פתיחת אמאר – הבדלי גרסאות
התו השמיני (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של Ehrlichroy (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc |
Ehrlichroy (שיחה | תרומות) מ הוספתי מסע שהיה חסר בתיאור גמביט פריז. |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
== וריאציות == |
== וריאציות == |
||
ישנן מספר וריאציות מוכרות לפתיחת אמאר. הפתיחה המוכרת ביותר היא '''גמביט פריז'''. 1.פח3 ד5 2.ז3 ה5 3.ו4? ר:ח3 ה:ו4. בגמביט פריז לבן מרשה לשחור לתפוס אחיזה באמצע וגם מפסיד כלים. עקב כך נחשב גמביט זה מפוקפק. הווריאציה היחידה שקיימת לגמביט פריז היא '''גמביט ההענקה''': 5.O-O ו:ז3 6.ח:ז3. וריאציה זו שוחקה לראשונה על ידי [[סבלי טרטקובר]] במשחקו נגד [[אנדור לילינטל]] בפריז, 1933. |
ישנן מספר וריאציות מוכרות לפתיחת אמאר. הפתיחה המוכרת ביותר היא '''גמביט פריז'''. 1.פח3 ד5 2.ז3 ה5 3.ו4? ר:ח3 ר:ח3 ה:ו4. בגמביט פריז לבן מרשה לשחור לתפוס אחיזה באמצע וגם מפסיד כלים. עקב כך נחשב גמביט זה מפוקפק. הווריאציה היחידה שקיימת לגמביט פריז היא '''גמביט ההענקה''': 5.O-O ו:ז3 6.ח:ז3. וריאציה זו שוחקה לראשונה על ידי [[סבלי טרטקובר]] במשחקו נגד [[אנדור לילינטל]] בפריז, 1933. |
||
ישנה גם תת-וריאציה מוכרת לאחר תגובת 1...ה5, שנקראת '''קרייזי קאט''': 1.פח3 ה5 2.ו3 ד5 3.פו2. |
ישנה גם תת-וריאציה מוכרת לאחר תגובת 1...ה5, שנקראת '''קרייזי קאט''': 1.פח3 ה5 2.ו3 ד5 3.פו2. |
||
גרסה מ־23:16, 4 באוקטובר 2018
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים | 1.פח3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | A00 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | צ'ארלס אמאר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | פתיחה נדירה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם נרדף | פתיחת אמוניה, פתיחת המלך השיכור, פתיחת פריז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בערך זה נעשה שימוש |
פתיחת אמאר (המכונה גם פתיחת פריז, פתיחת המלך השיכור, או פתיחת אמוניה) היא פתיחת שחמט הפותחת במסע:
- פח3
פתיחה זו מכונה לעיתים פתיחת אמוניה, בגלל שצורת הרישום של המסע באנגלית, Nh3 היא גם התרכובת הכימית של אמוניה. השחקן הפרסי החובב שיחק פתיחה זו בשנות ה-30 של המאה ה-20. סביר להניח שהיא קיבלה את שמה על ידי סבלי טרטקובר שהשתמש בשני השמות כדי לכנות פתיחה זו, אף על פי שסופר השחמט טים הרדינג הציע בעליצות ש-"Amar" אלו ראשי תיבות של "Absolutely mad and ridiculous".[1]
בגלל היות פתיחה זו פתיחה נדירה, היא מוגדרת A00 באנציקלופדיית פתיחות השחמט.
סקירה
כמו בפתיחת דורקין, לבן מפתח את הפרש שלו למשבצת שוליים בלי שתהיה לכך ממש סיבה אמיתית ומוצדקת, ופיתוח שכזה הוא די מגושם. למרות זאת, פיתוחו של הפרש בצד המלך עוזר לבצע בסופו של דבר הצרחה בצד המלך, בגלל זה 1.פח3 הוא מסע נפוץ יותר מהמסע 1.פא3.
התגובה הנפוצה ביותר של שחור לפתיחה זו היא 1...ד5 שגם נותנת לשחור לתפוס את המרכז וגם פותח אלכסון לרץ שמאיים ב-2...ר:ח3,מה שיכול להרוס את מבנה הרגלים בצד המלך (וגם למנוע בכך הצרחה). לבן ישחק בדרך כלל 2.ז3 כדי למנוע זו (הוספת הגנה של הרץ על הפרש וגם הכנה לפיאנקטו), השחור ימשיך במהלך 2...ה5 ובכך יתפוס אחיזה על המרכז.
וריאציות
ישנן מספר וריאציות מוכרות לפתיחת אמאר. הפתיחה המוכרת ביותר היא גמביט פריז. 1.פח3 ד5 2.ז3 ה5 3.ו4? ר:ח3 ר:ח3 ה:ו4. בגמביט פריז לבן מרשה לשחור לתפוס אחיזה באמצע וגם מפסיד כלים. עקב כך נחשב גמביט זה מפוקפק. הווריאציה היחידה שקיימת לגמביט פריז היא גמביט ההענקה: 5.O-O ו:ז3 6.ח:ז3. וריאציה זו שוחקה לראשונה על ידי סבלי טרטקובר במשחקו נגד אנדור לילינטל בפריז, 1933.
ישנה גם תת-וריאציה מוכרת לאחר תגובת 1...ה5, שנקראת קרייזי קאט: 1.פח3 ה5 2.ו3 ד5 3.פו2.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Winter, Edward., Chess explorations : a pot-pourri from the journal Chess notes, London: Cadogan, 1996, עמ' 89
