מתחילה כאשר הבוגרים מגיחים לראשונה מהקן בו בקעו. בתחילת עונת הפעילות פעילים גם נקבות וגם זכרים, ומטרתם הראשונית היא להזדווג. נקבה שאינה מופרית מפרישה [[פרומון]] מין המושך אליה את הזכרים ממרחק רב. ישנם מינים בהם ההזדווגות נעשית מיד עם בקיעת הנקבה מקן האם, כאשר הזכרים מריחים את פרומון המין של הנקבה ממרחק וחופרים את דרכם אליה בתוך הקן. במינים אחרים הזוויגים נפגשים במסלולי השיחור שלהם, בחפשם אחר צוף ואבקה. זכר אחד עשוי להפרות מספר נקבות, אך ברוב המינים כל נקבה מופרית על ידי זכר אחד בלבד. הזכרים מתחרים ביניהם על הנקבה, ולעיתים קרובות נקבה אחת מוקפת בזכרים רבים הנאבקים להגיע ראשונים אל הנקבה. ברגע שהנקבה מופרית, היא מיד מפסיקה להפריש את פרומון המין, והזכרים מתפזרים. ישנם מינים, כמו דבורת הדבש, בהם נקבה אחת עשויה להיות מופרית על ידי מספר זכרים; לעובדה זו ישנן השלכות מרחיקות לכת על המבנה הגנטי ויחסי הקִרבה בתוך אוכלוסיית המין.

עד ההזדווגות הבוגרים עשויים לשחר על פרחים, במטרה לאסוף צוף כמקור אנרגיה, וכדי להגביר את סיכוייהם לפגוש את בני המין השני. בלילות ובתנאי מזג אוויר שאינם מתאימים לשיחור כגון בשעת גשם, הדבורים חוזרות לקִניהן. לדבורים רבות אין קן לחזור אליו, ובכלל זה דבורים טפיליות, זכרים של דבורים, וכן נקבות צעירות שעדיין לא איתרו מקום קינון מועדף. דבורים אלו עשויות למצוא מחסה בתוך מבני מסתור שונים, כגון פרחים או גבעולים חלולים; במקרים אחרים הדבורים נשארות חשופות ורק נתלות בלסתותיהן על גבעול או עלה, כך שלא תישארנה בגובה הקרקע. נקבה מקננת עשויה לחזור לקנן בקן בו בקעה, או לחפש אתר קינון חדש. הזכרים חיים כל עוד קיימות בסביבתם נקבות שלא הזדווגו; כאשר כל הנקבות מזווגות, תפקיד הזכרים הסתיים, והם מתים.

לאחר ההזדווגות שומרת הנקבה את הזרע בתוך איבר מיוחד בגופה – [[נרתיק זרע]] (spermatheca) – והוא מספיק לה להפריית כל הביצים שתטיל. נקבה שהזדווגה מתחילה במלאכת הכנת הקן, איסוף חומרי המזון בו, הטלת הביצים, ואטימת הקן. לכל מין של דבורה קן טיפוסי משלו, המאופיין במיקומו, במבנהו, ובחומרים הממלאים אותו. מבנה טיפוסי של קִנים רבים כולל מחילת כניסה ראשית ממנה מסתעפים תאי ההטלה. כל תא הטלה מכיל לחם דבורים בכמות המספיקה להתפתחות דבורה אחת, ובסמוך לו מוטלת הביצה. הנקבה יוצאת מהקן לגיחות, במהלכן היא אוספת צוף ואבקה להכנת לחם הדבורים; חלק קטן מהצוף והאבקה היא צורכת בעצמה כמקור אנרגיה (צוף) ולצורך התפתחות השחלות (אבקה). כמות הגיחות הנדרשת לצורך הכנת תא הטלה יחיד תלויה ביעילות האיסוף של הדבורה, וזו מושפעת מהמורפולוגיה הן של צמחי השיחור והן של הדבורה הנדונה; מינים שונים של דבורים מתאפיינים במספר שונה של גיחות הנדרש להכנת תא יחיד. עם סיום הכנת לחם הדבורים בתא, הדבורה מטילה את הביצה בקרבת הלחם, ולאחר מכן אוטמת את התא (בחלק מהמינים). כשהתא מוכן הנקבה עוברת להכנת התא הבא וכך הלאה, עד למילוי כל התאים בקן. משהסתיימה הכנת הקן, הדבורה עשויה לבנות קִנים נוספים, עד סיום עונת הפעילות. בסוף עונת הפעילות הנקבה הבוגרת מתה, ולעיתים אף לפני כן (למשל עקב טריפה).

הביצה המוטלת בקן בוקעת לרוב תוך ימים ספורים. ה[[פגית|זחל]] הבוקע מהביצה ניזון על לחם הדבורים, וזהו מקור המזון היחידי שלו עד שלב הבוגר. הזחל עובר 4–5 התנשלויות ובסופן מגיע לשלב ה[[טרום-גולם]] (prepupa). הטלת הצואה נדחית לרוב עד לשלב הטרום-גולם, על-מנת למנוע את קילקול לחם הדבורים. במינים רבים, ההתפתחות נעצרת בשלב הטרום-גולם, ושלב זה עובר את ה[[דיאפאוזה]] הארוכה (תקופה של חוסר פעילות) עד בוא עונת הפעילות הבאה, אז הוא מתגלם ובוקע החוצה כבוגר. במינים אחרים, ההתפתחות ממשיכה בלי הפסקה עד לשלב הבוגר, והבוגר הוא השלב העובר את הדיאפאוזה.

==ארגון טקסונומי ופילוגנטי==
בשנים האחרונות, החלוקה ה[[טקסונומיה|טקסונומית]] של הדבורים וקרוביהן והתאוריות לגבי היחסים ה[[פילוגנזה|פילוגנטיים]] בין ה[[טקסון|טקסונים]] שלהם מתעדכנים ללא הרף עקב מאמץ מחקרי רב המושקע בקבוצה זו. קבוצת הדבורים סווגה בעבר כעל-משפחה בשם Apoidea, אולם במיון הטקסונומי העדכני הדבורים מהוות רק דרגת-ביניים בין על-משפחה למשפחה, בשם Apiformes או Anthophila, בתוך על-המשפחה Apoidea, שעתה כוללת גם את ה[[צרעה (חרק)|צרעות]] מקבוצת ה[[צרחוליתים]] (Spheciformes, קבוצה [[פרפילטיות|פָּרָפִילֵטית]]) – אבותיהן הקדמוניים של הדבורים.

מבין משפחות הדבורים, ה[[קולטיים]] נחשבה במשך שנים רבות למשפחה הקדומה ביותר, אולם מחקרים מהשנים האחרונות תומכים דווקא במליטיים כמשפחה הקדומה ביותר. מעבר לכך, משפחות מסוימות של דבורים שהוכרו בעבר (כגון מדרוניתיים) בוטלו, ולעיתים הוספו משפחות חדשות. המחקר העדכני מכיר בשבע עד תשע משפחות של דבורים, להלן:

===משפחת [[Stenotritidae]]===
משפחה קטנטנה של דבורים קצרות-לשון, מונה 21 מינים, ותפוצתה באוסטרליה בלבד.

===משפחת ה[[קולטיים]] (Colletidae)===
משפחה גדולה של דבורים קצרות לשון, מונה כ-2500 מינים. באופן מסורתי משפחה זו נחשבה למשפחת הדבורים הקדומה ביותר, אולם מחקרים עדכניים מטילים ספק בגישה זו. בישראל קיימים הסוגים:
* '''[[קולט (סוג)|קולט]]''' (''Colletes'')
* '''[[מסוונית]]''' (''Hylaeus''). לדבורים בסוג זה מאפיינים פרימיטיביים יחסית המדמים אותן מבחינות מסוימות לצרעות, בהשוואה לטקסונים אחרים של דבורים שעברו התאמות מרחיקות לכת לאיסוף אבקה. המסווניות הן דבורים קטנות וקרחות המקננות על-פי רוב בתוך גבעולים חלולים. אין להן איברי איסוף אבקה חיצוניים, והן בולעות את האבקה בזמן השיחור על הפרחים ומקיאות אותה עם הגעתן לקן. הן מבקרות בעיקר בפרחים בהם הצוף והאבקה גלויים ואינם חבויים בעומק הפרח – משפחות ה[[סוככיים]] וה[[רכפתיים]], בעיקר.
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Colletes on Retama 1.jpg|'''קולט יהודה''' (''Colletes judaicus''), נקבה אוספת צוף מ[[רותם המדבר]], צפון הנגב
תמונה:Hylaeus xanthopoda female 2.jpg|'''מסוונית צהובת-רגל''' (''Hylaeus xanthopoda''), נקבה שודדת צוף מ[[סילון קוצני]], הרי אילת
תמונה:Hylaeus rubicola female 2.jpg|'''מסוונית''' (''Hylaeus rubicola''), נקבה על [[פטל קדוש]], השרון
תמונה:Hylaeus longimaculus copulation 1.jpg|'''מסוונית''' (''Hylaeus longimaculus''), הזדווגות על [[חצב מצוי]], השרון
</gallery>

===משפחת האנדרניים (Andrenidae)===
משפחה גדולה של דבורים קצרות לשון, המקננות באדמה על-פי רוב. מונה כ-2900 מינים. בישראל קיימים הסוגים:
* '''[[אנדרנה]]''' (''Andrena'') – סוג ענקי של דבורים קטנות עד גדולות המקננות באדמה. בסוג כ-1500 מינים, מתוכם קיימים מעל 150 בישראל. איסופים מהשנים האחרונות בישראל ממשיכים להניב מינים חדשים לישראל ואף למדע בכלל.
* '''''[[Camptopoeum]]'''''
* '''''[[Panurginus]]'''''
* '''''[[Clavipanurgus]]'''''
* '''''[[Panurgus]]'''''
* '''''[[Melitturga]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Andrena on Colchicum stevenii 1.JPG|'''אנדרנה''' מתת-הסוג ''Euandrena'', נקבה אוספת אבקה מ[[סתוונית היורה]], הכרמל
תמונה:Andrena fuscosa 1.jpg|'''אנדרנה''' (''Andrena fuscosa''), נקבה משחרת על [[שלח (צמח)|שלח]], שפלת יהודה
תמונה:Andrena krausiella female 1.jpg|'''אנדרנה''' (''Andrena krausiella''), נקבה אוספת אבקה מ[[שקד מצוי]], שפלת יהודה
תמונה:Andrena rotundilabris female 3.jpg|'''אנדרנה''' (''Andrena rotundilabris''), נקבה משחרת על [[לשון-כלב]] כרתית, הכרמל
תמונה:Panurgus female on Glebionis 1.jpg|'''''Panurgus''''', זכר משחר על [[חרצית עטורה]], נתניה
תמונה:Melitturga male 1.jpg|'''''Melitturga''''', זכר משחר על [[תלתן]] הארגמן, הכרמל
תמונה:Camptopoeum frontale female 1.jpg|'''''Camptopoeum''' frontale'', נקבה משחרת על [[דרדר]], צפון הנגב
</gallery>

===משפחת ה[[הליקטיתיים]] (Halictidae)===
משפחה גדולה של דבורים קצרות לשון המקננות באדמה, מונה כ-4,200 מינים. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Dufourea]]'''''
* '''''[[Rophites]]'''''
* '''''[[Systropha]]''''' – דבורים גדולות ומגושמות, אוליגולקטיות על מינים שונים של [[חבלבל]].
* '''''[[Pseudapis]]'''''
* '''''[[Ceylalictus]]''''' – דבורים קטנות מאוד.
* '''''[[Nomioides]]''''' – דבורים קטנות מאוד.
* '''[[חריצית]]''' (''Lasioglossum'') – סוג ענקי של דבורים קטנות עד גדולות המקננות באדמה, מונה מעל 1,700 מינים, מתוכם קיימים מעל 60 בישראל. במינים השונים ניכרות דרגות שונות של חברתיות, היוצרות רצף הדרגתי ממצב החיים היחידאי ועד לחברתיות מפותחת.
* '''[[הליקטית]]''' (''Halictus'') – דומה מבחינות רבות לסוג חריצית, אשר פוצל ממנו בעבר. מונה כ-260 מינים.
* '''''[[Sphecodes]]''''' – דבורים טפילות.
* '''''[[Thrincohalictus]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Lasioglossum pseudosphecodimorphum female 2.jpg|'''חריצית''' (''Lasioglossum pseudosphecodimorphum''), נקבה אוספת אבקה מ[[פרע]] מסולסל, הכרמל
תמונה:Lasioglossum malachurum female 1.jpg|'''הליקטית רחבת-פסים''' (''Lasioglossum malachurum''), נקבה אוספת אבקה מ[[אבטיח]], שפלת יהודה
תמונה:Lasioglossum marginatum female 1.jpg|'''הליקטית השוליים''' (''Lasioglossum marginatum''), נקבה משחרת על [[מסרק (צמח)|מסרק]], הכרמל
תמונה:Halictus subauratus female 2.jpg|'''הליקטית''' (''Halictus subauratus''), נקבה אוספת צוף מקורטם דק, הכרמל
תמונה:Halictus resurgens male 2.jpg|'''הליקטית מזרחית''' (''Halictus resurgens''), זכר על קורטם דק, הכרמל
תמונה:Ceylalictus variegatus female 1.jpg|'''''Ceylalictus''' variegatus'', נקבה אוספת אבקה מפרע מסולסל, רחובות
תמונה:Nomioides male 1.jpg|'''''Nomioides''''', זכר על [[חצב מצוי]], הכרמל
תמונה:Systropha planidens male 1.jpg|'''''Systropha''' planidens'', זכר על [[חבלבל]] רפואי, הכרמל
תמונה:Sphecodes olivieri male 1.jpg|'''''Sphecodes''' olivieri'', זכר משחר על [[פיגמית]] מגובששת, הנגב
תמונה:Thrincohalictus prognathus male 3.jpg|'''''Thrincohalictus''' prognathus'', זכר על [[אשבל (צמח)|אשבל]] מופסק, הגליל
</gallery>

===משפחת ה[[מליטיים]] (Melittidae)===
משפחה קטנה של דבורים קצרות-לשון, מונה כ-150 מינים. מחקר פילוגנטי מ-2006 מתייחס למשפחה זו כאל קבוצה פָּרָפילטית שכוללת למעשה שלוש משפחות שונות, שאחת מהן היא (על פי המחקר) הקדומה ביותר בין כל משפחות הדבורים. בישראל קיימים רק 5 מינים, מ-2 סוגים שונים:
* '''[[דזיפודה]]''' (''Dasypoda'') – דבורים בינוניות עד גדולות. הנקבות בעלות רגליים אחוריות שעירות במיוחד, המאפשרות איסוף כמות רבה של אבקה במשך גיחה יחידה מהקן. בישראל 2 מינים.
* '''[[מליטה]]''' (''Melitta'') – דבורים דומות במראן לאנדרנות. בישראל 3 מינים.
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Dasypoda toroki male 1.jpg|'''דזיפודה''' (''Dasypoda toroki''), זכר אוסף צוף מ[[שלמון יפואי]], שפלת יהודה
תמונה:Melitta maura female 1.jpg|'''מליטה''' (''Melitta maura''), נקבה משחרת על [[שלח (צמח)|שלח]], הערבה
תמונה:Melitta maura male 5.jpg|'''מליטה''' (''Melitta maura''), זכר משחר על [[סילון קוצני]], הערבה
</gallery>

===משפחת ה[[גזרניתיים]] (Megachilidae)===
משפחה גדולה של דבורים ארוכות-לשון, מונה כ-4,000 מינים. מאפיין חשוב של המשפחה הוא מיקומם יוצא-הדופן של איברי איסוף האבקה בנקבות – על צידה התחתון של הבטן, ולא על הרגליים האחוריות כמו בשאר המשפחות. משפחה זו מתאפיינת במגוון רחב במיוחד של התנהגויות ומצעי קינון. הקינון יכול להיות באדמה, בחורים בסלעים, בגבעולים חלולים, בתוך קונכיות ריקות של שבלולים, במבני בוץ שהדבורה בונה בעצמה, ועוד. מינים רבים מרפדים את דפנות הקן בחומרים שונים, לרוב ממקור צמחי, כגון עלים חתוכים לפיסות קטנות או טחונים לעיסה דביקה, שערות צמריות, שרף, ועוד. המשפחה נחלקת למספר תת-משפחות ושבטים, להלן יוצגו החשובים שבהם, הקיימים גם בישראל.

====שבט [[Lithurgini]]====
כולל שלושה סוגים, בישראל מופיע סוג אחד:
* '''''[[Lithurgus]]''''' – סוג המקנן בעצים.

====שבט [[Dioxyini]]====
שבט של דבורים טפיליות. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Allodioxys]]'''''
* '''''[[Dioxys]]'''''
* '''''[[Ensliniana]]'''''
* '''''[[Eudioxys]]'''''
* '''''[[Metadioxys]]'''''
* '''''[[Paradioxys]]'''''
* '''''[[Prodioxys]]'''''

====שבט [[Anthidiini]]====
דבורים אלו מתאפיינות בגוף קירח ברובו ועם פּספּוס בולט על גב הבטן בצבע צהוב, אדום או לבן. הקינון הוא לרוב על מצע חשוף או בתוך חללים קיימים (כגון מחילות או קונכיות נטושות), לעיתים רחוקות במחילות שהדבורה חופרת בעצמה. תאי הקינון מכילים, בהתאם לטקסון, מגוון רב של חומרים שונים אותם אוספת הנקבה מחוץ לקן – שרף, שערות צמחיות, גזרי עלים, פיסות אבן או אדמה, וכולי. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Afranthidium]]'''''
* '''''[[Anthidiellum]]'''''
* '''[[צמרנית]]''' (''Anthidium'') – דבורים בעלות פספוס שחור-צהוב, המרפדות את קִניהן בשערות צמריות ממקורות שונים, בעיקר צמחים מסוימים.
* '''''[[Icteranthidium]]'''''
* '''''[[Pseudoanthidium]]'''''
* '''''[[Rhodanthidium]]'''''
* '''[[סטליס]]''' (''Stelis'') – דבורים טפיליות
* '''''[[Trachusa]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Anthidium auritum female 1.jpg|'''צמרנית''' (''Anthidium auritum''), נקבה אוספת צוף מ[[ישימונית דו-גונית]], המכתש הגדול
תמונה:Anthidiellum strigatum female 1.jpg|'''''Anthidiellum''' strigatum'', נקבה על [[קיפודן]], הר מירון
תמונה:Rhodanthidium septemdentatum male 1.jpg|'''''Rhodanthidium''' septemdentatum'', זכר, הכרמל
תמונה:Trachusa pubescens male 1.jpg|'''''Trachusa''' pubescens'', זכר, הכרמל
</gallery>

====שבט [[Osmiini]]====
שבט מגוון במיוחד מבחינת אסטרטגיות הקינון. בישראל קיימים הסוגים:
* '''[[אוסמיה]]''' (''Osmia'') – סוג גדול ונפוץ, בעל מגוון גדול במיוחד של אסטרטגיות קינון.
* '''[[הופליטיס]]''' (''Hoplitis'') – סוג גדול ונפוץ הקרוב לאוסמיה, גם הוא בעל מגוון גדול במיוחד של אסטרטגיות קינון.
* '''''[[Chelostoma]]'''''
* '''''[[Haetosmia]]''''' – סוג של דבורים קטנות המונה שלושה מינים בלבד, מתוכם שניים מיוצגים בישראל. הנקבות אוליגולקטיות על מינים שונים של [[עוקץ-עקרב]].
* '''''[[Heriades]]'''''
* '''''[[Hofferia]]'''''
* '''''[[Protosmia]]'''''
* '''''[[Stenoheriades]]'''''
* '''''[[Wainia]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Osmia niveata female 1.jpg| '''אוסמיה''' (''Osmia niveata''), נקבה משחרת על [[ברקן סורי]], הכרמל
תמונה:Hoplitis parana 1.jpg|'''הופליטיס''' (''Hoplitis parana''), נקבה אוספת צוף מ[[קרוטלריה מצרית]], הערבה
תמונה:Haetosmia male 1.jpg|'''''Haetosmia''' vechti'', זכר אוסף צוף מ[[עוקץ-עקרב]], שפלת יהודה
תמונה:Heriades truncorum 1.jpg|'''''Heriades''' truncorum'', נקבה משחרת על קיצנית כרתית, הכרמל
</gallery>

====שבט [[Megachilini]]====
כולל ארבעה סוגים. בישראל קיימים שלושה:
* '''[[צליוקסיס]]''' (''Coelioxys'') – דבורים טפיליות (הפונדקאים הם לרוב מהסוג גזרנית).
* '''[[גזרנית]]''' (''Megachile''; כולל גם את תת-הסוג בנאית, ''Chalicodoma'') – דבורים קטנות עד גדולות. מקור שם הסוג בתכונתן של נקבות מינים רבים לגזור בלסתותיהן חתיכות מעלים של צמחים שונים, ולרפד בהם את קִניהן. הנקבות של תת-הסוג בנאית, לעומת זאת, בונות קִנים מבוץ ואינן מרפדות אותם בגזרי עלים.
* '''''[[Radoszkowskiana]]''''' – דבורים טפיליות.
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Megachile sicula female 1.jpg| '''בנאית אדמונית''' (''Megachile sicula''), נקבה אוספת בוץ לבניית הקן, חולות חולון
תמונה:Megachile parietina on Phlomis 1.jpg| '''בנאית שחורה''' (''Megachile parietina''), נקבה אוספת צוף ומאביקה [[שלהבית]] קצרת-שיניים, גבעות להב
תמונה:Megachile lagopoda 1.jpg| '''גזרנית''' (''Megachile lagopoda''), נקבה משחרת על [[טיון דביק]], הכרמל
תמונה:Female Coelioxys on Carlina curetum 1.JPG|'''צליוקסיס''' (''Coelioxys acanthura''), נקבה משחרת על [[קיצנית]] כרתית, הכרמל
</gallery>

====סוגים ללא שיוך ברור====
בישראל קיימים גם הסוגים:
* '''''[[Ochreriades]]''''' – סוג של דבורים מוארכות מאוד המונה שני מינים בלבד, רק אחד מהם מיוצג בישראל. הנקבות אוליגולקטיות על צמחי משפחת ה[[שפתניים]], בייחוד [[גלונית]] מצויה ו[[בר-גביע]] חלק.
* '''''[[Pseudoheriades]]'''''
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Ochreriades fasciatus male 3.jpg|'''''Ochreriades''' fasciatus'', זכר אוסף צוף מעוקץ-עקרב, שפלת יהודה
</gallery>

===משפחת ה[[דבוריים]] (Apidae)===
המשפחה הגדולה והמגוונת ביותר, דבורים ארוכות-לשון, כ-5,700 מינים. משפחה זו כוללת את הדבורים המוכרות ביותר, כגון [[דבורת הדבש]], ה[[בומבוס]] ו[[דבורת-העץ]]. דבורי הדבש והדבורים חסרות-העוקץ, הנכללות במשפחה זו, הן גם הדבורים בעלות החברתיות המפותחת ביותר. משפחת המדרוניתיים (Anthophoridae), שהוכרה בעבר, בוטלה ומוזגה אף היא אל תוך הדבוריים. המשפחה מחולקת לשלוש תת-משפחות, להלן:

====תת-משפחת [[דבורי העץ]] (Xylocopinae)====

בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[דבורת-עץ]]''''' (''Xylocopa''; כולל גם את תת-הסוג צלפונית, ''Proxylocopa'') – סוג של דבורים גדולות ונפוצות המקננות על-פי רוב בגזעי עצים או בקנים חלולים. בישראל 9 מינים.
* '''[[צרטינה]]''' (''Ceratina'') – דבורים קטנות בעלות ברק מתכתי, המקננות בגבעולים חלולים.
* '''''[[Exoneuridia]]''''' – דומות לצרטינה, נפוצות רק בצפון הארץ.
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Xylocopa pubescens female 1.JPG|'''דבורת-עץ צהובה''' (''Xylocopa pubescens''), נקבה אוספת צוף מ[[ריחן (צמח)|ריחן]], תל אביב
תמונה:Xylocopa pubescens male 2.JPG|'''דבורת-עץ צהובה''', זכר אוסף צוף מריחן, תל אביב
תמונה:Xylocopa violacea female 1.jpg|'''דבורת-עץ סגולה''', נקבה משחרת על [[שלהבית|שלהבית דביקה]], הכרמל
תמונה:Xylocopa olivieri copulation 2.jpg|'''צלפונית מפוספסת''' (''Xylocopa olivieri''), הזדווגות בפרח של [[צלף קוצני]], החרמון
תמונה:Ceratina mating 2.JPG|'''צרטינה''' (''Ceratina cucurbitina''), הזדווגות על [[מרווה]] ריחנית, שפלת יהודה
תמונה:Ceratina chalcites female 3.jpg|'''צרטינה ענקית''' (''Ceratina chalcites''), נקבה משחרת על [[דרדר]], החרמון
תמונה:Ceratina parvula female 1.jpg|'''צרטינה ננסית''' (''Ceratina parvula''), נקבה משחרת על [[פטל קדוש]], הכרמל
תמונה:Exoneuridia libanensis female 1.jpg|'''''Exoneuridia''' libanensis'', נקבה משחרת על [[דרדר]] קרומי, עמק החולה
</gallery>

====תת-משפחת ה[[נומדיות]] (Nomadinae)====
תת-משפחה זו כוללת אך ורק מינים קלפטופרזיטיים, והיא מהווה את הטקסון הגדול והמגוון ביותר של דבורים טפיליות. טווח הפונדקאים אף הוא רחב ביותר. הנקבה מטילה את ביציה בתאים שעדיין לא נסגרו, בזמן שדיירת הקן יוצאת לגיחת איסוף צוף ואבקה להכנת לחם הדבורים. הביצים קטנות ומוסתרות בתוך דופן התא, ובחלק מהסוגים דופן הביצה בעלת צורה המשתלבת היטב עם דופן התא, לצורך הסוואתה. הדרגה הראשונה של הזחל הטפיל מצוידת בזוג לסתות קשיחות, בעזרתן הזחל הטפיל הראשון שבוקע הורג את הביצה של הפונדקאי, וכן ביצים נוספות של הטפיל הנמצאות באותו התא.

בישראל קיימים שמונה סוגים של Nomadinae, בהתאם לפונדקאים הקיימים באזור:

{| border="1" cellpadding="5" style="text-align: right; margin: auto;"
|סוג טפיל||סוגי פונדקאים
|-
|'''[[נומדה]]''' (''Nomada'') ||מגוון סוגים מחמש משפחות שונות, בייחוד הסוג [[אנדרנה]] (אנדרניים)
|-
|'''''[[Epeolus]]'''''||קולט (קולטיים)
|-
|'''''[[Ammobates]]'''''||{{כ}} ''[[Ancyla]]'',{{כ}} ''[[Anthophora]]'',{{כ}} ''[[Tetraloniella]]'' (דבוריים)
|-
|'''''[[Ammobatoide]]'''''||{{כ}} ''[[Melitturga]]'' (אנדרניים)
|-
|'''''[[Parammobatodes]]'''''||{{כ}} ''[[Camptopoeum]]'' (אנדרניים)
|-
|'''''[[Schmiedeknechtia]]'''''||{{כ}} ''[[Camptopoeum]]'' (אנדרניים)
|-
|'''''[[Chiasmognathus]]'''''{{כ}} ||''[[Nomioides]]'' וסוגים קרובים לו (הליקטיתיים)
|-
|'''''[[Pasites]]'''''||{{כ}} ''[[Pseudapis]]'' וסוגים קרובים לו (הליקטיתיים)
|-
|}

הסוג [[נומדה]] (''Nomada'') הוא הסוג הגדול ביותר של דבורים טפיליות. מספר המינים הרב עבר התאמות למגוון עצום של פונדקאים. לדבורים אלו מראה המזכיר צרעה, הן קרחות ולעיתים קרובות עם צבעי חום, אדום וצהוב.
<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Nomada fenestrata female 1.jpg|'''נומדה''' (''Nomada fenestrata''), נקבה משחרת על [[בת-מדבר]] מצרית, צפון הנגב
תמונה:Nomada basalis male 1.jpg|'''נומדה''' (''Nomada basalis''), זכר משחר על [[תגית]], הכרמל
</gallery>

====תת-משפחת [[Apinae]]====
קבוצת הדבורים המפותחת והמתקדמת ביותר; מהווה קבוצה [[פרפילטיות|פָּרָפילטית]]. בישראל קיימים הסוגים:
* '''''[[Ancyla]]''''' – דבורים נדירות ביותר, אוליגולקטיות על משפחת הסוככיים.
* '''''[[Tarsalia]]''''' – דבורים נדירות מאוד.
* '''''[[Cubitalia]]''''' – דבורים נדירות מאוד.
* '''[[מחושית]]''' (''Eucera'') – סוג נפוץ של דבורים בינוניות עד גדולות. מקור שם הסוג במחושים הארוכים של הזכרים, לעיתים כאורך הגוף עצמו ואף יותר. בישראל המחושית פעילה מסוף החורף ועד תחילת הקיץ, והיא אחד הסוגים הנפוצים בתקופה זו. הזכרים נצפים לעיתים קרובות כשהם ישנים בפרחים שונים, כגון [[פשתה שעירה]], [[צבעוני ההרים]], ועוד. מינים מסוימים של צמחים מסתמכים על לינת הזכרים בפרחיהם לצורך האבקתם, למשל [[אירוס]]י ההיכל וה[[סחלב]] [[שפתן מצוי]].
* '''[[טטרלוניה]]''' (''Tetralonia'') – סוג קרוב למחושית.
* '''''[[Tetraloniella]]''''' – סוג קרוב למחושית.
* '''[[מדרונית]]''' (''Anthophora'') – דבורים בינוניות עד גדולות, הניכרות בתעופה מהירה ולשון ארוכה במיוחד. מאביקות חשובות ביותר של צמחי בר רבים בישראל.
* '''''[[Amegilla]]''''' – סוג קרוב למדרונית, מאופיין בפספוס שחור-לבן בולט על הבטן.
* '''''[[Habropoda]]''''' – סוג קרוב למדרונית.
* '''[[מלקטה]]''' (''Melecta'') – דבורים טפיליות, שעירות, בצבעי שחור-לבן.
* '''[[תיראוס]]''' (''Thyreus'') – דבורים טפיליות, בצבעי שחור-לבן.
* '''[[בומבוס]]''' (''Bombus'') – דבורים גדולות ושעירות, מאביקות חשובות של צמחי בר וגידולים חקלאיים באזורים רבים בעולם. בישראל שלושה מינים.
* [[דבורת-הדבש (סוג)|'''דבורת-הדבש''']] (''Apis'') – הסוג החשוב ביותר לאדם, המשמש לייצור דבש ולהאבקת גידולים חקלאיים. אורח חייו הוא חברתי באופן מלא – קיימת חלוקת תפקידים ברורה בין פרטי המושבה (חלוקה לקסטות), כאשר רק המלכה יכולה להוליד נקבות. בישראל שני מינים.

מבין הקבוצות שאינן נפוצות בישראל, חשוב לציין שני שבטים ייחודיים של Apinae הנפוצים בעיקר באזורים הטרופיים:
* '''[[דבורים חסרות-עוקץ]]''' (Meliponini) – דבורים חברתיות שאיבדו במהלך האבולוציה את מנגנון ההגנה של העוקץ. במקום זאת, אחת הדרכים שלהן להרתיע אויבים היא על ידי נשיכה. דבורים אלה מייצרות דבש שהוא שונה מאוד במרקם ובטעם מהדבש המוכר של דבורת הדבש. בקרב הילידים של יבשת אמריקה התפתחה מסורת של גידול דבורים אלו ורדיית הדבש שלהן, אולם מסורת זו נמצאת כיום על סף הכחדה.
* '''[[דבורי הסחלבים]]''' (Euglossini) – שבט המאופיין באורח חיים סימביוטי ייחודי בין זכרי הדבורים לבין מינים שונים של סחלבים. סחלבים שעברו אדפטציה להאבקה על ידי דבורי סחלבים, מייצרים חומרי ריח שונים אותם אוספים זכרי הדבורים בתוך מבנה מיוחד המצוי על רגליהם האחוריות. עדיין לא ברור כיום מדוע חומרי הריח נחוצים לדבורי הסחלבים, אם כי ברור כי זהו הגמול המושך אותן אל פרחי הסחלבים – גמול שאינו רלוונטי כמעט בטקסונים אחרים של דבורים.

<gallery widths="110px" heights="110px" perrow="6">
תמונה:Bee hovering near red flower.jpg|'''[[דבורת הדבש]]''' (''Apis mellifera''), פועלת משחרת על [[יטרופית]]
תמונה:Bombus99.JPG|'''[[בומבוס האדמה]]''' (''Bombus terrestris'') משחרת על [[מצליבים]]
תמונה:Bombus niveatus female 1.jpg|'''בומבוס החרמון''' (''Bombus niveatus''), נקבה אוספת צוף מ[[קדד]], החרמון
תמונה:Bombus argillaceus male 1.jpg|'''בומבוס ארך-ראש''' (''Bombus argillaceus''), זכר אוסף צוף מ[[מליסה|מליסה רפואית]], החרמון
תמונה:Anthophora on Asphodelus edit.jpg|'''מדרונית''', נקבה אוספת צוף מ[[עירית גדולה]], שפלת יהודה
תמונה:Eucera on Salvia 1.jpg|'''מחושית''' (''Eucera kullenbergi''), נקבה אוספת צוף ומאביקה [[מרווה]] ריחנית, שפלת יהודה
תמונה:Eucera cinnamomea with pollinium 1.jpg|'''מחושית''' (''Eucera cinnamomea''), זכר משחר על [[חוטמית זיפנית]], ואבקית של [[סחלביים|סחלב]] דבוקה לראשו, הכרמל
תמונה:Melectini on Carlina curetum 1.JPG|'''תיראוס''' משחרת על [[קיצנית]] כרתית, הכרמל
תמונה:Habropoda male 1b.jpg|'''''Habropoda''' tarsata'', זכר אוסף צוף מעירית גדולה, הכרמל
תמונה:Tarsalia ancyliformis male 2.jpg|'''''Tarsalia''' ancyliformis'', זכר אוסף צוף מ[[דרדר]] קיפח, שפלת יהודה
תמונה:Dogbee 2.jpeg|'''דבורה חסרת-עוקץ''' (''Trigona''), פועלת אוספת שרף מעץ [[אורן]], ברזיל
תמונה:Smallbee.JPG|'''דבורים חסרות-עוקץ''' (''Trigona iridipennis''), פועלות שומרות בפתח הקן, מלזיה
</gallery>

== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[w:en:List of bees of Israel|רשימה חלקית של מיני הדבורים בישראל]]
* [[w:en:List of bees of Israel|רשימה חלקית של מיני הדבורים בישראל]]

גרסה מ־18:18, 5 בספטמבר 2018

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Christopher O'Toole and Anthony Raw. (1991). Bees of the World. Facts on File.
  • Charles D. Michener (2007). The Bees of the World, second edition. Baltimore: Johns Hopkins.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דבורים
  • Blackawton bees – מחקר על דפוסי קבלת ההחלטות של דבורים

הערות שוליים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דבורים&oldid=23780685"