ג'רג' לוקאץ'

גֶ'רג' לוקאץ'
György Lukács

לידה	13 באפריל 1885 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	4 ביוני 1971 (בגיל 86) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Löwinger György Bernát
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת אטווש לוראנד
מוסדות	ניוגט
מונחה לדוקטורט	Mikhail Ovsyannikov
זרם	מרקסיזם
תחומי עניין	אסתטיקה, פילוסופיה מדינית, ביקורת ספרות
עיסוק	פילוסוף, סוציולוג, מבקר ספרות, מרצה באוניברסיטה, פוליטיקאי, סופר, היסטוריון אמנות
הושפע מ	קאנט, הגל, קרל מרקס, לנין, רוזה לוקסמבורג, סרן קירקגור
השפיע על	קרל מאנהיים, רודי דוצ'קה, פרדריק ג'יימסון, אסכולת פרנקפורט, ולטר בנימין
מדינה	הונגריה
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1948) עיטור הדגל האדום (מרץ 1969) פרס קושוט (1955) פרס גתה (1970) מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
צאצאים	Ferenc Jánossy, Lajos Jánossy

גֶ'רג' לוקאץ' או גיירג' לוקאץ' (בהונגרית: György Lukács; ‏13 באפריל 1885 – 4 ביוני 1971) היה פילוסוף מרקסיסטי ומבקר ספרות יהודי-הונגרי. נחשב למייסד אסכולת המרקסיזם המערבי.

ביוגרפיה

לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1906, ערך מספר מסעות לאיטליה, ולאחר מכן שהה ארבע שנים בהיידלברג, שם למד אצל הפילוסוף היינריך ריקרט והסוציולוג והפילוסוף מקס ובר. בגרמניה גם הושפע מתפיסות קומוניסטיות-מרקסיסטיות.

ב-1919 היה קומיסר לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון. ב-1923, עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

לוקאץ' תרם את רעיונות החפצון (ראיפיקציה) והתודעה המעמדית לפילוסופיה המרקסיסטית. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923), הוא מבקר את הפטישיזם הנעוץ בקפיטליזם המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה.

בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" (1951) ו"הרומן ההיסטורי" (1955), שהשפיעו על המחשבה הריאליסטית בספרות.

בזמן המרד ההונגרי ב-1956 כיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי-סובייטית של אימרה נוג'. עם פלישת הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. ב-1957 הוא שב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה בבודפשט ב-1971.

ראו גם

• תאודור אדורנו
• מקס הורקהיימר
• אנטוניו גראמשי
• לואי אלתוסר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רג' לוקאץ' בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.