זאב אלקין – הבדלי גרסאות

זאב אלקין
Зеев Елькін
לידה	3 באפריל 1971 (בן 53); ח' בניסן ה'תשל"א; חרקוב, ברית המועצות
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1990
השכלה	ישיבת הר עציון; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מפלגה	קדימה, הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
	1 באוגוסט 2016 – מכהן; (7 שנים ו־37 שבועות)
	→ משה כחלון
	14 במאי 2015 – 30 במאי 2016; (שנה)
	→ סופה לנדבר סופה לנדבר ←
	1 ביוני 2015 – מכהן; (8 שנים ו־46 שבועות)
	→ בנימין נתניהו
	17 באפריל 2006 – מכהן; (18 שנים)
כנסות	17 – 20
	סגן שר במשרד החוץ; יו"ר הקואליציה; יו"ר ועדת החוץ והביטחון; יו"ר ועדת הכנסת; יו"ר סיעת הליכוד;
	סגן שר במשרד החוץ; יו"ר הקואליציה; יו"ר ועדת החוץ והביטחון; יו"ר ועדת הכנסת; יו"ר סיעת הליכוד;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:57, 2 בנובמבר 2018

זאב אֶלְקִין (נולד ב-3 באפריל 1971) הוא השר להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר היה שר העלייה והקליטה, יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר ועדת הכנסת, יושב ראש הקואליציה, ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון.

ראשית חייו ומשפחתו

נולד לבנימין, בשם ולדימיר בוריסוביץ' אלקין (Владимир Борисович Элькин), בחרקוב שבאוקראינה (אז חלק מברית המועצות), למשפחה יהודית חילונית. כבר בצעירותו החל להתעניין ביהדות ולהתקרב אליה ואף למד עברית בכוחות עצמו. בגיל 17 התקבל לאוניברסיטת חרקוב ולמד בה מתמטיקה ופיזיקה בין השנים 1987–1990. במקביל יסד את ההתאחדות למורים לעברית ויהדות בחרקוב, היה סגן ראש הקהילה היהודית בעיר בשנת 1990 ומזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות. אלקין עלה לישראל בדצמבר 1990, יחד עם בתו, למד בישיבת הר עציון עד 1995 ובמקביל עבד בארגון גשר במחלקת העלייה^[1].

לימודים ופעילות אקדמית

לאלקין תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת חרקוב ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. טרם היבחרו לכנסת היה בשלבים מתקדמים להשלמת הדוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום של ה"יהודים בארצות האסלאם בימי הביניים". בשנים 1996–2006 לימד באוניברסיטה והיה בין מקימי מרכז צ'ייס ללימוד מדעי היהדות ברוסית. בנוסף שימש אלקין כמדריך בפרויקט נעל"ה.

אלקין נשוי בשנית למריה, ואב לחמישה ילדים. מתגורר בשכונת פסגת זאב שבירושלים, לשם עבר לקראת התמודדותו לראשות העיר.

פעילות ציבורית

בסוף שנות ה-90 מונה ליועץ מנכ"ל הסוכנות היהודית לענייני יהדות רוסיה. כחבר במפלגת הליכוד, היה אלקין בין המתנגדים לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון ואהוד אולמרט, אך עם הקמת קדימה הצטרף אליה והוצב במקום ה-17 ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה^[2].

בכנסת ה-17 היה אלקין חבר בוועדות הכספים, ועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה לזכויות הילד, בועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ובשדולות שונות: שדולת ירושלים, השדולה הסביבתית-חברתית, ובשדולה לצמצום הפערים החברתיים. בעת כהונתו נחשב אלקין כ"הסמן הימני" של סיעת קדימה. בבחירות המקדימות בקדימה בספטמבר 2008 תמך בשאול מופז ולאחר שזה הפסיד לציפי לבני אף הגיש ערעור על תוצאות ההצבעה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין את החוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, שנועד לקצר הליכי תכנון ולקדם פיתוח, הרחבה או הקמה של יישובים, לשם הסדרת יישובם של המפונים.

ב-16 בנובמבר 2008, לאחר תחילת מערכת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע אלקין על פרישתו מקדימה, בטענה שעם בחירת לבני הפכה המפלגה למפלגת שמאל מובהקת^[3]. מאוחר יותר הצטרף לליכוד ונבחר בבחירות המקדימות של המפלגה לנציג הראשון של העולים, המוצב במקום ה-20 ברשימה לכנסת^[4].

במסגרת הכנסת ה-18 שימש חבר הכנסת אלקין יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר הקואליציה ואף שימש תקופת מה יו"ר ועדת הכנסת, לצורך העברת תקציב המדינה. בנוסף, שימש אלקין יו"ר משותף של השדולה לארץ ישראל והשדולה למען מפוני גוש קטיף.

בכנסת ה-19 החל מיום כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושלוש מונה אלקין לסגן שר במשרד החוץ כאשר את תפקיד שר החוץ מילא ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי שיוכל בעתיד להחזיר את אביגדור ליברמן לתפקיד, לאחר סיום משפטו^[5]. הדבר הוביל לכך שבפועל ניהל אלקין את משרד החוץ בעצמו. בנובמבר 2013 זוכה ליברמן וחזר לתפקיד שר החוץ. במאי 2014 סיים אלקין את תפקידו כסגן שר החוץ ומונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. בנובמבר 2014 חזר בנוסף גם לתפקיד יושב ראש הקואליציה כחלק מסיכום רוטציה עם יריב לוין. בדצמבר אותה שנה החליפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ואלקין מונה ליושב ראש ועדת הכנסת וליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון.

בכנסת ה-19 יזם את הצעת חוק יסוד: הלאום שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השמיני ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת; במאי 2015 מונה לשר העלייה והקליטה בממשלה ה-34; הוא מונה גם לשר לעניינים אסטרטגיים, אך תיק זה נמסר כעבור 11 ימים לגלעד ארדן. כפיצוי מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר לירושלים ומורשת, ועל כך נמתחה ביקורת מצדו של ראש העיר ניר ברקת.

עד נובמבר 2015 היה משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני. בדצמבר אותה שנה החליף את השר שטייניץ והתמנה לחבר הקבינט.

במאי 2016, עם הצטרפות ישראל ביתנו לממשלה, מונתה סופה לנדבר במקומו כשרת העלייה והקליטה^[6].

באוקטובר 2017 הודיע אלקין כי החל לקדם חלוקה מוניציפלית של ירושלים, שבמסגרתה מתוכננות השכונות שמעבר לגדר ההפרדה לעבור מאחריות עיריית ירושלים לידי רשות עצמאית^[7].

במאי 2018 הודיע אלקין על כוונתו להתמודד לראשות עיריית ירושלים, והוא רץ, במסגרת רשימת עצמאית "ירושלים תצליח", בנפרד מסניף הליכוד בירושלים^[8]. במהלך מסע הבחירות זכה לתמיכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולתמיכת ראש העיר היוצא ניר ברקת (שאלקין התמודד במקומו בראש סיעתו). בבחירות שנערכו ב-30 באוקטובר, קיבל 19.83% מהקולות ולא gkv לסיבוב השני שבין משה ליאון לעופר ברקוביץ.

חקיקה

במהלך כהונתו בכנסת יזם אלקין מספר חוקים, ובהם:

מספר תיקונים לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, הקובעים מנגנון פיצוי נוסף לבעלי העסקים ולעובדים בשטח המפונה, הסדר פיצוי והלוואה שתהפוך למענק, לשוכרים פרטיים באזור המפונה, מענק בשל הוצאות בקשר עם תכולת בית המגורים בהתבסס על גודל הדירה ומספר הנפשות שהתגוררו בבית המגורים ביום שבו פונה, וכן הגדלת הפיצויים למפונים בגין בתי מגורים, בתי עסק וקרקעות חקלאיות.
חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה.
חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם.
תיקון לפקודת מס הכנסה, הקובע כי עידוד ההתיישבות יחשב כ"מטרה ציבורית" לצורכי הפקודה (יחד עם ציון פיניאן)
תיקון לחוק התקשורת המקנה פטור לערוץ ייעודי מתשלום לבעל רישיון לשידורי כבלים או לוויין, עבור העברת שידוריו, בדומה לערוצים הציבוריים (בעת חקיקת החוק נהנו מפטור זה ערוץ 9 וערוץ 24) (יחד עם רוברט אילטוב ומרינה סולודקין)
תיקון לחוק הבחירות לכנסת המאפשר לחברי ועדות קלפי להצביע בקלפי שבה הוצבו (עם דליה איציק ויריב לוין).
חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי (יחד עם זבולון אורלב ודניאל בן-סימון)
תיקון לחוק האזרחים הוותיקים הקובע כי אזרח ותיק, שזכאי לקבל גמלה נוספת לנכה לפי חוק הביטוח הלאומי, ושבעקבותיה נשללת זכאותו לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה יהיה זכאי להטבות שניתנות לפי חוק האזרחים הוותיקים, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות (יחד עם רוברט אילטוב וליה שמטוב)
תיקון לחוק תשלומים לפדויי שבי, המגדיל את הסכום המשתלם לפדויי שבי שמלאו להם 80 ב-25% (יחד עם יואל חסון)
חוק המאפשר לסגני שרים לכהן כחברים בוועדות למינוי דיינים לפי חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים ולפי חוק הקאדים.
חוק ההופך שחרור מחבלים בעסקאות מדיניות מהליך חנינה להליך מנהלי המאפשר כליאה מחודשת של המחבלים בהתאם לשיקולים מדיניים או אם הם מפרים את תנאי השחרור^[9].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זאב אלקין בוויקישיתוף

זאב אלקין, באתר הכנסת
זאב אלקין, ברשת החברתית פייסבוק
זאב אלקין, סרטונים בערוץ היוטיוב
זאב אלקין, באתר כנסת פתוחה
האתר של אלקין (הקישור אינו פעיל, 2018)
דף הפייסבוק של אלקין
תבנית:בשבע
פנחס וולף‏, חמישי אישי עם זאב אלקין, באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2010
מרוסיה לישראל: ח"כ זאב אלקין, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 3 באפריל 2011
מתי טוכפלד, "סוגיית הנסיעות צריכה להיבדק באופן מערכתי", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2011
צבי זרחיה, "המערכת התקציבית של משרד הביטחון מתנהלת בחוסר שקיפות ובשלומיאליות", באתר TheMarker‏, ‏9 באוגוסט 2012
חיים לוינסון, גידי וייץ, הקשר האוקראיני - של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
חן שליטא, ‏"יש מצבים שאין אוכל בבית רה"מ; ראיתי את נתניהו מנקר על כיסא במטוס עם מזוודה מתחתיו", באתר גלובס, 25 במאי 2013
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם זאב אלקין, באתר iCast‏, 23 בדצמבר 2013
דוד בן בסט מראיין את יצחק הרצוג וזאב אלקין, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏14 בדצמבר 2012
דוד בן בסט מראיין את זאב אלקין, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏3 בינואר 2014
מזל מועלם, (הקישור אינו פעיל, 4 במאי 2018)סגן שר החוץ: מסמך קרי הפך מהפתרון לבעיה, באתר אל-מוניטור, 19 במרץ 2014
מזל מועלם, (הקישור אינו פעיל, 4 במאי 2018)אלקין: הקריאה לקצץ בתקציב הביטחון - הימור מסוכן, באתר אל-מוניטור, 8 באוגוסט 2014
מתי טוכפלד, המסע שלי, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2014
יעל ברנובסקי, חוזר כדי להעלות, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2015
צביקה קליין, מקור ראשון, היורש של נתניהו? אלקין רוצה להיות ראש הממשלה, באתר nrg‏, 13 במאי 2016
אלקין: ללמוד מהפלסטינים את שיטת הסלאמי, באתר ריבונות, 25 ביולי 2016
צפריר רינת, שנה לכהונת אלקין: השר להגנת הסביבה לא תמיד בסביבה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2017
ניר חסון, זאב אלקין מבטיח לכם דם, יזע ודמעות (אם לא תבחרו בו), באתר הארץ, 17 במאי 2018
אביעד פוהורילס, פסגת זאב, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2018

הערות שוליים

^ גדעון אלון, "ישראל היום", 13 בינואר 2012
^ דליה שחורי, והמנחה שלו בדוקטורט נמצא 3 מקומות מתחתיו ב"קדימה", באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
^ אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי, ח"כ אלקין עוזב את קדימה: "לבני נציגת השמאל", באתר ynet, 16 בנובמבר 2008
^ אמנון מרנדה, ח"כ אלקין מקדימה יתמודד בפריימריז בליכוד, באתר ynet, 25 בנובמבר 2008
^ אביאל מגנזי ואלי סניור, דרמה פוליטית: ליברמן זוכה פה אחד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013
^ סופה לנדבר החלה את תפקידה כשרת העלייה והקליטה, באתר ynet, 31 במאי 2016
^ ניר חסון, יהונתן ליס, אלקין: נקדם בקרוב הפרדה של שכונות פלסטיניות מירושלים, באתר הארץ, ‏29 באוקטובר 2017
^ פרידסון, יעל (2018-08-20). "סניף הליכוד בירושלים נגד אלקין: "הוא החיקוי, לא המקור"". Ynet. נבדק ב-2018-09-27.
^ אושר סופית: הממשלה תוכל להחזיר מחבלים לכלא, אתר הכנסת, 29 ביולי 2014.

תבנית:שרי הקליטה

[1] גדעון אלון, "ישראל היום", 13 בינואר 2012

[2] דליה שחורי, והמנחה שלו בדוקטורט נמצא 3 מקומות מתחתיו ב"קדימה", באתר הארץ, 5 בפברואר 2006

[3] אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי, ח"כ אלקין עוזב את קדימה: "לבני נציגת השמאל", באתר ynet, 16 בנובמבר 2008

[4] אמנון מרנדה, ח"כ אלקין מקדימה יתמודד בפריימריז בליכוד, באתר ynet, 25 בנובמבר 2008

[5] אביאל מגנזי ואלי סניור, דרמה פוליטית: ליברמן זוכה פה אחד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2013

[6] סופה לנדבר החלה את תפקידה כשרת העלייה והקליטה, באתר ynet, 31 במאי 2016

[7] ניר חסון, יהונתן ליס, אלקין: נקדם בקרוב הפרדה של שכונות פלסטיניות מירושלים, באתר הארץ, ‏29 באוקטובר 2017

[8] פרידסון, יעל (2018-08-20). "סניף הליכוד בירושלים נגד אלקין: "הוא החיקוי, לא המקור"". Ynet. נבדק ב-2018-09-27.

[9] אושר סופית: הממשלה תוכל להחזיר מחבלים לכלא, אתר הכנסת, 29 ביולי 2014.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 103: / שורה 103: @@
 ב[[אוקטובר]] [[2017]] הודיע אלקין כי החל לקדם חלוקה מוניציפלית של [[ירושלים]], שבמסגרתה מתוכננות השכונות שמעבר לגדר ההפרדה לעבור מאחריות [[עיריית ירושלים]] לידי רשות עצמאית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.4550854|הכותב=ניר חסון, יהונתן ליס|כותרת=אלקין: נקדם בקרוב הפרדה של שכונות פלסטיניות מירושלים|אתר=הארץ|תאריך=29 באוקטובר 2017}}}}.
-במאי 2018 הודיע אלקין על כוונתו להתמודד לראשות [[עיריית ירושלים]], והוא רץ, במסגרת רשימת עצמאית "ירושלים תצליח", בנפרד מסניף הליכוד בירושלים{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5332185,00.html|title=סניף הליכוד בירושלים נגד אלקין: "הוא החיקוי, לא המקור"|last=פרידסון|first=יעל|date=2018-08-20|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-09-27}}}}. במהלך מסע הבחירות זכה לתמיכת ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], ולתמיכת ראש העיר היוצא [[ניר ברקת]] (שאלקין התמודד במקומו בראש סיעתו). ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)|בחירות]] שנערכו ב-[[30 באוקטובר]], הובס אלקין לאחר שקיבל רק 19.83% מהקולות ולא העפיל לסיבוב השני שבין [[משה ליאון]] ו[[עופר ברקוביץ' (פוליטיקאי)|עופר ברקוביץ]].
+במאי 2018 הודיע אלקין על כוונתו להתמודד לראשות [[עיריית ירושלים]], והוא רץ, במסגרת רשימת עצמאית "ירושלים תצליח", בנפרד מסניף הליכוד בירושלים{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5332185,00.html|title=סניף הליכוד בירושלים נגד אלקין: "הוא החיקוי, לא המקור"|last=פרידסון|first=יעל|date=2018-08-20|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-09-27}}}}. במהלך מסע הבחירות זכה לתמיכת ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], ולתמיכת ראש העיר היוצא [[ניר ברקת]] (שאלקין התמודד במקומו בראש סיעתו). ב[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)|בחירות]] שנערכו ב-[[30 באוקטובר]], קיבל 19.83% מהקולות ולא gkv לסיבוב השני שבין [[משה ליאון]] ל[[עופר ברקוביץ' (פוליטיקאי)|עופר ברקוביץ]].
 ===חקיקה===

השרים לענייני ירושלים ומורשת בממשלות ישראל
השרים לענייני ירושלים (1990–2005)	יצחק שמיר • יצחק רבין • שמעון פרס • בנימין נתניהו • חיים רמון • אליהו סויסה • אריאל שרון • אליהו סויסה • נתן שרנסקי
השרים לענייני ירושלים רבתי (2005–2013)	צחי הנגבי • יעקב אדרי • רפי איתן • בנימין נתניהו
השרים לירושלים והתפוצות (2013–2015)	נפתלי בנט
השרים לירושלים ומורשת (2015–2023)	זאב אלקין • רפי פרץ • זאב אלקין • עמיחי אליהו
השרים לירושלים ומסורת ישראל (2023 ואילך)	מאיר פרוש
השרים למורשת (2023 ואילך)	עמיחי אליהו

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (72 חברי הכנסת)
הליכוד (32)	נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה
ש"ס (11)	דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
המחנה הממלכתי (8)	גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
הציונות הדתית (7)	סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7)	גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6)	בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
נעם (1)	מעוז
סיעות האופוזיציה (48 חברי הכנסת)
יש עתיד (24)	לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
ישראל ביתנו (6)	ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5)	עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5)	עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
הימין הממלכתי (4)	סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל
העבודה (4)	מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן