בית העמק – הבדלי גרסאות
←קישורים חיצוניים: עריכה |
עדכון נתוני אוכלוסיה ואורח חיים |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|אתר אינטרנט=| |
|אתר אינטרנט=| |
||
}} |
}} |
||
'''בֵּית הָעֵמֶק''' הוא [[קיבוץ]] הממוקם ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]. דרום מזרחית ל[[נהריה]] וצפון מזרחית ל[[עכו]]. |
'''בֵּית הָעֵמֶק''' הוא [[קיבוץ]] הממוקם ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]. דרום מזרחית ל[[נהריה]] וצפון מזרחית ל[[עכו]]. נמנה על ישובי [[מועצה אזורית מטה אשר]] ומשתייך לתנועה הקיבוצית. |
||
היישוב עלה על הקרקע בשנת [[1949]] בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני [[תנועת הבונים]] מ[[בריטניה]] ומ[[הולנד]]. |
היישוב עלה על הקרקע בשנת [[1949]] בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני [[תנועת הבונים]] מ[[בריטניה]] ומ[[הולנד]]. החל משנות ה-50 קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל של תנועת "הצופים". |
||
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = [[עמנואל הראובני]]|שם = לקסיקון ארץ ישראל|מו"ל = משרד החינוך ומטח|שנת הוצאה = 2010}}}}{{הערה|1=[[S:יהושע יט כז|יהושע י"ט/כ"ז]]}}, המזוהה ב[[תל מימאס]] כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית.{{הערה|שם=:0}} השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך.{{הערה|שם=:0}} בסמוך ליישוב שכן עד ל[[מלחמת העצמאות]] הכפר הערבי [[כוויכאת|כֻּוַיְכָּּת]]. משמעות שמו ומקורו עלומים.{{הערה|שם=:0}} בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר. |
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = [[עמנואל הראובני]]|שם = לקסיקון ארץ ישראל|מו"ל = משרד החינוך ומטח|שנת הוצאה = 2010}}}}{{הערה|1=[[S:יהושע יט כז|יהושע י"ט/כ"ז]]}}, המזוהה ב[[תל מימאס]] כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית.{{הערה|שם=:0}} השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך.{{הערה|שם=:0}} בסמוך ליישוב שכן עד ל[[מלחמת העצמאות]] הכפר הערבי [[כוויכאת|כֻּוַיְכָּּת]]. משמעות שמו ומקורו עלומים.{{הערה|שם=:0}} בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר. |
||
בקיבוץ |
בקיבוץ כ-500 נפש מתוכם 280 חברים ומועמדים, 150 ילדים ועוד כ־50 חיילים וצעירים. |
||
היישוב שוכן בקרבת כפרים ערביים רבים ביניהם: [[אבו סנאן]] ו[[כפר יסיף]], בעקבות [[אירועי אוקטובר 2000|המהומות האלימות באוקטובר 2000]] הוגדר היישוב על ידי המדינה כיישוב רגיש. |
|||
הקיבוץ החליט על שינוי אורחות החיים (הפרטה) בשנת 2000, ומתנהל מאז כקיבוץ מתחדש. |
|||
הקיבוץ נמצא בתהליכי [[הפרטה]] מתקדמים. לפי החלטת החברים מיועד הקיבוץ לשינוי סיווג ולהפוך ל[[מושב עובדים]]. תקן הנחלות שהוקצה למושב הוא 120 משקים והוא מתאים למספר המשפחות המתגוררות בקיבוץ. |
|||
בקיבוץ מתקיים אורח חיים שיתופי למחצה בין החברים, עם ערבות הדדית רחבה. בנוסף, הקיבוץ מפעיל ומחזק את מוסדות הציבור והמוסדות החברתיים, כמו שירותי בריאות ורווחה, חינוך, תרבות, חדר אוכל, אולם ומועדון, |
|||
ענפי הקיבוץ העיקריים: מפעל "תעשיות ביולוגיות", מטעי אבוקדו ובננות, גידולי שדה, בית אבות "אצולת בית העמק", חשמל סולארי, חאן אירוח, רפת, לול ומדגרה. |
|||
במרכז הקיבוץ נמצא מוזיאון ארכאולוגי קטן בבית מהכפר כוויכאת. לידו, גן ארכאולוגי ובו מתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות באזור. |
במרכז הקיבוץ נמצא מוזיאון ארכאולוגי קטן בבית מהכפר כוויכאת. לידו, גן ארכאולוגי ובו מתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות באזור. |
||
גרסה מ־17:15, 12 בדצמבר 2018
.JPG) | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 47 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 743 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בית העמק  באדום - בית העמק בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
בֵּית הָעֵמֶק הוא קיבוץ הממוקם בגליל המערבי. דרום מזרחית לנהריה וצפון מזרחית לעכו. נמנה על ישובי מועצה אזורית מטה אשר ומשתייך לתנועה הקיבוצית.
היישוב עלה על הקרקע בשנת 1949 בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני תנועת הבונים מבריטניה ומהולנד. החל משנות ה-50 קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל של תנועת "הצופים".
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"[3][4], המזוהה בתל מימאס כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית.[3] השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך.[3] בסמוך ליישוב שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי כֻּוַיְכָּּת. משמעות שמו ומקורו עלומים.[3] בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר.
בקיבוץ כ-500 נפש מתוכם 280 חברים ומועמדים, 150 ילדים ועוד כ־50 חיילים וצעירים.
הקיבוץ החליט על שינוי אורחות החיים (הפרטה) בשנת 2000, ומתנהל מאז כקיבוץ מתחדש.
בקיבוץ מתקיים אורח חיים שיתופי למחצה בין החברים, עם ערבות הדדית רחבה. בנוסף, הקיבוץ מפעיל ומחזק את מוסדות הציבור והמוסדות החברתיים, כמו שירותי בריאות ורווחה, חינוך, תרבות, חדר אוכל, אולם ומועדון,
ענפי הקיבוץ העיקריים: מפעל "תעשיות ביולוגיות", מטעי אבוקדו ובננות, גידולי שדה, בית אבות "אצולת בית העמק", חשמל סולארי, חאן אירוח, רפת, לול ומדגרה.
במרכז הקיבוץ נמצא מוזיאון ארכאולוגי קטן בבית מהכפר כוויכאת. לידו, גן ארכאולוגי ובו מתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות באזור.
בכניסה לקיבוץ נמצא קברו של שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני המקודש לדרוזים. הוא ישב בכוויכאת בתקופה שבה ישבו בה דרוזים. לא ידוע מתי עזבו הדרוזים והתיישבו המוסלמים.[5]
קישורים חיצוניים
- אתר היישוב
- בית העמק באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אמנון גופר, אוצרות בית העמק, באתר ynet, 26 במרץ 2014
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת בקיבוץ בית העמק, באתר 'חלון אחורי', 24 ביוני 2017
- בית העמק, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 3 4 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ יהושע י"ט/כ"ז
- ^ קבר שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני בכוויכאת
-
קבר שייח' אבו מוחמד בכניסה לקיבוץ בית העמק -
הכניסה לקיבוץ בית העמק וקבר שייח' אבו מוחמד הצמוד אליה -
בית משרידי הכפר כוויכאת בבית העמק -
הגן והמוזיאון הארכאולוגי בבית העמק -
חדר האוכל בתכנון פרדי כהנא -
בית הקברות -
הספרייה (במקור מועדון לחבר) -
חדר זיכרון לנופלים ולחברים שנפטרו -
ארכיון הקיבוץ -
אולם חדר האוכל
.JPG)
| ||||||||||||||||||
