הכנסת אורחים – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 77.138.166.125 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot |
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
* פרופ' יוסף ריבלין, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayerah/riv.html גדולה הכנסת אורחים - על הדרשה ועל ההלכה], באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]] |
* פרופ' יוסף ריבלין, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayerah/riv.html גדולה הכנסת אורחים - על הדרשה ועל ההלכה], באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]] |
||
* [http://www.edu-negev.gov.il/beduin/12.htm מנהגי הכנסת אורחים בקרב בדוויי הנגב] |
* [http://www.edu-negev.gov.il/beduin/12.htm מנהגי הכנסת אורחים בקרב בדוויי הנגב] |
||
גרסה מ־13:19, 21 בנובמבר 2018
הכנסת אורחים היא ערך חשוב בתרבויות שונות הנוגע לאירוח אדם שהזדמן למקום זר. להכנסת האורחים יש משמעויות שונות במקומות שונים בעולם ובתקופות שונות בהיסטוריה.
הכנסת אורחים ביהדות
ביהדות, הכנסת אורחים היא מצווה חשובה שעליה נאמר בתלמוד: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה"[1]. במקרים מסוימים ניתן אף לחרוג מההלכה הרגילה לשם הכנסת אורחים.
דוגמאות להכנסת אורחים בספר בראשית
סיפור אברהם
בספר בראשית מסופר על אברהם שישב בפתח ביתו כחום היום. על פי המדרש הסיבה שהמתין, בעת שהיה ביום השלישי למילתו, בהיותו חולה, הייתה מתוך ציפייה לאורחים. על פי המסופר בתורה, שלושה אורחים (שלושה מלאכים, על פי המדרש) אכן הגיעו ואברהם וביתו טרחו ועמלו רבות לרווחתם. במסורת היהודית הפכה דמותו של אברהם לדמות המזוהה יותר מכל עם ערך זה של הכנסת אורחים ואת הפסוק "ויטע אשל בבאר שבע" דרשו חז"ל כנוטריקון של "אכילה, שתייה לוויה".
סיפור לוט
דמות נוספת בספר בראשית המזוהה עם הכנסת אורחים היא לוט. לשם מהפכת סדום ועמורה שולח אלוהים לעיר שני מלאכים המכונים "אנשים" (ספר בראשית, פרק י"ט) וככל הנראה המדובר בשניים משלושת ה"אנשים" שנפגשו עם אברהם בפתח האוהל בפרק י"ח. לוט היושב בשערי העיר פוגש אותם ומקבל את פניהם בהכנסת אורחים. על אף שהם מביעים רצונם ללון ברחוב - הוא מתעקש שילונו בביתו. אנשי העיר הרשעים דורשים מלוט כי יוציא אליהם את אורחיו - ככל הנראה למטרת אונס. לוט מגונן על אורחיו, יוצא בגופו אל הקהל שמתאסף סביב ביתו, ואף מציע את בנותיו במקום האורחים.
הכנסת אורחים אצל הבדואים
הבדואים, יושבי המדבר, מפורסמים בשל הכנסת האורחים שלהם. על פי המסורת, הבדואי מחויב לארח כל אדם ללא הבדל מיהו, לשרת את האורח היטב ולהימנע מלשאול אותו שאלות במשך שלושה ימים ושליש. אם יש לאורח מטרה שלשמה בא, ישטח אותה באוזני המארח לאחר ימים אלו. האורח יכול לקצר את תקופת שהותו על פי צרכיו. בדרך כלל מארחים את האורח ב'שק' שהוא מקום התכנסות הגברים. לעיתים זהו אוהלו של זקן המשפחה המורחבת ולעיתים זהו מבנה נפרד מהמאהל ומצפון לו. האורח ילון ב'שק' וגם את ארוחותיו יקבל לשם. סדרי הארוח מטרתם למנוע פגישות בין האורח לנשות המאהל, כדי להגן על המוסר.
מנהג מהודר הוא לזבוח ביום הראשון צאן לכבוד האורח. בשאר הימים האורח אוכל את מה שאוכלים המארחים. שתיית קפה עם האורח היא טקס מיוחד. מקובל לשתות את הקפה בלגימות קטנות כדי להתענג עליו ובסיום השתייה למסור את הספל לידיו של המארח. אפשר לשתות ספל קפה אחד או שניים אך יש להימנע משתיית כוס קפה שלישית. על המארח לטפל גם בבהמת הרכיבה של האורח ולציידו במזון ושתייה לדרך.
לאורח אסור לבקש דבר, כיוון שהמארח מספק את כל צרכיו גם בלי שיבקש. הבקשות היחידות המותרות הן לשאול לכיוון העיר מכה, כדי שיוכל לכוון אליה בתפילתו וכן לשאול היכן יוכל לעשות את צרכיו. לאחר שנפרד מהמארח, אמור האורח לספר בשבחו של המארח כדי להרבות את כבודו וערכו.
הכנסת אורחים בנצרות
הכנסת אורחים, הוספיטליטאס מלשון hostis - זר, היא עיקרון אחד משבעת מעשי החסד בדת הנוצרית. מתקשרת למצוות אהבת הזולת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרופ' יוסף ריבלין, גדולה הכנסת אורחים - על הדרשה ועל ההלכה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- מנהגי הכנסת אורחים בקרב בדוויי הנגב
- תבנית:אתר ישיבה
- תבנית:אתר ישיבה
- רשימת מאמרים על הכנסת אורחים באתר רמב"י
- יונה בר מעוז, פרשת לוט בפירושי רמב"ם ורמב"ן המחלקה לתנ"ך – אוניברסיטת בר-אילן
- סיפורו של לוט, סיכום שיעור מישיבת מעלות