גוסטב אנטון פון ויטרסהיים

תבנית:חייל גנרל חיל הרגלים גוסטב אנטון פון ויטרסהיים (בגרמנית Gustav Anton von Wietersheim;‏ 11 בפברואר 1884 - 25 באפריל 1974), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על קורפוס פאנצר במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

פון ויטרסהיים נולד ב-11 בפברואר 1884 בברסלאו שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1902 התגייס פון ויטרסהיים לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט משמר הגרנדירים ה-4 (המלכה אוגוסטה). פון ויטרסהיים לחם במלחמת העולם הראשונה, וב-8 באוקטובר 1914 הועלה לדרגת האופטמן. בשנת 1917 הועבר פון ויטרסהיים למטה הכללי, ולאחר מכן שירת כקצין מטה בדיוויזיה ה-3 ובקורפוס המילואים ה-25.

לאחר המלחמה נשאר פון ויטרסהיים ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת 1924 מונה למפקד פלוגה 6 ברגימנט ה-5 (הפרוסי), ובשנת 1925 הועלה לדרגת מיור. בשנת 1929 מונה למפקד הגדוד ה-3 (יגר) ברגימנט ה-17, ובשנת 1930 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת 1932 מונה לראש מטה דיוויזיית הפרשים ה-3, והועלה לדרגת אוברסט. בשנת 1933 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-3 במקום ויקטור פון שבדלר. בשנת 1935 מונה לראש אגף האפסנאות, והועלה לדרגת גנרל מיור. בשנת 1936 הועלה פון ויטרסהיים לדרגת גנרל לוטננט, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-29, שהוסבה תחת פיקודו לדיוויזיה ממונעת. בשנת 1938 הועלה פון ויטרסהיים לדרגת גנרל חיל הרגלים, ומונה למפקד הקורפוס ה-14.

מלחמת העולם השנייה

בפרוץ המלחמה היה פון ויטרסהיים מפקד הקורפוס ה-14 שהיה חלק מהארמייה העשירית במסגרת קבוצת ארמיות דרום, ופיקד עליו בפלישה לפולין. במהלך המערכה על צרפת לחם פון ויטרסהיים עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מקבוצת הפאנצר קלייסט במסגרת קבוצת ארמיות A, ולאחר מכן נשאר כחיל כיבוש בצרפת. במהלך המערכה בבלקן לחם פון ויטרסהיים עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מקבוצת הפאנצר קלייסט, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם פון ויטרסהיים עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מארמיית הפאנצר הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום, והשתתף עמו בקרב קייב ובקרב חרקוב הראשון. על הצלחתו בקרבות קיבל פון ויטרסהיים ב-21 באפריל 1941 את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל.

ב-21 ביוני 1942 הוסב הקורפוס ה-14 לקורפוס פאנצר, והשתתף במתקפת הקיץ הגרמנית ב-1942 כחלק מארמיית הפאנצר הראשונה. באוגוסט הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השישית, ולחם עימה בקרב סטלינגרד. ב-14 בספטמבר 1942 הודח פון ויטרסהיים מתפקידו, עקב הצעתו לנסיגה חלקית לעבר נהר הדון, בעקבות האבידות הקשות שספגו כוחותיו. הוא הועבר לעתודת המילואים, ולקראת סיום המלחמה לחם כחייל פולקסשטורם בפומרניה.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה העיד פון ויטרסהיים במשפטי נירנברג, וב-25 באפריל 1974 מת פון ויטרסהיים בבון והוא בן 90 שנים.

קישורים חיצוניים

• www.lexikon-der-wehrmacht.de בגרמנית