SHALOM (לוויין) – הבדלי גרסאות
אמא של גולן (שיחה | תרומות) |
אמא של גולן (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
===מסלול הלוויין=== |
===מסלול הלוויין=== |
||
מסלול הלווין המתוכנן הוא [[מסלול מסונכרן-שמש]] בעל עקבה קרקעית חוזרת |
מסלול הלווין המתוכנן הוא [[מסלול מסונכרן-שמש]] בעל עקבה קרקעית חוזרת. זמן חציית קו המשווה הוא בין 10:30-11:30 זמן מקומי.{{הערה|שם=עדכון 2014}} |
||
===המטעד=== |
===המטעד=== |
||
גרסה מ־11:03, 16 בספטמבר 2018
לווין שלום
{{מיזם עתידי}}
שגיאות פרמטריות בתבנית:רכב חלל
פרמטרים ריקים [ ביצוע היעף, עזיבה, חזרה, כניסה למסלול ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל |
סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית |
| מפעיל |
סוכנות החלל האיטלקית, סוכנות החלל הישראלית  |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין חישה היפר ספקטראלי |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | LEO |
| נטייה | מסלול מסונכרן-שמש |
| גרם שמיים | כדור הארץ |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 385 ק"ג (מתוכנן)[1] |
| קוטר | 1.2 מטר [1] |
  | |
לווין "שלום" (SHALOM - Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission) הוא תוכנית משותפת לסוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית לפיתוח לוויין צילום היפרספקטרלי.[2][3] [4]
מהלך הפרוייקט
שיתוף הפעולה הישראלי - איטלקי הוסכם בסוף 2010. התכנון הראשוני כלל בנייה של שני לוויני צילום מסחריים בעלי מצלמה היפרספקטרלית.[5] בדיקות התכנות וניתוחים ראשוניים בוצעו בין השנים 2012-2014. שלב אפיון המשימה, Phase A, בוצע בשיתוף פעולה בין קבוצות בתעשיית החלל הישראלית והאיטלקית, והסתיים ב2013. שלבי איפיון המטעד והתכן הראשוני בוצעו עד סוף 2014.[6] [1] לקראת 2015 הפרוייקט התגבש הקונספט לבניית לווין אחד משותף, אשר יתקשר מול שתי תחנות קרקע, בישראל ובאיטליה. שלב התכן הראשוני (phase B1) התחיל ב-2017 והיה אמור להמשך כשנה.[4]
מסמך הבנות בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית נחתם באוקטובר 2015, במסגרת קונגרס האסטרונאוטיקה הבינלאומי שהתקיים בירושלים. המערכת מתוכננת להיות פעילה בשנת 2022.
במסגרת חלוקת התפקידים בפרוייקט, ישראל אחראית על ייצור הלוויין (אשר נבנה בתעשייה האווירית לישראל), ואיטלקיה אחראית על המטעד הראשי והמצלמה, בשילוב עם חברת LEONARDO האיטלקית ואל-אופ הישראלית. המערך הקרקעי האיטלקי נבנה על ידי חברת Thales Alenia Space Italy (אנ').[4][2]
Several organizations in both countries were incorporated in the mission, including in Israel: Israel Aerospace Industry (IAI) ‐ MBT, Elbit Systems, elOP, and in Italy: Selex, Telespazio and Thales Alenia Space Italy (TASI).
המשימה
מטרת הפרוייקט הוא לבנות לווין צילום היפרספקטראלי שיהיה במסלול המשותף ללווינים האיטלקיים COSMO-SkyMed, ששוגר בשנת 2007. הלווין יהיה בעל מצלמה המסוגרת לקלוט גלי אור בתחום הנראה, תחום האינפרה-אדום והאולטרה סגול. המערכת אמורה להיות משולבת גם עם תוכנית PRISMA האיטלקית.
מסלול הלוויין
מסלול הלווין המתוכנן הוא מסלול מסונכרן-שמש בעל עקבה קרקעית חוזרת. זמן חציית קו המשווה הוא בין 10:30-11:30 זמן מקומי.[1]
המטעד
המצלמה The satellites are expected to be equipped with:
- Panchromatic camera with a 2.5-m GSD
- Commercial Hyper-spectral Imaging Spectrometer (0.2-2.5 µm)[7]
- Infrared camera (4-12 µm)
- Spectral ranges (contiguous spectrum):
- Visible and near-infrared imaging spectrometers of 8 m in the 400-1010 nm range.
- Short-wavelength infrared range imaging spectrometers of 10 m GSD in the 920–2700 nm range
System characteristics: – Spatial resolution • Pan - 2.5 m @ 600 Km Orbit height • Hyperspectral - 10 meters @ 600 Km Orbit height – Spectral bands - 241 bands @ 0.4µm – 2.5µm – Spectral resolution ~ 10nm – Swath – 10km – Daily area coverage - 200,000Km2
Height: 3235mm
http://www.uncosa.unvienna.org/pdf/iamos/2012/ois-09E.pdf
a satellite carrying a Hyper-spectral Imaging Spectrometer (0,4-2.5 microns), an advanced PRISMA type, and a satellite carrying an infrared camera (8-12 microns).
פלטפורמה
הלווין ישתמש בפלטפורמת אופטסאט 3000 מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הוא אמור לשקול 385 ק"ג בשיגור, ובעל קוטר של 1.2 מטר[1]
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 אייל בן דור, אביה כפרי, Giancarlo Varacalli (ביולי 2014). "SHALOM: Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission: A joint project of ASI-ISA, an update for 2014" (PDF). IGARSS Quebec.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 "ראיון עם צבי קפלן מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית". Spacenews. 6 בספטמבר 2011. נבדק ב-16 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ דקל, טל. "Israeli Civilian Space Program: Turning Swords into Plowshares" (PDF). סוכנות החלל הישראלית. נבדק ב-21 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "SHALOM Mission" (PDF). Workshop :“Data Exploitation della missione PRISMA, precursore delle missioni iperspettrali nazionali”. במרץ 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Italy and Israel: all clear for SHALOM". סוכנות החלל האיטלקית. 24 בנובמבר 2010. נבדק ב-16 בספטמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "SELEX Galileo in Charge of Hyperspectral Instrument for Italian-Israeli SHALOM Space Mission". Selex ES. נבדק ב-21 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Prof. Ezio Bussoletti. "Space Observations for Agriculture and Food Support" (PDF). סוכנות החלל האיטלקית. נבדק ב-21 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
מקורות
http://agri-sensing.technion.ac.il/Lectures%20PDF/Behar.pdf
http://www.uncosa.unvienna.org/pdf/iamos/2012/ois-09E.pdf
http://ioccg.org/wp-content/uploads/2018/03/1.5-prisma_ioccg_6marzo2018-s.pdf
The mission will acquire: • Hyperspectral (VNIR/ SWIR – 400-2500 nm) images with 10 m spatial resolution in a large number of narrow, contiguous spectral bands (10 nm spectral resolution) using an imaging spectrometer in a pushbroom mode of operation. • Panchromatic images (400 – 700 nm) of the Earth (simultaneous with the hyperspectral measurements) with 2.5 m or 5 m (TBD) spatial resolution. • The hyperspectral images will have a rather high SNR at typical radiance (> 530 @ 550 nm; < 430 @ 1245 nm) thanks to the possibility to perform with the satellite manouvers of Ground Motion Compensation (GMC)
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/9781118945179.ch11 https://www.asi.it/en/news/asi-33rd-space-symposium https://www.grss-ieee.org/wp-content/uploads/2014/12/2014_07_ISIS_Session1_Mission/shalom_IGARSS_2014_2.pdf
 לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2 | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||
קטגוריה:תוכנית החלל הישראלית קטגוריה:לוויינים ישראליים קטגוריה:התעשייה האווירית לישראל: לוויינים