חוסאם א-דין ג'אראללה – הבדלי גרסאות
מ החלפת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-20 ==> קטגוריה:אישים במאה ה-20 (תג) (דיון) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{מיון רגיל:ג'אראללה, חוסאם}} |
{{מיון רגיל:ג'אראללה, חוסאם}} |
||
[[קטגוריה:ילידי 1884]] |
|||
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19]] |
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19]] |
||
[[קטגוריה:אישים במאה ה-20]] |
[[קטגוריה:אישים במאה ה-20]] |
||
גרסה מ־02:51, 1 באוקטובר 2018
חוסאם א-דין ג'אראללה (6 במרץ 1884–1954) היה מנהיג מוסלמי סוני בתקופת המנדט הבריטי, והמופתי של ירושלים מ-1948 עד מותו.
ביוגרפיה
ג'אראללה נולד בירושלים ולמד באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. כיהן כמפקח על בתי הדין השרעיים והיה מראשי המועצה המוסלמית העליונה. מבחינה פוליטית, היה ג'אראללה בעל ברית של משפחת נשאשיבי יריבתה של אל משפחת חוסייני. בבחירות שנערכו לתפקיד המופתי של ירושלים ב-1921, לאחר מותו של כאמל אל-חוסייני, זכה ג'אראללה במספר הקולות הרב ביותר, אך בעקבות התערבותו של אנשי השלטון הבריטי בראשות הנציב העליון, הרברט סמואל, הסיר ג'אראללה את מועמדתו לתפקיד. ויתורו של ג'אראללה אפשר את בחירתו של אמין אל-חוסייני שהיה המועמד המועדף על השלטון הבריטי באותו זמן, למרות גילו הצעיר והשכלתו הדתית המועטה בייחס לג'אראללה ולמתמודדים האחרים.[1]
ב-20 בדצמבר 1948, לאחר כיבוש יהודה ושומרון על ידי ממלכת ירדן, מינה עבדאללה, מלך ירדן את השייח' ג'אראללה למופתי של ירושלים במקומו של חוסייני, במסגרת הפעולות שנקט כנגד חוסייני, מתוך רצון לבסס את מעמדו כשליט האזור הכבוש. בהמשך מונה ג'אראללה גם לנשיא המועצה המוסלמית העליונה, תפקיד שלא אויש מאז הדיחו הבריטים את חוסייני ב-1937.[2][3]
ג'אראללה נפטר ב-1954. ב-1970 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בעיר העתיקה.[4]
הערות שוליים
- ^ צבי אל פלג, המופתי הגדול, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ט - 1989, עמ' 16-13.
- ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, דביר, 2004, עמ' 379. אל פלג, עמ' 98-97.
- ^ עבדאללה ממנה יורש למופתי, דבר, 21 בדצמבר 1948
המופתי החדש גם ראש המועצה המוסלמית, דבר, 13 בינואר 1949 - ^ אתר עיריית ירושלים