עבד מלך הכושי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20: שורה 20:
2.עבד-מלך, הכושי (הכושי תואר לעבד).
2.עבד-מלך, הכושי (הכושי תואר לעבד).


לשתי האפשרויות ניתן למצוא תימוכין בשפה הערבית: עבד (عابد) וגם עבד-(ה)מלך (عبد الملك) הם שמות נפוצים למדי בקרב הערבים.
לשתי האפשרויות ניתן למצוא תימוכין בשפה ה[[ערבית]]: עבד (عابد) וגם עבד-(ה)מלך (عبد الملك) הם שמות נפוצים למדי בקרב ה[[ערבים]].


[[רש"י]] על פי [[חז"ל]], זיהה את ''עבד'' כסופרו של ירמיהו, [[ברוך בן נריה]], ואת ''מלך הכושי'' כתואר ל[[צדקיהו]].{{הערה|[[s:רש"י על ירמיהו לח|פירוש רש"י על ירמיהו לח]] בוויקיטקסט}} בדומה לפרשנותו על אודות [[האישה הכושית]].
[[רש"י]] על פי [[חז"ל]], זיהה את ''עבד'' כסופרו של ירמיהו, [[ברוך בן נריה]], ואת ''מלך הכושי'' כתואר ל[[צדקיהו]].{{הערה|[[s:רש"י על ירמיהו לח|פירוש רש"י על ירמיהו לח]] בוויקיטקסט}} בדומה לפרשנותו על אודות [[האישה הכושית]].

גרסה מ־22:34, 4 באוקטובר 2018

עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי הוא דמות מקראית; אחד מעבדי המלך צדקיהו (לפי כמה מהפירושים), שהציל ממוות את ירמיהו הנביא.

במקרא

בעקבות נבואות הפורענות שניבא ירמיהו הנביא על עם ישראל, ובפרט על יושבי ירושלים וממלכת יהודה, ניסה המלך יהויקים לאסור גם אותו, אך לא הצליח לתפסו. לאחר שמת יהויקים, החליף אותו במלכות צדקיהו, אשר ביקש מירמיהו שיתפלל לה' שיציל את הממלכה מהכשדים, הצרים על העיר. אולם ירמיהו ניבא שירושלים תיפול בידי הכשדים, אף שכרגע הם נטשו את המצור על מנת להלחם במצרים.

ירמיהו ניסה לצאת מירושלים לכיוון צפון אל ערי בנימין, ונתפש בידי שומרי העיר אשר חשדו כי הוא מרגל לטובת הכשדים. בתחילה הוא הושם במאסר ב"בית יהונתן הסופר", והמלך צדקיהו נענה לבקשתו להעבירו משם לחצר המטרה.

כאשר שרי ממלכת יהודה שמעו על נבואתו הקשה של ירמיהו, הם התלוננו לפני צדקיהו המלך, כי ירמיהו מרפה את ידי הלוחמים; ועל כן, המלך התיר להם לנהוג בירמיהו לפי רצונם.

השרים החליטו להשליך את ירמיהו אל בור טיט שנמצא בחצר המטרה. כאשר שמע זאת עבד מלך הכושי, הוא רץ אל המלך לומר לו שירמיהו הולך למות בשל היותו בבור. בתגובה צדקיהו אמר לעבד מלך למצוא 30 אנשים ולהעלות את ירמיהו מהבור.

כגמול על פעלו מתנבא ירמיהו על עבד-מלך הכושי :”וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם. כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל, וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם ה'”

במדרשי חז"ל ופרשנות ימי הביניים

נחלקו הפרשנים באשר לזהותו של עבד מלך הכושי, עקב השאלה הבסיסית כיצד יש לפסק את הביטוי עבד מלך הכושי. ישנן שתי אפשרויות:

1.עבד, מלך הכושי (הכושי תואר למלך).

2.עבד-מלך, הכושי (הכושי תואר לעבד).

לשתי האפשרויות ניתן למצוא תימוכין בשפה הערבית: עבד (عابد) וגם עבד-(ה)מלך (عبد الملك) הם שמות נפוצים למדי בקרב הערבים.

רש"י על פי חז"ל, זיהה את עבד כסופרו של ירמיהו, ברוך בן נריה, ואת מלך הכושי כתואר לצדקיהו.[1] בדומה לפרשנותו על אודות האישה הכושית.

לעומת זאת הרד"ק סובר לפי האפשרות השנייה ומקשה על פירוש רש"י : הנכון בעיני עוד כי זה הכושי, "עבד מלך" היה שמו. כי לולי זה, למה אמר בכל מקום עבד מלך ולא אמר המלך באחד מהם? כי אם רוצה לומר "מלך" על צדקיהו, היה לו לומר עבד המלך. ועוד: למה לא זכר שם האיש הזה באחד המקומות? אלא שמו היה "עבד מלך", כי מצאנו אחימלך ואבימלך:

פרשנים אחרים, כמצודת דוד,[2] סוברים גם הם שהיה זה אחד מעבדי המלך הסריסים-"וַיִּשְׁמַ֡ע עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אִ֣ישׁ סָרִ֗יס וְהוּא֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ" (ירמיהו לח' ז'), ונקרא כושי על שם צבע עורו הכהה, או משום שאכן היה כושי.

קושי נוסף על פירוש רש"י הוא שזמן מה אחרי/לפני שירמיהו מתנבא על עבד מלך הכושי :"וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל" (ירמיהו לט יח), ירמיהו מתנבא על ברוך בן נריה :"וְנָתַתִּי לְךָ אֶת נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל" (ירמיהו מה ה).

במסכת דרך ארץ זוטא מובא שעבד מלך הכושי הוא אחד מעשרת הצדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן וכפי הנראה פירוש רש"י מתבסס על הנחת יסוד זו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים