מטוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
'''מָטוֹס''' או '''אווירון''' הוא [[כלי טיס]] [[מנוע|ממונע]], כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות [[כוח העילוי]] הפועל על [[כנף (תעופה)|כנפיו]].
'''מָטוֹס''' או '''אווירון''' הוא [[כלי טיס]] [[מנוע|ממונע]], כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות [[כוח העילוי]] הפועל על [[כנף (תעופה)|כנפיו]].


מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.
אושר נע ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.


המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי [[האחים רייט]]. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-[[17 בדצמבר]] [[1903]] ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.{{הערה|שם=WDL|1={{cite web |url = http://www.wdl.org/en/item/11372/ |title = Telegram from Orville Wright in Kitty Hawk, North Carolina, to His Father Announcing Four Successful Flights, 1903 December 17 |website = [[World Digital Library]] |date = 1903-12-17 |accessdate = 2013-07-21 }}}} אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של [[אלברטו סנטוס דימון]] הברזילאי, [[לואי בלריו]] הצרפתי, ו[[גלן קרטיס]] האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי ה[[תעופה]] וה[[אווירודינמיקה]], אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.
המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי [[האחים רייט]]. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-[[17 בדצמבר]] [[1903]] ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.{{הערה|שם=WDL|1={{cite web |url = http://www.wdl.org/en/item/11372/ |title = Telegram from Orville Wright in Kitty Hawk, North Carolina, to His Father Announcing Four Successful Flights, 1903 December 17 |website = [[World Digital Library]] |date = 1903-12-17 |accessdate = 2013-07-21 }}}} אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של [[אלברטו סנטוס דימון]] הברזילאי, [[לואי בלריו]] הצרפתי, ו[[גלן קרטיס]] האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי ה[[תעופה]] וה[[אווירודינמיקה]], אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.

גרסה מ־15:30, 23 באוקטובר 2018

מטוס איירבוס A-320 של חברת פינאייר
אנטונוב An-225, המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם
איירבוס A380, מטוס הנוסעים הגדול ביותר בעולם
מטוסים בתרגילי אוויר
פלייר רייט, נבנה ב-1903, המטוס הממונע הראשון

מָטוֹס או אווירון הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.

אושר נע ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.

המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם, שנערכה ב-17 בדצמבר 1903 ונמשכה כ-12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.[1] אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דימון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי, וגלן קרטיס האמריקאי. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.

אטימולוגיה

ב–1907 פרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו השקפה ידיעה על הקמת צי מטוסים צרפתי ראשון. בידיעה זו חידש את הצירוף "ספינת אוויר" של נחום סוקולוב וקבע את המונח "ספינת האוויר המתיישרת" כתרגום השם הצרפתי באותו הזמן aéroplane. השם הצרפתי שונה עד מהרה ל-avion בעקבות המילה הלטינית לציפור avis ובעקבות כך חידש אליעזר או בנו איתמר בן-אב"י[דרוש מקור] את המילה העברית ל"אווירון".

מטעמים שונים[2] התנגד חיים נחמן ביאליק למילה, וב-1928 הציע בוועד ללשון העברי את המילה "מטוס", את המפעיל כ"טייס" ואת הפעולה כ"טיסה" לפי המילה היחידאית "כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל" (איוב ט 26). כיום שתי מילים מקובלות בעברית אם כי לפעמים מבדילים בין כלי טיס קטן אווירון על שום הסיומת המקטינה -ון ומטוס לכלי טיס גדול.

בנטייה הופך הקמץ לשווא: מְטוסים, מְטוס-קְרב (לעומת: מַסּוֹק-מַסּוקים).

שימושים

מטוסים משמשים את האוכלוסייה האזרחית לתחבורה, ולהעברת מטען ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. בנוסף לכך משמשים מטוסים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג אוויר, לכיבוי אש (בעיקר בשריפות יער), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים), ואף כתחביב ספורט.

במסגרת הצבאית משמשים המטוסים להפצצה, תקיפה, יירוט מטוסי אויב, תובלת מטענים וכוחות, איסוף מודיעין ואף לוחמה אלקטרונית.

בין סוגי המטוסים: מטוס נוסעים, מטוס מטען, מטוס ריסוס, מטוס אמפיבי, מטוס תובלה, מטוס קרב ומפציץ. קיים סוג נוסף בשם אקרנופלן שאינו נחשב לגמרי כמטוס לכל דבר. אם מחשיבים אותו כמטוס, פרט אחד שלו הוא המטוס הגדול ביותר בעולם.

מבנה המטוס

מבנה המטוס(אנ') (מונח שאינו מתייחס למערכת ההנעה) באופן כללי ניתן לחלוקה למספר מערכות:

  • גוף המטוס(אנ') - המכיל את אנשי הצוות, המטען, הדלק, הנוסעים והמערכת האוויונית של המטוס.
  • כנפיים - המספקות את עיקר העילוי. כיום הדלק נמצא בגחון. לעיתים המנועים נישאים עליהם ובמטוסי קרב נישא עליהן גם רוב החימוש.
ערך מורחב – כנף (תעופה)
  • מערכת היגוי - כוללת לרוב הגה גובה (שולט על התנועה במישור העלרוד), הגה כיוון (סבסוב) ומאזנות (גלגול).
ערך מורחב – מערכת בקרת טיסה
  • כני נסע - אלו הן המערכות הנושאות את המטוס בעודו על הקרקע, מכילות את הגלגלים ומשמשות לבלימת זעזועים בנחיתה.
ערך מורחב – כן נסע
  • מנוע - המספק את הכח להנעת המטוס ולעיתים גם ליצירת עילוי. במטוסים קלים נפוץ השימוש במנועי בוכנה, מטוסים כבדים יותר או מטוסים צבאיים משתמשים לרוב במנועי סילון.

עקרונות הטיסה

הכוחות הפועלים על חתך של כנף מטוס

על המטוס פועלים ארבעה כוחות:

  • גרר - התנגדות האוויר למעבר גוף כלי הטיס דרכו, בכיוון המנוגד לכיוון תנועת הכלי.
  • דחף - תגובת האוויר לפעולת מנוע המטוס. פעולת המנוע גורמת לדחיפת האוויר לאחור (באמצעות להבי מדחף או יניקה באמצעות מניפה במטוס סילון), ובתגובה, כלי הטיס נדחף קדימה.
  • כח המשיכה או כבידה - פעולת כדור הארץ על כלי הטיס כלפי מטה, בכיוון מרכזו.
  • עילוי - כוח המתפתח בעיקר על כנפיו של כלי הטיס, בשל מבנן המיוחד. מבנה זה גורם להפרש לחצים בין המשטחים התחתונים של הכנפיים לבין משטחיהם העליונים, וכתוצאה מכך, לכוח כלפי מעלה.

היסטוריית המטוס

ערך מורחב – היסטוריה של התעופה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Telegram from Orville Wright in Kitty Hawk, North Carolina, to His Father Announcing Four Successful Flights, 1903 December 17". World Digital Library. 1903-12-17. נבדק ב-2013-07-21.
  2. ^ בעיקר משום שטען כי אין צורך להמציא מילים חדשות אלא עדיף למצוא אותן במקורות