חיבוט ערבה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין]] |
[[קובץ:ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין]] |
||
[[קובץ:HoshanaRabbahAJU.JPG|240px|ממוזער|חיבוט ערבה]] |
|||
'''חיבוט ערבה''' הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] המתקיים ב[[הושענא רבא]], היום האחרון של [[חג הסוכות]], כזכר ל[[מצוות ערבה במקדש]]. נהוג לאגוד את ענפי הערבה ובסיום [[תפילה (יהדות)|התפילה]] של הושענא רבא לחבוט את הערבות ברצפה. מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה [[ברכות המצוות|ברכה]]. |
'''חיבוט ערבה''' הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] המתקיים ב[[הושענא רבא]], היום האחרון של [[חג הסוכות]], כזכר ל[[מצוות ערבה במקדש]]. נהוג לאגוד את ענפי הערבה ובסיום [[תפילה (יהדות)|התפילה]] של הושענא רבא לחבוט את הערבות ברצפה. מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה [[ברכות המצוות|ברכה]]. |
||
גרסה מ־23:43, 29 בספטמבר 2018
חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש. נהוג לאגוד את ענפי הערבה ובסיום התפילה של הושענא רבא לחבוט את הערבות ברצפה. מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה ברכה.
מקור המנהג
על פי המשנה במסכת סוכה, נטילת לולב בחג הסוכות הייתה נהוגה הן בבית מקדש והן מחוצה לו, אולם נטילת ערבה הייתה נהוגה במקדש בלבד. במשנה, מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה' היא נקראת מצוות ערבה.
בבית המקדש היו זוקפים עץ ערבה גדול בכל אחת מארבע קרנות המזבח החיצון ותוקעים ומריעים, כפי שכותב הרמב"ם:
כיצד הייתה מצותה, בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה, וזוקפין אותן על צדדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח; ובעת שהיו מביאין אותה וסודרין אותה, תוקעין ומריעין ותוקעין...
וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג זכר למקדש, אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה בזמן הזה; כיצד עושה, לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה - שדבר זה מנהג נביאים הוא.— הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א
קיום המנהג
מבחינת ההלכה, די בענף אחד עם עלה אחד לטובת חיבוט הערבה, אולם בשל הרצון להדר במצווה היו שכתבו שיש לקחת לפחות שלושה ענפים. המנהג הנפוץ כיום, בהשפעת דברי האר"י הוא לחבוט חמישה ענפים חמש פעמים. את הערבות אוגדים בקשר ובסיום התפילה של הושענא רבא, מבצעים את חיבוט הערבה.
מאחר שנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא נתקנה לה ברכה. עם זאת, ישנם נוסחים של בקשות ותפילות הנאמרות לפני ואחרי חיבוט הערבה. במהלך החיבוט יש הנוהגים לומר את המשפט הארמי "חביט חביט ולא בריך", שמוזכר בגמרא, המשמש כתזכורת לכך שיש לחבוט ללא ברכה.
את הענפים שנותרים לאחר החיבוט נהגו לשמור כסגולה ולהשתמש בהם לתשמיש מצווה, כגון חומר בעירה לאפיית המצות בפסח, בדומה לנעשה עם שאר המינים (אתרוג למרקחת או סגולה ללידה קלה; לולב לביעור חמץ או סגולה נגד גנבים והדס להריח בהבדלה במוצאי שבת).
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב שמעון אור, תשרי: אני והוּ בחבטת הערבה, תנועה לתורה מנהיגה
- חיבוט ערבה בחג סוכות במושב ברקת, בבית כנסת על פי מנהג יהודי חבאן
- הרב אלי עמר, סוד חיבוט הערבה, אתר הידברות
- יעקב קופל, מצוות ערבה
סוכות | ||
---|---|---|
מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה | |
סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |