חסידות הורניסטייפול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות
מ תיקון קישור
שורה 9: שורה 9:
בשנת תרכ"ג (1863), בהוראת סבו מצ'רקס, נתמנה לאדמו"ר. הוא שב להורניסטייפול ושם החל לנהל חצר חסידית גדולה. לאחר פטירת סבו, בשנת תרל"ו (1876), גדל מספר חסידיו והוא היה אחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. תקופת אדמו"רותו בעיר הורניסטייפול נמשכה ארבעים שנה.
בשנת תרכ"ג (1863), בהוראת סבו מצ'רקס, נתמנה לאדמו"ר. הוא שב להורניסטייפול ושם החל לנהל חצר חסידית גדולה. לאחר פטירת סבו, בשנת תרל"ו (1876), גדל מספר חסידיו והוא היה אחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. תקופת אדמו"רותו בעיר הורניסטייפול נמשכה ארבעים שנה.


נחשב תלמיד חכם מופלג והִרבה להתכתב עם גדולי התורה שבדור. ספריו: "חיבור לטהרה" - על הלכות [[מקווה|מקוואות]] ו[[נטילת ידיים]], "עמק שאלה" - [[שאלות ותשובות]] בהלכה, "עמק חכמה" - דרושים על פרשת השבוע, "תורי זהב" - על הלכות [[ריבית]]. כתב יד של ספר נוסף, "כד הזהב", שעסק בתורת ה[[קבלה]], הושמד על ידי פורעים אוקראינים ב[[סימון פטליורה|פרעות תרע"ח-תר"פ (1918-1920)]].
נחשב תלמיד חכם מופלג והִרבה להתכתב עם גדולי התורה שבדור. ספריו: "חיבור לטהרה" - על הלכות [[מקווה|מקוואות]] ו[[נטילת ידיים]], "עמק שאלה" - [[שאלות ותשובות]] בהלכה, "עמק חכמה" - דרושים על פרשת השבוע, "תורי זהב" - על הלכות [[ריבית]]. כתב יד של ספר נוסף, "כד הזהב", שעסק בתורת ה[[קבלה]], הושמד על ידי פורעים אוקראינים ב[[פרעות פטליורה|פרעות תרע"ח-תר"פ (1918-1920)]].


היו לו ארבעה בנים:
היו לו ארבעה בנים:

גרסה מ־22:19, 16 באוקטובר 2018

חסידות הורניסטייפול היא ענף של חסידות צ'רנוביל, על שם העיר הורניסטייפול שבאוקראינה. החסידות נולדה משושלת חסידות אניפולי. אבי השושלת היה רבי מרדכי דב טברסקי.

כיום מכהנים מספר אדמו"רים מהשושלת, בהם רבי יחיאל מיכל טברסקי במילווקי ואחיינו רבי מרדכי טברסקי בפלטבוש, ניו יורק.

פרטים רבים אודות חסידות הורניסטייפול
כריכת ספר תולדות רבי מרדכי דוב מהארנסטייפל

תולדות השושלת

רבי מרדכי דב (כ"ט בכסלו ת"ר, 1839 - כ"ב באלול תרס"ג) נולד לרבי משולם זושא אוירבך מטלומשט, שהיה נינו של רבי זושא מאניפולי. אמו שטערנא פייגא רחל הייתה בתו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס ונכדתם של רבי מרדכי מצ'רנוביל ורבי דובער שניאורי מחב"ד. רבי מרדכי דב התייתם בצעירותו מאמו וגדל אצל סבו הרבי מצ'רקס ואף אימץ את שם משפחתו - טברסקי. נישא לרייצא, בתו של מייסד שושלת צאנז, רבי חיים הלברשטאם, בעל "דברי חיים". בעת אירוסיהם היו החתן והכלה בני שלוש עשרה, והשידוך נעשה בלי שאבי הכלה ראה את החתן לפני כן.

בשנת תרכ"ג (1863), בהוראת סבו מצ'רקס, נתמנה לאדמו"ר. הוא שב להורניסטייפול ושם החל לנהל חצר חסידית גדולה. לאחר פטירת סבו, בשנת תרל"ו (1876), גדל מספר חסידיו והוא היה אחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה. תקופת אדמו"רותו בעיר הורניסטייפול נמשכה ארבעים שנה.

נחשב תלמיד חכם מופלג והִרבה להתכתב עם גדולי התורה שבדור. ספריו: "חיבור לטהרה" - על הלכות מקוואות ונטילת ידיים, "עמק שאלה" - שאלות ותשובות בהלכה, "עמק חכמה" - דרושים על פרשת השבוע, "תורי זהב" - על הלכות ריבית. כתב יד של ספר נוסף, "כד הזהב", שעסק בתורת הקבלה, הושמד על ידי פורעים אוקראינים בפרעות תרע"ח-תר"פ (1918-1920).

היו לו ארבעה בנים:

בין חתניו היו: אחיו למחצה של אשתו, רבי שלום אליעזר הלברשטאם,; אחיינו רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ, ;קרוב משפחתו רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) ;רבי נחום זלמן שניאורסון אב"ד צ'רקס (נכדו של דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש) ;רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.

רבי בן ציון יהודה לייב טברסקי

רבי בן ציון יהודה לייב (השם 'בן ציון' נוסף לו לאחר מחלה) טברסקי (כ' בתשרי תרכ"ח, 1867 - כ"ח בטבת תשי"א, 1951) נולד בהורניסטייפול, ולאחר פטירת אביו בשנת תרס"ג (1903) נקרא למלא את מקומו, אף שהיה בנו השלישי. במשך אחת עשרה שנה ניהל את חצרו בהורניסטייפול. נישא לרחל, בתו של רבי יצחק יואל רבינוביץ, האדמו"ר מקונטיקוזיבה.

בשנת תרע"ד (1914) עלה לארץ ישראל, אולם כעבור זמן קצר שב לאוקראינה והתיישב בקייב. לאחר המהפכה הקומוניסטית ברח מקייב לפולין, ובשנת תרפ"ה (1925) עבר לאנטוורפן, בה התגורר במשך אחת עשרה שנה. בשנת תרצ"ו (1936) עלה בשנית לארץ ישראל, וגם הפעם לתקופה קצרה בלבד, בת שנה אחת, שבסיומה שב לאנטוורפן. בכוונתו הייתה להסדיר את ענייניו ולשוב לארץ ישראל לצמיתות, אולם הוא התעכב באנטוורפן, וימים אחדים לפני כניסת הנאצים לעיר הצליח להימלט ממנה. מכיוון ששערי ארץ ישראל היו נעולים, הוא הגיע לארצות הברית והתיישב בשיקגו, ובה שהה עד פטירתו בשנת תשי"א (1951).

בנו החמישי, צעיר הבנים, רבי יעקב ישראל, המשיך את שושלת האדמו"רות.

בנו רבי משה משולם זישא נפטר בחייו בב' בשבט תר"פ. היה חתנו של רבי שמחה יששכר בער הלברשטאם מצישינוב. שימש כרב בלוהין וכאדמו"ר בקייב.

רבי יעקב ישראל טברסקי

רבי יעקב ישראל טברסקי (תרס"ח, 1908 - י' באב תשל"ג, 1973), נקרא על שם זקנו מצ'רקס. התיישב בעיר מילווקי, ובה הקים חצר חסידית קטנה. נישא לרבנית דבורה לאה הלברשטאם, בת בן דודו (חתן רבי שלום אליעזר הלברשטאם חתנו של סבו רבי מרדכי דב) האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, שנהרג בשואה.

בניו הם בעלי הופעה חסידית אך בעלי תארים אקדמאיים: אברהם יהושע השל פסיכולוג, אהרון דוד עורך דין, מרצה ודיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת הופסטרה[1] ומרדכי דב (חתן רבי שלום מנדבורנא ברייטן) רואה חשבון. בן אחר, רבי יחיאל מיכל (חתן רבי ישראל אברהם שטיין אב"ד פאליטשאן), ממלא את מקום אביו בקהילת "בית יהודה" במילוואקי. מלחין גדול ומקרב רחוקים.[2]

רבי שלמה טברסקי

רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי (ה' בתמוז תרפ"ג, 1923 - תשמ"ב, 1981) כיהן כרב ואדמו"ר בדנוור, קולורדו. נולד בקרקוב, פולין כבנם הבכור של רבי יעקב ישראל ודבורה לאה טברסקי. גדל במילווקי, ארצות הברית. בצעירותו קיבל שיעורים פרטיים ובהמשך למד בישיבת תורה ודעת. על פי הוראת אביו רכש גם השכלה אקדמית באוניברסיטת שיקגו. נישא ללאה הינדא לייפר, בתו של רבי יוסף לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג. ב-1945 התמנה לרב הקהילה היהודית בדנוור. בראש השנה של שנת תשכ"א (1960) אושפז בבית החולים בשל מחלה קשה ועבר כמה ניתוחים. ביום הכיפורים של אותה שנה הוסיפו שתי הקהילות, בדנוור ובמילווקי, לו שם נוסף כסגולה להחלמה, ובגלל חוסר היכולת לתאם ביניהן נוספו שני שמות שונים. המחלה המשיכה לקנן בגופו עד לפטירתו כ-20 שנה לאחר מכן ובמשך השנים נאלץ לעבור טיפולים וניתוחים רבים. ב-1966 ביקר עם משפחתו בישראל במשך 9 חודשים. הרבה לעסוק בהפצת יהדות וב"קירוב" בעלי תשובה. נפטר בשמחת תורה תשמ"ב (1981).

בנו רבי מרדכי טברסקי פתח בית מדרש בפלטבוש בנוסח קרליבך. כדודו, אף הוא מלחין ניגונים רבים. חתנו, הרב שלום שכנא פרידמן, מכהן כאדמו"ר מהורניסטייפול בשכונת פאג"י בירושלים ובחודש טבת שנת תשעח עבר לביתר עלית לבית מדרש חדש שנבנה על ידו. בשנת תשס"ו הוציא נכדו את הספר "מלכות שלמה" ובו דברי תורה וסיפורים אודותיו.[3]

בארץ ישראל

אחיו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי, חיים אהרון, שהתגורר בתל אביב, הפעיל במשך שנים רבות בית כנסת חסידי קטן, שטיבל, בשם "בית יהודה", ברחוב מלצ'ט במרכז תל אביב, על שם אביהם רבי יהודה לייב בן ציון טברסקי.

אח אחר, הרב מנחם נחום טברסקי (הקרוי על שם אבי השושלת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, בעל "מאור עיניים"), היה בעלה של בתו היחידה של רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, נצר לשושלת וורקא, שבשנות השלושים כיהן כרבה של בני ברק, אז מושבה דתית צעירה. הרב טברסקי פרסם את הספר "מדור אל דור" לתולדות המשפחה.

חתנו של רבי בן ציון חיים שלמה משולם זושא טברסקי, הרב שלום שכנא פרידמן, ממלא את מקומו ומכהן כאדמו"ר מהורניסטייפול, ובית מדרשו בשכונת פאג"י בירושלים, בשנת תשע"ז החל לבנות בית מדרש חדש בעיר ביתר עילית, ובשנת תשע"ח עבר לגור בביתר עילית.

לקריאה נוספת

    • הרב צבי בריננער, רבינו הקדוש מהארנסטייפל, מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.
    • נחום טברסקי, מדור אל דור, תל אביב, תשכ"ז (1967)

הערות שוליים