שיחה:ל"ג בעומר

מתי ל"ג בעומר השנה?

הרי ערב החג יוצא בליל שבת - זה לא יוצר בעייה (הדלקת אש בשבת)?Pasteran 12:32, 27 אפר' 2004 (UTC)

ל"ג בעומר לעולם אינו יוצא בשבת, כך שאין התנגשות בינו ובין השבת. ל"ג בעומר חל השנה, כמו בכל שנה, בי"ח באייר, שהוא יום ראשון. מדליקי מדורות שהם שומרי שבת ייאלצו להתאפק, ולחכות עד מוצאי שבת קודם שהם מדליקים מדורה. זו אינה הגבלה קשה כל כך, הרי ממילא מדליקים מדורות, בדרך כלל, רק כששורר חושך מוחלט. את הקרשים יאספו ביום שישי, ומי שמגן על עם ישראל מכל צרה וצוקה, יגן על הקרשים שלא ייגנבו. דוד שי 12:48, 27 אפר' 2004 (UTC)

גם ביום הזה הסמיך רשב"י חמישה מתלמידיו לרבנים ולימדם את התורה

איך בדיוק רשב"י למד במערה עם אליהו הנביא? אלא אם כן זו אגדה, זה בלתי אפשרי, ובמקרה כזה צריך לציין (לפי האגדה רשב"י וכו')

בני עקיבא

הנושא הוא לג בעומר. השבחים לבני עקיבא מקומם בערך של התנועה.

קיצרתי אף יותר את הידיעות על בני עקיבא, בעיקר כיוון שלא מצאתי שום עדות מההווה שזו עדיין יום חגה של התנועה אלון - שיחה 20:58, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

---

שיניתי את ההגדרה של ל"ג בעומר, פשוט כיוון שהוא אינו חג לפי כל הדעות. ppesel 02:03, 14 מאי 2005 (UTC)

דברי קבלה אודות ל"ג בעומר

דברי קבלה אודות ל"ג בעומר ניתן למצוא כאן באחת הגרסאות המוקדמות של הערך. בתקווה שבהמשך ייערכו הדברים בצורה שתתקבל.

מלח השמים 21:03, 16 מאי 2005 (UTC)

מלח שמיים, אשמח מאוד, אם תציא - או תאיר ותעיר את עיניי לגבי אותם פרטים שלא נראים תקינים לדעתך. ואשמח לשקלל ולשכלל אותם.

zivoron

אתחיל ממה שנראה תקין בעיני - הוספת לערך זה הרבה מידע רלוונטי. מכיוון שזו אנציקלופדיה כללית ולא אנציקלופדיה בוטנית לדוגמה, הרי שיש בה מקום לתחומי ידע שונים כולל תורת הקבלה.

אך כיוון שזהו אתר בהשתתפות קבוצה רחבה של אנשים בעלי השקפות עולם מגוונות, ניתן להבין שעלולים לצוץ חילוקי דעות בתחומים שונים. (בהמשך דברי אפנה אותך לקריאה בדפים שונים ואני מקדים, שאין צורך לקרוא בדקדקנות כל דף ודף אלא די בכך שתקבל התרשמות כללית.) ראה לדוגמה:

1. פוליטיקה - שיחה:ארגוני טרור
2. אמונה - שיחה:ביקורת המקרא (ראה שם את שני הארכיונים)
3. עניינים 'רגועים' יותר - שיחה:לאה גולדברג

ולעניין התוספת שלך לערך כאן, על במות מסויימות היתה תוספת זו מתקבלת ללא שום התנגדות ואף בברכה. אך מטבעו של מיזם זה - ובעיני זה בסדר על אף הקושי - שהתעוררה התנגדות. גילגמש ואלמוג העלו את הנקודות הבאות:

1. חוסר פרופורציונליות לשאר הנושאים בערך
2. אי רלוונטיות של חלק מהדברים לערך זה
3. חוסר באסמכתאות לאמינות הדברים
4. צורת הצגת הדברים כהרצאה
5. כתיבה בלתי נייטרלית

אם משהו מנקודות אלו אינו ברור לך, שאל שאלה מפורטת ואשתדל לענות.

ברקע הדברים עומדת גם השאלה מהם הערכים הרצויים לוויקיפדיה והדעות חלוקות בנושא זה בין הוויקיפדים הוותיקים. אמנם עניין זה לא הוזכר אך צילו מרחף בדיון מסוג זה. כיוון שנושא זה לא עלה הרי שאתה פטור מלהתייחס אליו.

גילגמש המליץ על קריאת ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית ואני מוסיף לזה את ויקיפדיה:ויקיפדיה כמוסד דמוקרטי.

רבים מאתנו הכותבים כאן, היינו מעורבים בדיונים מסוג זה שכאן, ניתן ורצוי להתגבר על כך. הדרך היא באמצעות השתדלות להגיע להסכמה. זה אפשרי. שלך, מלח השמים 22:31, 17 מאי 2005 (UTC)

אומרים , אורח לרגע רואה כל פגע , למרות שאני שאני חדש בכתיבה הויקיפדאית, אך ותיק בקריאה כזאת, אני אטול את הזכות לציין את הצרימות שלדעתי גרמו לבלאגן הזה להתלקח לכדי מלחמת גרסאות חסר סיבה לדעתי. ביטול ערך רחב, ללא הערות מתאימות וללא אזהרה ( ולדעתי גם ללא קריאה מעמיקה בערך ( חלפו 3 דקות בין הזמן שבו שמתי את האמר לזמן שבו הוסר ערך רחב כלכך!) הגישה הגישה הגישה.. אנא.. נסו לעזור לחדשים למצוא את הידיים והרגלים. ולא להעלים להם אותם..

ועכשיו לעניין, בעניין גודלו הפורפוצינואלי של הערך .. כפי שצינתי.. הנושא של ל"ג בעומר בכל המסורות והיסטוריות - הוא קבלי במובהק. , מהסיבות למרד- דרך המדורות והיללות בהר מירון. ולכן גודלו הוא סביר בעניי. מה גם שערך נחלק למספר ערכי משנה של המנהגים :תיקון כרת והחלאקה. כמוכן הסבר על רעיון הצדיק על פי הקבלה.

אני מקבל את הטענה שיש אולי מקום להוציא את ההסבר על המושג "צדיק" לערך נפרד גם מבחינה תוכנית וגם על שוןם ערכו הנרחב של הערך בכל נושא המסורות ההיסטריה והתרבות היהודית על גוניה. כמוכן ניתן להוציא לערך נפרד את המושג "ספירת העומר על פי הקבלה" חוו נא דעתכם על ניסוח חדש של חלקו של המאמר:

ל"ג בעומר על פי הקבלה בניגוד לסיבות המסורתיות לחגיגות את ל"ג בעומר , דוגמאת אלו שצוינו להלן. רבים אחרים עולים להר מירון אל קברו של התנא, מחבר ספר הזהר, רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) לחלוק לו כבוד ביום שבו עזב את העולם. על פי הקבלה, אין זה מקרה ששני מאורעות אשר לכאורה אינם קשורים זה לזה קרו בדיוק באותו יום בשנה. על מנת להבין זאת עלינו לאמץ את צורת המחשבה אותה מציגה בפנינו חכמת הקבלה - היקום עובד על עיקרון של סיבה ותוצאה - הדברים הקורים בעולם הגשמי הנם תמיד תוצאות הנובעות - מסיבות אשר קדמו להן ומקורן בעולם הרוחני.

רבי שמעון בספר הזהר מציג לראשונה את הרעיון שכאשר אנו דנים בחג איננו עוסקים בדתיות או ביהדות אלה אנו דנים בחוקי הטבע. בחוקיות הרוחנית עליה מושתת העולם כולו. ל"ג בעומר חל ביום ה -33 ל[ספירת העומר]. עלינו להבין מהי ספירת העומר על מנת להבין את משמעותו של ל"ג בעומר.

ספירת העומר: "וספרתם לכם" פירושו ליצור חיבור עם הספירות - מחסד של חסד עד מלכות של מלכות (שבע ספירות וכל אחת מחולקת ל- 7) סך הכל - 49 ספירות. ספירת העומר, היא פרוטוקול סינכרון המספק את השנאי הדרוש לכל יום, על מנת להתאים את הכלי הרוחני, הנשמה שלנו, לאנרגיית הדין הקשה של תקופה זו ולהצליח למשוך אנרגיה חיובית אל תוך חיינו. כל זה נובע מכך שבפסח יצאנו ממצרים מעבדות לחירות באמצעות הכוח העצום של האור שהוזרק ליקום בליל ט"ו בניסן. הכוח הזה הגיע לא מכיוון שזכינו בו אלא באשראי, שבעת השבועות של ספירת העומר מהווים את ההזדמנות להחזיר את ההלוואה ולזכות בחירות אמיתית – היא החירות מהמוות ונספחיו. זה קרה בזמן מתן תורה. התהליך הזה מופיע ביקום כל שנה ומאפשר לנו להתחבר אליו.

בחג השבועות מסתיימת ספירת העומר. ביום זה אנו יוצרים קשר עם ספירת מלכות שבמלכות אשר הינה ההתגלמות הגשמית של סיום תקופת הדין - כאמור, לכל התגלמות גשמית ישנה סיבה בעולם הרוחני, הסיבה הרוחנית להתגלמות הגשמית שחלה בחג השבועות טמונה ביום ל"ג בעומר - היום ה - 33 לספירת העומר בו יוצרים קשר עם ספירת הוד שבהוד. מכאן נובע שיום ל"ג בעומר הוא בעצם חג השבועות בעולם הרוחני. הסיבה של"ג בעומר הוא יום חג היא, שביום זה מגיעה אנרגית המחשבה הקוסמית לכלל פסגת השלמות, ברמת הזרע. בל"ג בעומר מתגלה ביקום האור במלוא הדרו, ברובד הרוחני.

בל"ג בעומר מתגלים ברחבי היקום כל סודות המחשבה הרוחנית ובהתאם נחשף השורש של כל ההתרחשויות שאנו פוגשים בעולמנו.

בחג השבועות מתגלה אור זה בעולם הגשמי - אז ניתן להתחבר לאור ביתר קלות. חיבור זה להוד שבהוד מיסד בתוכנו כח של בילע המוות לנצח - אשר מספק עבורנו חומת מגן רוחנית מפני כאוס.

כיצד ניתן ליצור חיבור עם האנרגיה של ל"ג בעומר?

את החיבור אנו עושים באמצעות ידע הכוונות שכתבו המקובלים אותו ניתן למצוא בסידור תפילה לעני לימות חול , אולם לא די להתפלל מתוך סידור עם כוונות - במידה ולא נדע ונבין למה אנו מתקשרים אזי לא נוצר שום קשר עם האנרגיה המשודרת ביקום.

לצורך העזרה לחיבור לאנרגיה המתגלית, קיים בזוהר המאמר הנקרא "אידרא זוטא קדישא" - בארמית, האסיפה הקטנה. שמו של המאמר מקורו בעובדה שלאחר שיצאו רשב"י ורבי אלעזר מהמערה [בפקיעין] אספו איתם במערה אחרת - על אם הדרך בין צפת ומירון - 8 תנאים (החכמים של אותו דור שכתבו גם את המשנה). שם גילה רשב"י לראשונה ברבים את סודות הזהר. בספר הזהר מכונים האנשים האלה - "האידרא רבא" - בארמית, האסיפה הגדולה. במהלך הלימוד התגלה אור עצום אשר גרם לשלשה מן התלמידים להשלים את התיקון שלהם ולעזוב את העולם באופן מיוחד המתואר בספר הזהר. הפורום המצומצם שנותר, כלל כעת 8 אנשים ונקרא מאותו זמן, האדרא זוטא - האסיפה הקטנה. התורה אינה מגלה לנו את משמעות ל"ג בעומר. לפיכך בחר רבי שמעון לחשוף עבורנו מידע חיוני זה. בל"ג בעומר הזמין רשב"י את כל העוצמה של הוד שבהוד להתגלות בעולם וכך בלם את המגפה בקרב חבריו תלמידי [רבי עקיבא] אשר גם הוא נמנה עליהם. כעבור שנים באותו יום ממש בחר לעזוב את העולם. בשני המקרים עשה רבי שמעון שימוש בידע הקבלי והדרכים בהם ניתן להתחבר על האנרגיה הקוסמית. ידע אשר בסופו של דבר העניק אותו לממשיכי דרכו בצורת ההילולה שלו עצמו ,ככלי אנרגתי לחיבור לאותה אנרגיה שחשף רבי שמעון ביום זה.

תיקון כרת

יום ל"ג בעומר הוא יום חג ושמחה - הזדמנות טובה לבצע תיקון כרת. פירוש המילה כרת הוא ניתוק - ניתוק מן האור - בכל פעם שאיננו מבצעים כח התנגדות או כאשר איננו נמצאים במודעות של אהבת חינם, כאשר אנו עצובים, או בלתי מרוצים אנו מתנתקים מן האור. האר"י מלמד שבכל לילה ניתן לחבר מחדש את ערוצי התקשורת שנותקו על ידי לימוד בתורה ובזהר במשך הלילה. פעולה זו דומה לפעולה שאנו מבצעים בחודש תשרי ובראש השנה - פעולה של חזרה בזמן למעמד בו התרחש הניתוק מן האור על מנת לתקן את הדורש תיקון.

תיקון כרת הנעשה כאשר האנרגיה ביקום חיובית במיוחד, כפי שמתאפשר בל"ג בעומר, מועיל יותר מאשר תיקון כרת הנעשה בלילה רגיל. יתר על כן תיקון כרת המתבצע באחדות על ידי קבוצה גדולה של אנשים המכוונים כולם זה על זה מועיל יותר מאשר תיקון המתבצע על ידי היחיד. תיקון כרת הנערך בליל ל"ג בעומר נערך למעשה בלילה בו מסתיימת ספירת העומר בעולמות העליונים ומתגלה בשלמותו הפוטנציאל הרוחני הגלום בתורה כולה. דהיינו גילוי אור עצום. שמומלץ לקרוא באותו הלילה את ה"אידרא זוטא" החלק העמוק ביותר של הזוהר שאותו גילה רבי שמעון ממש לפני שעזב את העולם ביום ל"ג בעומר.

מנהג החלאקה - תספורת ראשונה לילדים בני שלוש

במשך שלוש השנים הראשונות לחיי הילד הולכת ונשלמת התפתחות גולגלתו. היא גדלה ומשתנה באותן שנים משום שהיא עשויה תפר סחוסי רך. בתום השנה השלישית לחיי הילד נסגר סופית התפר בין עצמות הגולגולת וכל מבנה הראש מתקשח. תהליך גופני זה נובע מתהליך רוחני העובר על הילד באותן שנים. מיום לידתו ועד גיל שלוש חשוף הילד לאנרגיה רוחנית גולמית, פוטנציאלית, הנובעת מעולמות עליונים. הדבר מתבטא גשמית במוח החשוף, שאינו מוגן על ידי עצם קשה מכל עבריו ומיוחד פגיע מצידו העליון. המוח החשוף מותאם לקלוט את האנרגיה החשופה. על מנת לקלוט אנרגיה רוחנית גולמית זו משתמש הילד בשער ראשו כבאנטנה המוליכה את האנרגיה למקומה תוך שהיא מבודדת אותה. בגיל זה מתאפיינים ילדים במה שהמבוגרים מכנים 'דמיון מפותח' ותפיסת מציאות שונה מזו של המבוגרים. הסיבה לכך היא מסוגלותם של הילדים לראות את המציאות מן הזווית הרוחנית, מצד העולמות העליונים ולא רק מן הזווית הצרה והנמוכה של העולם הגשמי. בגיל שלוש כאשר הגולגולת נסגרת לגמרי ומחפה על האנרגיה הגולמית שמצויה בראש, כשם שהגוף סוגר על הנשמה - ניתן לספר את שיער הראש שהיה עד אז ההגנה היחידה למוח ולאנרגיה הזורמת בו.

מדוע לספר את הילד דווקא בל"ג בעומר בקבר רבי שמעון?

בגיל שלוש הילד מאבד את הקשר החופשי שהיה לו למאגר האנרגיה אליו אנו מנסים להתחבר בעזרת חכמת הקבלה - בל"ג בעומר בעזרת רבי שמעון הילד מקבל אפשרות לשוב ולהתחבר למאגר האנרגיה הגולמית אלא שהפעם תוך המרת האנרגיה הגולמית לאנרגיה מרוסנת המותאמת למצבו החדש. המרה זו חוסכת מהילד את תחושת האבדן האופיינית לגיל זה.

עוד הסבר

זיו, לצערי לא למדת ולא הבנת. הניסוח החדש לוקה בכל הכשלים של הקודם. חוסר הפרופורציה בינו ובין הערך. פיסקאות כגון "כיצד ליצור חיבור עם האנרגיה של ל"ג בעומר" (זו אנציקלופדיה ולא מדריך לקבלה מעשית), "תיקון כרת הנעשה כאשר האנרגיה ביקום חיובית במיוחד, כפי שהדבר בלג בעומר, מועיל יותר מתיכון כרת רגיל" (כנ"ל). העדרן המוחלט של אסמכתאות ועוד. ועכשיו אוריד את הכפפות. אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה ולא מדריך לתורות ניו אייג' מטושטשות. להבנתי המאד לקויה, נראה כי הקשר בין מה שכתבת לבין קבלה הוא די מקרי, ואשמח אם תראה לי היכן מופיעים הדברים במקור קבלי. אבל גם אם הדברים היו מתקבלים ישירות מפיו של האר"י הקדוש ולא מפיה של מדונה, לא היה להם מקום בצורתם הנוכחית. כל עוד לא תימצא אסמכתא לכל מילה כאן (בערכים שאני כותב אני יכול להמציא אסמכתאות אם אני נדרש לכך, ולעיתים קרובות אני נדרש), לא אתייחס לכך כאל "קבלה". במהלך שהותי בויקיפדיה היו נסיונות להטות ערכים לכל מיני כיוונים. ימין פוליטי, שמאל פוליטי, רפואה אלטרנטיבית, כתות דתיות כאלו ואחרות. אני רואה בכך השחתה, ולא אתן יד לדבר. אחרי כמה וכמה נסיונות כאלו אני מצטער על כך שלא הבנת. גילגמש היה, כדרכו, מהיר והחלטי. הייתי עדין איתך, וגם מלח השמים. עכשיו נגמרה העדינות. אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה לשימוש אנשים הרוצים בידע, ולא מדריך לניו אייג', או אפילו מדריך לקבלה. יש לכך מליון פורומים באינטרנט ואתה מוזמן לשטוח שם את כל תורותיך. כאן עורכים בצורה עניינית. מקווה שהפעם הבנת אלמוג 03:39, 18 מאי 2005 (UTC)

אלמוג, יתכן שלא למדתי - חבל אבל שבמקום להצביע על הקשלים בצורה מסודרת יותר אתה מעדיף לנקוט בלשון אלימה "ועכשיו אוריד את הכפפות." " הייתי עדין איתך, וגם מלח השמים. עכשיו נגמרה העדינות.", לא השתוללתי ולא אשחתתי - רק ניסיתי לשדרג וליצור דו שיח כן( חבל שלא עוזרים לי בזה בתשובות מלומדות, ולא בהערות שולים, ובהתעלמותץ מוחלטת מהשינויי שכן ביצעתי , כמו קיצור ופרוק הערך ( לא הגבת על הצעותי כלל - לחיוב ולשלילה). בעניין הסימוכין אין קל מזה, היות שאת הסימוכין הזכרתי כבר ( בנסינותי לטפל במאמר בצורה הקודמת (אומנם בסוף המאמר אבל צינתי אותם):

הרב ברג, חלונות בזמן חלק ב' ,ל"ג בעומר, עמ' 115.

ספר הזהר פירוש הסולם, מאמר האידרא זוטא קדישא.

כתבי האר"י, כרך יז, פרי עץ החיים חלק ב', שער ספירת העומר, ע"מ תקי"ט.

וכמובן שמדובר בפרשנות לספר הזוהר ( כי על זה מתבססת תורת הקבלה כולה (גם לזה למצוא סימוכין?) . ופה מתחילה בעיה, ישנה אפשרות לפרש את ספר הזוהר את פירוש האר"י כמו שצינת , ואז לא עשינו לביאור הערך שום דבר, מכיוון שהוא מסובך יותר, פירוש הסולם (הרב אשלג) מסייע רבות (והוא מקובל על רבים) - אך הוא עדיין משול להסבר על עיוות המרחב לפי תורת היחסות של אינשטיין לצורה : e=mc^2 - ולכן יש עיוות במרכב הזמן מסביב לכוכבים- עדיין צריך פרשנות כלשהי כדי להבין למה, ומה זה אומר למי שלא למד תכום זה מעולם - וצינתי שמדובר בפרשנות של הקבלה ליקום לא שלי בלבד ( אולי לא בפירוט מספיק, ואשמח ( כמו שצינתי) שיעזרו לי בכך . בערכים כמו שיחה:ארגוני טרור , שהופנתי אליהם - היה דיון, פורה ומעניין בפני עצמו וגם מלמד - אך פה רק אומרים לי- לא טוב! ונוקטים לשון קשה. אם יש לכם פרשנות אחרת.. תנו אותה. אל תפסלו את שלי באופן חד צדדי ללא דיון. ובהזדמנות זו (כדי להביט בערך לפני הגרסא של ( כלומר המשוחזר) ולשאול עם הוא עומד באיזה קריטריון שהוא לפי אמות המידה הויקיפדיות??

בגלל הבעיתיות של מושג מיסטי כערך בויקיפדיה - צריך לחשוב עליו אולי כעל ערך פרשני וביקורתי - ולכן מעבר אולי להדגשות נוספת מקומיות אולי פשוט לרשום ל"ג בעומר - פרשנות הקבלית של אירוע ( יען כי ראיתי שטוענים שזה אינו חג - כך שאני מתקשה למצוא לכך הגדרה טובה יותר) - ובכך להמנע מהטענה האם המיסטיקה נכונה - ולא על זה הדיון - אלא מה אומרת הקבלה ( או מה אומרים המאמינים בשיטתה). אנא צרו דיון לא אמירות בעלמה תודה

לא הבנת כנראה מה שענה לך אלמוג. הוא אמר לך למה עריכתך לא טובה - היא לא אנציקלופדית. כלומר, גם אם מה שכתבת הוא נכון, כאן זה לא המקום לטקסט זה. הפירוש הקבלי, עם כל הכבוד לקבלה, איננו צריך לתפוס 90% מהערך. אפשר, כמובן, לכתוב פסקה שתסביר את העניין, אך אין להוציא את הדברים מפרופורציה. אם תשים לב אין פלפולי רבנים באף ערך בוויקיפדיה ולא צריכים להיות פה. אני מקווה שאחרי הסבר זה הבנת מה הבעיה בתוספת שלך. גילגמש • שיחה 07:00, 18 מאי 2005 (UTC)

חן שלום, אני שמח שדעתך על הערך שלי השתפרה מהפעמים הקודמות. מכייון שאין אני מבין כנראה את עומק הבעתיות של הערך. ואין אף עוזר . אני אבקש ממך ( או ממישהו אחר) לכתוב את הערך המשנה שלי "לג בעומר על פי הקבלה" שאני מניח שהוסכם על כולם שהוע ערך חשוב. שיכתוב מישהו ערך אנציקלופדי - ואני יעיר עליו את הערותי. האלטרנטיבה ( העצובה לדעתי) היא הערך הנוכחי שלא זאת שהוא לא כתוב תקין בשום קנה מידה של ערך אינציקלופדי (כלומר עם היתה לי אנצקלופדיה כתובה - שזה מה שהיה רשום בערך שלה, הייתי שוקל ברצינות לזרוק אותה) הי גם חסרה ערכי משנה משמעותיים - וגם לא מוספיה שום ידע על החג - אין אפילו הסבר על משמעות המדורות - ומדוע מדליקים אותם.. בקיצור אני מוותר. אולי בערכים פשוטים יותר תהיה לי התנגדות קטנה יותר תודה [[משתמש:zivoron]zivoron]].

אתה יכול לפנות לכותבים הדתיים והחילונים המתמצאים בדת ולקבל מהם הדרכה. בינהם אפשר למצוא את משתמש:שן שש זעם, משתמש:היהודי, משתמש:מלח השמים, משתמש:Effib ורבים אחרים. הם ידריכו אותך כיצד לכתוב מאמר בעל רקע דתי בלי לגרום למלחמת עולם עם החילונים. אם תשים לב, יש לנו ערכים רבים על נושאים דתיים ואין בעיה בערך "ל"ג בעומר לפי תורת הקבלה", בתנאי שהוא עומד בסטנדרטים המקובלים. לא נכון שלא קיבלת הדרכה ועזרה. יש דפי עזרה עם הדרכה מפורטת מאוד. אנחנו לא יכולים לתת הדרכה אישית לכל מצטרף חדש ולכן יש דפי עזרה כלליים. אם יש לך שאלה שלא מצאת את התשובה אליה בדפי העזרה, אתה יכול לשאול בויקיפדיה:דלפק יעוץ. שאלה ספציפית לגבי ערך ספציפי נהוג לשאול בדף שיחתו ולא בדלפק יעוץ. אני מקווה שתתאקלם בוויקיפדיה ותכתוב בנושאים המעניינים אותך. גילגמש • שיחה 07:34, 18 מאי 2005 (UTC)

• כמו כן הייתי מציע לך לעיין בערך מושגי יסוד בקבלה ובדף השיחה שם על מנת שתוכל להתרשם כיצד מטפלים בנושא "טעון" זה. בברכה Shayakir 09:23, 18 מאי 2005 (UTC)

ירידה לפרטים

ראשית אציין שידיעותי בתורת הקבלה מועטות למדי ודברי הבאים מהווים פתח לדיון בשאלות הנוגעות לעניין.

לדעתי יש בוויקיפדיה מקום לדברי קבלה וחיזוק לכך ניתן למצוא בקטגוריה:קבלה. אך יתכן שאת דברי הקבלה נכון לכתוב בערכים נפרדים תוך קישור מהערכים הנוגעים להם ואולי אף איזכור תמציתי בערכים המתאימים. נראה לי שבכדי להגיע לקונצנזוס, כדאי בשלב זה להתמקד בדברים שמקורם בספרי קבלה יסודיים כגון ספר 'הזוהר' ו'ספר יצירה' ולהמנע מדברי אחרוני האחרונים (כגון הרב ברג). בהקשר זה גם הולם להמנע מביטויים כגון: פרוטוקול סינכרון, שנאי ואנרגיה/אנרגיה קוסמית. אלו ביטויים שנועדו אולי לשבר את אוזן השומעים. אך עשויים להיתפס כאלמנט פופוליסטי שבא לשוות לדברי הקבלה צביון מדעי מזוייף (וסליחה עם דברי נשמעים בוטים. אך מטרתם ליבון הנושא ולא פגיעה ברגשות של אי מי).

עניין נוסף הוא גודש הדברים. את הדברים שנכתבו בערך זה אפשר לפצל למספר ערכים נפרדים: ספירת העומר לפי תורת הקבלה, תיקון כרת, חלאקה, צדיק. כל הערכים האלו ראויים להיות נזכרים ומקושרים בערך ל"ג בעומר לפי תורת הקבלה וכן להשתייך לקטגוריה:קבלה.

ייטב גם עם בנוסף להפניות לקריאה בספרים יצורפו גם קישורים במידה וישנם ספרי קבלה באינטרנט (כפי שיש את התנ"ך, התלמוד והרמב"ם). הייתרון של קישורים הוא בהיותם נגישים לכל קורא, אף מי שאין לו בביתו את ספרי הקבלה ובזה יינתן מענה לשאלת אמינות המידע. ניתן לחפש מקורות לכך בגוגל.

בעניין הנייטרליות הרי שמשפט כגון "יצאנו ממצרים" אינו מתאים לכתיבה המיועדת עבור קוראים שחלקם אינם יהודים ואולי אפילו מצריים (-: מנכדי פרעה ופרשיו. או לדוגמה הקטע: "את החיבור אנו עושים באמצעות ידע הכוונות שכתבו המקובלים אותו ניתן למצוא בסידור תפילה לעני לימות חול , אולם לא די להתפלל מתוך סידור עם כוונות - במידה ולא נדע ונבין למה אנו מתקשרים אזי לא נוצר שום קשר עם האנרגיה המשודרת ביקום". מה אמור לחשוב קורא איתאיסט, נוצרי, או מוסלמי שנתקל בקטע זה.

דברי פתוחים לביקורת. מלח השמים 17:15, 18 מאי 2005 (UTC)

אני מסכים עם כל מילה שכתב כאן מלח השמים. אם ייכתב ערך "לג בעומר על פי הקבלה" שיכלול ניסוח אנציקלופדי נייטרלי (וכן, הערה מאד נכונה לגבי אנרגיות שנאים וכו' ובמיוחד לגבי הרב ברג), לא תהייה לי בעייה איתו. אני חושב שערך כזה ראוי להיות מתומצת בשתיים שלוש שורות בערך הראשי, ומופנה ממנו. לזיו - אם נפגעת מהביטוי "להוריד את הכפפות" - הכפפות שלי הן תמיד סימבוליות. לשוני עדינה בדרך כלל, ואני משתדל שלא לפגוע, אבל נראה לי שהייתה כאן התעקשות שדרשה לשון קצת יותר בוטה על מנת ש"האסימון ירד". התכוונתי לכך כשכתבתי שאני מעריך את נסיונך לתרום, ומצפה לראותך כאן בעתיד. אלמוג 17:28, 18 מאי 2005 (UTC)

הערך האנציקלופדי שיש לתורתו של הרב ברג הוא קלוש ביותר. אין לו שום מעמד בעולם האקדמיה או בעולם המחשבה הקבלית להבדיל ממצבו בעולם הסלבריטאים. ערך על משנתו לגבי ל"ג בעומר לא יתקבל על ידי בברכה שש"ז 17:57, 18 מאי 2005 (UTC)

לאור התנגדותו של זעם, גם אני מתנגד לערך זה. גילגמש • שיחה 18:10, 18 מאי 2005 (UTC)

ובכך נראה שיש קונצנזוס סביב המשפט שכתבתי למעלה, "נראה לי שבכדי להגיע לקונצנזוס, כדאי בשלב זה להתמקד בדברים שמקורם בספרי קבלה יסודיים כגון ספר 'הזוהר' ו'ספר יצירה' ולהמנע מדברי אחרוני האחרונים". האמנם ? מלח השמים 18:19, 18 מאי 2005 (UTC)

אני מסכים שש"ז 18:43, 18 מאי 2005 (UTC)

נראה לי שנוצר לנו כאן קונסנזוס (פרט לדרך בה יש לאיית את המילה קונצ/סנזוס). אלמוג 18:59, 18 מאי 2005 (UTC)

אני רואה שלפעמים כדי להניח לדברים ולאבק לשקוע - כדי שאפשר לראות את הדברים כמו שהם , ולא רק את הדברים כפי שאולי באים לידי ביטוי בערוצים פחות מאוזנים מאשר המדיום הזה. אז כעת נין לראות דיון אמיתי וביקרות בונה , שוב תודה מלח שמים. בעניין מעמד הרב ברג בעולם האקדמי או התורני - אני חושב שראית הטענה ודאי לא בדוקה ובספק גדול נכונה יתכן שיש ויכוח תפיסתי בין הגישות השונות של העולמות הללו רק נכון הוא הדבר שפועלו של הרב ברג מיוחד בגישתו הפרוגרסיבי וחינוכי -אך אין ויכוח אמיתי על כך - שנית למעשה זה לא משנה - שיטתו של הרב ברג מקובלת על מליונים בעולם ולא רק על סלביסטראים. בענייין העיניין עצומו - אין לי התנגדות לצמצום ניכר של הערך לטובת שידרוגו האפשרי בהמשך וכן בפיצולו לפי שיטתי ( כפי שציין גם מלח שמיים) דבר שיקל את הגישה והבנת הערך במלואו. לעניין מקורות נוספים , אני עסוק כעת בליקוטם - כדי שישמשו כלים לשידרוג הערך ולבחינתם ע"י קהל המשתמשים. בעניין הניסוחים , הייתי שמח לראות ניסוחים בהירים יותר מאשר - אנרגיה קוסמית לצייון מושגים קבליים כמו ה"אור המקיף" וה"אור החוזר" - בעניין ה"יציאה ממצרים" - חשוב להבין שהמשמעות הקבלית למושג זה מתיחסת לשחור עצמי של כל אדם מכבלי העולם חומרי וממשנקרא בעולם הקבלי "רצון לקבל לעצמו בלבד" (שאותו אפשר לפרש כאגו) - כך שכולם יוצאו ממצרים כולל אותם נוצרים וכדומה (ידוע יותר הוא הסיפור של מעמד הר סיני שבו לפי המסורת כול נשמה שהתגלגלה לעולם בכל זמן שהוא, השתתפה באירוע . כך שלדעתי יש אולי לסייג את הביטוי יצאנו ממצרים ולשימו במרכאות אך לא להשמיתו כליל. עד פה לנקודה זו . כמוכן קיבלתי את הערה הזו , אני לא יודע מי מטפל בזה אבל רצוי לשים לב: אזהרה: גודל דף זה הוא 32 קילובייט. בדפדפנים מסוימים יהיו בעיות בעריכת דף הגדול מ-32 קילובייט. אנא שיקלו חלוקת דף זה לדפים קטנים יותר. ואלמוג] למרו שאני סובר שהביטוי היה קשה מהנדרש. אין בליבי טינה או מדון. אך ,שש"ז כדי לבדוק לפני שפוסלים , ולשטף בנהר , רק בגלל שהזרם דורש זאת - לא בטוח שהמקום שלם הוא לוקח אותך הוא מקום טוב כלכך. zivoron

אתה ושן שש זעם יכולים ללמד אותי רבות בנושאים הנידונים כאן. ויש לי בזה עניין מובהק. יש לי רתיעה מלהכתיב לך איך ומה לכתוב ומה שכתבתי למעלה הוא מתוך מצב של "במקום שאין איש, היה איש". וכיוון שתרומתך רצויה בוויקיפדיה - כפי שכתבו גם חברים נוספים שהשתתפו בדיון זה - מטרתי לסלול דרך להסכמה בין בעלי דעות שונות. אתה יכול להעזר בקישורים האדומים שבדברי הקודמים בכדי לכתוב את הערכים המתאימים כפי שהוזכר. ע"י לחיצה על כל קישור אדום ייפתח בפניך דף עריכה מתאים, אותו תוכל למלא בתוכן. אתה יכול גם לכתוב ערך על הרב ברג (אם כי עלי ליידע אותך כי כפי שזה בכל ערך אחר, גם ערך זה עשוי להערך בידי ויקיפדים נוספים בלא שתהיה לך שליטה מוחלטת על התוצאה הסופית). בויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים תמצא מידע נוסף. מלח השמים 22:35, 19 מאי 2005 (UTC)

פיוט "בר יוחאי נמשחת אשריך" ופיוט "ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי"

חסר מידע בנושא זה, כולל ציטוט של הפיוטים הנהוגים בתפוצות עם ישראל, וכן ביאור לפיוטים אלו.

הוספתי רשימת פיוטים. ביאוריהם צריכים לבוא בערכים נפרדים, וזה חורג מתחום עיסוקיי בינתיים. אלון - שיחה 21:12, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

בני עקיבא

עם כל הכבוד, לא נראה לי שיש אפילו חניך 1 שחוגג ביום הזה את היום שבו הוכפלה התנועה. קצת טיפשי.

לא צריך להוסיף את זה, בדיוק כמו שלא שייך שביום זה משתנות הקבוצות בעזרא. וזה משהו קצת יותר ממשי.

מסכים. לדעתי כל השורה הזאת אמורה להימחק, בבני עקיבא מדליקים מדורות כפי שכולם מדליקים מדורות, ואין לזה קשר ליום הולדתה הרשמי של התנועה (שכבר מוזכר למטה, בין האירועים שארעו ביום זה). חיים א - שיחה

השארתי רק התייחסות קטנה לבני עקיבא, בהיסטוריה של הציונות בל"ג בעומר. השאר מופיעה בערך על בני עקיבא. אלון - שיחה 21:28, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

היום

מקור היום ומנהגי היום נשמע לי קצת מוזר. לא כדאי לשנות לחג או למועד במקום היום? יש מתנגדים? (זה נמשך ככה לאורך כל הערך) נעה 00:00, 8 במאי 2007 (IDT)

כן, זהו אינו חג ולא מועד (המילה מועד מציינת זמן, ככה שגם שלשום היה מועד, אבל המילה התייחדה לזמנים בעלי משמעות מיוחדת וסממנים מיוחדים. ל"ג בעומר בפרוש לא עומד ב"תנאי הקבלה"). בברכה, ‏eytanar‏ • שיחה • תרומות 21:14, 22 במאי 2008 (IDT)

משירת ההילולא של דרשב"י במירון

פרק שנמחק מהערך על ידי משתמש:עודדי
למזלו של הקטע - נמחק רק לאחר ל"ג בעומר תשס"ח - אי"ה, יחזור בשנת תשס"ט

מה הפרק הזה הפריע לך ? שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 20:59, 24 במאי 2008 (IDT)

גם אני חושב שהקטע שנמחק עקרוני וחשוב בערך. בבקשה לדון על החזרתו (לפחות החלקית).נלביא - שיחה 10:02, 2 ביוני 2008 (IDT)

אם דוד שי קובע : אינו מוסיף דבר לערך - זה סופי ! ראו כאן. שיהיה לכם יום טוב. ‏Daniel Ventura‏ 11:51, 2 ביוני 2008 (IDT)

כמה הערות

ע"פ החת"ם סופר המן החל לרדת בל"ג בעומר - הדבר מנוגד למסורות אחרות.

קיים בערך אלון - שיחה 21:41, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

ע"פ גרץ המקד הגדול החל בי"ז באייר, ההודעה על התקיימותו התבצעה באמצעות מדורות שהועברו בלילה - מה שהביא לחגיגתו למחרת (י"ח).

קיים בערך אלון - שיחה 21:41, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

הטענה בדבר תחילת המבול יום קודם לכן היא אך ורק לשיטת ר' יהושע, שהמבול היה בחשוון. כלומר, הדבר לא כתוב במקרא, כנאמר בערך, אלא משתמע מהמקרא לשיטה אחת.

לא מכיר את השיטה האחרת, ולכן לא הוספתי אותה. התייחסתי לכך שמדובר בפרשנות. אלון - שיחה 21:41, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

ע"פ ראב"ן הירחי תלמידי רבי עקיבא מתו "מפסח עד פרוס העצרת" (זו הגירסה שהכיר). פרוס העצרת זהו חמישה עשר ימים לפני העצרת (משום שפריסה היא מחצית, וזמן משמעותי קודם החג הוא ל' יום, שאז מתחילים לשאול בהלכותיו). הראב"ן טוען כי זהו ל"ג בעומר. (?)

קיים בערך באופן חלקי

ע"פ המהרי"ל, כאשר מפחיתים מימי הספירה את הימים בהם לא אומרים תחנון מקבלים 32. תלמידי רבי עקיבא מתו ב-32 ימים אלו, ולכן מציינים את ל"ג בעומר - היום ה-33. ההסבר לא ייתכן משום שהמהרי"ל לא חישב טוב.

קיים בערך

נראה בבירור כי מקורו של היום הוא קבלי. ד"ר אפרים יצחקי מעלה אפשרות שמכיוון שהספירה מיוחדת לשבע הספירות התחתונות (7*7), לקחו המקובלים את היום ה-33 וייחדו אותו להתעלות ב-3 הספירות העליונות, ליחידי יחידים.

למי זה נראה בבירור? ה"ברור" הזה סובייקטיבי לחלוטין. לי זה נראה בבירור שמקור היום הוא הלחם של בסיס חקלאי, מסורות פאגאניות שונות, יצירה קבלית, ולאחר מכן יצירה ציונית. כל אחד וה"ברור" שלו. בכל אופן, לא הצלחתי למצוא מאמר של יצחקי בנושא. נא להפנות אותי. הוספתי פרק על ל"ג בעומר כחג קבלי, ומי שמבין בתחום מוזמן להוסיף אליו. אלון - שיחה 21:41, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

אשמח אם מישהו יכניס מן הדברים הללו לערך, בדבר מקורו של ל"ג בעומר. אציג גם מקורות, במידת הצורך. ואנא הצג מקורות בהתאם למה שכתבתי

האם רשב"י נפטר ביום זה?

לפני כמה שנים התפרסם מאמר ארוך בישורון להוכיח שאין שום מקור לדעה שרשב"י נפטר ביום זה. פירוש המילולי של הילולת הוא שמחת, ואין המכוון לפטירתו. עצם הדעה כבר מובאת בחיד"א, כמדומני בברכי יוסף. אליהו - שיחה 02:03, 11 במאי 2009 (IDT)

ראו מאמרו של אלחנן ריינר "יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון:לטיפולוגיה של סיפור יסוד גלילי." תרביץ פ (תשעב) ב.

התוכן נוסף לערך אלון - שיחה 21:43, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

Викисклад:

http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Lag_Ba%27omer?uselang=ru --Schekinov Alexey Victorovich - שיחה 08:51, 12 במאי 2009 (IDT) Сам я еще не разобрался, как в иудейском портале вставлять . ПС: С праздником. --Schekinov Alexey Victorovich - שיחה 08:51, 12 במאי 2009 (IDT) Sorry, I don't read or understand Russian.--אליהו - שיחה 21:12, 12 במאי 2009 (IDT)

לדעתי ראוי להקדיש פסקה להיבט הסביבתי של היום הזה

למשל על-פי http://www.heschel.org.il/site/node/32, http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2626640,00.html. יעליל'ה - שיחה 17:07, 14 באוקטובר 2009 (IST)

תהלוכות ל"ג בעומר

Gilgamesh, מדורות ל"ג בעומר שלבני עקיבא והילולת יוצאי לוב במושב זיתן ראוייםלאזכור, ואילו מאות תהלוכות עם אלפי משתתפים מסביב לעולם לא? --שיע - שיחה 07:10, 26 באפריל 2010 (IDT)

זה ערך על ל"ג בעומר ולא על מנהגי חב"ד. גילגמש • שיחה 16:20, 27 באפריל 2010 (IDT)

אה, וזה כן ערך על תנועת בני עקיבא, חיל המילואים של צה"ל ועוד עשרות נושאים שונים... כאשר אתה רוצה להצביע על מנהגים בולטים בל"ג בעומר, אני חושב שהמנהג שמשתתפים בו הכי הרבה אנשים (ובני נוער) הוא תהלוכות ל"ג בעומר. זה נקודה ראשונה.

דבר נוסף, תהלוכות ל"ג בעומר אינם מכוונות לנוער החבד"י, כי אם בדווקא לנוער חילוני ושאינו מזוהה עם חוגי חב"ד, וכן הוא אכן המצב. ילדי חב"ד לא ימלאו 10,000 מקומות בכפר סבא עבור הופעה של יובל המבולבל, אכן אנו דנים בל"ג בעומר ולא במנהגי חב"ד!!78.250.93.68 23:11, 27 באפריל 2010 (IDT)

צריך להוסיף על התהלוכות. אין צורך להכנס לויכוח. תכניס חומר, אחר כך יבדקו אם זה טוב או לא, זה לא מנהג חב"ד. חב"ד מפעילה זאת למאות אלפי ילדים ברחבי העולם ללא גוזמה, זה ראוי לאיזכור, אין ספק. --אבגד - שיחה 23:13, 27 באפריל 2010 (IDT)

גם אני מסכים עם החב"דניקים, שהשיגעון הזה שלהם תופס מקום מספיק חשוב בל"ג בעומר כדי שיהיה ראוי להיכנס לערך. אני ואתה - שיחה 23:16, 27 באפריל 2010 (IDT)

כפי הנראה בצד המוסכם על רוב החבר'ה, ואולי אף גילגמש יודה ולא יבוש ויצטרף, הוספתי קטע קצר אודות התהלוכות. כמובן שהניסוח יכול להשתנות. גם אני.אדג - שיחה 23:33, 27 באפריל 2010 (IDT)

ערכתי קצת את שהוספת, לדעתי יש לערוך את שכתבת. --אבגד - שיחה 23:41, 27 באפריל 2010 (IDT)

אני רואה שערכו. מצויין. --אבגד - שיחה 00:28, 28 באפריל 2010 (IDT)

התוספת מוגזמת ביותר. פה זה ויקיפדיה, לא חבדפדיה. אין להרבות במלל זר לערך בכמות כזאת. גילגמש • שיחה 18:49, 28 באפריל 2010 (IDT)

ביטלתי את המחיקה - יש פה הסכמה שהתוספת חשובה. אם אתה רוצה לצמצם אותה, אתה מוזמן, אבל מחיקה זה קיצוני. אני ואתה - שיחה 18:57, 28 באפריל 2010 (IDT)

לאור ההגדלה המשמעותית של הערך, אני בטוח שאין כל בעיה בהשארת הפסקה על חב"ד, ואף בהגדלתה. החזרתי פסקה על התהלוכות שהורדה בעבר (מלבד מספרי המשתתפים, בהעדר מקור מהימן) אלון - שיחה 21:53, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

האם צריך להשאר?

ל"ג בעומר#בענין שריפת הבגדים על ציון הרשב"י. --אבגד - שיחה 00:30, 28 באפריל 2010 (IDT)

מי בעד ומי נגד - להוריד או להשאיר?. --אבגד - שיחה 07:37, 29 באפריל 2010 (IDT)

לג בעומר בצה"ל ותנועות ספורט בישראל אז והיום

נא ראו ספר המועדים כרך ו' עמ' 491-490 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41737&st=&pgnum=491 . וכן באתר קצין מילאים ראשי על קביעת לג בעומר כיום הוקרה למערך המילאים - http://www.aka.idf.il//kamlar/klali/default.asp?catId=43356&docId= מי-נהר - שיחה 08:56, 7 באוקטובר 2010 (IST)

התכנים קיימים בערך אלון - שיחה 21:54, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

לספירה ???

לאורך כל המאמרים המובאים בדף זה :ל"ג בעומר משתמשים הכותבים במושג "הספירה" שימו לב כי הכוונה היא לספירה הנוצרית !

מצאתי שני מופעים של מילה זו והסרתי אותם. דוד שי - שיחה 08:24, 16 במאי 2011 (IDT)

הערך נוקה שוב. אלון - שיחה 21:56, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

הערות כלליות

1) רחוק בעיני שמקור מנהג המדורות הוא מימי המנדט הבריטי, כאילו שלפניו לא הודלקו מדורות בארץ בל"ג בעומר. ומה עם מירון עצמה ?. 2) כל "הידע" והמלל מ"תורתו" של ד"ר ברג, אינו ראוי לעלות על שולחן מלכים, הויקיפיה. 3) חסר כאן חומר רב מאד, והוא נמצא בספרים המיוחדים למועד זה. בין השאר אזכיר את הספר "בין פסח לשבועות" של הרב צבי כהן, שבסופו ישנו קובץ מיוחד לענייני ל"ג בעומר, וכן בלוח "דבר בעתו" של הרב מרדכי גנוט, שניהם ערוכים בעברית טובה. בברכה, שאלתיאל תחכמוני 80.230.34.177 16:35, 24 באפריל 2012 (IDT)

1) פירוט היסטורי מלא לנושא המדורות הוכנס לערך. אלון - שיחה 22:19, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

ראו גם

נמחקו מ"ראו גם" -

• ליל ולפורגה
• ליל גאי פוקס

מדובר על קישור לחגים פגניים, ככל הנראה מי שהכניס אותם לרשימת "ראו גם" חשב שיש קשר בין הארועים הפגניים האלו לל"ג בעומר. נראה לי שהקשר הוא מאד עקיף:

1. ציון ל"ג בעומר בכלל הוא מאוחר מאד, ולא נראה קשור למסורות פגניות.

2. מדובר על ארועים פגניים ארופאיים - באירופה היהודים כלל לא נהגו (ועדיין לא נוהגים) במסורת המדורות וההדלקות של ל"ג בעומר

3. מנהגי ה'קומזיצים' של ל"ג בעומר - הם מנהגים שקשורים לפולקלור שהתפתח עם התפתחות היישוב העברי המתחדש במאה השנים האחרונות

--Avreymaleh - שיחה 13:42, 8 במאי 2012 (IDT)

שלום אריה. דבר ראשון - היו שקשרו בין מדורות ל"ג בעומר לבין החגים הללו, באופן ישיר, אבל נדמה לי שבשורה התחתונה הוספת הקישורים ב"ראו גם" אכן חשב על קשר עקיף במובן הבסיסי שכולם הם חגים שהמנהג המרכזי שבהם הוא הדלקת מדורות. זה הקשר בין החגים, ולא טענות (שחלקן מובא בגוף הערך) לגבי היות האחד מקור לשני. יוסאריאן • שיחה 13:45, 8 במאי 2012 (IDT)

כדרך אגב ובלי קשר לשאלת הקישורים החיצוניים - העובדה שהמנהג מאוחר אין משמעותה שהוא לא קשור למנהגים קדומים יותר, להפך. שנית - מהערך עולה שכבר חת"ם הסופר, שחי באירופה, ולפני התפתחות היישוב העברי המתחדש, התייחס למנהגי "שמחה והדלקה" ביום זה. יוסאריאן • שיחה 14:02, 8 במאי 2012 (IDT)

ועוד נקודה אחת אחרונה - ליל גאי פוקס אינו חג פאגאני, אלא חג מודרני למדי דווקא (אולי מקורותיו פאגאניים, כמו מקורותיהם של כל כך הרבה חגים מודרניים). יוסאריאן • שיחה 14:04, 8 במאי 2012 (IDT)

שלום יוסאריאן

על המשפט שלך - "חגים שהמנהג המרכזי שבהם הוא הדלקת מדורות" - אני מבקש לערער, שכן בל"ג בעומר יש עולם עשיר של מסורות ומשמעויות, הן פולקלוריות והן הלכתיות. להגיד שהמנהג המרכזי שבהם הוא הדלקת מדורות, זה בערך כמו להגיד שהמנהג המרכזי בחנוכה הוא אכילת סופגניות, בפורים אכילת אזני המן בפסח גניבת האפיקומן, ובשבועות מלחמות מים, וביום הכיפורים ("כיפור" בישראלית) רכיבה על אופניים. לסיכום - הקישור ל" ליל ולפורגה וליל גאי פוקס, הוא פרשנות שבעיני איננה נכונה, יש לציין שמי שהביא אותה בגוף הערך עשה זאת ללא מקור.

מה שמעניין אותי באופן עקרוני - הוא האם יש קריטריון ברור להכללה ב"ראו גם"??

למשל - האם הערכים כמו רבי עקיבא, בר כוכבא, ספירת העומר, מירון, קבר רבי שמעון בר יוחאי, מרד בר כוכבא, שמעון בר יוחאי ראויים להיכנס? אם כן, למה לפני שהם נכנסו נכנסו הקישורים האיזוטריים והלא קשורים (בעיני, כמובן) שהחזרת לערך?

בברכה, אבריימלה --Avreymaleh - שיחה 17:31, 8 במאי 2012 (IDT)

על המנהג כתוב בפתיח כי "מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות". אתה כותב על עולם שלם של מסורות ומשמעויות, ואילו אני כתבתי על המנהג המרכזי. אני לא יודע מה המצב אצל החרדים או הדתיים לאומיים, אבל אם תשאל כל ילד (או בוגר) חילוני על ל"ג בעומר הדבר הראשון שיאמרו לך זה "מדורה". (באשר לאסוציאציות ראשונות בחגים אחרים - בחנוכה אני משער ש"חנוכיה", בפסח "סדר", בפורים "תחפושות" וביום כיפור "צום").

על הקריטריונים לקישור ב"ראו גם" - זו שאלה טובה. בחיפוש זריז מצאתי את הדיון הזה. באופן כללי מקובל לא לקשר שם לערכים שמופיע עליהם פירוט רב בגוף הערך, ולכן ככה"נ לא מקשרים פה לכל הערכים אותם פירטת. יוסאריאן • שיחה 20:50, 8 במאי 2012 (IDT)

עוד מחשבות בנושא ניתן למצוא כאן (אנגלית). יוסאריאן • שיחה 20:55, 8 במאי 2012 (IDT)

משוב מ-9 במאי 2012

הסבר אפשרי למנהג הדלקת המדורות הוא המנהג הבריטי להדלקת מדורות בליל גאי פוקס, אשר נחגג בארץ על ידי חיילים בריטים בתקופת ההמנדט הבריטי. ייתכן כי מנהג זה אומץ על ידי התושבים היהודים של הארץ, וכי סופחו לו מאפיינים מהמסורת היהודית על מנת להבדילו מהמנהג הבריטי.[דרוש מקור] שטויות, פשוט שטויות. מנהג הדלקת המנורות החל עוד במאה ה-16 במרון, על קברו של רשב"י. פשוט בושה שבויקיפדיה מצויות שטויות כאלו. אנשים סומכים עליכם! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.183.16.227 16:57, 9 במאי 2012 (IDT)

צודק, הסרתי מהערך עד להבהרות נוספות. יוסאריאן • שיחה 17:01, 9 במאי 2012 (IDT)

נשמע מעניין מאוד. חבל שאין מקור :( אלון - שיחה 22:21, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

שריפת בובות

יש עדויות שהמנהג לא נפסק לחלוטין, גם אם פחת. יוסאריאן • שיחה 17:10, 9 במאי 2012 (IDT)

חבדפדיה

― הועבר מהדף שיחת משתמש:אבגד
להבנתי אין בעיה לקשר לאתר זה כאשר יש היגיון בכך. קראתי את המאמר שם והוא מקיף וכולל פרטים רבים, מקורות, תמונות וקטעי וידאו. בהתאם לכך הוא עשוי להועיל לקוראי ויקיפדיה ואין להסירו.
איני מכיר את הפוליטיקות הפנימיות של חב"ד וברשותך אשאל בפשטות: האם הנימוק שלך להסרה הוא בגלל זה אתר ויקי כפי שכתבת, או שמדובר בנימוק פורמאלי שמאחוריו יש סיבות אחרות? דרך - שיחה 22:10, 19 במאי 2012 (IDT)

כך נקבע בבוררות למיטב זכרוני. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:12, 19 במאי 2012 (IDT)

אנא, צרף קישור, כיון שזכרון כללי יכול לא להיות מדויק. הערה נוספת לאבגד: בעריכה הראשונה שלך פשוט הסרת את הקישור עם תקציר עריכה "ע". לדעתי, זה לא הגון ואני מקווה שנעשה בתום לב. דרך - שיחה 22:15, 19 במאי 2012 (IDT)

כאן. זכרוני לא הטעה אותי. הייתה בוררות, שאושררה באופן סופי, מוחלט וללא ערעור על ידי אחד מהבירוקרטים שכיהנו באותה עת. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:16, 19 במאי 2012 (IDT)

תודה. אני חושב שאין בעייה בקישור לערך הזה, אבל נסתפק בזה. דרך - שיחה 22:23, 19 במאי 2012 (IDT)

― סוף העברה

איחור המדורות

שלום! למה לא כתוב על החלטת הרבנות לאחר את המדורות כשל"ג בעומר במוצ"ש? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.86.175 07:47, 10 באפריל 2013 (IDT)

משוב מ-28 באפריל 2013

יוצא מן הכלל יותר טוב לא יכול להיות כל הכבוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.166.81.221 23:10, 28 באפריל 2013 (IDT)

עבדתי חודש. עכשיו הוא טוב יותר! אלון - שיחה 22:28, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

הקשר בין לג בעומר לבין מרד בר כוכבא

הראשון שהעלה את ההשערה שתלמידי ר' עקיבא נהרגו במרד בר כוכבא היה רנ"ק, בספרו "מורה נבוכי הזמן":

"אכן נראה כי גברה עתה המחשבה והעצה למרוד גם בקרב קצת החכמים וביחוד בין התלמידים והבחורים. ויש זכר לדבר גם בתלמוד ובמדרשות, דרך משל: השנים עשר אלף תלמידים שהיו לו לר' עקיבא מגבת ועד אנטיפטרוס [מפוזרים בכל א"י] וכולם מתו מפסח ועד העצרת [כלומר שעזבוהו כולם בזמן קצר בעת המרידה ולבסוף ספו תמו במלחמה]... גם נראה אמת שר' עקיבא רבם וגדולם ידו היתה אתם בדחיקת הקץ ההיא."

(מורה נבוכי הזמן [מהדורת למברג 1851] עמ' 64)

אכן אין ראיה חזקה להשערה זו (במיוחד לא מאגרת רב שרירא גאון!), אבל כאמור בגוף הערך התנועה הציונית בראשיתה אמצה בחום את ההשערה הזו. (נכתב על-ידי אלמוני ב-23:32, 28 באפריל 2013)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.cet.ac.il/main/jump/holiday/Eiar/info.asp
  • In ל"ג בעומר on 2013-05-04 09:20:42, 404 Not Found
  • In ל"ג בעומר on 2013-05-05 05:40:33, 404 Not Found
  • In ל"ג בעומר on 2013-05-15 05:08:59, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:09, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.emuna.info/ARDetile.asp?id=213&Catogory=7&SubID=212
  • In ל"ג בעומר on 2013-05-04 09:20:42, 404 Not Found
  • In ל"ג בעומר on 2013-05-05 05:40:34, 404 Not Found
  • In ל"ג בעומר on 2013-05-15 05:09:16, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:09, 15 במאי 2013 (IDT)

ההדלקה בקבר רבי יוחנן הסנדלר

בשעה 2 בלילה נערכת הדלקה על קברו של רבי יוחנן הסנדלר ולאחריה יושבים נגני כליזמר ומנגנים עד תפילת הנץ החמה. מנהג ההדלקה קדום, והוא חודש על ידי צבי (הערשל) גרץ. לאחר פטירתו בשנת תשכ"ג ממלא את מקומו חתנו אברהם (אברום) שפר.

אברהם (אברום) שפר נפטר היום, האם יש מקום לציין זאת כאן?מתעניין14 - שיחה

בהחלט. הוספתי. הכי טוב זה גם שיהיה מקור שמספר על כך. אבגד - שיחה 01:27, 8 במאי 2014 (IDT)

הוספתי כעת גם מקור. תודה רבה לך. אבגד - שיחה 01:44, 8 במאי 2014 (IDT)

משוב לג בעומר

צריך עוד מידע כמו: מהי מדורה תקינה?. תודה,

אוסנת  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
62.219.131.191 13:37, 18 במאי 2014 (IDT)

לגביי שינוי שהוסר

למישהו יש מקורות/ ראיות לגביי הקשר של בר כוכבא לל"ג בעומר? אני הורדתי את הקשר בין ל"ג בעומר לבר כוכבא מפני שאין קשר כזה שהוכח אם מישהו יכול לספר מקורות אמינים אז בבקשה תכתבו פה.

hadarkaish ―Hadarkaish (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקשר בין בר כוכבא לל"ג בעומר שקול הקשר בין הרשב"י ויהושע בן נון לל"ג בעומר: מיתוס שנוצר בשלב כלשהו, ואומץ על ידי זרם יהודי שהיה בצמיחה באותה תקופה (או מאוחרת יותר) והמיתוס התאים לו. הערך אורגן מחדש על מנת לבטא זאת. אלון - שיחה 22:31, 11 בספטמבר 2014 (IDT)

הערה על החץ והקשת

הכותב שניסח את המשפט הבא:

"נוהגים לירות בחץ וקשת, ויש המוצאים בכך חיזוק לסברה שיום זה קשור למאורעות בתולדות מלחמות עם ישראל. הגרסה הקבלית מייחסת את הירי בחץ וקשת למסורת שבחייו של רשב"י לא הייתה קשת בענן, שהיא סימן קללה."

עשה עבודה מוטה מבחינה תרבותית, ומתבקש שלא לראות בויקיפדיה במה פוליטית. ה"מאורעות בתולדות עם ישראל" הן מרד בר כוכבא, מרכיב מרכזי בל"ג בעומר מאז כניסת הציונות לתמונה. הכתיבה אומנם מנסה להיראות ניטראלית, אך היא מוטה באופן ברור להקטנת המרכיב הציוני בחג והגדלת המרכיב הקבלי שלו.

עזרה בזכויות יוצרים

האם התמונה בעמוד זה:

http://www.imj.org.il/exhibitions/2008/blueonwhite/item2.asp?itemNum=17

ניתנת לפרסום בויקיפדיה?

שאלה דומה לגבי מסמכים שמצויים באתר הספרייה הלאומית:

http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/lag_baomer/Pages/lag-baomer.aspx

הסבר להורדת תכנים

הרדתי תכנים שקשורים לספירת העומר, אך לא קשורים ישירות לל"ג בעומר.

כמו כן, תיקנתי מעט טעויות לאור המחקר.

הסבר למחיקה בנוגע לל"ג בעומר כחג קבלי

מחקתי את הפסקה:

"בהתאם, הברכה בערב ל"ג בעומר מסתיימת ב”בזכות ספירת העומר שספרתי היום, יתוקן מה שפגמתי בספירה הוד שבהוד”. מועד זה הוא בעל משמעות מיוחדת בימי הספירה, שכן מדובר במעבר בין שני שלבים בספירת העומר, השלב הנסתר והשלב הגלוי. האדם, שרכש דרגה זו, חש את האור העליון ממלא אותו, ומבין שמכאן והלאה נשמתו כולה תתמלא בעזרת הספירות הבאות."

זאת משתי סיבות:

• לא מצאתי מקור רציני מספיק שמסכם את ל"ג בעומר במשמעותו הקבלית. ההסבר הרשום בפסקה זו מופיע במספר מקורות השייכים לארגון "קבלה לעם", אך אין אסמכתא לכך שזוהי משמעות נפוצה בעולם הקבלה.

• במקום הניסיון המוטל בספק לסכם את משמעותו הקבלית של החג (שאותו מחקתי), הוספתי את הציטוט מספר יששכר, שהוא מפורסם למדי, וכן הוספתי ניסוח כללי ולא מחייב.

• על פי המקור הזה סיום התפילה כפי שתואר בפסקה שנמחקה חוזר על עצמו בכל ימי ספירת העומר, ולא מיוחד לל"ג בעומר.

אלון - שיחה 21:54, 6 בינואר 2015 (IST)

אמא אדמה היוונית

ישנה פסקה המתייחסת להשערה, לפיה הייתה השפעה של פולחן אמא אדמה היווני על ל"ג בעומר.

ראיתי שהיה ניסיון לשנות את הקישור של "אמא אדמה" ל"תאוריית גאיה". תיקנתי את הקישור כך שיוביל ל"דמטר".

הסבר לשינוי: תאוריית גאיה היא עניין מודרני, בעוד שפולחן אמא אדמה היווני היה ממוקד בדמטר. אם מישהו חושב שמדובר באותו המושג, יואיל לשנות את הערכים האמורים.

אלון - שיחה 12:17, 17 במרץ 2015 (IST)

עד כמה שידוע לי דמטר היא אלת התבואה ובוודאי שאינה אמא אדמה. אז מה הקשר בין דמטר לפולחן לגאיה/טרה? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ט באייר ה'תשע"ה • 19:40, 7 במאי 2015 (IDT)

כפי שכתוב בערך, "אמא אדמה" היא למעשה אם התבואה, והעומר הראשון מוקבל לבן זכר. צר לי על התשובה הקצרה. המאמר בהפניה מפרט על כך, ואני ממליץ לקרוא אותו. אלון - שיחה 03:23, 10 במאי 2015 (IDT)

מילים מיותרות - חכמי פרוביאנס בפסקה על מות תלמידי רבי עקיבא

לדעתי יש שם טעות, מופיעות שם בלי סיבה הנראית לעין המילים: "חכמי פרוביאנס" למשהו יש רעיון? אלון • אלון • ט' בניסן ה'תשע"ו • 12:11, 17 באפריל 2016 (IDT)

הערה

התמונה לא תקינה- השנה לא נכונה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.130.176.70 11:37, 22 במאי 2016 (IDT)

בורה בורה, IKhitron, ראו את המשוב. אני לא חושב שיש צורך בשנה בשדה "נחגג". איך מתקנים זאת? בריאן - שיחה 11:41, 22 במאי 2016 (IDT)

הקשר של הרשב"י לזהר

עורך אנונימי מחק את התיאור שהרשב"י הוא גיבור ספר הזהר, ורשם במקום זאת שהוא המחבר של ספר הזהר.

אין ספק שהרשב"י הוא גיבור הזהר, לכן אני לא רואה סיבה למחוק זאת.

בנוגע להיותו מחבר הזהר - זוהי טענה מסורתית, ולא קביעה עובדתית, וניסחתי בהתאם.

אם עדיין יש ויכוח, כדאי לקיים אותו בהקשר הכללי של הערך של ספר הזוהר, ולא בהקשר המצומצם של ל"ג בעומר.

אלון - שיחה 00:11, 23 במאי 2016 (IDT)

תופעות לוואי

• שריפות, במידה והמדורות לא בפיקוח ולא מכובות כראוי
• פגיעה מכוונת בבעלי חיים, בעיקר חתולים (יש אנשים שמתנדבים לסייר כדי למנוע את התופעה)
• טוענים גם שהמדורות תורמות לאפקט חממה ולפגיעה באוזון

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:00, 25 במאי 2016 (IDT)

נו, כתוב על זה בפנים הערך. אבגד - שיחה 04:02, 27 במאי 2016 (IDT)

כשהוא כתב את ההודעה זה עוד לא היה בערך... -PelicanTwo - שיחה 13:47, 27 במאי 2016 (IDT)

חג השתייה

ניראלי שיש לציין שבשנים האחרונות מציינים אותו כ"חג השתייה" בגלל ששותים הרבה אלכוהול ביום זה...  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Daniel - שיחה 14:57, 15 ביוני 2016 (IDT)

לא מכיר את התופעה ולא מצאתי מקור לכך. אם למישהו יש משהו מבוסס אשמח לקרוא, לסכם ולהוסיף. אלון - שיחה 14:38, 11 בספטמבר 2018 (IDT)

מעוד ל"ג בעומר

בערך נכתב כך - זהו המועד האחרון שנוסף ללוח הזמנים היהודי הדתי, עד התקופה המודרנית (שנר, משה, 17/5/14, ל"ג בעומר – סיפור המשיחיות היהודית, אתר אורנים דוט קום}} - עד כאן. לא מדויק לומר שנוסף ללוח הזמנים (?) זהו מנהג וכמוהו יש רבים... טו באב ועוד. המקור שציון אליו יותר משעסק בנקודה זו, עסק באופן כללי ביחס שלילי לכל מהות היום, ולדעתי אינו קושר וודאי לא במקום שצויין אליו. בן-ימין - שיחה 03:32, 24 באפריל 2017 (IDT)

'חג' ל"ג בעומר

שלום נת- ה- אכן ל"ג בעומר אינו רשמי... אשמח לשמוע את דעתך.... בן-ימין - שיחה 01:53, 30 באפריל 2017 (IDT)

הביטוי 'לא-רשמי' הוא ביטוי מוזר, ל"ג בעומר אינו שונה באופן מהותי מימי שמחה דומים כדוגמת ט"ו באב וט"ו בשבט, אין הוא 'יום טוב', 'חג' או 'מועד', אבל לא מדובר ביוזמה פרטיזנית-ספונטנית אלא בתאריך ותיק ומוכר מזה מאות בשנים, והביטוי 'לא-רשמי' אינו הולם אותו. נת- ה- - שיחה 02:02, 30 באפריל 2017 (IDT)

תאריך לועזי השנה

מישהו יודע למה התאריך הלועזי של ל"ג בעומר הקרוב מראה את התאריך בשנת 2018? איך מתקנים את זה? -- ענבל • י"א באייר ה'תשע"ז • 15:26, 7 במאי 2017 (IDT)

החלק העוסק ב"יסודות הטבע" בלתי מקובל

אם לחוקר או להוגה כלשהו יש תאוריה על הקשר ליסודות הטבע (ומשום מה רק שלושה, ללא רוח) אולי אפשר להקדיש לו משפט או שניים, זה לא מצדיק חלק שלם בערך. נרו יאיר • שיחה • כ' באייר ה'תשע"ז • 13:25, 16 במאי 2017 (IDT)

הניסוח הוא שלי. בסך הכל ניסיתי למצוא כותרת שתכליל את ההתייחסות לאש, למים ולאדמה. שלושתם קשורים לטבע, וזאת בניגוד למאפיינים היסטוריים, קבליים וכו'. הביטוי "יסודות הטבע" אכן לא קשור, והחלפתי אותו בניסוח "מוטיבים הקורים בטבע". אלון - שיחה 14:34, 11 בספטמבר 2018 (IDT)