יוליה דומנה – הבדלי גרסאות
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←חייה: הוספת מקור |
Liadmalone (שיחה | תרומות) הוספת מקור |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== רקע משפחתי == |
== רקע משפחתי == |
||
יוליה דומנה נולדה בעיר אמסה (כיום [[חומס]]) בפרובינקיה הרומית של סוריה בסביבת שנת 160,{{הערה|תאריך הולדתה של יוליה דומנה אינו ידוע, אולם מטבעות של אחותה, יוליה מאיסה, שנטבעו בסביבת שנת 220, מציגים אשה הקרובה לגיל 60, ומכאן שיוליה דומנה נולדה בסביבת שנת 160.}} למשפחה ממוצא ערבי. שמה, דומנה, קשור למילה ערבית ארכאית שמשמעותה "שחור".{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141|[https://books.google.co.il/books?id=lNV6-HsUppsC&pg=RA3-PA141&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false '''Ancient Greece and Rome''', p. 141]}}{{הערה|שם=קיסרית סורית 18}} היא היתה הבת הצעירה ביותר של הכהן הגדול ל[[בעל (אל)|בעל]], [[יוליוס בסיאנוס|גאיוס יוליוס בסיאנוס]] {{אנ|Julius Bassianus}}, ואחותה של [[יוליה מאיסה]] {{אנ|Julia Maesa}}. דרך אחותה זו ובעלה, [[יוליוס אוויטוס]] {{אנ|Julius Avitus}},{{הערה|שם=קיסרית סורית 18}} היו ליוליה דומנה שתי אחייניות: [[יוליה סואימיאס]] {{אנ|Julia Soaemias}} ו[[יוליה אוויטה ממאיאה|יוליה ממאיאה]] {{אנ|Julia Avita Mamaea}}, אמותיהם בהתאמה של הקיסרים הרומיים העתידיים [[אלאגבאלוס]] ו[[אלכסנדר סוורוס]]. |
יוליה דומנה נולדה בעיר אמסה (כיום [[חומס]]) בפרובינקיה הרומית של סוריה בסביבת שנת 160,{{הערה|תאריך הולדתה של יוליה דומנה אינו ידוע, אולם מטבעות של אחותה, יוליה מאיסה, שנטבעו בסביבת שנת 220, מציגים אשה הקרובה לגיל 60, ומכאן שיוליה דומנה נולדה בסביבת שנת 160.}} למשפחה ממוצא ערבי. שמה, דומנה, קשור למילה ערבית ארכאית שמשמעותה "שחור".{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141|[https://books.google.co.il/books?id=lNV6-HsUppsC&pg=RA3-PA141&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false '''Ancient Greece and Rome''', p. 141]}}{{הערה|שם=קיסרית סורית 18}} היא היתה הבת הצעירה ביותר של הכהן הגדול ל[[בעל (אל)|בעל]], [[יוליוס בסיאנוס|גאיוס יוליוס בסיאנוס]] {{אנ|Julius Bassianus}}, ואחותה של [[יוליה מאיסה]] {{אנ|Julia Maesa}}. דרך אחותה זו ובעלה, [[יוליוס אוויטוס]] {{אנ|Julius Avitus}},{{הערה|שם=קיסרית סורית 18}} היו ליוליה דומנה שתי אחייניות: [[יוליה סואימיאס]] {{אנ|Julia Soaemias}} ו[[יוליה אוויטה ממאיאה|יוליה ממאיאה]] {{אנ|Julia Avita Mamaea}},{{הערה|[[דיו קסיוס]], [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/79*.html#30.2 היסטוריה רומאית, ספר 79], פרק 30, סעיפים 2–3.}} אמותיהם בהתאמה של הקיסרים הרומיים העתידיים [[אלאגבאלוס]] ו[[אלכסנדר סוורוס]]. |
||
אבותיה של יוליה היו מלכים-כהנים מ[[משפחת המלוכה של אמסה]] {{אנ|Royal family of Emesa}} של המקדש המפורסם לאל [[אלאגבאלוס (אל)|אלאגבאלוס]] {{אנ|Elagabalus (deity)}}.{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141}} למשפחה היה עושר עצום והיא קודמה לאריסטוקרטיה הסנאטוריאלית הרומאית. לפני נישואיה, ירשה יוליה את עזבונו של דודו של סבה, [[יוליוס אגריפס (אציל סורי)|יוליוס אגריפס]] {{אנ|Julius Agrippa}}, [[קנטוריון]] חשוב לשעבר.{{הערה|שם=קיסרית סורית 18|[https://books.google.co.il/books?id=BjkfKsCttrkC&pg=PA18&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Barbara Levick, '''Julia Domna: Syrian Empress''', p. 18]}} |
אבותיה של יוליה היו מלכים-כהנים מ[[משפחת המלוכה של אמסה]] {{אנ|Royal family of Emesa}} של המקדש המפורסם לאל [[אלאגבאלוס (אל)|אלאגבאלוס]] {{אנ|Elagabalus (deity)}}.{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 141}} למשפחה היה עושר עצום והיא קודמה לאריסטוקרטיה הסנאטוריאלית הרומאית. לפני נישואיה, ירשה יוליה את עזבונו של דודו של סבה, [[יוליוס אגריפס (אציל סורי)|יוליוס אגריפס]] {{אנ|Julius Agrippa}}, [[קנטוריון]] חשוב לשעבר.{{הערה|שם=קיסרית סורית 18|[https://books.google.co.il/books?id=BjkfKsCttrkC&pg=PA18&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Barbara Levick, '''Julia Domna: Syrian Empress''', p. 18]}} |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
=== מותה === |
=== מותה === |
||
[[קובץ:Juliadomna.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מטבע ועליו דיוקנה של יוליה דומנה.]] |
[[קובץ:Juliadomna.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מטבע ועליו דיוקנה של יוליה דומנה.]] |
||
במהלך מסע המלחמה שלו נגד הפרתים בשנת 217, נרצח קרקלה על ידי חייל |
במהלך מסע המלחמה שלו נגד הפרתים בשנת 217, נרצח קרקלה על ידי חייל.{{הערה|שם=יוון ורומא העתיקות 142}} לאחר ששמעה על המרד ורציחתו של בנה, היא בחרה לשים קץ לחייה, וכדי לזרז את מותה, סירבה לקבל אוכל.{{הערה|דיו קסיוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/79*.html#23 היסטוריה רומאית, ספר 79], פרק 23.}} |
||
כשנה לאחר מותה, המשיכה אחותה, יוליה מאיסה, את השושלת הסוורית. |
|||
גופתה של יוליה דומנה הובאה לרומא והוצבה ב-"Sepulcrum C. et L. Caesaris" (אולי חדר נפרד ב[[מאוזוליאום אוגוסטוס]]). אולם מאוחר יותר העבירה יוליה מאיסה את עצמותיהם של יוליה דומנה ובנה גטה{{הערה|דיו קסיוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/79*.html#24 היסטוריה רומאית, ספר 79], פרק 24.}} אל [[טירת סנטאנג'לו|מאוזוליאום אדריאנוס]]. |
|||
יוליה דומנה עודדה את [[פילוסטרטוס]] לכתוב את החיבור "[[חיי אפולוניוס איש טיאנה]]" {{אנ|Life of Apollonius of Tyana}} (על [[אפולוניוס איש טיאנה]]),{{הערה|שם=סוריה 170}} אולם נראה כי היא מתה לפני שהספיק להשלים את עבודתו שכללה שמונה כרכים. |
יוליה דומנה עודדה את [[פילוסטרטוס]] לכתוב את החיבור "[[חיי אפולוניוס איש טיאנה]]" {{אנ|Life of Apollonius of Tyana}} (על [[אפולוניוס איש טיאנה]]),{{הערה|שם=סוריה 170}} אולם נראה כי היא מתה לפני שהספיק להשלים את עבודתו שכללה שמונה כרכים. |
||
גרסה מ־01:25, 2 באוקטובר 2018
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
יוליה דומנה (160–217 לספירה) היתה קיסרית רומית ממוצא סורי, אשתו השניה של הקיסר ספטימיוס סוורוס (שלט בשנים 193–211).
רקע משפחתי
יוליה דומנה נולדה בעיר אמסה (כיום חומס) בפרובינקיה הרומית של סוריה בסביבת שנת 160,[1] למשפחה ממוצא ערבי. שמה, דומנה, קשור למילה ערבית ארכאית שמשמעותה "שחור".[2][3] היא היתה הבת הצעירה ביותר של הכהן הגדול לבעל, גאיוס יוליוס בסיאנוס (אנ'), ואחותה של יוליה מאיסה (אנ'). דרך אחותה זו ובעלה, יוליוס אוויטוס (אנ'),[3] היו ליוליה דומנה שתי אחייניות: יוליה סואימיאס (אנ') ויוליה ממאיאה (אנ'),[4] אמותיהם בהתאמה של הקיסרים הרומיים העתידיים אלאגבאלוס ואלכסנדר סוורוס.
אבותיה של יוליה היו מלכים-כהנים ממשפחת המלוכה של אמסה (אנ') של המקדש המפורסם לאל אלאגבאלוס (אנ').[2] למשפחה היה עושר עצום והיא קודמה לאריסטוקרטיה הסנאטוריאלית הרומאית. לפני נישואיה, ירשה יוליה את עזבונו של דודו של סבה, יוליוס אגריפס (אנ'), קנטוריון חשוב לשעבר.[3]
חייה
בשנות ה-80 המוקדמת של המאה ה-2, הכירה יוליה את הגנרל הרומאי הלובי ספטימיוס סוורוס, כאשר שירת בצבא הרומאי בסוריה. אשתו הראשונה של סוורוס, פאקיה מרקיאנה, היתה עדיין חיה באותו הזמן. מאוחר יותר באותו עשור, זמן לא רב לאחר מותה, סידר סוורוס עם משפחתה של יוליה, שתשלח את בתה הצעירה אל גאליה, שם כיהן כמושל פרובינקיה. נראה כי הם נישאו בשנת 187. סוורוס היה מבוגר ממנה בערך ב-25 שנה.[2] הנישואים היו מוצלחים וסוורוס טיפח את דעותיה הפוליטיות של יוליה, מאחר שהיא היתה בעלת ספר ולמדה פילוסופיה. נולדו להם שני בנים, באסיאנוס (קרקלה), שנקרא על שם אביה של יוליה, בשנת ,188 וגטה (אנ') ב-189.[2]
לאחר שהקיסר קומודוס נרצח ללא יורש בשנת 192, היה ספטימיוס סוורוס בין המתמודדים הרבים לכתר. בשנת 193 הוא נעשה קיסר. לאחר שהביס בשנת 194 את פסקניוס ניגר (אנ') ובשנת 197 הביס והרג את קלודיוס אלבינוס (אנ'), ביסס עצמו סוורוס כקיסר, ובכך הפכה יוליה דומנה לרעיית הקיסר.
שלא כמו רוב נשות הקיסרים, התלוותה יוליה אל בעלה במסעות המלחמה שלו ושהתה במחנה עם הצבא.[5] בתקופה זו הוענקו לה תארים דומים לאלה שהוענקו לפאוסטינה הצעירה (אנ'), ובהם: "אם המחנה" (mater castorum), "אם אוגוסטוס" (mater Augustus) ו"אם המולדת" (mater patriae).
הקיסרית היתה מעורבת במפעלי בנייה רבים, שהידוע בהם הוא מקדש וסטה, לאחר שהשריפה של קומודוס בשנת 192 החריבה אזורים של המקדש ואת הבית (ארטיום) של הבתולות הווסטליות. על בסיס עדויות נומיסמאטיות, סופרים היסטוריים וכתובת שנמצאה אין סיטו (באתר), חלק מהחוקרים מסכימים כי יוליה מימנה מפעלי שיקום לאתר בזמן שלטונו של סוורוס.
יוליה זכתה לכבוד והערכה חיובית במשך רוב תקופת שלטונה, כפי שמעידים על כך המטבעות שנטבעו עם דיוקנה, המציינים את שמה עם מספר תארי כבוד וגם פשוט כ"יוליה אוגוסטה". נאמר כי היא התעלתה על כל שאר הקיסריות הרומאיות בתארי כבוד. בסגנון תסרוקתה נעשה מאוחר יותר שימוש על ידי הקיסרית הרומאית קורנליה סלונינה (אנ') ומלכת תדמור זנוביה.
עם מותו של סוורוס בשנת 211, נעשתה יוליה מעורבת יותר פוליטית ותווכה בין שני בניה, קרקלה וגטה,[6] שאמורים היו לשלוט במשותף, בהתאם לצוואתו המפורשת של אביהם. אולם שני האחים מעולם לא חיבבו זה את זה ורבו לעתים קרובות. מאוחר יותר באותה שנה, נרצח גטה על ידי חייליו של קרקלה.
לאחר מותו של גטה, המשיכה יוליה להחזיק בעמדה ציבורית ואף קבלה עצומות ומשלחות. כאשר יצא קרקלה למסע המלחמה שלו במזרח נגד האימפריה הפרתית בשנת 216–217, התיישבה יוליה באנטיוכיה. בתקופה זו כבר חלתה בסרטן השד.[6]
מותה
במהלך מסע המלחמה שלו נגד הפרתים בשנת 217, נרצח קרקלה על ידי חייל.[6] לאחר ששמעה על המרד ורציחתו של בנה, היא בחרה לשים קץ לחייה, וכדי לזרז את מותה, סירבה לקבל אוכל.[7] כשנה לאחר מותה, המשיכה אחותה, יוליה מאיסה, את השושלת הסוורית.
גופתה של יוליה דומנה הובאה לרומא והוצבה ב-"Sepulcrum C. et L. Caesaris" (אולי חדר נפרד במאוזוליאום אוגוסטוס). אולם מאוחר יותר העבירה יוליה מאיסה את עצמותיהם של יוליה דומנה ובנה גטה[8] אל מאוזוליאום אדריאנוס.
יוליה דומנה עודדה את פילוסטרטוס לכתוב את החיבור "חיי אפולוניוס איש טיאנה" (אנ') (על אפולוניוס איש טיאנה),[5] אולם נראה כי היא מתה לפני שהספיק להשלים את עבודתו שכללה שמונה כרכים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תאריך הולדתה של יוליה דומנה אינו ידוע, אולם מטבעות של אחותה, יוליה מאיסה, שנטבעו בסביבת שנת 220, מציגים אשה הקרובה לגיל 60, ומכאן שיוליה דומנה נולדה בסביבת שנת 160.
- ^ 1 2 3 4 Ancient Greece and Rome, p. 141
- ^ 1 2 3 Barbara Levick, Julia Domna: Syrian Empress, p. 18
- ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 79, פרק 30, סעיפים 2–3.
- ^ 1 2 Julia Domna 170 CE Syria
- ^ 1 2 3 Ancient Greece and Rome, p. 142
- ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 79, פרק 23.
- ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 79, פרק 24.