אלקימוס

אַלְקִימוּס (אצל יוספוס: נקרא גם יקים. בתרגומים מסוימים לעברית נקרא אליקים) (מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר הוצאתו להורג של מנלאוס. מקובל לזהותו עם יקים איש צרורות המוזכר במקורות חז"ל.

חייו

המקור הקדום ביותר שבו מוזכר אלקימוס הוא ספר מקבים א פרק ז, שם מסופר כי בשנת 151 לשטרות (160 לפנה"ס) החל למלוך דימטריוס הראשון על הממלכה הסלאוקית. מיד לאחר שתפס את השלטו: "ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן. ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו. ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם.... וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל". אלקימוס פונה אל יהודה המכבי במרמה, אך יהודה דוחה אותו. לעומת יהודה, ה"חסידים" שנכראה נמנו על נאמניו של יהודה, האמינו בטהרת כוונותיו של אלקימוס, מתוך הנחה כי כהן לא יפגע בהם, אך הוא הורג שישים איש מהם ביום אחד, ובכך מאבד את אמונם, מה שמאלץ אותו להילחם על הכהונה הגדולה כנגד אנשי יהודה. כשראה אלקימוס כי כוחו של יהודה רב, שלח בקשת סיוע למלך, אשר שלח את ניקנור שניסה לפתות את יהודה בתחבולות אך לבסוף נוצח על ידו בקרב כפר שלמא.

בשנת 153 לשטרות (158 לפנה"ס) הרס את חומת חצר בית המקדש הפנימית שנבנתה על ידי הנביאים, וזמן קצר לאחר מכן מת.

בספר מקבים ב מתואר, שאלקימוס היה כהן גדול עוד לפני עלות דמיטריוס, (גם יוספוס כותב כי התמנה על ידי אנטיוכוס החמישי) והחשמונאים העבירו אותו מתפקידו, ולאחר עליית דמיטריוס הסית אותו כנגד יהודה והמורדים, וביקש שמינהו חזרה לכהן גדול. דמיטריוס שלח את ניקנור, אך ניקנור השלים עם יהודה. אלקימוס סיפר זאת למלך, ובעקבות זאת המלך מצווה על ניקנור להסגיר אליו את יהודה. יהודה מבין כי ניקנור חפץ ברעתו, ויוצא לקרב נגדו.

יקים איש צרורות

במקורות חז"ל נזכר כהן גדול מתיוון בשם יקים איש צרורות.

הכהן הגדול האחרון לפני הכהנים הגדולים מבית חשמונאי. מונה למשרתו על ידי דמטריוס הראשון והצר רבות ליהודי ארץ ישראל בתקופה שקדמה למרד החשמונאים. היה אחיינו של יוסי בן יועזר איש צרידה - נשיא הסנהדרין הראשון מתקופת הזוגות. על פי חז"ל בעת הוצאת דודו להורג, ניסה לקנטר את דודו בדברי כפירה, אך תשובתו של יוסי גרמה לו להתחרט ולחזור בו, וככפרה על מעשיו המית את עצמו על ידי שקיים בגופו את כל ארבע מיתות בית דין בצורה ייחודית. יוסי בן יועזר, שעדיין פרפר, אמר עליו שנכנס מיד לגן עדן.

כהן גדול בשם אליקים נזכר בספר יהודית, אחד הספרים החיצוניים. הדמות בעיקר נותנת תוקף ותארוך למאורעות שבספר, אך היא בעלת תפקיד פעיל קטן מאוד בסיפור כקובעת מדיניות ואסטרטגיה צבאית: "ואליקים היה כהן הגדול בעת ההיא בירושלים. וישלח ספרים אל יושבי בתול ובית שמש אשר על פני יזרעאל, קרוב לערבות דותָים." לא ניתן לדעת בוודאות שמדובר באותו אדם, ויתכן שהיה כהן גדול נוסף בשם זה.

(מקובל לזהותו עם אליקים, יקים, וכן יקום איש צרורות המוזכר בכמה ממקורות חז"ל)

לקריאה נוספת

• טל אילן, 'נספח: אלקימוס/יקים איש צרורות', בתוך: טל אילן וורד נעם, בין יוספוס לחז"ל כרך א, יד בן צבי [[ירושלים] 2017, עמ' 192-196.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.