עז א-דין אבו אל-עייש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:32, 3 בדצמבר 2018

עז א-דין אבו אל-עייש (בערבית: عز الدين ابو العيش) הוא רופא פלסטיני שבמהלך מבצע עופרת יצוקה נהרגו שלוש מבנותיו ונפצעה בת נוספת עקב פגיעת שני פגזי טנקים של צה"ל בביתו בג'בליה. האירוע קיבל תהודה רבה כאשר מיד לאחר מכן זעק האב לעזרה בטלפון בשידור חי בערוץ 10.

הקריירה הרפואית

אבו אל-עייש נולד במחנה הפליטים ג'בליה. הוא סיים לימודי רפואה באוניברסיטת קהיר ב-1983, התמחה בגינקולוגיה ויילוד באוניברסיטת לונדון, וקיבל תואר מוסמך בבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד.^[1] שימש כרופא בעזה, והיה לרופא הראשון מעזה שעבד בבית חולים ישראלי. עבד באופן חלקי במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, שם ביצע טיפולי פוריות. במסגרת עבודתו בסורוקה השתתף גם במחקר על מחלות גנטיות בקרב האוכלוסייה הבדואית.^[2] הוא ניסה ליזום הקמת מרכז רפואי ישראלי משותף בעזה. אחרי השתלטות החמאס על רצועת עזה המשיך לעבוד בישראל, והיה אחד מתושבי עזה המעטים שנכנסו בקביעות לישראל. המשיך להתגורר ברצועת עזה, בבניין בן כמה קומות שבנו הוא ואחיו בג'בליה, ועבד גם במערכת הבריאות המקומית. כשלושה חודשים לפני פרוץ מבצע עופרת יצוקה נפטרה אשתו של אבו אל-עייש ממחלת הסרטן, והוא נותר לטפל בשמונת ילדיהם.

הריגת שלוש בנותיו במבצע עופרת יצוקה

פרוץ מבצע עופרת יצוקה מצא את אבו אל-עייש בתוך הרצועה מבלי יכולת לצאת. כלי התקשורת הישראליים, שהיו מנועים מלדווח מתוך הרצועה, ובייחוד ערוץ 10, שכתבו שלומי אלדר הכיר את ד"ר אבו אל-עייש, השתמשו בקשריהם אתו כדי לקבל דיווחים וראיונות המתארים את המצב ברצועה. במהלך ימי המבצע נוצר קשר בינו לבין פרופסורים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת טורונטו בקנדה, דרך תורם שרצה לתת מענק מחקר שיממן את שהותו שם למשך שלוש שנים, ואחרי שהתרשמו מקורות החיים שלו והסכימו להצעה, ניסו לפעול מול ישראל על מנת לאפשר את יציאתו עם המשפחה מהרצועה,^[3] אולם לא הספיקו לעשות זאת בזמן.

ביום שישי, 16 בינואר 2009, ימים ספורים לפני תום המבצע, ירה טנק ישראלי שני פגזים לעבר ביתו של אבו אל-עייש בג'בליה. מהפגיעה נהרגו שלוש מבנותיו ואחת מאחייניותיו. אחת מבנותיו האחרות נפצעה בכל חלקי גופה. אבו אל-עייש התקשר לשלומי אלדר, וזה מיהר להעלות אותו לשידור חי שבו הוא זעק לעזרה.^[4] צה"ל איפשר לו באופן חריג להכניס את בתו לישראל דרך מעבר ארז על מנת לקבל טיפול בתל השומר שהציל את אצבעותיה ואת הראייה בעינה הפגועה.

התגובות לאירוע

בניגוד למקרים אחרים בזמן המבצע, המקרה של אבו אל-עייש זכה לתהודה רבה בשל השידור החי.^[5]

בראיונות הרבים שהעניק אבו אל-עייש לאחר האירוע טען שמביתו לא נעשתה שום פעילות נגד חיילי צה"ל, והדגיש שלמרות האסון שפקד אותו הוא לא זונח את דרך השלום.

חלק גדול מהציבור הישראלי הביע הזדהות עם כאבו של אבו אל-עייש. מחוץ לבית החולים התקבצו אזרחים והדליקו נרות. אבו אל-עייש יצא אליהם ואמר: "לכל מלחמה יש את הסמל שלה. עכשיו לאחר שאיבדתי את שלוש בנותי אני יכול לקוות רק שהן יהפכו סמל למלחמה הזו. סמל חיובי, סמל שיחזק את התקווה לימים של שלום".

אולם חלק גדול מהציבור ואף מהממסד בישראל לא האמין בדבריו, וניסה לערער עליהם. כשקיים מסיבת עיתונאים בבית החולים תל השומר, יום לאחר האירוע, התפרצה לעברו אישה וצעקה: "הבן שלי בצנחנים! מי יודע מה היה לך בבית? אף אחד לא אומר את זה!" ברשת הופץ גם אי-מייל שקרי תחת הכותרת "מה נתגלה בביתו "שוחר השלום והדו קיום" של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש" ובו תמונות של כלי נשק שכביכול נתפסו בביתו.^[6] בתחילה גם צה"ל ניסה לטעון שמהבית נורתה אש צלפים.^[7] כמו כן התפרסמו בתקשורת ידיעות כאילו נתיחה לאחר המוות של הגופות חשפה רסיסים בצורת גולות, שאינן אופייניות לחימוש צה"לי אך נמצאות בשימוש באמל"ח של חמאס,^[8] ידיעות שהיו מי שטענו שגורמים בצה"ל עודדו את פרסומן.^[9]

תחקיר צה"ל

ב-4 בפברואר 2009 פרסם דובר צה"ל תחקיר שבו אישר כי פגזים שנורו על ידי טנק של צה"ל גרמו למות הבנות.^[10]

התחקיר תיאר את הנסיבות שהובילו לירי:

"כוח מחטיבת גולני שפעל באזור הכפר סג'עיה במשך מספר ימי לחימה, ביצע קרבות פנים אל פנים והיתקלויות מטווח קצר עם חוליות מחבלים, איתר מנהרות תקיפה וזיהה בתים ממולכדים, נתקל ביום שישי האמור, בירי צלפים ומרגמות ובשטח רווי מטענים וחומרי חבלה. הכוח זיהה ואיתר את מקור הירי מבית סמוך לבית הרופא וביצע לעברו ירי תגובתי. במהלך ירי התגובה של כוחותינו זוהו דמויות אשר נחשדו כתצפיתנים שכיוונו את ירי הצלפים והמרגמות של החמא"ס מהקומות העליונות של בית הרופא... בימים שקדמו לאירוע נעשו מספר פניות אישיות על ידי קצינים ממפקדת התיאום והקישור אל הרופא על מנת שיפנה את ביתו, בשל פעילות החמא"ס והלחימה האינטנסיבית המתנהלת במקום מזה מספר ימים, כפי שעשו מרבית יושבי השכונה. יודגש, כי בנוסף לאזהרות האישיות הטיל צה"ל על השכונה אלפי כרוזים והעביר אזהרות באמצעות כלי התקשורת הפלסטיניים"^[11]

אבו אל-עייש התייחס לתחקיר ואמר: "בתחקיר מדברים על סג'עיה ואני גר בכלל באזור ג'באליה. אצלנו היה שקט אז. מדברים על דמויות שהסתובבו אצלנו, אבל היו רק את הבנות שלי".^[10]

פעילותו לאחר האסון

ד"ר אבו אל-עייש הקים לזכר בנותיו קרן בשם "Daughters for Life" למען הענקת חינוך וגישה לבריאות לנערות ולנשים בעזה ובמזרח התיכון.^[12]

בקיץ 2009 הוא נסע לקנדה עם משפחתו, בעקבות קבלת משרה לחמש שנים באוניברסיטת טורונטו. מעבר לעבודתו הרפואית והמדעית הוא מרצה בקביעות על סיפור חייו, הטרגדיה שפקדה אותו, והצורך בשלום על מנת למנוע קורבנות נוספים.^[13] שמו של אבו אל-עייש אף הועלה כמועמד לפרס נובל לשלום לשנת 2009.^[14]

ב-2011 הוציא ספר בשם "לא אשנא", שתורגם לעברית.^[15] בשנת 2012 עוּבד הספר על ידי שי פיטובסקי ושחר פנקס להצגת יחיד בכיכובו של גסאן עבאס.^[16]

תביעת הנזיקין והמשפט

בשנת 2010 הגיש אל-עייש תביעת נזיקין נגד משרד הביטחון. במסגרת הדיון בתביעה טען משרד הביטחון שבמבנה שבו נהרגו הילדות היה מצבור אמצעי לחימה שתרם לאסון.^[17] ב-3 בדצמבר 2018 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את תביעתו, וקבע שהירי שביצע הטנק היה טעות סבירה במסגרת לחימה בה המחבלים הפלסטינים פעלו במכוון בסביבה אזרחית, ושחלק גדול מהנזק שנגרם לדירה ויושביה נבע מאמצעי לחימה ותחמושת שהמחבלים החביאו בדירתו ללא ידיעתו:^[18]

"...מסקנתי מניתוח הראיות הייתה כי אכן התחוללה אותה שעה לחימה בגזרה שבה שכן בית הרופא, אשר סיכנה את כוח צה"ל. עוד עולה מחומר הראיות, ומרסיסים שנמצאו בגופן של כמה מן הפצועות, כי בבית הרופא הוסלק - בוודאי שלא בידיעתו - חימוש של ארגוני הטרור, אשר התפוצץ בעקבות ירי הפגזים והגביר את ממדי האסון. במסגרת אותה לחימה נחשדו דמויות בבית הרופא כתצפיתני אויב, ולפיכך נורו לעברם הפגזים שפגעו במשפחת הרופא. בנסיבות אלה, קבעתי כי הירי לעבר מי שנחזו כתצפיתנים... היה בגדר "פעולה מלחמתית", שהמדינה אינה נושאת באחריות בנזיקין בגינה.."

— פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, אבו אל-עייש נ' המדינה.

קישורים חיצוניים

טרגדיה: ביתו של רופא בעזה הופגז במהלך שיחה עם חדשות 10, באתר nana10‏, 16 בינואר 2009
סמל שגרתי, באתר nana10‏, 9 באוגוסט 2009 – כתבה מצולמת עם נסיעתו לקנדה, בתוכנית "המקור" בערוץ 10
Daughters for Life - אתר זיכרון לבנותיו של ד"ר אבו אל-עייש ואתר הקרן לזכרן. (בעברית, אנגלית וערבית)
יזהר באר, לזרוע ספק, לקצור ספין, באתר העין השביעית, 3 בפברואר 2009
רשימת מאמרים מהעיתונות על עז א-דין אבו אל-עייש במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה
האדם הבודד ביותר בעולם ראיון עם אבו אל-עייש, מאת מונה אלטחאווי פורסם במקור בג'רוסלם רפורט ביום 2.3.2009.
שמעון איפרגן, ‏"רק אם יהיה שלום בינינו, נדע שהילדים שלנו לא מתו לשווא", באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2014
איתמר אייכנר, הרופא מעזה ששכל את בנותיו: "רק נשים יכולות לפתור את הסכסוך", באתר "ידיעות אחרונות", 25 בנובמבר 2018

הערות שוליים

^ קורות חיים באתר Keele University
^ A Hunt for Genes That Betrayed a Desert People - "ניו יורק טיימס", 21 במרץ 2006.
^ The tragic test of a peace-loving man מאמר של הפרופסורים הקנדיים באתר העיתון הקנדי "National Post"
^ טרגדיה: ביתו של רופא בעזה הופגז במהלך שיחה עם חדשות 10 באתר נענע10. ‏ 16-1-09
^ אורן פרסיקו, סדק במראה, באתר העין השביעית, 18 בינואר 2009
^ מידע תעמולתי בקשר למלחמה בעזה באתר "לא רלוונטי"
^ צה"ל: מבית הרופא וממתחם אונר"א נפתחה אש באתר ynet, ‏ 17-1-09
^ בדיקה: ייתכן שחמאס פגע בבית הד"ר מעזה, nrg, ‏ 18-1-09
^ יזהר באר, לזרוע ספק, לקצור ספין - באתר "העין השביעית" 3-2-09
^ ¹ ² עמוס הראל, אנשיל פפר, תחקיר צה"ל: בנותיו של הרופא נהרגו מירי ישראלי, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009
^ ממצאי תחקיר פגיעה בביתו של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש
^ Daughters for Life - אתר זיכרון לבנותיו של ד"ר אבו אל-עייש ואתר הקרן לזכרן. (בעברית, אנגלית וערבית)
^ חייו החדשים בקנדה של הרופא מעזה שאיבד שלוש מבנותיו ב"עופרת יצוקה" – כתבה בחדשות ערוץ 10
^ הרופא שאיבד בנותיו במבצע בעזה - מועמד לנובל כתבה ב-ynet,‏ 6-4-09
^ שהם סמיט, "לא אשנא" מאת עזאלדין אבו-אלעיש, באתר הארץ, 1 ביוני 2011
^ סמדר פלד, קרבות בימה: סיפורו של ד"ר אבו אל-עייש עולה כמחזה, כתבה מ"אולפן שישי", באתר Mako,‏ 19 באוקטובר 2012; לא אשנא, באתר "הבימה"
^ אלמוג בן זכרי, צה"ל: במבנה שבו נהרגו בנות הרופא הפלסטיני בעופרת יצוקה היה מצבור נשק, באתר הארץ, 13 במרץ 2017.
^ דניאל הרץ, ‏נדחתה תביעת הרופא ששלוש בנותיו נהרגו, באתר כיכר השבת, 3 בדצמבר 2018.

[1] קורות חיים באתר Keele University

[2] A Hunt for Genes That Betrayed a Desert People - "ניו יורק טיימס", 21 במרץ 2006.

[3] The tragic test of a peace-loving man מאמר של הפרופסורים הקנדיים באתר העיתון הקנדי "National Post"

[4] טרגדיה: ביתו של רופא בעזה הופגז במהלך שיחה עם חדשות 10 באתר נענע10. ‏ 16-1-09

[5] אורן פרסיקו, סדק במראה, באתר העין השביעית, 18 בינואר 2009

[6] מידע תעמולתי בקשר למלחמה בעזה באתר "לא רלוונטי"

[7] צה"ל: מבית הרופא וממתחם אונר"א נפתחה אש באתר ynet, ‏ 17-1-09

[8] בדיקה: ייתכן שחמאס פגע בבית הד"ר מעזה, nrg, ‏ 18-1-09

[9] יזהר באר, לזרוע ספק, לקצור ספין - באתר "העין השביעית" 3-2-09

[תחקיר-10] ¹ ² עמוס הראל, אנשיל פפר, תחקיר צה"ל: בנותיו של הרופא נהרגו מירי ישראלי, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009

[11] ממצאי תחקיר פגיעה בביתו של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש

[12] Daughters for Life - אתר זיכרון לבנותיו של ד"ר אבו אל-עייש ואתר הקרן לזכרן. (בעברית, אנגלית וערבית)

[13] חייו החדשים בקנדה של הרופא מעזה שאיבד שלוש מבנותיו ב"עופרת יצוקה" – כתבה בחדשות ערוץ 10

[14] הרופא שאיבד בנותיו במבצע בעזה - מועמד לנובל כתבה ב-ynet,‏ 6-4-09

[15] שהם סמיט, "לא אשנא" מאת עזאלדין אבו-אלעיש, באתר הארץ, 1 ביוני 2011

[16] סמדר פלד, קרבות בימה: סיפורו של ד"ר אבו אל-עייש עולה כמחזה, כתבה מ"אולפן שישי", באתר Mako,‏ 19 באוקטובר 2012; לא אשנא, באתר "הבימה"

[17] אלמוג בן זכרי, צה"ל: במבנה שבו נהרגו בנות הרופא הפלסטיני בעופרת יצוקה היה מצבור נשק, באתר הארץ, 13 במרץ 2017.

[18] דניאל הרץ, ‏נדחתה תביעת הרופא ששלוש בנותיו נהרגו, באתר כיכר השבת, 3 בדצמבר 2018.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ב-[[2011]] הוציא ספר בשם "לא אשנא", שתורגם לעברית.{{הערה|{{הארץ|שהם סמיט|"לא אשנא" מאת עזאלדין אבו-אלעיש|1.1175860|1 ביוני 2011}}}} בשנת [[2012]] עוּבד הספר על ידי [[שי פיטובסקי]] ו[[שחר פנקס]] להצגת יחיד בכיכובו של [[גסאן עבאס]].{{הערה|1=סמדר פלד, [http://www.mako.co.il/news-channel2/Friday-Newscast/Article-bc8f0810b6a7a31004.htm קרבות בימה: סיפורו של ד"ר אבו אל-עייש עולה כמחזה], כתבה מ"אולפן שישי", באתר Mako,{{כ}} 19 באוקטובר 2012; [http://www.habima.co.il/show_item.asp?levelId=63013&itemId=6067&itemType=0&template=32 לא אשנא], באתר "הבימה"}}
+== תביעת הנזיקין והמשפט ==
 בשנת [[2010]] הגיש אל-עייש [[תביעת נזיקין]] נגד [[משרד הביטחון]]. במסגרת הדיון בתביעה טען משרד הביטחון שבמבנה שבו נהרגו הילדות היה מצבור [[אמצעי לחימה]] שתרם לאסון.{{הערה|{{הארץ|אלמוג בן זכרי|צה"ל: במבנה שבו נהרגו בנות הרופא הפלסטיני בעופרת יצוקה היה מצבור נשק|1.3922268|13 במרץ 2017}}.}} ב-[[3 בדצמבר]] [[2018]] דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את תביעתו, וקבע שהירי שביצע ה[[טנק]] היה טעות סבירה במסגרת לחימה בה המחבלים הפלסטינים פעלו במכוון בסביבה אזרחית, ושחלק גדול מהנזק שנגרם לדירה ויושביה נבע מאמצעי לחימה ותחמושת שהמחבלים החביאו בדירתו ללא ידיעתו:{{הערה|{{כיכר השבת|דניאל הרץ|נדחתה תביעת הרופא ששלוש בנותיו נהרגו|299016|3 בדצמבר 2018}}.}}