תל זית – הבדלי גרסאות
מ הוספת קישור להמאה ה-9 לפנה"ס |
מ עיצוב |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אתר ארכאולוגי |
|||
| ⚫ | |||
| שם = |
|||
{{מיקום מפורט בישראל|שם=תל זית|רוחב=31.6292411|אורך=34.8302665|כותרת=כן}} |
|||
| שם בשפת המקור = |
|||
| ⚫ | |||
| כיתוב = מראה כללי של תל זית |
|||
| שמות נוספים = |
|||
| מדינה = |
|||
| מיקום = ממערב ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335 |
|||
| קואורדינטות = |
|||
| אורך = |
|||
| רוחב = |
|||
| שטח = 250 [[דונם]] |
|||
| קוטר = |
|||
| גובה מעל פני הים = 140 מטר |
|||
| תרבויות =[[כנען|התרבות הכנענית]]{{ש}}[[פלשתים|התרבות הפלישתית]]. |
|||
| תקופות =[[תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל|תקופת הברונזה המאוחרת]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]]{{ש}}[[התקופה הצלבנית בארץ ישראל]]{{ש}}[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]] |
|||
| בונה = |
|||
| עשוי מ = |
|||
| נבנה = |
|||
| ננטש = [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]] |
|||
| סוג = [[תל]] |
|||
| מאורעות = |
|||
| התגלה = |
|||
| חפירות =[[1999]]–[[2008]]{{ש}} |
|||
| ארכאולוגים = רון אי. טאפי |
|||
| מצב = הרוס |
|||
| גישה לציבור = כן |
|||
| הערות = |
|||
| אתר אינטרנט = |
|||
| מפה = {{מפה דינמית|זום=12}} |
|||
| כיתוב מפה = |
|||
| מפה מפורטת = |
|||
| כיתוב מפה מפורטת = |
|||
}} |
|||
'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הוא [[תל]] קטן באזור [[השפלה]], כ-5 [[ק"מ]] מצפון-מזרח ל[[קריית גת]] ומספר קילומטרים ממערב ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335. |
'''תל זַית''' (ב[[ערבית]]: '''תֵל זֵיתַא''') הוא [[תל]] קטן באזור [[השפלה]], כ-5 [[ק"מ]] מצפון-מזרח ל[[קריית גת]] ומספר קילומטרים ממערב ל[[קיבוץ]] [[גלאון]] בסמוך ל[[כביש]] מס' 335. |
||
==היסטוריה== |
|||
המקום היה מיושב החל מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד |
המקום היה מיושב החל מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] ועד ל[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|תקופה הממלוכית בארץ ישראל]]. |
||
הדעה הרווחת בקרב קהילת ה[[ארכאולוג]]ים היא שהיישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף [[תקופת הברונזה]] המאוחרת, וכלל שטח של למעלה מ-30 [[דונם]], מה שמעיד על שגשוג [[כלכלה|כלכלי]] באותה התקופה. |
הדעה הרווחת בקרב קהילת ה[[ארכאולוג]]ים היא שהיישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף [[תקופת הברונזה]] המאוחרת, וכלל שטח של למעלה מ-30 [[דונם]], מה שמעיד על שגשוג [[כלכלה|כלכלי]] באותה התקופה. |
||
| שורה 9: | שורה 41: | ||
==החפירות באתר== |
==החפירות באתר== |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי [[שריפה|שריפות]] גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה [[צבא]]ית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת [[1200 לפנה"ס]], והשנייה במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]]. |
במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי [[שריפה|שריפות]] גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה [[צבא]]ית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת [[1200 לפנה"ס]], והשנייה במהלך [[המאה ה-9 לפנה"ס]]. |
||
| שורה 19: | שורה 50: | ||
[[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכתובת על אבן תל זית שהתגלתה בשנת 2005 על קיר אבן באתר]][[קובץ:Oldest Hebrew Inscription X BC.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום כתובת האלף בית מתל זית]] |
[[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכתובת על אבן תל זית שהתגלתה בשנת 2005 על קיר אבן באתר]][[קובץ:Oldest Hebrew Inscription X BC.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום כתובת האלף בית מתל זית]] |
||
התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת [[2005]], כאשר באחת החפירות חשפו ארכאולוגים את '''אבן תל זית'''. |
התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת [[2005]], כאשר באחת החפירות חשפו ארכאולוגים את '''אבן תל זית'''. |
||
על גבה של אבן בקירו של אחד ה[[בית מגורים|בתים]] ביישוב המתוארך ל[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] מופיעה [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של ה[[אלפבית עברי עתיק|אלפבית העברי העתיק]]. אמנם ה[[אוסטרקון]] העברי מ[[מבצר האלה]] הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב ב[[אלפבית פרוטו-כנעני]]. |
על גבה של אבן בקירו של אחד ה[[בית מגורים|בתים]] ביישוב המתוארך ל[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] מופיעה [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של ה[[אלפבית עברי עתיק|אלפבית העברי העתיק]]. אמנם ה[[אוסטרקון]] העברי מ[[מבצר האלה]] הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב ב[[אלפבית פרוטו-כנעני]]{{הערה|{{הארץ|עמירם ברקת|האם האותיות שהתגלו על לוח אבן ליד לכיש הן הכתב העברי הקדום ביותר?|1.1056915|9 בנובמבר 2005}}}}. |
||
הכתובת כוללת מערך של 22 [[אות]]יות (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צדה השני. |
הכתובת כוללת מערך של 22 [[אות]]יות (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צדה השני. |
||
==תיאור הכתובת== |
===תיאור הכתובת=== |
||
צדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): [[א]] [[ב]] [[ג]] [[ד]] [[ו]] [[ה]] [[ח]] [[ז]] [[ט]] w [[י]] [[ל]] [[כ]] [[מ]] [[נ]] [[ס]] [[פ]] [[ע]] [[צ]] בשורה הראשונה ואת האותיות [[ק]] [[ר]] [[ש]] [[ת]] יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה. |
צדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): [[א]] [[ב]] [[ג]] [[ד]] [[ו]] [[ה]] [[ח]] [[ז]] [[ט]] w [[י]] [[ל]] [[כ]] [[מ]] [[נ]] [[ס]] [[פ]] [[ע]] [[צ]] בשורה הראשונה ואת האותיות [[ק]] [[ר]] [[ש]] [[ת]] יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה. |
||
משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא מציין את ה[[עיצור]] מ' או ש'. על צדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...". |
משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא מציין את ה[[עיצור]] מ' או ש'. על צדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...". |
||
| שורה 37: | שורה 68: | ||
*[https://www.youtube.com/watch?v=mjPLJTAbk64&t=13m26sהחפירות ופרשנות הארכאולוגים] בסרט "סודות התנ"ך" (יוטיוב) |
*[https://www.youtube.com/watch?v=mjPLJTAbk64&t=13m26sהחפירות ופרשנות הארכאולוגים] בסרט "סודות התנ"ך" (יוטיוב) |
||
*פרופ' רון א' טפי* [http://www.antiquities.org.il/images/about/DA/dvar20.pdf תל זית - יישוב ספר בשפלת יהודה] בביטאון [[רשות העתיקות]] '''דבר עבר''', חוברת 20, אוגוסט 2014, עמ' 22-21 |
*פרופ' רון א' טפי* [http://www.antiquities.org.il/images/about/DA/dvar20.pdf תל זית - יישוב ספר בשפלת יהודה] בביטאון [[רשות העתיקות]] '''דבר עבר''', חוברת 20, אוגוסט 2014, עמ' 22-21 |
||
{{coord|31.6292411|N|34.8302665|E|type:landmark|display=title}} |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]] |
||
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים יהודיים בארץ ישראל]] |
||
גרסה מ־13:42, 4 בדצמבר 2018
 | |
| מראה כללי של תל זית | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 250 דונם |
| גובה מעל פני הים | 140 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפלישתית. |
| תקופות |
תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הצלבנית בארץ ישראל התקופה הממלוכית בארץ ישראל |
| ננטש | התקופה הממלוכית בארץ ישראל |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות |
1999–2008 |
| ארכאולוגים | רון אי. טאפי |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335 |
| קואורדינטות | 31°37′45″N 34°49′49″E / 31.6292°N 34.8303°E |
 | |
  | |
תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.
היסטוריה
המקום היה מיושב החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הממלוכית בארץ ישראל. הדעה הרווחת בקרב קהילת הארכאולוגים היא שהיישוב הגיע לשיא גודלו כבר בסוף תקופת הברונזה המאוחרת, וכלל שטח של למעלה מ-30 דונם, מה שמעיד על שגשוג כלכלי באותה התקופה.
מיקומו של תל זית מבחינה אסטרטגית וכלכלית היה הגורם המרכזי בהאצת שגשוגו הכלכלי, וזאת עקב קרבתו לפרשת דרכים מרכזית של העולם העתיק אשר חיברו את יהודה עם שפלת החוף וממלכת מצרים. מחפירות נרחבות שנעשו בתל עקרון שליד קיבוץ רבדים התברר שהאזור שימש בתחילת הכיבוש הבבלי כאחד המרכזים הגדולים בעולם לייצור וליצוא שמן זית, בהפעלתו בידי פלשתים בני המקום.
החפירות באתר
החפירות הארכאולוגיות על התל החלו במימון המכללה התאולוגית של פיטסבורג (Pittsburgh Theological Seminary) בשנת 1999, והן נמשכו במשך תשע עונות חפירה.
במהלך שתי העונות הראשונות נחשפו עדויות רבות לשתי שריפות גדולות שפרצו ככל הנראה עקב פעולה צבאית גדולה וגרמו להריסתו של היישוב פעמיים: השריפה הראשונה התרחשה בסביבות שנת 1200 לפנה"ס, והשנייה במהלך המאה ה-9 לפנה"ס.
לדעת מספר חוקרים, ובהם מנהל הפרויקט הארכאולוגי, רון אי. טאפי (Ron E. Tappy), היה זה חזאל מלך ארם אשר החריב את העיר בפעם השנייה. לטענתו, ניתן להתבסס על ממצאים רבים התומכים בהשערה זו, כגון אופי החורבן של גת הפלשתית, הממוקמת לא הרחק מהאתר אשר זהה לגמרי לחורבן תל זית, וגם על הסיפור המקראי המתאר בפרוטרוט את מסע המלחמה של חזאל מלך ארם בשפלת יהודה בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס.
אבן תל זית
התגלית המרכזית שבזכותה נודע התל ברבים התרחשה בשנת 2005, כאשר באחת החפירות חשפו ארכאולוגים את אבן תל זית. על גבה של אבן בקירו של אחד הבתים ביישוב המתוארך למאה ה-10 לפנה"ס מופיעה כתובת המכילה את אותיות האלף-בית (abecedary). לאחר פענוח הכתוב ובדיקות נרחבות הגיעו החוקרים לידי מסקנה כי מדובר בגרסה מוקדמת ביותר של האלפבית העברי העתיק. אמנם האוסטרקון העברי ממבצר האלה הוא קדום יותר, אולם הוא כתוב באלפבית פרוטו-כנעני[1].
הכתובת כוללת מערך של 22 אותיות (abecedary) חקוקות בשורה הראשונה ועוד שתי אותיות בשורה השנייה יחד עם שני סימנים שלדעת החוקרים שמשו כקווים מפרידים בין חלקי הכתובות על צדה האחד של האבן, בנוסף לשלוש מילים על צדה השני.
תיאור הכתובת
צדה הראשון של האבן כולל את האותיות (מימין לשמאל): א ב ג ד ו ה ח ז ט w י ל כ מ נ ס פ ע צ בשורה הראשונה ואת האותיות ק ר ש ת יחד עם שני סימנים, כנראה קווים מפרידים || בשורה השנייה. משמעותו של הסימן w החקוק בין האותיות ט' ו י' אינו ברור, עם זאת הועלו מספר השערות בנידון הטוענות כי הוא מציין את העיצור מ' או ש'. על צדה השני של האבן חקוק המשפט "עזר...כס...".
לקריאה נוספת
- Tappy, Ron E. at al, 'An abecedary of the mid-tenth century B.C.E. from the Judaean Shephelah', Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 344 (2006), pp 5-46.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של החפירות הארכאולוגיות בתל זית.
- ופרשנות הארכאולוגים בסרט "סודות התנ"ך" (יוטיוב)
- פרופ' רון א' טפי* תל זית - יישוב ספר בשפלת יהודה בביטאון רשות העתיקות דבר עבר, חוברת 20, אוגוסט 2014, עמ' 22-21
הערות שוליים
- ^ עמירם ברקת, האם האותיות שהתגלו על לוח אבן ליד לכיש הן הכתב העברי הקדום ביותר?, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005