גאטנו דוניצטי – הבדלי גרסאות

**גאטנו דוניצטי**
**Gaetano Donizetti**
לידה	29 בנובמבר 1797; ברגמו, הרפובליקה הצ'יסאלפינית
פטירה	8 באפריל 1848 (בגיל 50); ברגמו, האימפריה האוסטרית
שם לידה	Domenico Gaetano Maria Donizetti
מקום קבורה	Grave of Gaetano Donizetti
מוקד פעילות	פריז, וינה
מקום לימודים	קונסרבטוריון ג'ובאני באטיסטה מרטיני
סוגה	אופרה, מיסה, קנטטה
שפה מועדפת	איטלקית
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד; מסדר הדרבן המוזהב ;
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־05:20, 24 בדצמבר 2018

גאטנו דוניצטי (באיטלקית: Gaetano Donizetti;‏ 29 בנובמבר 1797 - 8 באפריל 1848) היה מלחין איטלקי בן התקופה הרומנטית במוזיקה.

ביוגרפיה

גאטנו דוניצטי נולד בשנת 1797 בברגמו שבאיטליה למשפחה ענייה ולא מוזיקלית. בשנת 1806 גילה אותו מלחין האופרה יוהאן מאייר ולימד אותו את יסודות המוזיקה. מאוחר יותר נסע דוניצטי לבולוניה ללמוד קונטרפונקט אצל האב מטאי במשך שנתיים.

בגיל 20 חזר לעיר הולדתו, ברגמו, והלחין יצירות רבות בפרק זמן קצר מאוד. בשנת 1818 התחמק דוניצטי מגיוס לצבא בזכות פטור שקנה לו מעריץ עשיר. באותה שנה הועלתה האופרה הראשונה שלו בוונציה, שם מצא עבודה. בשנת 1822 הופקה האופרה "זוראידה" בגרנדה, בהזמנת יוהאן מאייר, מורו האהוב. אחרי הצלחת האופרה קיבל דוניצטי חוזה מבית האופרה של נאפולי להלחנת ארבע אופרות בשנה, אם כי בשלב זה עוד לא היו לו יצירות מופת. בשנת 1830 הלחין דוניצטי שתי אופרות חשובות: "אנה בולנה" (שהביאה לו את פרסומו הבינלאומי הראשון) ואת "שיקוי האהבה", אופרה קומית. הוא אף הלחין בשנת 1835 את יצירתו הגדולה ביותר: "לוצ'יה די למרמור", המבוססת על רומן מאת וולטר סקוט.

השנים הבאות היו שנים קשות לדוניצטי: עקב סכסוכו עם בית האופרה של נאפולי, ביטל דוניצטי את החוזה שלו עם בית האופרה בשנת 1832. בשנת 1834 רשויות העיר התנגדו לאופרה "מריה סטוארדה" (על פי המחזה "מרי סטיוארט" מאת שילר), אחרי שחוזהו חודש. אשתו וירג'יניה נפטרה ממחלת הכולרה, והאופרה שלו "פוליוטו" נאסרה לביצוע. בעקבות כל אלה עזב דוניצטי את נאפולי ועבר לפריז.

הפאריזאים, לעומת הנפוליטאנים, קיבלו את פניו בחמימות ואף העלו את האופרות שלו בארבעת התיאטראות בעיר. בשנים האלה חיבר דוניצטי כמה מהאופרות הטובות ביותר שלו, ובהן "דון פסקואלה", אופרה קומית.

בשנת 1843, אחרי כתיבת דון פסקואלה, גילה דוניצטי שהוא חולה בעגבת. בסופה של שנה זו חדל להלחין ובשנת 1844 איבד את שפיותו בעקבות התפשטות מחלת העגבת אל מערכת העצבים המרכזית שלו (עגבת שלישונית). בעזרת אחיינו הוא הובא לעיר מולדתו, שם טיפלו בו ידידיו עד מותו מהמחלה^[1]^[2].

יצירתו

דוניצטי כתב מגוון של יצירות, אך הוא הלחין בעיקר אופרות, שמספרן הגיע בסך הכול לשבעים. הוא כתב אופרות בזמן שרוסיני ובליני שלטו בכיפה באופרה האיטלקית. דוניצטי ירש מרוסיני את סגנון ה"בל קנטו", שהתבסס בעיקר על קולורטורה - בניגוד לבליני, שהעדיף קווים קוליים פשוטים ונקיים. דוניצטי היה מסוג המלחינים שהספיק לעיתים להשלים יצירה תוך יום אחד, אך הזריזות שהוא השלים בה יצירות באה על חשבון העקביות בעוצמה הדרמטית.

מהאופרות הידועות שכתב:

לוצ'יה די למרמור
שיקוי האהבה
פוליוטו
אנה בולנה
דון פסקואלה
לה פבוריטה
ריטה
בת הגדוד
מריה סטוארדה
המחנך המובך
אוגו, הרוזן מפריס
לוקרציה בורג'ה
המטורף מהאי סן-דומינגו
פעמון הלילה
רוברטו דברה
לינדה די שאמוני

ועוד יצירות רבות אחרות, כגון "קונצ'רטינו לקלרינט ולתזמורת מיתרים".

בחלק מיצירותיו (למשל ב"אנה בולנה" וב"לוצ'יה די למרמור") הגיבורות נמצאות במצב נפשי קשה מאד, פרשנים מייחסים זאת למצבו הנפשי המעורער של דוניצטי, שהשליך ממצבו אל גיבורותיו.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

^ גאטנו דוניצטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
^ Peschel E, Peschel R. (1992). Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. PMID 1285447

[1] גאטנו דוניצטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

[2] Peschel E, Peschel R. (1992). Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. PMID 1285447

[1]

[2]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''גאטנו דוניצטי''' (ב[[איטלקית]]: '''Gaetano Donizetti''';{{כ}} [[29 בנובמבר]] [[1797]] - [[8 באפריל]] [[1848]]) היה [[מלחין]] [[איטלקי]] בן [[התקופה הרומנטית במוזיקה]].
+==ביוגרפיה==
-==חייו==
 גאטנו דוניצטי נולד בשנת 1797 ב[[ברגמו]] שב[[איטליה]] למשפחה ענייה ולא מוזיקלית. בשנת [[1806]] גילה אותו [[מלחין]] ה[[אופרה]] [[יוהאן מאייר]] ולימד אותו את יסודות המוזיקה. מאוחר יותר נסע דוניצטי ל[[בולוניה]] ללמוד [[קונטרפונקט]] אצל [[האב מטאי]] במשך שנתיים.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 השנים הבאות היו שנים קשות לדוניצטי: עקב סכסוכו עם בית האופרה של נאפולי, ביטל דוניצטי את החוזה שלו עם בית האופרה בשנת [[1832]]. בשנת [[1834]] רשויות העיר התנגדו לאופרה "מריה סטוארדה" (על פי המחזה "[[מרי סטיוארט (מחזה)|מרי סטיוארט]]" מאת [[פרידריך שילר|שילר]]), אחרי שחוזהו חודש. אשתו וירג'יניה נפטרה ממחלת ה[[כולרה]], והאופרה שלו "פוליוטו" נאסרה לביצוע. בעקבות כל אלה עזב דוניצטי את נאפולי ועבר ל[[פריז]].
 הפאריזאים, לעומת הנפוליטאנים, קיבלו את פניו בחמימות ואף העלו את האופרות שלו בארבעת התיאטראות בעיר. בשנים האלה חיבר דוניצטי כמה מהאופרות הטובות ביותר שלו, ובהן "דון פסקואלה", אופרה קומית.
 בשנת [[1843]], אחרי כתיבת דון פסקואלה, גילה דוניצטי שהוא חולה ב[[עגבת]]. בסופה של שנה זו חדל להלחין ובשנת [[1844]] איבד את שפיותו בעקבות התפשטות מחלת העגבת אל [[מערכת העצבים המרכזית]] שלו (עגבת שלישונית). בעזרת אחיינו הוא הובא לעיר מולדתו, שם טיפלו בו ידידיו עד מותו מהמחלה{{הערה|{{בריטניקה|Gaetano-Donizetti}}}}{{הערה|Peschel E, Peschel R. (1992). ''Donizetti and the music of mental derangement: Anna Bolena, Lucia di Lammermoor, and the composer's neurobiological illness''. Yale Journal of Biology and Medicine. 65(3):189-200. {{PMID|1285447}}}}.