האימפריה הדנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Israel57 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Israel57 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
| ישות יורשת = {{דגל|דנמרק}} [[דנמרק]]
| ישות יורשת = {{דגל|דנמרק}} [[דנמרק]]
| מטבע = ריקסדאלר
| מטבע = ריקסדאלר
| תמונת מפה =
}}
}}
[[קובץ:Denmark-Norway and possessions.png|שמאל|300px|ממוזער|האימפריה הדנית ב-1800]]
[[קובץ:Denmark-Norway and possessions.png|שמאל|300px|ממוזער|האימפריה הדנית ב-1800]]

גרסה מ־19:48, 18 באוקטובר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ ראש המדינה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ תמונת מפה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האימפריה הדנית
Danske besiddelser
ממשל
משטר מונרכיה אבסולוטית
שפה נפוצה דנית
עיר בירה קופנהגן
היסטוריה
הקמה  
תאריך הקמה 1536
פירוק  
תאריך פירוק 1953
ישות קודמת ממלכת נורווגיה
איחוד קאלמאראיחוד קאלמאר איחוד קאלמאר
ישות יורשת דנמרקדנמרק דנמרק
כלכלה
מטבע ריקסדאלר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האימפריה הדנית ב-1800

האימפריה הדנית החלה את דרכה בתחילת המאה ה-13, כשקיבלה דנמרק את השליטה על אסטוניה. באיחוד עם נורווגיה, לדנמרק-נורווגיה הייתה השליטה על כל הקולוניות הישנות של נורווגיה - גרינלנד, איי פארו, אורקני, שטלנד ואיסלנד. במאה ה-17, לאחר אבידות טריטוריאליות בחצי האי הסקנדינבי, דנמרק-נורווגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר באפריקה, בקריבים, ובהודו. כריסטיאן החמישי, היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל המרקנטיליזם שסחף את אירופה באותה תקופה. ב-1620 השיגה דנמרק את הקולוניה הראשונה - טרנקובאר או סרנגמבדי, הנמצאת על חופה הדרומי של הודו. השריד האחרון של האימפריה, שהיה גם הטריטוריה הגדולה בה, היא גרינלנד, שזכתה בשלטון עצמי ב-1953, ומאז היא אזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו אוטונומיה מדנמרק ב-1948.

הודו

קולוניות דניות ואחרות בהודו

דנמרק החזיקה במספר קולוניות קטנות ועמדות מסחר לאורך תת-היבשת ההודית מהמאה ה-17 עד למאה ה-19, שלבסוף נמכרו לבריטניה שהפכה לכוח העיקרי באזור. הקולוניה טרנקובאר (כיום טהאראנגמבאדי Tharangambadi) הוחזקה בידי הדנים משך 225 שנה עד שנמכרה לבריטניה ב-1845. ב-1755 דנמרק רכשה את העיירה סרמפור, ומאוחר יותר את אחנה ופירפור. ב-1829 הוקמה אוניברסיטה דנית בסרמפור, וזו קיימת עד היום. ערים אלה נמכרו גם הן לבריטניה ב-1845. עוד ניסיון דני לקולוניזציה היה באיי ניקובר.

האיים הקריבים

דנמרק השיגה את האי סנט תומאס, את האי סנט ג'ון, ורכשה את סנט קרואה מצרפת ב-1773. כלכלת האיים נתבססה בעיקרה על קני סוכר. האיים האלו נודעו כאיי הודו המערבית הדנים ולבסוף נמכרו לארצות הברית ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כאיי הבתולה האמריקאים.

אפריקה

דנמרק החזיקה במספר נקודות מסחר ובארבעה מבצרים לאורך חוף הזהב במערב אפריקה, במיוחד באזור גאנה של היום. שלוש נקודות המסחר היו מבצר פרדניקסבורג, מבצר כריסטיאנבורג שנכבש משוודיה, ופרדריקסבורג שהיה לבסיס הכוחות הדנים באפריקה ושימש כמרכז לסחר בעבדים באיי הודו המערביים הדנים. המבצרים היו מבצר פרינסטנסן שנבנה בשנת 1784, מבצר אגוסטבורג מ-1787, מבצר פריאדנסבורג ומבצר קונגנסטן. דנמרק מכרה את המבצרים לבריטניה בשנת 1850. כיום נותרו ממבצרים אלה רק הריסות, למעט מבצר כריסטיאנבורג המשמש כיום כמבנה מגורים.

קישורים חיצוניים