עין חניה – הבדלי גרסאות

עין חניה
	בריכת עין חניה
מיקום המעיין
מדינה	ישראל
מחוז	ירושלים
אזור	דרום מערב ירושלים
קואורדינטות	31°43′52″N 35°09′49″E / 31.7311111°N 35.163611°E
גובה	620 מ'
נתוני המעיין
סוג זרימה	מעיין איתן
סוג נביעה	מעיין שכבה
גישה למעיין
נגישות לציבור	כביש
דרך גישה	מהכביש מירושלים להר גילה, חצי ק"מ אחרי המחסום
	(למפת ירושלים רגילה) עין חניה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:13, 21 באוקטובר 2018

עין חניה (עין-אל-חניה) הוא מעיין שכבה בהרי יהודה, ברום 600 מטר מעל פני הים. המעיין נובע מעל אפיק נחל רפאים, למרגלות הכפר הפלסטיני אל-וולג'ה ורכס הר גילה, בגבול שטח השיפוט של ירושלים ומחוץ לקו הירוק.

בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר), גודלה כ-8 על 10 מטר ועומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מקניון מלחה לכיוון ואלאג'ה והר גילה - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש.

בתחילת שנת 2018 שופץ המקום ונחנך במעמד ראש עיריית ירושלים והשר זאב אלקין. בפברואר 2018 הוצב מחסום של משמר הגבול בין אזור המעיין לשטחי הרשות הפלסטינית במטרה לספק הגנה על תושבי ירושלים ועל המשתמשים בציר התנועה ובמתקנים שלצדו^[1].

חשיבות בין-דתית ורקע ארכאולוגי

במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות שבהם נחשפו שרידים מימי בית ראשון, בית שני ומהתקופה הרומית והביזנטית. הארכאולוג יובל ברוך מצא באתר שבר של כותרת פרוטו-איולית והעריך כי במקום שכנה חוזה ממלכתית מימי הבית הראשון.

סמוך לבריכה קימים שרידים של כנסיית פיליפוס המוזכרת בברית החדשה. על פי האמונה הנוצרית כאן הוטבל השר מכוש לנצרות, במאה השישית. הכנסייה האתיופית רואה בכך את הטבלת האתיופי הראשון לנצרות (לדעת הארכאולוג יובל ברוך מדובר באדם ממקור נובי), הסריס שומר הארכיון של מלכת שבא, ומקיימת טקס שנתי לזכרו.^[2] ^[^{דרוש מקור]}

המעיין שימש מקום מפגש לתושבי האזור - יהודים, מוסלמים ונוצרים - מירושלים, בית לחם, גוש עציון והכפרים הסמוכים אל-ולג'ה ובתיר. רבים מגיעים ממרחק כדי לשחות ולשתות מן המים הצלולים^[^{דרוש מקור]}. מדי שנה נערכים סביב המעיין טקסי תשליך, חגיגות עיד אל-פיטר, טקסים של הכנסייה האתיופית, ואיסוף 'מים שלנו' שמורים לקראת הפסח.

בנובמבר 2010 נערכה במקום תפילה משותפת ליהודים וערבים שהתפללו לירידת גשמים.^[3]

ראו גם

עין לבן

לקריאה נוספת

חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה כרך ט', "עין אל-חניה שבנחל רפאים: תוצאות החקירות הארכאולוגיות", יובל ברוך ואירינה זילברבוד, עמוד 195
אל המעיין: כל החלומות מתגשמים בספר אחד - מאת משה קוסטה. בהוצאת ספרית בית אל 2008.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עין חניה בוויקישיתוף

עין חניה באתר רשות הטבע והגנים
טיול בעין חניה והאזור
מידע על אתר עין חניה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
נעמה ריבה, עין חניה – שכיית חמדה ירושלמית עתיקה, מטופחת ונקייה מפלסטינים, באתר הארץ, 13 במרץ 2018

הערות שוליים

^ ניר חסון, במהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין, באתר הארץ, 15 בפברואר 2018
^ מעיין עין חניה, מאמר ותמונה על קדושת המקום לכנסייה האתיופית (אתר 'טיול עולמי')
^ עמיחי אתאלי, יחד בבצורת: יהודים וערבים מתפללים לגשם, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2010

ערך זה הוא קצרמר בנושא ירושלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ניר חסון, במהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין, באתר הארץ, 15 בפברואר 2018

[2] מעיין עין חניה, מאמר ותמונה על קדושת המקום לכנסייה האתיופית (אתר 'טיול עולמי')

[3] עמיחי אתאלי, יחד בבצורת: יהודים וערבים מתפללים לגשם, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2010

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר), גודלה כ-8 על 10 מטר ועומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מ[[קניון מלחה]] לכיוון ואלאג'ה ו[[הר גילה]] - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש.
-בתחילת שנת 2018 שופץ המקום ונחנך במעמד ראש עיריית ירושלים והשר זאת אלקין. בפברואר 2018 הוצב מחסום של [[משמר הגבול]] בין אזור המעיין לשטחי הרשות הפלסטינית במטרה לספק הגנה על תושבי ירושלים ועל המשתמשים בציר התנועה ובמתקנים שלצדו{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|במהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין|1.5824515|15 בפברואר 2018}}}}.
+בתחילת שנת 2018 שופץ המקום ונחנך במעמד ראש עיריית ירושלים והשר [[זאב אלקין]]. בפברואר 2018 הוצב מחסום של [[משמר הגבול]] בין אזור המעיין לשטחי הרשות הפלסטינית במטרה לספק הגנה על תושבי ירושלים ועל המשתמשים בציר התנועה ובמתקנים שלצדו{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|במהירות יוצאת דופן, עיריית ירושלים מזיזה מחסום כדי למנוע מפלסטינים גישה למעיין|1.5824515|15 בפברואר 2018}}}}.
 ==חשיבות בין-דתית ורקע ארכאולוגי==