מונולטריזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:
ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:
*{{הדגשה|וְעַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים|שמות יח, יא}}
*{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר יש אלים אחרים.
*{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר יש אלים אחרים.
*[[רש"י]] מפרש את [[שמע ישראל]]: {{הדגשה|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.|דברים ו ד|דברים ו', ד}} כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את [[מונותאיזם|האמונה המונותאיסטית]].
*{{הדגשה|אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ|תהלים פו ח|תהילים פ"ו, ח}}. כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
*{{הדגשה| מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ|שמות ט"ו י"א|שמות ט"ו י"א}}. ה' מושווה לאלים אחרים.
*{{הדגשה| מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ|שמות ט"ו י"א|שמות ט"ו י"א}}. ה' מושווה לאלים אחרים.
*{{הדגשה|אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ|תהלים פו ח|תהילים פ"ו, ח}}. כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
*{{הדגשה|כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה|ירמיהו י', יא}} – לפי [[רד"ק]]: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.
*{{הדגשה|כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה|ירמיהו י', יא}} – לפי [[רד"ק]]: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.
* כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים: {{ש}}כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה:
* כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים: {{ש}}כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה:(תהלים צו ד)
*כִּי אַתָּה ה' עֶלְיון עַל כָּל הָאָרֶץ. מְאד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלהִים:
*כִּי אַתָּה ה' עֶלְיון עַל כָּל הָאָרֶץ. מְאד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלהִים:(תהלים צז ט)


*[[רש"י]] מפרש את [[שמע ישראל]]: {{הדגשה|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.|דברים ו ד|דברים ו', ד}} כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את [[מונותאיזם|האמונה המונותאיסטית]].
במקרא המושג אל אינו מתייחס רק לישות בעלת כוח עליון אלא לכלל האלילים וכן לכוחות גשמיים כמו בפסוק  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט). לכן אפשר לפרש, שהכוונה בפסוקים המוזכרים (אלה שבהם רלוונטי פירוש זה) היא שכוחו של ה' גדול יותר מכוח (טבע) יחיד כשלעצמו.
במקרא המושג אל אינו מתייחס רק לישות בעלת כוח עליון אלא לכלל האלילים וכן לכוחות גשמיים כמו בפסוק  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט). לכן אפשר לפרש, שהכוונה בפסוקים המוזכרים (אלה שבהם רלוונטי פירוש זה) היא שכוחו של ה' גדול יותר מכוח (טבע) יחיד כשלעצמו.



גרסה מ־17:30, 25 באוקטובר 2018

מונולטריזםיוונית: μόνος = יחיד, λατρεία = פולחן) הוא פולחן וסגידה לאל אחד בלבד, תוך אמונה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:

  • ”וְעַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים” (שמות יח, יא)
  • ”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'” (שמות י"ב, יב) – כלומר יש אלים אחרים.
  • ” מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ” (שמות ט"ו י"א). ה' מושווה לאלים אחרים.
  • ”אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ” (תהילים פ"ו, ח). כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
  • ”כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה” (ירמיהו י', יא) – לפי רד"ק: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.
  • כִּי גָדול ה' וּמְהֻלָּל מְאד. נורָא הוּא עַל כָּל אֱלהִים:
    כִּי כָּל אֱלהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה:(תהלים צו ד)
  • כִּי אַתָּה ה' עֶלְיון עַל כָּל הָאָרֶץ. מְאד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלהִים:(תהלים צז ט)
  • רש"י מפרש את שמע ישראל: ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.” (דברים ו', ד) כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את האמונה המונותאיסטית.

במקרא המושג אל אינו מתייחס רק לישות בעלת כוח עליון אלא לכלל האלילים וכן לכוחות גשמיים כמו בפסוק  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע (בראשית לא כט). לכן אפשר לפרש, שהכוונה בפסוקים המוזכרים (אלה שבהם רלוונטי פירוש זה) היא שכוחו של ה' גדול יותר מכוח (טבע) יחיד כשלעצמו.

באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אליהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באליהּ תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהּ אחר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.