אגוז מלך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dovole (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
פרמטר שגוי
שורה 29: שורה 29:
| אשלגן = 441
| אשלגן = 441
| נתרן = 2
| נתרן = 2
| אבץ = 3.09
| ויטמין B1 = 0.341
| ויטמין B1 = 0.341
| ויטמין B2 = 0.150
| ויטמין B2 = 0.150

גרסה מ־16:40, 27 בנובמבר 2018

קריאת טבלת מיוןאגוז מלך
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אלונאים
משפחה: אגוזיים
סוג: אגוז
מין: אגוז מלך
שם מדעי
Juglans regia
ליניאוס, 1753
תחום תפוצה
אגוז מלך
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 4.07 ג'
קלוריות 654 קק"ל
חלבונים 15.23 ג'
פחמימות 13.71 ג'
פחמימות זמינות 2.61 ג'
שומן 65.21 ג'
שומן רווי 9.4%
שומן חד בלתי רווי 13.7%
שומן רב בלתי רווי 72.2%
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 1 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.341 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.150 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 1.125 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.537 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 98 מק"ג
 ‑ ויטמין C 1.3 מ"ג
ברזל 2.91 מ"ג
סידן 98 מ"ג
מגנזיום 158 מ"ג
זרחן 346 מ"ג
אשלגן 441 מ"ג
נתרן 2 מ"ג
סיבים תזונתיים 6.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

אגוז מלך (שם מדעי: Juglans regia), המכונה גם אגוז אנגלי או אגוז קליפורניה הוא עץ נשיר המתנשא לגובה של 25-35 מטר ובעל גזע בקוטר של עד 2 מטר. קיימים 59 זנים לאגוז המלך. הוא גדל בטבע מדרום-מערב סין מערבה עד לבלקנים. העץ מניב פירות במשך כ-100 שנה. מכל ק"ג אגוזים יתקבלו רק כ-450 גרם לאחר קילוף.

פירות העץ נאכלים ומשמשים לתעשייה. האגוזים משמשים בעיקר בבישול ובתחום הקונדיטוריה, בעיקר כתוספת לתבשילים ועוגות.

היוונים ייחסו בפולחנם עץ זה לארטמיס, ואילו הרומאים קשרו אותו בפולחן יופיטר.

תנאי גידול

אגוזי המלך גדלים באזורים בעלי טמפרטורה מתונה. העץ גדל בתנאי שמש או צל חלקי, בקרקע עמוקה, פוריה ומנוקזת היטב. עץ האגוז מגיע לבשלות לאחר 5 שנים.

שימושים רפואיים בעבר ועד ימינו

על פי המקורות, גדל האגוז בארץ בתקופת המקרא. בתקופה הקלאסית השתמשו בפרי לטיפול נגד רעלים, ארס בעלי חיים ונשיכות כלבים, לסילוק תולעי מעיים, לטיפול בדלקות פנימיות, בנמק ובהפרשות מוגלתיות. בימי הביניים נמכר האגוז בחנויות מוכרי התרופות וחלקיו שימשו לסילוק תולעי מעיים, לטיפול במחלות פנימיות ובמגוון תחלואים אחרים. בימינו משמש האגוז ושמן המופק ממנו לחיזוק הגוף, לשיפור מראה הפנים, לחיזוק השיער, וכמרכיבים בתרופות רבות[2].


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אגוז מלך באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 58.