אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, עיצוב הערת שוליים והסרת קישור לא תקין
שורה 2: שורה 2:
{{מנהיג
{{מנהיג
|שם=אליזבת הראשונה
|שם=אליזבת הראשונה
|תמונה=[[File:Darnley_stage_3.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:Darnley_stage_3.jpg|250px]]
|כיתוב= אליזבת הראשונה בסביבות 1575
|כיתוב= אליזבת הראשונה בסביבות 1575
|שם בשפת המקור=Elizabeth I of England
|שם בשפת המקור=Elizabeth I of England
שורה 38: שורה 38:
|צאצאים=
|צאצאים=
|יורש העצר=}}
|יורש העצר=}}
'''אליזבת הראשונה''' (ב[[אנגלית]]: '''Elizabeth I of England''', {{כ}}[[7 בספטמבר]] [[1533]] - [[24 במרץ]] [[1603]]) הייתה מלכת [[ממלכת אנגליה|אנגליה]] ו[[אירלנד]] בשנים [[1558]] עד [[1603]]. בתם של המלך [[הנרי השמיני]] ו[[אן בוליין]], ידועה גם בכינוי "המלכה הבתולה". אליזבת נחשבת לאחת מגדולי שליטי [[ממלכת אנגליה|אנגליה]], הודות לפריחה שזכתה לה ממלכתה בעת שלטונה{{הערה|[http://www.britannia.com/history/monarchs/mon45.html] מאמר באתר "britania.com"}}. תקופת שלטונה נקראת [[העידן האליזבתני]].
'''אליזבת הראשונה''' (ב[[אנגלית]]: '''Elizabeth I of England''', {{כ}}[[7 בספטמבר]] [[1533]] - [[24 במרץ]] [[1603]]) הייתה מלכת [[ממלכת אנגליה|אנגליה]] ו[[אירלנד]] בשנים [[1558]] עד 1603. בתם של המלך [[הנרי השמיני]] ו[[אן בוליין]], ידועה גם בכינוי "המלכה הבתולה". אליזבת נחשבת לאחת מגדולי שליטי אנגליה, הודות לפריחה שזכתה לה ממלכתה בעת שלטונה{{הערה|[http://www.britannia.com/history/monarchs/mon45.html Elizabeth I (1558-1603 AD) - A Queen with the Heart of a King]. ''Britania.com"''}}. תקופת שלטונה נקראת [[העידן האליזבתני]].


בהיותה בת פחות מ-3 שנים, אמהּ, אן בוליין, [[הוצאה להורג|הוּצאה להורג]] והיא עצמה נכלאה בתקופת שלטונה של אחותה למחצה [[מרי הראשונה]]. אירועים אלו עיצבו את אופייה החשדני, הזהיר וחסר הרחמים.
בהיותה בת פחות מ-3 שנים, אמהּ, אן בוליין, [[הוצאה להורג|הוּצאה להורג]] והיא עצמה נכלאה בתקופת שלטונה של אחותה למחצה [[מרי הראשונה]]. אירועים אלו עיצבו את אופייה החשדני, הזהיר וחסר הרחמים.
שורה 48: שורה 48:
[[היריון|היריונותיה]] הבאים של אמהּ (בשנים [[1534]] ו-[[1536]]) הסתיימו ללא הצלחה. רצונו של הנרי השמיני להעביר את המלוכה ליורש זכר הביאה אותו לעצור את אן בוליין. אמה של אליזבת הושמה במעצר במאי 1536, וכעבור שבועיים הוצאה להורג בגין [[בגידה]] ו[[ניאוף]]. בעקבות מותה הוכרזה אליזבת כממזרה ונשלל ממנה התואר "[[נסיך|נסיכה]]". כעבור 11 יום ממות אמהּ נישא אביה בשלישית, ל[[ג'יין סימור]].
[[היריון|היריונותיה]] הבאים של אמהּ (בשנים [[1534]] ו-[[1536]]) הסתיימו ללא הצלחה. רצונו של הנרי השמיני להעביר את המלוכה ליורש זכר הביאה אותו לעצור את אן בוליין. אמה של אליזבת הושמה במעצר במאי 1536, וכעבור שבועיים הוצאה להורג בגין [[בגידה]] ו[[ניאוף]]. בעקבות מותה הוכרזה אליזבת כממזרה ונשלל ממנה התואר "[[נסיך|נסיכה]]". כעבור 11 יום ממות אמהּ נישא אביה בשלישית, ל[[ג'יין סימור]].


למרות שלילת תוארה וזכותה לכתר, המשיכה אליזבת להתגורר בארמון וחונכה באופן היאה למעמדה. עד הגיעה לבגרות, בשנת [[1550]], הועמדו לרשותה מחנכים מהשורה הראשונה. כמקובל באותה תקופה, למדה בנעוריה שפות זרות וידעה בנוסף ל[[אנגלית]] עוד ארבע שפות: [[לטינית]], [[איטלקית]], [[יוונית עתיקה]] ו[[צרפתית]].
על אף שלילת תוארה וזכותה לכתר, המשיכה אליזבת להתגורר בארמון וחונכה באופן היאה למעמדה. עד הגיעה לבגרות, בשנת [[1550]], הועמדו לרשותה מחנכים מהשורה הראשונה. כמקובל באותה תקופה, למדה בנעוריה שפות זרות וידעה בנוסף ל[[אנגלית]] עוד ארבע שפות: [[לטינית]], [[איטלקית]], [[יוונית עתיקה]] ו[[צרפתית]].


בשנת [[1547]], בגיל 13, התייתמה מאביה. לפני מותו קבע המלך הנרי השמיני את סדרי הירושה: יירש אותו בנו אדוארד וצאצאיו, ואם אדוארד ימות ללא צאצאים תירש אותו מרי, ואם מרי תמות ללא צאצאים תירש אותה אליזבת. בהתאם, הועברה המלוכה לאחיה למחצה של אליזבת, בנה של ג'יין סימור, [[אדוארד השישי]]. רעייתו האחרונה (השישית במספר) של הנרי השמיני, [[קתרין פאר]], נישאה ל[[תומאס סימור]] (אחיה של ג'יין סימור, רעייתו השלישית של הנרי השמיני). אליזבת הוזמנה לחיות עימם בביתם ב[[צ'לסי (שכונה)|צ'לסי]]. תומאס סימור ניהל, ככל הנראה, יחסים בעלי רמיזות מיניות עם הקטינה החוסה אצלם, ולאחר שקתרין פאר התוודעה לכך, גורשה אליזבת מביתם במאי [[1548]].
בשנת [[1547]], בגיל 13, התייתמה מאביה. לפני מותו קבע המלך הנרי השמיני את סדרי הירושה: יירש אותו בנו אדוארד וצאצאיו, ואם אדוארד ימות ללא צאצאים תירש אותו מרי, ואם מרי תמות ללא צאצאים תירש אותה אליזבת. בהתאם, הועברה המלוכה לאחיה למחצה של אליזבת, בנה של ג'יין סימור, [[אדוארד השישי]]. רעייתו האחרונה (השישית במספר) של הנרי השמיני, [[קתרין פאר]], נישאה ל[[תומאס סימור]] (אחיה של ג'יין סימור, רעייתו השלישית של הנרי השמיני). אליזבת הוזמנה לחיות עימם בביתם ב[[צ'לסי (שכונה)|צ'לסי]]. תומאס סימור ניהל, ככל הנראה, יחסים בעלי רמיזות מיניות עם הקטינה החוסה אצלם, ולאחר שקתרין פאר התוודעה לכך, גורשה אליזבת מביתם במאי [[1548]].
שורה 58: שורה 58:
ב-[[6 ביולי]] [[1553]] נפטר אחיה למחצה של אליזבת, המלך אדוארד השישי, ולא הותיר אחריו יורשים. במותו היה בן 15, ובין ההוראות שפורסמו זמן קצר לפני מותו, נשללה הזכות לכתר משתי אחיותיו למחצה ([[מרי הראשונה|מרי]] ואליזבת) והועברה לקרובת המשפחה הרחוקה, ליידי [[ג'יין גריי]], בת ה-16. העברת התפקיד לידיה התקבלה במורת רוח, וכעבור תשעה ימים בלבד היא הודחה. מרי ואליזבת שבו לארמון, ומרי, שהייתה מבוגרת מאחותה ב-17 שנים, הוכתרה למלכה.
ב-[[6 ביולי]] [[1553]] נפטר אחיה למחצה של אליזבת, המלך אדוארד השישי, ולא הותיר אחריו יורשים. במותו היה בן 15, ובין ההוראות שפורסמו זמן קצר לפני מותו, נשללה הזכות לכתר משתי אחיותיו למחצה ([[מרי הראשונה|מרי]] ואליזבת) והועברה לקרובת המשפחה הרחוקה, ליידי [[ג'יין גריי]], בת ה-16. העברת התפקיד לידיה התקבלה במורת רוח, וכעבור תשעה ימים בלבד היא הודחה. מרי ואליזבת שבו לארמון, ומרי, שהייתה מבוגרת מאחותה ב-17 שנים, הוכתרה למלכה.


התמיכה ההדדית בין השתיים התפוגגה במהירות. מרי ביקשה לבטל את קיומו של ה[[נצרות פרוטסטנטית|זרם הפרוטסטנטי]] באנגליה ולהחזיר את הבכורה ל[[הנצרות הקתולית|קתולים]], ואליזבת, שהתחנכה ברוח הפרוטסטנטית, התנגדה לכך. נתיני הממלכה מחו על דרכה של מרי, ועם היוודע רצונה להינשא ל[[פליפה השני|פליפה]], יורש העצר הספרדי, שהיה קתולי, פרצו מהומות ברחבי אנגליה ו[[ויילס]]. אליזבת נתפסה בעיני הציבור כשותפתם למאבק, ועם שוך המהומות נחקרה על כך.{{הערה|ה[[אנציקלופדיה בריטניקה]], בערך "אליזבת הראשונה"}}
התמיכה ההדדית בין השתיים התפוגגה במהירות. מרי ביקשה לבטל את קיומו של ה[[נצרות פרוטסטנטית|זרם הפרוטסטנטי]] באנגליה ולהחזיר את הבכורה ל[[הנצרות הקתולית|קתולים]], ואליזבת, שהתחנכה ברוח הפרוטסטנטית, התנגדה לכך. נתיני הממלכה מחו על דרכה של מרי, ועם היוודע רצונה להינשא ל[[פליפה השני|פליפה]], יורש העצר הספרדי, שהיה קתולי, פרצו מהומות ברחבי אנגליה ו[[ויילס]]. אליזבת נתפסה בעיני הציבור כשותפתם למאבק, ועם שוך המהומות נחקרה על כך{{הערה|ה[[אנציקלופדיה בריטניקה]], בערך "אליזבת הראשונה"}}.


במרץ [[1554]], בהיותה בת 22, נכלאה אליזבת ב[[מצודת לונדון]] בעקבות ה[[מרד]] הכושל של [[תומאס וייאט הצעיר]]. לבקשת בכירים בממשל נדחו הצעות להוצאתה להורג, וכעבור חודשיים במצודה היא שוחררה תחת השגחה וחייתה כשנה בעיירה וודסטוק.
במרץ [[1554]], בגיל 22, נכלאה אליזבת ב[[מצודת לונדון]] בעקבות ה[[מרד]] הכושל של [[תומאס וייאט הצעיר]]. לבקשת בכירים בממשל נדחו הצעות להוצאתה להורג, וכעבור חודשיים במצודה היא שוחררה תחת השגחה וחייתה כשנה בעיירה וודסטוק.


בשנת [[1555]] חשבה מרי בטעות שהיא בהיריון, אך התברר שהיה זה [[היריון מדומה]]. למרי היה היריון מדומה נוסף, והיא מעולם לא הצליחה ללדת יורש. כך נסללה דרכה של אליזבת לרשת את מקומה בעתיד. הנסיך פליפה החל להיוועץ עם אליזבת בתקופת מחלתה של מרי וניסה לקרבה אליו. לאחר מותה של מרי היו יחסיהם בעלי השפעה מכרעת על יחסי אנגליה-ספרד ועל השסע הפנימי בממלכה בין הפרוטסטנטים והקתולים. [[הצעת נישואין|הצעת הנישואים]] של פליפה נדחתה על ידי אליזבת.
בשנת [[1555]] חשבה מרי בטעות שהיא בהיריון, אך התברר שהיה זה [[היריון מדומה]]. למרי היה היריון מדומה נוסף, והיא מעולם לא הצליחה ללדת יורש. כך נסללה דרכה של אליזבת לרשת את מקומה בעתיד. הנסיך פליפה החל להיוועץ עם אליזבת בתקופת מחלתה של מרי וניסה לקרבה אליו. לאחר מותה של מרי היו יחסיהם בעלי השפעה מכרעת על יחסי אנגליה-ספרד ועל השסע הפנימי בממלכה בין הפרוטסטנטים והקתולים. [[הצעת נישואין|הצעת הנישואים]] של פליפה נדחתה על ידי אליזבת.
שורה 75: שורה 75:


===חיי אישות===
===חיי אישות===
אליזבת לא נישאה בחייה וכונתה "המלכה הבתולה"{{הערה|http://www.funtrivia.com/en/subtopics/Elizabeth-I-288667.html}}. לטענתה, ביקשה להקדיש את כל כוחותיה לאנגליה. מערכות יחסים המשויכות לה כוללות בני אצולה שונים, ובפרט קשר מתמשך עם חבר ילדות, סר [[רוברט דדלי]], שהיה נשוי לאישה אחרת. מותה של אשתו בשנת [[1560]] עורר סקנדל ציבורי. כוונתה הייתה להשתמש בנישואיה האפשריים ככלי דיפלומטי. לחץ הפרלמנט על אליזבת להצהיר על [[יורש עצר]] הביא אותה לנעילת המושב וכינוסו מחדש רק כשלוש שנים לאחר מכן, מכורח רצונה לאשר הגדלת גביית מסים. הקריאות להכרעה בנוגע לזהות יורש העצר לא נענו על ידה.
אליזבת לא נישאה בחייה וכונתה "המלכה הבתולה". לטענתה, ביקשה להקדיש את כל כוחותיה לאנגליה. מערכות יחסים המשויכות לה כוללות בני אצולה שונים, ובפרט קשר מתמשך עם חבר ילדות, סר [[רוברט דדלי]], שהיה נשוי לאישה אחרת. מותה של אשתו בשנת [[1560]] עורר סקנדל ציבורי. כוונתה הייתה להשתמש בנישואיה האפשריים ככלי דיפלומטי. לחץ הפרלמנט על אליזבת להצהיר על [[יורש עצר]] הביא אותה לנעילת המושב וכינוסו מחדש רק כשלוש שנים לאחר מכן, מכורח רצונה לאשר הגדלת גביית מסים. הקריאות להכרעה בנוגע לזהות יורש העצר לא נענו על ידה.


===מדיניות חוץ===
===מדיניות חוץ===
שורה 118: שורה 118:


== "לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך" ==
== "לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך" ==
נאומה המפורסם ביותר שפורסם אי פעם תחת שמה של אליזבת הראשונה הוא נאום שנשאה לחיילי ממלכת אנגליה ב[[טילבורי]] לפני הקרב עם [[הארמדה הספרדית]]. אותו נאום כולל את הציטוט הבא: "יודעת אני כי גופי אינו אלא זה של אישה חלשה ורפה; אבל לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך, ויתרה מזאת - מלך אנגליה." (לפי תרגומו של [[אורן נהרי]], מהספר "נאומים ששינו את העולם").{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזלינד הורטון וסלי סימונס|שם=נאומים ששינו את העולם|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=2008}}}} טילבורי (יישוב בקרבת לונדון) היה מקום ההתכנסות של צבא [[אנגליה]] לקראת אותו הקרב.
נאומה המפורסם ביותר שפורסם אי פעם תחת שמה של אליזבת הראשונה הוא נאום שנשאה לחיילי ממלכת אנגליה ב[[טילבורי]] לפני הקרב עם [[הארמדה הספרדית]]. אותו נאום כולל את הציטוט הבא: "יודעת אני כי גופי אינו אלא זה של אישה חלשה ורפה; אבל לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך, ויתרה מזאת - מלך אנגליה." (לפי תרגומו של [[אורן נהרי]], מהספר "נאומים ששינו את העולם"){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזלינד הורטון וסלי סימונס|שם=נאומים ששינו את העולם|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=2008}}}}. טילבורי (יישוב בקרבת לונדון) היה מקום ההתכנסות של צבא [[אנגליה]] לקראת אותו הקרב.


אחרי הוצאתה להורג של [[מרי, מלכת הסקוטים]] (בהוראתה של אליזבת) ב-1587, התגברה המחלוקת בין האנגלים ה[[נצרות קתולית|קתולים]] לאנגלים ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] שהיו תחת חסותה של אליזבת הראשונה. ידוע על ניסיונות התנקשות רבים באליזבת הראשונה מצד קתולים לאורך דפי ההיסטוריה. הקרע בין שתי הקבוצות הדתיות באנגליה התחזק מאז שמרי הוצאה להורג ב-1587. את הקתולים עודדו [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה השני]] (מלך ספרד) וה[[אפיפיור]]. חשיבות הניצחון של האנגלים בקרב נגד הארמדה הספרדית היה מכריע, והוא מציין עד היום נקודת מפנה שממנה בריטניה בראשות הכס האנגלי הפכה לאימפריה הגדולה עלי אדמות, בעיקר בזכות היכולות העדיפות של הצי הימי האנגלי בקרב זה ובקרבות רבים אחריו. בתקופה בה משלה אליזבת על כל אנגליה, היה מעמד הנשים בממלכה נחות ממעמד הגברים, ולמרות זאת היא הצליחה לצבור פופולריות גדולה בקרב בני עמה שנמשכת עד היום.
אחרי הוצאתה להורג של [[מרי, מלכת הסקוטים]] (בהוראתה של אליזבת) ב-1587, התגברה המחלוקת בין האנגלים ה[[נצרות קתולית|קתולים]] לאנגלים ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] שהיו תחת חסותה של אליזבת הראשונה. ידוע על ניסיונות התנקשות רבים באליזבת הראשונה מצד קתולים לאורך דפי ההיסטוריה. הקרע בין שתי הקבוצות הדתיות באנגליה התחזק מאז שמרי הוצאה להורג ב-1587. את הקתולים עודדו [[פליפה השני, מלך ספרד|פליפה השני]] (מלך ספרד) וה[[אפיפיור]]. חשיבות הניצחון של האנגלים בקרב נגד הארמדה הספרדית היה מכריע, והוא מציין עד היום נקודת מפנה שממנה בריטניה בראשות הכס האנגלי הפכה לאימפריה הגדולה עלי אדמות, בעיקר בזכות היכולות העדיפות של הצי הימי האנגלי בקרב זה ובקרבות רבים אחריו. בתקופה בה משלה אליזבת על כל אנגליה, היה מעמד הנשים בממלכה נחות ממעמד הגברים, ולמרות זאת היא הצליחה לצבור פופולריות גדולה בקרב בני עמה שנמשכת עד היום.


==הנצחתה==
==הנצחתה==
שורה 151: שורה 151:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[אליס שלוי]], '''דמות המלכה אליזבת: מציאות מול ספרות''', [[זמנים (כתב עת)|זמנים]], 11, אביב 1983, עמ' 58-65
*[[אליס שלוי]], '''דמות המלכה אליזבת: מציאות מול ספרות''', [[זמנים (כתב עת)|זמנים]], 11, אביב 1983, עמ' 58–65


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־00:36, 5 בדצמבר 2018

המונח "אליזבת הראשונה" מפנה לכאן. לערך העוסק במיני-סדרה בשם זה, ראו אליזבת הראשונה (מיני-סדרה, 2005).


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אליזבת הראשונה
Elizabeth I of England
אליזבת הראשונה בסביבות 1575
אליזבת הראשונה בסביבות 1575
לידה 7 בספטמבר 1533
ארמון פלסנטיה, לונדון, אנגליה
פטירה 24 במרץ 1603 (בגיל 69)
ארמון ריצ'מונד, ריצ'מונד, אנגליה
מדינה אנגליהאנגליה ממלכת אנגליה
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר, לונדון, אנגליה
שושלת בית טיודור
תואר מלכת אנגליה ואירלנד
כינוי המלכה הבתולה, המלכה הטובה בס
אב המלך הנרי השמיני
אם אן בוליין


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ תחת תפקיד, תפקיד מעל, סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מלכת אנגליה ואירלנד
17 בנובמבר 155824 במרץ 1603
(44 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת הראשונהאנגלית: Elizabeth I of England, ‏7 בספטמבר 1533 - 24 במרץ 1603) הייתה מלכת אנגליה ואירלנד בשנים 1558 עד 1603. בתם של המלך הנרי השמיני ואן בוליין, ידועה גם בכינוי "המלכה הבתולה". אליזבת נחשבת לאחת מגדולי שליטי אנגליה, הודות לפריחה שזכתה לה ממלכתה בעת שלטונה[1]. תקופת שלטונה נקראת העידן האליזבתני.

בהיותה בת פחות מ-3 שנים, אמהּ, אן בוליין, הוּצאה להורג והיא עצמה נכלאה בתקופת שלטונה של אחותה למחצה מרי הראשונה. אירועים אלו עיצבו את אופייה החשדני, הזהיר וחסר הרחמים.

ילדותה

אליזבת נולדה ב-7 בספטמבר 1533 בארמון פלסנטיה ונקראה אליזבת על שם שתי סבתותיה, אליזבת מיורק ואליזבת בוליין. הוריה היו המלך הנרי השמיני ורעייתו השנייה, אן בוליין. בלידתה היא הייתה יורשת העצר לכתר המלוכה, לאחר שמבתו הבכורה מרי נשללה הזכות לכתר בעקבות גירושי אביה, המלך הנרי השמיני, מאשתו הראשונה קתרין מאראגון.

אליזבת בנעוריה, 1546 לערך

היריונותיה הבאים של אמהּ (בשנים 1534 ו-1536) הסתיימו ללא הצלחה. רצונו של הנרי השמיני להעביר את המלוכה ליורש זכר הביאה אותו לעצור את אן בוליין. אמה של אליזבת הושמה במעצר במאי 1536, וכעבור שבועיים הוצאה להורג בגין בגידה וניאוף. בעקבות מותה הוכרזה אליזבת כממזרה ונשלל ממנה התואר "נסיכה". כעבור 11 יום ממות אמהּ נישא אביה בשלישית, לג'יין סימור.

על אף שלילת תוארה וזכותה לכתר, המשיכה אליזבת להתגורר בארמון וחונכה באופן היאה למעמדה. עד הגיעה לבגרות, בשנת 1550, הועמדו לרשותה מחנכים מהשורה הראשונה. כמקובל באותה תקופה, למדה בנעוריה שפות זרות וידעה בנוסף לאנגלית עוד ארבע שפות: לטינית, איטלקית, יוונית עתיקה וצרפתית.

בשנת 1547, בגיל 13, התייתמה מאביה. לפני מותו קבע המלך הנרי השמיני את סדרי הירושה: יירש אותו בנו אדוארד וצאצאיו, ואם אדוארד ימות ללא צאצאים תירש אותו מרי, ואם מרי תמות ללא צאצאים תירש אותה אליזבת. בהתאם, הועברה המלוכה לאחיה למחצה של אליזבת, בנה של ג'יין סימור, אדוארד השישי. רעייתו האחרונה (השישית במספר) של הנרי השמיני, קתרין פאר, נישאה לתומאס סימור (אחיה של ג'יין סימור, רעייתו השלישית של הנרי השמיני). אליזבת הוזמנה לחיות עימם בביתם בצ'לסי. תומאס סימור ניהל, ככל הנראה, יחסים בעלי רמיזות מיניות עם הקטינה החוסה אצלם, ולאחר שקתרין פאר התוודעה לכך, גורשה אליזבת מביתם במאי 1548.

קתרין פאר נפטרה מסיבוכי לידה כעבור ארבעה חודשים מסילוקה של אליזבת. תומאס סימור חידש את הקשר עמה, מתוך כוונה להתקרב למשפחת המלוכה ולשלוט בפעולותיה. אחיו, אדוארד סימור, כיהן באותה עת כאפוטרופוס של המלך אדוארד השישי, ותומס תיכנן את החלפתו. בינואר 1549 נעצר תומאס בעוון תוכניותיו להפיל את אחיו ולשאת את אליזבת לאישה. חלקה בתוכניתו נידון בחקירה שסבבה את מעצרו, אך אליזבת לא הודתה בדבר ולא הוגש נגדה כתב אישום. סימור הוצא להורג.

כהונתה של מרי הראשונה ועלייתה לכתר של אליזבת

אליזבת בגלימת ההכתרה

ב-6 ביולי 1553 נפטר אחיה למחצה של אליזבת, המלך אדוארד השישי, ולא הותיר אחריו יורשים. במותו היה בן 15, ובין ההוראות שפורסמו זמן קצר לפני מותו, נשללה הזכות לכתר משתי אחיותיו למחצה (מרי ואליזבת) והועברה לקרובת המשפחה הרחוקה, ליידי ג'יין גריי, בת ה-16. העברת התפקיד לידיה התקבלה במורת רוח, וכעבור תשעה ימים בלבד היא הודחה. מרי ואליזבת שבו לארמון, ומרי, שהייתה מבוגרת מאחותה ב-17 שנים, הוכתרה למלכה.

התמיכה ההדדית בין השתיים התפוגגה במהירות. מרי ביקשה לבטל את קיומו של הזרם הפרוטסטנטי באנגליה ולהחזיר את הבכורה לקתולים, ואליזבת, שהתחנכה ברוח הפרוטסטנטית, התנגדה לכך. נתיני הממלכה מחו על דרכה של מרי, ועם היוודע רצונה להינשא לפליפה, יורש העצר הספרדי, שהיה קתולי, פרצו מהומות ברחבי אנגליה וויילס. אליזבת נתפסה בעיני הציבור כשותפתם למאבק, ועם שוך המהומות נחקרה על כך[2].

במרץ 1554, בגיל 22, נכלאה אליזבת במצודת לונדון בעקבות המרד הכושל של תומאס וייאט הצעיר. לבקשת בכירים בממשל נדחו הצעות להוצאתה להורג, וכעבור חודשיים במצודה היא שוחררה תחת השגחה וחייתה כשנה בעיירה וודסטוק.

בשנת 1555 חשבה מרי בטעות שהיא בהיריון, אך התברר שהיה זה היריון מדומה. למרי היה היריון מדומה נוסף, והיא מעולם לא הצליחה ללדת יורש. כך נסללה דרכה של אליזבת לרשת את מקומה בעתיד. הנסיך פליפה החל להיוועץ עם אליזבת בתקופת מחלתה של מרי וניסה לקרבה אליו. לאחר מותה של מרי היו יחסיהם בעלי השפעה מכרעת על יחסי אנגליה-ספרד ועל השסע הפנימי בממלכה בין הפרוטסטנטים והקתולים. הצעת הנישואים של פליפה נדחתה על ידי אליזבת.

אליזבת ירשה את הכתר עם מותה של מרי, ב-20 בנובמבר 1558, והייתה ילדתו השלישית של הנרי השמיני שירשה את הכתר. טקס הכתרתה נערך ב-15 בינואר 1559.

השקפותיה ומדיניותה כמלכה

דת

אליזבת מיסדה את הדת הפרוטסטנטית באנגליה ודחתה את האפיפיור ואת ההשפעה הקתולית של ספרד במדינה. בכך זכתה, אמנם, באהדת הפרוטסטנטים בארצות השכנות, אך רכשה אויבים רבי עוצמה בדמותן של הכנסייה הקתולית ושל ספרד. כדי למנוע חילופי דברים בנוגע לסמכויותיה בענייני דת, אישר הפרלמנט בשנת 1559 את "חוק האחדות" שקבע את הדת הפרוטסטנטית כדת המדינה ואת כנסייתה כמוסד הכפוף לשליט הממלכה. החוק התקבל בעידודה של אליזבת שסברה שאחדות הדת הכרחית לאחדות העם. תוארה נקבע בחוק כ"מושלת העליונה של הכנסייה של אנגליה".

שלטונה של אליזבת היה כמעט אבסולוטי. הפרלמנט ובכירי הממשל הושבעו אמונים למלכה כראש הכנסייה. חוק האחדות קבע חובת נוכחות בכנסייה.

ההתנגדות הקתולית בתקופת כהונתה התגברה. האפיפיור פיוס החמישי נידה אותה בשנת 1570. מעבר לכך, החלה התעוררות קתולית להעביר את המלוכה לבת דודתה של אליזבת, מרי סטיוארט שכיהנה באותה עת כמלכת סקוטלנד. פליפה, מלך ספרד, אלמנהּ של המלכה מרי הראשונה, הסית את תושבי אנגליה למרוד בה ועורר מחלוקת ארוכה בין ספרד לאנגליה.

חיי אישות

אליזבת לא נישאה בחייה וכונתה "המלכה הבתולה". לטענתה, ביקשה להקדיש את כל כוחותיה לאנגליה. מערכות יחסים המשויכות לה כוללות בני אצולה שונים, ובפרט קשר מתמשך עם חבר ילדות, סר רוברט דדלי, שהיה נשוי לאישה אחרת. מותה של אשתו בשנת 1560 עורר סקנדל ציבורי. כוונתה הייתה להשתמש בנישואיה האפשריים ככלי דיפלומטי. לחץ הפרלמנט על אליזבת להצהיר על יורש עצר הביא אותה לנעילת המושב וכינוסו מחדש רק כשלוש שנים לאחר מכן, מכורח רצונה לאשר הגדלת גביית מסים. הקריאות להכרעה בנוגע לזהות יורש העצר לא נענו על ידה.

מדיניות חוץ

גישושיה של אליזבת אחר נישואים מטעמים דיפלומטיים שיקפו במידה רבה את יחסה האסטרטגי למדיניות החוץ של הממלכה. בתחילה נשמרו על ידה יחסים תקינים עם המלך פליפה השני מספרד, האלמן של המלכה מרי.

מספר שנים התקיים מטעמה משא ומתן לנישואים עם בנו של פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך יחסי הממלכות התערערו בשנת 1568. לאחר מכן נבחנו על ידה נישואים עם האחים הנסיכים מבית ולואה הצרפתי אנרי (שהיה ברבות הימים למלך אנרי השלישי) ופרנסואה, על רקע רצונה ליצור חזית מאוחדת עם צרפת בשל חששה מספרד, שהייתה בשיא כוחה בתקופה זו.

סקוטלנד

אליזבת התנגדה לנוכחות הצרפתית בסקוטלנד שכן חששה שכוונתם לפלוש לאנגליה ולהכתיר בה את מרי סטיוארט, שטענה לכתר אנגליה. אליזבת שוכנעה לשלוח כוחות לסייע למרד הפרוטסטנטי בסקוטלנד. למרות כישלון המאבק, הוא הוביל לחתימה של אמנת אדינבורו בשנת 1560 שהסירה את האיום על אנגליה מצפון. מרי חזרה לסקוטלנד בשנת 1561, לאחר מות בעלה, פרנסואה השני, מלך צרפת, על מנת לתפוס את השלטון. בשלב זה כבר נוסדה בסקוטלנד כנסייה פרוטסטנטית והארץ נשלטה על ידי מועצת אצילים פרוטסטנטיים, בתמיכת אליזבת. מרי סירבה לאשר את האמנה.

התפתחויות פנימיות בסקוטלנד וחשד למעורבותה של מרי ברצח בעלה השני הביאו למעצרה. מרי נאלצה לוותר על הכתר ולהעבירו לבנה בן השנה, ג'יימס. בשנת 1568 ברחה מרי ממעצרה לאנגליה, באמונה שאליזבת תסייע להשיבה לכס המלוכה ותגן עליה. במקום זאת, כלאה אותה אליזבת למשך תשע עשרה שנים. שורת פעולות מטעם הקתולים לשחררה ממעצר ולהמליך אותה למלכת סקוטלנד ואנגליה, שנחשפו בעיקר על ידי מזכירהּ של אליזבת, סר פרנסיס וולסינגהם, הביאה לבסוף להאשמתה של מרי בקשירת קשר נגד המלכה אליזבת ולהוצאתה להורג בשנת 1587. בנה של מרי חונך כפרוטסטנטי.

ספרד

אליזבת על רקע אוניות מלחמה, לציון ניצחון אנגליה על הארמדה הספרדית

מאבקה נגד ספרד השתלב היטב במאבקה הפנימי באנגליה בנושאי דת. מלך ספרד, פליפה השני, הסית את תושבי אנגליה למרוד בה בעקבות סירובה להינשא לו, והיא בתגובה עודדה את הפרוטסטנטים תושבי ארצות השפלה, שבשלטון ספרד, למרוד בו. אליזבת עודדה את הפעילות הפיראטית של פרנסיס דרייק ואף השתתפה במימון חלק מפעולותיו, שמטרתן הייתה שוד ימי של המושבות הספרדיות באמריקה. בזעמו החליט פליפה לכבוש את אנגליה באמצעות הצי הספרדי שנודע בכינוי "הארמדה הבלתי מנוצחת". בקרב הימי שהתרחש בשנת 1588 הובסה הארמדה הספרדית, ובאוניות שנמלטו פגעה סערה קשה. מהצי הספרדי המפורסם, שמנה 150 אוניות, נותרו לאחר הקרב 44 בלבד. קרב זה סימן את תחילתה של שליטה אנגלית מוחלטת בימים שנמשכה מאות שנים, והניח את היסוד לאימפריה הבריטית שמעבר לים.

אירלנד

ערך מורחב – היסטוריה של אירלנד - מהרפורמציה עד קרומוול, אליזבת הראשונה

אליזבת כיהנה כמלכת אירלנד מיום הכתרתה, אבל הנטייה המובהקת של האוכלוסייה המקומית לדת הקתולית הציבה בפניה קשיים רבים. מדיניותה הייתה להיטיב עם תומכיה ולהעניק להם חלקות אדמה. כמו כן, ניסתה למנוע ממתנגדיה את האפשרות לחבור למתנגדים מחוץ למדינה. הטיפול בהתמרדויות נמסר לידי כוחות הצבא, ובשנת 1582 הסתיים מרד גדול במותם של כ-30,000 תושבים.

בשנת 1594 פרץ מרד נגד השלטון האנגלי באירלנד שנקרא מלחמת תשע השנים, בגיבוי ספרד. ניסיונותיה של אליזבת לדכאו נכשלו. מנהיג המרד, יו אודונול, פסק ממאבקו ימים ספורים לאחר פטירתה של אליזבת, בשנת 1603.

הממשל בתקופת אליזבת' וארגונו

המלכה אליזבת ויועציה הבכירים, ויליאם ססיל (משמאל) ופרנסיס ולסינגהם

בלב מערכת השלטון של אליזבת עמדה מועצת המלך, ובשלוחותיה "לשכת הכוכבים" ו"המועצה העליונה" בה נקבעה המדיניות. אליזבת נהנתה משירותיהם של יועצים מוכשרים כמו ויליאם ססיל, לורד ברלי ופרנסיס וולסינגהם.

הפרלמנט על שני בתיו - בית נבחרים ובית הלורדים, היו חסרי סמכות בענייני חוץ. אליזבת שמרה לעצמה את כל ההחלטות הנוגעות לענייני דת, מדיניות חוץ, נישואיה ומינוי יורשיה.

בתקופתה הוגבל חופש הביטוי וחברי פרלמנט שהעזו לחלוק עליה נכלאו במצודת לונדון. סמכות הפרלמנט וכוחו היו בעיקר בעניינים כספיים והוא היה אחראי על הטלת מסים.

חברה וכלכלה בתקופת אליזבת'

תקופת שלטונה של אליזבת התאפיינה בפריחה כלכלית. המסחר באריגי צמר הכניס רווחים גדולים. סוחרים אנגלים התאגדו בחברות וקיבלו זיכיונות לסחור במוצרים מסוימים באנגליה ובארצות חוץ, כמו רוסיה, אזור המזרח התיכון, אפריקה והודו. לא פעם נאסר על ייבוא מוצרים לאנגליה כדי להגן על היצרנים האנגלים.

בתקופת כהונתה הונהגה הלירה שטרלינג כמטבע הרשמי של אנגליה.

שנותיה המאוחרות

בשנת 1562 חלתה אליזבת באבעבועות שחורות, והמחלה פגעה קשות בעורה וגרמה לה לנשירת שיער.

שנות כהונתה האחרונות כמלכה לוו בהצלחות, בהן התגברות הממלכה על האופוזיציה מספרד ודיכוי המרד נגדה בשנת 1601. בריאותה נותרה טובה עד שנת 1602, אך לאחר מותם של מספר ידידיה ויועציה הקרובים היא שקעה במלנכוליה ובדיכאון ממושך.

ב-24 במרץ 1603 מתה אליזבת במיטתה בארמון ריצ'מונד. כהונתה כמלכת אנגליה ואירלנד נמשכה 44 שנים. הלווייתה נערכה במנזר וסטמינסטר, והשלטון הועבר לידי ג'יימס הראשון, בנה של בת דודתה מרי מלכת סקוטלנד, שכיהן באותה עת כמלך ג'יימס השישי של סקוטלנד.

"לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך"

נאומה המפורסם ביותר שפורסם אי פעם תחת שמה של אליזבת הראשונה הוא נאום שנשאה לחיילי ממלכת אנגליה בטילבורי לפני הקרב עם הארמדה הספרדית. אותו נאום כולל את הציטוט הבא: "יודעת אני כי גופי אינו אלא זה של אישה חלשה ורפה; אבל לבי לב מלך ועוז רוחי עוז רוח מלך, ויתרה מזאת - מלך אנגליה." (לפי תרגומו של אורן נהרי, מהספר "נאומים ששינו את העולם")[3]. טילבורי (יישוב בקרבת לונדון) היה מקום ההתכנסות של צבא אנגליה לקראת אותו הקרב.

אחרי הוצאתה להורג של מרי, מלכת הסקוטים (בהוראתה של אליזבת) ב-1587, התגברה המחלוקת בין האנגלים הקתולים לאנגלים הפרוטסטנטים שהיו תחת חסותה של אליזבת הראשונה. ידוע על ניסיונות התנקשות רבים באליזבת הראשונה מצד קתולים לאורך דפי ההיסטוריה. הקרע בין שתי הקבוצות הדתיות באנגליה התחזק מאז שמרי הוצאה להורג ב-1587. את הקתולים עודדו פליפה השני (מלך ספרד) והאפיפיור. חשיבות הניצחון של האנגלים בקרב נגד הארמדה הספרדית היה מכריע, והוא מציין עד היום נקודת מפנה שממנה בריטניה בראשות הכס האנגלי הפכה לאימפריה הגדולה עלי אדמות, בעיקר בזכות היכולות העדיפות של הצי הימי האנגלי בקרב זה ובקרבות רבים אחריו. בתקופה בה משלה אליזבת על כל אנגליה, היה מעמד הנשים בממלכה נחות ממעמד הגברים, ולמרות זאת היא הצליחה לצבור פופולריות גדולה בקרב בני עמה שנמשכת עד היום.

הנצחתה

המושבה האנגלית הראשונה באמריקה, וירג'יניה, הוקמה בשנת 1607 ונקראה על שם "המלכה הבתולה".

חלקים מתקופת כהונתה מתוארים בסרטים "אליזבת" (1998) ו"אליזבת: תור הזהב" (2007), בהן דמותה מגולמת על ידי השחקנית קייט בלאנשט.

מיני סדרת המופת "אליזבת הראשונה" בבימויו של טום הופר אודות חייה האישיים והציבוריים שודרה בשנת 2005, את דמותה של אליזבת גילמה הלן מירן.

בסרט "מרי, מלכת הסקוטים" את אליזבת גילמה מרגו רובי.

אילן יוחסין

אדמונד טיודור, רוזן ריצ'מונד
 
מרגרט בופרט
 
אדוארד הרביעי, מלך אנגליה
 
אליזבת וודוויל
 
ויליאם בוליין
 
מרגרט באטלר
 
תומאס הווארד, דוכס נורפוק השני
 
אליזבת טילני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנרי השביעי, מלך אנגליה
 
 
 
 
 
אליזבת מיורק
 
 
 
 
 
תומאס בוליין, רוזן וילטשייר הראשון
 
 
 
 
 
אליזבת בוליין, הרוזנת מווילטשייר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנרי השמיני, מלך אנגליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אן בוליין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Elizabeth I (1558-1603 AD) - A Queen with the Heart of a King. Britania.com"
  2. ^ האנציקלופדיה בריטניקה, בערך "אליזבת הראשונה"
  3. ^ רוזלינד הורטון וסלי סימונס, נאומים ששינו את העולם, מטר, 2008