קשירה רפואית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור פנימי לערך "חדר" , הורדתי, לא קשור לערך רציני כזה.
https://www.kan.org.il/item/?itemid=25518 - עידכנתי מפה, הכל כמעט ציטוטים מהכתבה כמעט אין פה מילים שלי, תוכלו להסתכל בעצמכם במקור ולראות. זה של כאן, הערוץ הממלכתי. חוזר של משרד הבריאות שיצא בסוף 2017. היתה שם גם איזה הבטחה של פוליטיקאי, אבל לא רשמתי אותה, פוליטיקאים....
שורה 11: שורה 11:


על פי ההנחיות בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף בידוד (סגירה בחדר מבודד וחסר גירויים כמו חדר הקשירה, אך ללא קשירה).
על פי ההנחיות בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף בידוד (סגירה בחדר מבודד וחסר גירויים כמו חדר הקשירה, אך ללא קשירה).

בחוזר משרד הבריאות לבתי החולים הפסיכיאטריים מדצמבר 2017, נכתב כי "הגבלה מכנית באמצעות קשירה ובידוד אינה מהווה טיפול, ופוטנציאל הנזק בשימוש בה עולה על התועלת", כמו כן נכתב שם כי "קשירה או בידוד של מטופל תתאפשר רק אם התנהגותו מעלה חשש ברמת ודאות גבוהה לסכנה מידית הנשקפת לו או לסביבתו". במשרד הבריאות התעלמו בחוזר מהמלצות הוועדה לצמצום ההגבלות, שקבעה כי בשום מקרה אין בסמכות בית החולים להגביל אדם למשך יותר מיממה – אלא רק בהיתר מיוחד מוועדה פסיכיאטרית ייחודית. על פי המלצות הוועדה, גם אם הוועדה תאשר את ההגבלה, למטופל ניתנת זכות לערער לבית המשפט. לצד זאת, חוזר משרד הבריאות מציין כי הגבלת המטופל תהיה קצרה ככל שניתן ותופסק מיד כאשר החשש לסכנה מידית יחלוף. בנוסף, הוא קובע כי מדי שעה מתחילת ההגבלה, יבדוק רופא את המטופל כדי לבחון אם ניתן לשחררו מההגבלה. החוזר מדגיש כי לאורך כל זמן ההגבלה, יש להבטיח למטופל תנאי נוחות בסיסיים לרבות אוכל, שתייה ויציאה לשירותים, וכי כל מהלך ההגבלה יצולם על ידי טלוויזיה במעגל סגור.


לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו.
לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו.

גרסה מ־04:27, 9 בדצמבר 2018

דוגמה לקשירה רפואית

קשירה רפואית היא צורת הרגעה הגורמת סבל רב למטופל בה, שמוכרת בבתי חולים פסיכיאטריים עוד מימי הביניים.

חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מגפיו של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה.

על פי הנחיות משרד הבריאות אין לקשור חולה מעל לארבע שעות, ואם יש צורך בקשירה ארוכה יותר, דבר הקורה לעיתים, חייבת להיות בדיקה מחודשת בתום כל 4 שעות של מצבו הפיזי והנפשי של הנקשר. החוק הקיים כיום מאפשר גם קשירות לפרקי זמן ממושכים אף מעל 24 שעות (דבר הכרוך באישור מנהל בית החולים).

האדם הרשאי להורות על קשירה הוא פסיכיאטר או רופא אחר. גם אחות יכולה להורות על פעולה זו - במקרה ששני אלו לא נמצאים והצורך בקשירה הוא דחוף, אך למשך עד 30 דקות ולאחר מכן הדבר טעון באישור רופא.

עוד על פי הנחיות משרד הבריאות, נאסר כי קשירה תעשה עקב הסיבות הבאות: כאמצעי ענישה, כאמצעי חינוכי, כאמצעי לעיצוב ההתנהגות, כאמצעי הרתעה באלימות מילולית, כאמצעי לטפל באי שקט שאינו מסכן את המטופל או את סביבתו, בסירוב למלא הוראות, בסירוב ללקיחת טיפול תרופתי, באי הסכמה לאישפוז, במחסור בכוח אדם במשמרת, כאמצעי שליטה ליצירת משמעת בקרב המטופלים.

על פי ההנחיות בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף בידוד (סגירה בחדר מבודד וחסר גירויים כמו חדר הקשירה, אך ללא קשירה).

בחוזר משרד הבריאות לבתי החולים הפסיכיאטריים מדצמבר 2017, נכתב כי "הגבלה מכנית באמצעות קשירה ובידוד אינה מהווה טיפול, ופוטנציאל הנזק בשימוש בה עולה על התועלת", כמו כן נכתב שם כי "קשירה או בידוד של מטופל תתאפשר רק אם התנהגותו מעלה חשש ברמת ודאות גבוהה לסכנה מידית הנשקפת לו או לסביבתו". במשרד הבריאות התעלמו בחוזר מהמלצות הוועדה לצמצום ההגבלות, שקבעה כי בשום מקרה אין בסמכות בית החולים להגביל אדם למשך יותר מיממה – אלא רק בהיתר מיוחד מוועדה פסיכיאטרית ייחודית. על פי המלצות הוועדה, גם אם הוועדה תאשר את ההגבלה, למטופל ניתנת זכות לערער לבית המשפט. לצד זאת, חוזר משרד הבריאות מציין כי הגבלת המטופל תהיה קצרה ככל שניתן ותופסק מיד כאשר החשש לסכנה מידית יחלוף. בנוסף, הוא קובע כי מדי שעה מתחילת ההגבלה, יבדוק רופא את המטופל כדי לבחון אם ניתן לשחררו מההגבלה. החוזר מדגיש כי לאורך כל זמן ההגבלה, יש להבטיח למטופל תנאי נוחות בסיסיים לרבות אוכל, שתייה ויציאה לשירותים, וכי כל מהלך ההגבלה יצולם על ידי טלוויזיה במעגל סגור.

לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית טאבו בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו. כך למשל פורסמו בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית, לראשונה, מקרים חריגים של ניצול לרעה על ידי הפסיכיאטרים של שיטת הרגעה זו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשירה רפואית בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.