עוצבת ראם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42: שורה 42:


חטיבה 179 היא היחידה שסיימה את לחימתה בצפון 41 ק"מ מ[[דמשק]] ובדרום 101 ק"מ מקהיר. סיפור לחימתה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים מונצח ב[[אנדרטת חטיבה 179]], כ-3 ק"מ ממערב לחושנייה.
חטיבה 179 היא היחידה שסיימה את לחימתה בצפון 41 ק"מ מ[[דמשק]] ובדרום 101 ק"מ מקהיר. סיפור לחימתה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים מונצח ב[[אנדרטת חטיבה 179]], כ-3 ק"מ ממערב לחושנייה.

במהלך המלחמה נפלו 84 לוחמים מחיילי החטיבה.


===לאחר מלחמת יום כיפור===
===לאחר מלחמת יום כיפור===

גרסה מ־10:38, 7 בנובמבר 2018

תבנית:יחידה עוצבת ראם או חטיבה 37, ובעבר חטיבה 179 וחטיבה 673, היא חטיבת שריון[1] מילואים בצה"ל המשתייכת לעוצבת הפלדה בפיקוד הדרום.

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אל"ם אוהד מאור.

היסטוריה

הקמת החטיבה

החטיבה הוקמה ב-1956 על ידי אלוף משנה שמואל גלינקא ונועדה לשמש ככוח השריון העיקרי של צה"ל בצפון ישראל.

מלחמת סיני

בפרוץ מלחמת סיני, הוחזקה החטיבה בפיקוד שמואל גלינקא בתור עתודה פיקודית. החטיבה כללה 3 גדודים: גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד אהרן נחשון, גדוד 266 - טנקי AMX-13 בפיקוד ישראל גרנית, וגדוד 278 - חרמ"ש בפיקוד זאב אשכולות, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד חרמ"ש 54 מחטיבה 11 בפיקוד ישראל גרמן. החטיבה שהייתה בהתארגנות מפרוץ המלחמה, הצטוותה ב-31 באוקטובר להעביר את צג"ם 278 לסיוע לחטיבה 11 בכיבוש עזה. בליל ה-1 בנובמבר, כוח של 2 פלוגות טנקים ו-2 פלוגות חרמ"ש מגדוד 377 הובהל בחיפזון לסייע בהתקפה על אום כתף. מכיוון שפלוגות הטנקים התעכבו, הוכנסו לפעולה רק פלוגות החרמ"ש להתקפה חזיתית על המתחם. המתקפה נכשלה בשל תותחי הנ"ט, משחיתי הטנקים והמוקשים המצריים, והכוח ספג בקרב זה אבידות כבדות, 20 הרוגים ובכללם המח"ט שמואל גלינקא ו-65 פצועים. הפלוגות חולצו לפני עלות השחר בחיפוי ארטילרי. בליל ה-2 בנובמבר, פלוגת טנקים מהחטיבה שסופחה לחטיבה 10 והייתה בדרכה לאבו עגילה, נתקלה עקב חוסר תיאום במארב של גדוד 82. כתוצאה מהירי הדו-צדדי הושמדה למעשה הפלוגה וספגה כ-25 הרוגים. בסך הכל איבדה החטיבה במהלך המלחמה 45 מאנשיה ובתוכם מפקדה הראשון אלוף משנה שמואל גלינקא.

מלחמת ששת הימים

ערב מלחמת ששת הימים גויסה החטיבה בפיקוד אל"ם אורי רום והתמקמה בחורשות באזור עין זיתים. בבוקר ה-5 ביוני 1967 החטיבה שכללה 3 גדודים: גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד אמנון חינסקי, גדוד 266 - טנקי AMX-13 בפיקוד רפול שפר, וגדוד 278 - חרמ"ש בפיקוד מישקה נהוראי, הייתה מוכנה לבלום את התקפות הסורים באצבע הגליל, אולם קבלה פקודה לנוע לעבר השומרון. החטיבה ללא גדוד 377, בתוספת פלוגת טנקי צנטוריון, השתתפה בקרבות לכיבוש צפון השומרון. החטיבה נעה דרומה דרך טלוזה וטובאס, ופתחה ציר עוקף ממזרח לג'נין תוך התגברות על מחסומי רק"ם. בהתקפה לילית התגברה על מערך שריון שחסם את דרכה, התקדמה וכבשה את שכם, בסיוע גדוד 17 של חטיבת גולני.

בבוקר 8 ביוני הוחזרה החטיבה לחזית הסורית. גדוד 377 פוצל והשתתף בשני המאמצים העיקריים בקרבות ההבקעה לרמת הגולן ב-9 ביוני. גדוד 377 בכוח מוקטן הוכפף לחטיבה 8 ופרץ דרך כפר סאלד - גבעת האם לרמה. הגדוד נע עם הטור החטיבתי והשתתף בכיבוש מוצבי זעורה. פלוגה נוספת סייעה לגדוד 12 של חטיבת גולני בקרב תל פאחר. כוח נוסף של שבעה טנקים תקף יחד עם גדוד 51 של גולני את תל עזזיאת, ושתי מחלקות טנקים נוספות הושארו בעתודה יחד עם גדוד 13 של גולני.

פלוגת טנקי AMX-13 של החטיבה עלתה בנתיב צר לכיוון מוצב רויה (בסיסי רויה של היום, ממזרח לגונן) אולם הטנקים התקשו בעליה ונפגעו מהאש הסורית. לאחר הצטרפות שתי מחלקות טנקים לכוח התחדשה ההתקדמות ובאור אחרון נכבש מוצב רויה. שתי מחלקות טנקי AMX-13 סייעו לגדוד 65 מחטיבה 80 בכיבוש הכפר דרבשיה והמוצבים שסביבו. ב-10 ביוני הייתה אמורה החטיבה להתקדם במהירות מרוויה אל עבר קוניטרה על מנת לתפוס אותה לפני הפסקת האש אולם עקב מחסור בדלק המשיכה החטיבה רק עד צומת נפח ואבטחה אותו.

החטיבה איבדה 27 מלוחמיה בקרבות בשומרון וברמת הגולן.

מלחמת יום כיפור

במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה, ששמה שונה בינתיים לחטיבה 179, חטיבת הגיוס המהיר של פיקוד הצפון. החטיבה בפיקוד רן שריג הייתה מצוידת בטנקי שוט קל, וכללה 3 גדודים: גדוד 96 בפיקוד ישראל לוין, גדוד 266 בפיקוד עוזי מור, וגדוד 278 בפיקוד יוסי עמיר. החטיבה נקראה לגיוס כבר בבוקר יום הכיפורים, טרם פרוץ המלחמה, אך בהגיעה למחנה פילון, גילתה כי מרבית הטנקים שלה נלקחו על ידי חטיבה 7 הסדירה, ששניים מגדודיה הועלו מסיני לרמת הגולן בבהילות בערב יום כיפור, והצטיידו בטנקים של גדוד 96 וגדוד 278. גדוד 266 שלו נותר ציוד החל להתארגן במהירות וכוחות ראשונים של הגדוד עלו לעבר רמת הגולן סביב השעה 10 בלילה במוצאי יום כיפור, בעוד שני הגדודים האחרים הצטיידו בטנקי חטיבה 164 שבסיסה היה באזור צומת גולני.

בימים הבאים לחמה החטיבה בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה. בשלב הראשון לחם כל גדוד עצמאית, בשני צירי רוחב של דרום ומרכז רמת הגולן, ציר בני יהודה - רמת מגשימים וציר גשר אריק - קצבייה. בהמשך השתתפה החטיבה בפריצה למובלעת הסורית ב-11 באוקטובר ובקרבות כנגד הכוחות העיראקים. לקראת סיום המלחמה עברה לחזית הדרום, שם לחמה כנגד המצרים מעבר לתעלת סואץ[2] בכיבוש נמל עדביה ובהידוק כיתור הארמייה השלישית המצרית, והתייצבה על הק"מ ה-101 בדרך לקהיר.

חטיבה 179 היא היחידה שסיימה את לחימתה בצפון 41 ק"מ מדמשק ובדרום 101 ק"מ מקהיר. סיפור לחימתה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים מונצח באנדרטת חטיבה 179, כ-3 ק"מ ממערב לחושנייה.

במהלך המלחמה נפלו 84 לוחמים מחיילי החטיבה.

לאחר מלחמת יום כיפור

לאחר המלחמה עברה החטיבה תהליך שיקום וחזרה לכשירות, ושמה שונה לחטיבה 673. במהלך מלחמת לבנון השנייה טען מפקד החטיבה רועי אלקבץ שהחטיבה אינה בכשירות למלחמה, ובעקבות כך לא גויסה החטיבה במסגרת עוצבת נתיב האש[3].

במהלך השנים עברה החטיבה הסבה לטנקי מרכבה, והיא כיום חטיבת מילואים פעילה, המשתייכת לפיקוד הדרום.

מפקדי החטיבה

תבנית:השלמה

שם תקופת כהונה הערות
שמואל גלינקא 1956 מפקד החטיבה במלחמת סיני
אריה שחר
עמוס בנין
יששכר (ישכה) שדמי 1959 - 1961
אורי רום (רוזנבלום) 1964 - 1967 מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים
משה (מוסה) פלד 1967 - 1970 לימים אלוף ומפקד גייסות השריון
דן שומרון 1970 - 1973 לימים הרמטכ"ל
רן שריג[4] 1973 - 1975 מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים
יאיר נפשי 1975 - 1976 בעל עיטור העוז
עמרם מצנע 1976 - 1977 לימים אלוף
גיורא קופל
מאיר דגן לימים אלוף וראש המוסד
שמואל בן שחר
בני לידור
זיו הלוי
משה קינן
דורון מיינרט 2001
תמיר היימן 2001 - 2003 לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני, וראש אמ"ן
רועי אלקבץ 2003 - 2007 לימים מפקד עוצבת אדום
אבי פרסטנפלד 2007 - 2010
תומר יפרח 2010 - 2012 לימים מפקד חטיבה 188
יואב טילן[5] 2012 - 2015
איתי ברין 2015 - 2017
אוהד מאור אוגוסט 2017 -

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!" על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, ע"מ 103 - 120 - הפרק מתאר את הבקעת החטיבה לתוך שטח סוריה במלחמת יום כיפור

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.