אלקימוס

אַלְקִימוּס (אצל יוספוס: נקרא גם יקים. בתרגומים מסוימים לעברית נקרא אליקים) (מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר הוצאתו להורג של מנלאוס. מקובל לזהותו עם יקים איש צרורות המוזכר במקורות חז"ל.

חייו

המקור הקדום ביותר שבו מוזכר אלקימוס הוא ספר מקבים א פרק ז, שם מסופר כי בשנת 151 לשטרות (160 לפנה"ס) החל למלוך דימטריוס הראשון על הממלכה הסלאוקית. מיד לאחר שתפס את השלטון: "ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן. ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו. ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם.... וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל". אלקימוס פונה אל יהודה המכבי במרמה, אך יהודה דוחה אותו. לעומת יהודה, ה"חסידים" שנכראה נמנו על נאמניו של יהודה, האמינו בטהרת כוונותיו של אלקימוס, מתוך הנחה כי כהן לא יפגע בהם, אך הוא הורג שישים איש מהם ביום אחד, ובכך מאבד את אמונם, מה שמאלץ אותו להילחם על הכהונה הגדולה כנגד אנשי יהודה. כשראה אלקימוס כי כוחו של יהודה רב, שלח בקשת סיוע למלך, אשר שלח את ניקנור שניסה לפתות את יהודה בתחבולות אך לבסוף נוצח על ידו בקרב כפר שלמא.

מקבים א' ויוספוס מתארים את בשנת 153 לשטרות (158 לפנה"ס) בהקשר לעובדה שהרס את חומת חצר בית המקדש הפנימית שנבנתה על ידי הנביאים. יש המזהים את החומ ה הזו עם הסורג.

בספר מקבים ב מתואר, שאלקימוס היה כהן גדול עוד לפני עלות דמיטריוס, (גם יוספוס כותב כי התמנה על ידי אנטיוכוס החמישי) והחשמונאים העבירו אותו מתפקידו, ולאחר עליית דמיטריוס הסית אותו כנגד יהודה והמורדים, וביקש שמינהו חזרה לכהן גדול. דמיטריוס שלח את ניקנור, אך ניקנור השלים עם יהודה. אלקימוס סיפר זאת למלך, ובעקבות זאת המלך מצווה על ניקנור להסגיר אליו את יהודה. יהודה מבין כי ניקנור חפץ ברעתו, ויוצא לקרב נגדו.

יקים איש צרורות

במדרש בראשית רבה מוזכר אדם בשם יקים איש צרורות, שהיה בן אחותו של יוסי בן יועזר, וכך מסופר עליו: "ויקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרידה, והוה רכיב סוסיא בשבתא. אזל קומי שריתא למצטבלא. אמר לו: חמי סוסי דארכבי מרי, וחמי סוסך דארכבך מרך. אמר לו: אם כך למכעיסיו, ק"ו לעושי רצונו! אמר לו: עשה אדם רצונו יותר ממך?! אמר לו: ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו! נכנס בו הדבר כארס של עכנא, הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג, וחנק. מה עשה? הביא קורה, נעצה בארץ, וקשר בה נימא, וערך העצים והקיפן גדר של אבנים, ועשה מדורה לפניה, ונעץ את החרב באמצע, והצית האור תחת העצים מתחת האבנים, ונתלה בקורה ונחנק. קדמתו האש, נפסקה הנימה, נפל לאש, קדמתו חרב, ונפל עליו גדר, ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה, וראה מטתו פרחה באויר. אמר: בשעה קלה קדמני זה לגן עדן".

רוב מוחלט של החוקרים, החל מימי חכמת ישראל זיהו את יקים איש צרורות כאלקימוס

כהן גדול בשם אליקים נזכר בספר יהודית, אחד הספרים החיצוניים. הדמות בעיקר נותנת תוקף ותארוך למאורעות שבספר, אך היא בעלת תפקיד פעיל קטן מאוד בסיפור כקובעת מדיניות ואסטרטגיה צבאית: "ואליקים היה כהן הגדול בעת ההיא בירושלים. וישלח ספרים אל יושבי בתול ובית שמש אשר על פני יזרעאל, קרוב לערבות דותָים." לא ניתן לדעת בוודאות שמדובר באותו אדם, ויתכן שהיה כהן גדול נוסף בשם זה.

לקריאה נוספת

• טל אילן, 'נספח: אלקימוס/יקים איש צרורות', בתוך: טל אילן וורד נעם, בין יוספוס לחז"ל כרך א, יד בן צבי ירושלים 2017, עמ' 192-196.
• עדן הכהן, 'עיון בסיפורם של יוסי בן יועזר איש צרדה ויקים איש צרורות', בתוך: נטועים ה (תשנ"ט), עמ' ‏59–‏67.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.