מכינה קדם-צבאית

בישראל, מכינה קדם-צבאית מוגדרת בחוק כ"מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון ולמתגייסים לצבא, ושמטרותיה הכנת החניכים והחניכות לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית". בני הנוער המצטרפים למכינה דוחים את שירותם, ומתגייסים לצה"ל כשנה מאוחר משאר בני השנתון.

המכינה הקדם צבאית הראשונה, בני דוד, הוקמה בשנת 1988. בשנת 2008 הוסדרה פעולתן של המכינות בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008. בשנת תשע"ו פעלו 52 מכינות קדם צבאיות מוכרות, שבהן למדו כ-2,750 תלמידים ותלמידות בשנה א' ועוד כ-650 תלמידים ותלמידות בשנה ב'.

מאפיינים כלליים

רק מכינות שהוכרו על ידי ועדה משותפת של משרדי החינוך והביטחון זכאיות להיקרא מכינה קדם צבאית, בכפוף לעמידתן בתנאי הרגולציה הקבועים בחוק. בשל הצלחת המכינות גופים רבים שאינם מוכרים כמכינות מכנים עצמם כך ובכלל זה תוכניות חצי שנתיות, ישיבות גבוהות שונות וכן הלאה.

עד שנת תשע"ו הוכרו על ידי משרד הביטחון ועל ידי משרד החינוך 52 מכינות קדם צבאיות, מתוכן 23 מכינות דתיות, ובשנת תשע"ז תתחלנה לפעול 2 מכינות חילוניות נוספות^{[דרוש מקור]}.

לרוב כרוכים הלימודים במכינה בתשלום של כמה מאות שקלים בחודש (בין 500 ל 1,200), ולעיתים מוצעות מלגות למימון הלימודים. על פי חוק המכינות, כל יציאה לעבודה בשנת המכינה דורשת אישורים מיוחדים ממשרד החינוך.

הלימוד במכינות מבוסס על לימוד לשם לימוד, העשרה והנאה ("לשם שמים") באופן סדנאי, נטול שיעורי בית, מבחנים ויעדי בגרויות/אקדמיה למיניהן. עידוד הסקרנות וההצלחה בהקניית אהבה ללמידה על המשתתפים (שלא כמו מסגרת בית ספרית) מעודדים את החניכים לפיתוח סקרנות, זהות והשקפת עולם ערכית. מאפיין נוסף בולט הוא ניהול עצמי של חיי המשתתפים, יחד עם עידוד היזמות החברתית והסביבתית. אורח חיים זה יוצר שיתוף פעולה פורה דינמי ומעורב ובכך נבנית המשמעת העצמית של החניכים.

שיעור ההשתתפות של בוגרי המכינות ביחידות הקרביות והמובחרות, ובפיקוד וקצונה, ושיעור הבוגרות בפיקוד הדרכה וקצונה (בעיקר בחיל החינוך) גבוה מאד^{[דרוש מקור]}.

סוגי המכינות

המכינות מתחלקות לשלושה סוגים: מכינות קדם-צבאית דתיות, חילוניות ומעורבות (דתיים וחילונים, בנים ובנות).

ניתן גם להבחין בשימוש בביטוי "מכינה קדם-צבאית כללית". ביטוי זה משמש בדרך-כלל להתייחס למכינה לדתיים וחילוניים, שלהן אין לא צביון דתי מובהק ולא צביון חילוני מובהק. לעיתים משמש הביטוי לתיאור כל מכינה שאינה דתית, כולל החילוניות.

מכינה קדם-צבאית דתית

מכינה קדם-צבאית דתית היא מסגרת שנועדה לגברים או לנשים (בנפרד, כלומר מכינה לבנים או מכינה לבנות) בוגרי ישיבות תיכוניות, אולפנות או בוגרי בתי ספר תיכוניים דתיים, ובאה להכשירם מבחינה נפשית ופיזית, במשך שנה או שנה וחצי, לשירות בצה"ל. בין השאר באה המכינה למנוע מצב שבו המפגש של הנער או הנערה הדתיים עם העולם החילוני במסגרת השירות הצבאי יגרום להם לנטישת החברה הדתית. בהתאם לכך מושם דגש מיוחד במסגרת זו על לימודי הגות ומחשבה, בשילוב עם הכנה פיזית לצבא הכוללת אימוני ספורט ושבוע גדנ"ע. המכינה שמה דגש על חשיבות השירות בצה"ל ומעודדת את החניכים לשירות קרבי. בנוסף מכשירות המכינות את חניכיהן למנהיגות על ידי הרצאות ושיעורים של אישי ציבור וקצינים בכירים בצבא בעבר ובהווה. למצטיינים מבין התלמידים ניתנת אפשרות ללימוד של 8 עד 10 חודשים נוספים (עד 22 חודש מתחילת המכינה, תקופה הנקראת: שנה ב').

המכינה הקדם-צבאית הראשונה היא המכינה הקדם צבאית בני דוד, שהוקמה בשנת 1988 ביישוב עלי שבשומרון על ידי הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. ביום העצמאות תשע"ו הוענק פרס ישראל למפעל חיים לרב אלי סדן על הקמת מפעל המכינות הקדם צבאיות.

מכינה קדם-צבאית חילונית

במכינות הקדם-צבאיות החילוניות לומדים בוגרי תיכון למשך שנה אחת, לפני שירותם הצבאי, למצטיינים מבין התלמידים ניתנת אפשרות ללימוד של 8 עד 10 חודשים נוספים (עד 22 חודש מתחילת המכינה, תקופה הנקראת: שנה ב). המכינות מחנכות את חניכיהן למנהיגות, דמוקרטיה, תרומה לקהילה, גיבוש זהות ערכית ורעיונית, ציונות, יהדות, פילוסופיה, מעורבות חברתית ועוד.

אף ששמן "חילוניות", ברוב המכינות הללו יש דגש על לימוד יסודות היהדות וערכיה, הכרת המסורת וההיסטוריה של עם ישראל, ועוד, כאשר בדרך-כלל מוצגות גם זוויות מודרניות ויותר ליברליות לפרשנות, בנוסף לאלו המסורתיות. בנוסף לכך, האוכלוסייה המגיעה למכינות היא מגוונת ורחבה, וכוללת, בין היתר, גם חניכים דתיים ומסורתיים, לצד חילוניים, אם כי החילוניים הם רוב.

בשנת 1997 קיימה מכינת נחשון תוכנית ניסיונית של חצי שנה ביישוב ניל"י ולכן יש הרואים בה את המכינה החילונית הראשונה. בפועל החלו בספטמבר 1998 לפעול במקביל ארבע מכינות חילוניות/ כלליות: נחשון (נוסדה בניל"י, עברה מספר מקומות וכיום מחזיקה 3 קמפוסים: במצודת יואב, בשובל ובשדרות), מיצר (בקיבוץ מיצר ברמת הגולן), מכינת רבין (קמה בנעמן ליד עכו, כיום ב-3 קמפוסים: במכללת אורנים ליד טבעון, בשכונת הדר בחיפה ובקיבוץ אדמית בגליל המערבי) ומכינת גליל עליון (קמה במעין ברוך, כיום בעלת 2 קמפוסים נוספים בקיבוץ כפר הנשיא ובקיבוץ ברעם).

מכינה קדם-צבאית לדתיים ולחילונים

המכינות הקדם צבאיות המשותפות לדתיים ולחילונים קמו על-מנת לתת מענה לקרע החברתי במדינת ישראל והן משלבות לימודים בנושאים שונים (ציונות, חברה, יהדות, פילוסופיה וכו') לצד עבודה קהילתית בתחומים מגוונים.

המכינה המעורבת הראשונה היא מכינת נחשון ("המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית - מכינה קדם צבאית נחשון") שהייתה ממוקמת תחילה ביישוב ניל"י. כיום המכינה מונה כשלוש שלוחות הנמצאות במצודת יואב, קיבוץ שובל ובשדרות. המכינה הוקמה בשנת 1997 על ידי זאב נדלר נתיב, גלעד אולשטיין ודני לימור.

קבוצת מכינות נוספת, אשר משתייכת לרוב לקבוצת המכינות המעורבות, היא קבוצת המכינות החצי שנתיות. מכינות אלו מאופיינות בזמן מחזור קצר יותר ביחס למכינות השנתיות (שישה חודשים לעומת עשרה חודשים במכינות השנתיות). המכינות החצי שנתיות הוקמו לראשונה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 ויש הרואים בהן כ"גל השלישי" של תנועת המכינות הקדם צבאיות בישראל (לאחר המכינות הדתיות והמכינות הכלליות). בין מכינות אלו ניתן למנות את רשת מכינות דרך ארץ, רשת מכינות ארז, רשת מכינות שחר ואת מכינת ירוחם.

מכינה קדם-צבאית לישראלים ובני נוער יהודים מהעולם

המכינות הקדם צבאיות המשותפות לישראלים וצעירים יהודים מרחבי העולם קמו על מנת לבנות את שכבת המנהיגות הבאה של העולם היהודי שתחבר בין ישראלים ליהודים בקהילות היהודיות בעולם. הלימוד במכינה משלב לימודים בנושאים שונים (ציונית, חברה, יהדות, פילוסופיה) לצד התמקדות בנושא של עמיות יהודית. בנוסף ללימודים העיוניים, המכינות נותנות דגש רב לפעילות התנדבותית וסיורי עומק ברחבי הארץ. במהלך הלימודים במכינה, דנים באתגרים השונים איתם מתמודדים קהילות יהודיות בעולם ומכינים את החניכים לקחת חלק בעשייה הקהילתית בקהילות היהודיות השונות. המכינות הבינ"ל קולטות חניכים מלמעלה מ-20 מדינות כאשר מרבית החניכים מגיעים מארצות הברית, אוסטרליה, דרום אפריקה ואירופה.

המכינה הבינ"ל הראשונה היא קול עמי אשר הוקמה בשנת 2013 בכפר הנוער קריית יערים. נכון להיום, ישנם חמישה קמפוסים של מכינות קול עמי (קריית יערים, קריית ענבים, כפר הנוער רמת הדסה, טבריה ומגדל עוז). המכינות פועלות תחת היחידה לאקטיביזם חברתי של הסוכנות היהודית. המכינה במגדל עוז פועלת בשיתוף פעולה עם תנועת בני עקיבא עולמי.

'ארצי' היא מכינה נוספת בקטגוריה זו המציעה התמחות בנושאי אומנות.

תקצוב המכינות

עד שנת 1999 תוקצבו המכינות בהתאם למבחני תמיכות של משרד החינוך. בשנת 1999 החליטה הממשלה לתקצב את המכינות בהתאם למספר התלמידים כפול "סל לאור", שבשנת 2006 היה כ-20,000 ש"ח.

חקיקה

ב-30 ביולי 2008 אישרה הכנסת את חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008. החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לקבוע כללים להכרה במכינה קדם-צבאית, וקובע את תקציבה של המכינה כפונקציה של מספר חניכיה. החוק נכנס לתוקף בתחילת שנת 2009.

דברי ההסבר להצעת החוק עמדו על מהותן של המכינות:

במכינות הקדם-צבאיות - חילוניות, דתיות או משולבות - מקבלת הכשרה העתודה של הפיקוד הצבאי ושל דור המנהיגות של החברה הישראלית. כמחצית החניכים במכינות מתגייסים לתפקידי לחימה - שיעור גבוה בהרבה לעומת כלל המתגייסים לצה"ל, וכך גם באשר לפונים לתפקידים פיקודיים מתוכם. בשנת הלימודים התשס"ח פעלו 34 מכינות קדם-צבאיות, 25 מהן מוכרות ומתוקצבות מאוצר המדינה ותשע בשלבי הקמה. בכל המכינות למדו כ-1,800 חניכים, כ-1,600 מהם במכינות המוכרות והמתוקצבות.

חניך הלומד במכינה רשאי לדחות את גיוסו לצה"ל בשנה, והוא זוכה להכנה נאותה להשתלבות בשירות מלא בצה"ל, בייחוד ביחידות השדה, תוך הרחבת אופקיו, העשרת עולמו וחינוכו לערכי הציונות.

בדצמבר 2009 התקין שר החינוך, גדעון סער, את תקנות המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2009,‏, המפרטות את תהליך ההכרה במכינה.

בינואר 2012 הושלם תיקון חוק הביטוח הלאומי המקנה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי לחניך מכינה. במרץ 2012 אושר צו משרד התחבורה המאפשר נסיעה מוזלת במחיר סמלי לחניכי המכינות בתחבורה הציבורית.

מועצת המכינות

בעקבות חוק המכינות הקדם צבאיות התארגנו המכינות לעמותה אחת המאחדת את כלל המכינות הקדם צבאיות בישראל הקיימות מעל שנתיים וקרויה "מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות-ישראליות". המועצה כוללת כיום 54 מכינות, ומטפלת בכל נושאי תיקוני חקיקה, דחיית שירות, ליווי מכינות, גיוס משאבים בארץ ובחו"ל וייצוג המכינות מול מוסדות המדינה. המאפיין את מפעל המכינות הקדם צבאיות, בא לידי ביטוי מרבי בשיתוף הפעולה יוצא הדופן במועצה, בין בעלי עמדות פוליטיות מגוונות ובעלי עמדות דתיות\חילוניות שונות.

ועד הנהלה של המועצה הוא בעצם המשכו של ועד ראשי המכינות, שקודם להקמת העמותה טיפל באותם נושאים. חברי הוועד נבחרים על ידי כל ראשי המכינות ולפיכך כוללים ראשי מכינות דתיות וחילוניות. בראש הוועד עומדים מאז שנת 2005 שני יושבי ראש משותפים: הרב משה הגר-לאו ראש מכינת בית יתיר, ועו"ד דני זמיר, מייסד מכינת רבין וראש המכינה לשעבר. במאי 2014 נבחר עו"ד דני זמיר לתפקיד מנכ"ל מועצת המכינות לתקופה של שלוש שנים, ובמקומו נבחר ביולי 15 כיו"ר משותף מצד המכינות החילוניות יוסי ברוך ראש מכינת גליל עליון.

ראו גם

• קורס קדם-צבאי
• שנת שירות
• שוחר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מכינה קדם-צבאית בוויקישיתוף

• הכול על המכינות הקדם צבאיות - סוגים, תחומי הכשרה והצטרפות, באתר משרד החינוך
• האתר של מועצת המכינות הקדם צבאיות
• אסף וינינגר, ‏מכינות קדם-צבאיות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 23 באוקטובר 2017
• נעמי אבנשפנגר, ‏מכינות במבחן, מערכות 436, אפריל 2011
• מתי חי, ‏המכינות הקדם צבאיות הכלליות/מעורבות, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 14 ביוני 2011
• ליאור דטל, 80 מיליון שקל: הבונוס הגדול שמקבלות המכינות הקדם צבאיות - וללא פיקוח, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2018
• עמרי זרחוביץ', ‏מכינות קדם צבאיות: מפעל ציוני, מועדון סגור או חממה למנהיגות?, באתר גלובס, 4 במאי 2018