פרקליטות המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:35, 24 בדצמבר 2018

סמליל הפרקליטות

פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על ידי זרועות הממשל השונות בישראל.

פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-12 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה (כיום עו"ד שי ניצן) ולו ארבעה משנים - המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונאלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית המשפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.

הפרַקליטות כמאשימה במשפטים פליליים

חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות, המייצגת את המדינה, היא המאשימה במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.

במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים. תובעים אלו, שהם שוטרים, אינם עובדים בפרקליטות, ומקבלים את הסמכתם ממפכ"ל המשטרה.

ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. גם עבירות אלו הן לרוב עבירות קלות. כמו כן, בעבירות מסוימות, גם אדם פרטי רשאי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".

טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעיתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד החשוד, בייעוץ לחוקרים ובליווי ההתנהלות סביב התיק, על מנת לוודא כי איסוף הראיות תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר ובהארכתו מעת לעת. בהמשך, מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר וזכויותיו של האסיר.

הפרקליטות כקובעת מדיניות אכיפת החוק

אחד ממרכיבי עבודתו של פרקליט המדינה הוא הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות^[1]. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה.

דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.

דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר^[2], ההופכת את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה^[3], עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו ”האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג”.

מבנה הפרקליטות

פרקליטות המדינה מחולקת לשניים: 14 יחידות המטה, אשר מרביתן יושבות בירושלים, והן המייצגות בדרך כלל את המדינה בפני בית המשפט העליון ועוסקות בקביעת מדיניות משפטית, ו-12 פרקליטויות מחוז, המייצגות את המדינה בתביעות פליליות ואזרחיות ביתר בתי המשפט ברחבי הארץ. בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה. אשר לו ארבעה משנים: לעניינים פליליים, לעניינים אזרחיים, לתפקידים מיוחדים ולאכיפה כלכלית.

פרקליטויות המחוז

בכל מחוז גאוגרפי קיימות שתי פרקליטויות מחוז: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטחה ושהטיפול בהם הוא בסמכות הפרקליטות (להבדיל מהתביעה המשטרתית); ופרקליטות אזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים. יוצאת מכלל זה היא פרקליטות מחוז צפון, אשר בתוכה הפרדה פנימית בין המחלקה הפלילית למחלקה האזרחית. בתל אביב ישנה פרקליטות מחוז שלישית, העוסקת בתיקי מיסוי וכלכלה בפריסה ארצית. פרקליטות המחוז הצעירה ביותר היא פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), אשר הוקמה בשנת 2016.

בראש כל אחת מפרקליטויות המחוז עומד פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה, כהונתו של פרקליט מחוז קצובה ל-7 שנים.

פרקליטויות המחוז הן:

פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) בראשה עומד איתן לדרר משנת 2018,
פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) בראשו עומד החל משנת 2010 פרקליט המחוז עו"ד עמית איסמן, כשבין השנים 2015-2017 שימש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים במינוי בפועל.
פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בראשה עומדת, החל מהקמתו של המחוז בשנת 2016, פרקליטת המחוז עו"ד שירלי אנגלרד (למעט המחלקה הפיסקאלית של מחוז מרכז שעדיין פועלת במחוז תל אביב)
פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2018 פרקליטת המחוז עו"ד רחל אבישר-אבלס
פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2015 פרקליטת המחוז עו"ד כוכבית נצח-דולב (כולל אזור יהודה ושומרון)
פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) בראשו עומד החל משנת 2017 פרקליט המחוז עו"ד דני ויטמן (כולל אזור יהודה ושומרון)
פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בראשו עומד החל משנת 2016 פרקליט המחוז עו"ד ציון אילוז
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בראשו עומד החל משנת 2014 פרקליט המחוז עו"ד אלון אלטמן
פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2015 פרקליטת המחוז עו"ד ליאורה חביליו (בנוסף, מייצגת את מערכת הביטחון באופן ארצי בכל תיקי הנזיקין (גוף ורכוש) המוגשים נגדה)
פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2017 פרקליטת המחוז עו"ד אשרה גז-איזנשטיין
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בראשה עומדת החל משנת 2012 פרקליטת המחוז עו"ד ליאת בן-ארי שוקי (פרקליטות מיסוי וכלכלה מתמחה בטיפול בעבירות צווארון לבן - שחיתות שלטונית, תאגידית ועבירות כלכליות לרבות תיקי ניירות ערך ומס מורכבים, בשל אופי התיקים והתמקצעות המחוז בנושאי הליבה שבטיפולו, פרקליטות מיסוי וכלכלה מטפלת בתיקים בפריסה ארצית.)

המשנים לפרקליט המדינה

ישנם ארבעה משנים לפרקליט המדינה המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לתפקידים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית, כהונתם של המשנים לפרקליט המדינה קצובה ל-8 שנים.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים החל משנת 2017 הוא עו"ד שלמה (מומי) למברגר.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עוסק בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות: שבעת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה הפלילית: המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית, המחלקה לחקירות שוטרים, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יחידת עררים, יחידת עיכוב הליכים ויחידת הסייבר. בנוסף, מנחה המשנה לעניינים פליליים גופי תביעה נוספים בתחום הפלילי.

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים:

קביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי והוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, האכיפה והחקירה בנושאים פליליים.
כינוס פורומים מקצועיים בתחומים הבאים: תעבורה; עבירות גרם מוות ברשלנות (שלא בתאונות דרכים); עבירות מחשב וראיות דיגיטליות; חקיקה; סחר בבני אדם; עבירות נוער; שחיתות שלטונית; פסיכיאטריה; חומר חקירה וחסיונות; נפגעי עבירה; הבניית שיקול הדעת בענישה; חקירה והעדה של בעלי מוגבלות; עבירות מין; הגנה מן הצדק; סיגנט ואיכונים; הימורים באינטרנט; פיצויים לנאשם; הסדר מותנה. הפורומים משותפים ליחידות הפרקליטות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות רווחה, שירות הביטחון הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים, ועוד.
כינוס פורום מנהלי היחידות העוסקות בתחום הפלילי בפרקליטות, לשם גיבוש מדיניות אכיפה אחידה.
ייזום וליווי הליכי חקיקה פליליים.
הנחייה מקצועית של גורמי אכיפה בהתאם לחוק ולפסיקה בנושאים בעלי משמעות רחבה ובתיקים פרטניים.
ליווי תיקים פליליים מורכבים המתנהלים בחטיבה הפלילית וקבלת החלטות מתאימות.
טיפול בעררים על סגירת תיקים בפרקליטות.
מתן אישור להגשת כתבי אישום, בהם סמכות הטיפול הואצלה למשנה לעניינים פליליים מהיועץ המשפטי לממשלה, למשל, הגשת כתבי אישום בעבירות חוץ; הגשת כתב אישום בעבירות ביטחון; הגשת כתבי אישום בעבירות מין בתוך המשפחה, תוך מתן תקופת התיישנות מיוחדת; הגשת כתב אישום נגד קטין, לאחר תום תקופת ההתיישנות; אישור מוקדם להגשת כתב אישום נגד נבחרי ציבור; ועוד.
השתתפות בקבלת החלטות בתיקים פליליים רגישים, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים החל משנת 2016 היא עו"ד אורית קוטב.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים מרכזת את עבודת המטה בפרקליטות האזרחית ועוסקת במגוון סוגיות אזרחיות, מכל תחומי המשפט האזרחי, בעיקר בשאלות בעלות השלכות רוחב משמעותיות. המשנה מובילה התווית מדיניות רחבה בנושאים אזרחיים אשר עולים מחיי "היום יום" של הפרקליטות האזרחית ומסדר היום הציבורי בכלל. המשנה לעניינים אזרחיים אחראית על ההנחיה המקצועית בתחום האזרחי לכלל היחידות האזרחיות בפרקליטות: ששת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה האזרחית: המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה והיחידה לאכיפה אזרחית.

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית החל משנת 2010 הוא עו"ד יהודה שפר.

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית עומד בראש המטה לאכיפה כלכלית משולבת שהוקם בשנת 2010 בפרקליטות המדינה. מטרת העל של המטה לאכיפה כלכלית משולבת היא להגביר את אפקטיביות האכיפה על ידי הפרקליטות, באמצעות חוליות אכיפה כלכלית במחוזות הפרקליטות, ובאמצעות הרפרנטים המקצועיים ביחידות הפרקליטות השונות.

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית:

מהווה מוקד ידע לכל יחידות הפרקליטות בתחומי האכיפה הכלכלית.
גיבוש הנחיות מקצועיות בתחומי האכיפה הכלכלית.
תיאום פעילות הפרקליטות אל מול הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל.
הכשרת פרקליטים במסגרת השתלמויות מקצועיות בתוך הפרקליטות ומחוצה לה.
ניהול פורום מקצועי "חילוט ואכיפה כלכלית" אשר בו משתתפים כלל גופי האכיפה הכלכלית - פרקליטות, משטרת ישראל, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, ועוד.
איסוף וניהול נתונים שוטף.
ביצוע בקרה על פעילותן של חוליות האכיפה הכלכלית ועל עמידת חוליות אכיפה כלכלית ביעדים ובמדדים שנקבעו בתוכנית העבודה.
ליווי מקצועי של "תיקי דגל" הנוגעים לתחום האכיפה כלכלית המשולבת.
ייזום וליווי של הליכי חקיקה בתחום אכיפה כלכלית.
פיתוח שיתוף הפעולה עם יחידות בפרקליטות ועם גורמים מחוץ לפרקליטות.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים החל משנת 2017 היא עו"ד נורית ליטמן.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עוסק בתחום המשפט הפלילי בעבירות ובנושאים הנוגעים לביטחון המדינה, להם השלכות רוחב משמעותיות. בכלל זה אמון המשנה לתפקידים מיוחדים על האכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה ובליווי מקצועי בתיקים ביטחוניים רגישים, בשיתוף עם צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ).

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:

ריכוז תחום עבירות הביטחון בפרקליטות המדינה וריכוז פעולות הפרקליטות מול מערכת הביטחון וצה"ל.
ליווי והנחיה בחקירות ביטחוניות רגישות, וליווי תיקים רגישים שעניינם עבירות כנגד ביטחון המדינה.
קביעת מדיניות אכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה.
ריכוז הטיפול בתחום העבירות שעניינן חופש הביטוי: במסגרת זו, מחליט המשנה לתפקידים מיוחדים לפתוח בחקירה פלילית בעבירות כגון: הסתה לאלימות ולטרור, הסתה לגזענות, העלבת עובד ציבור, הסתה להשתמטות, תמיכה בארגון טרור, ועוד. במקרים המתאימים מחליט המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים על הגשת כתב אישום או מחווה את דעתו בפני פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה.
ליווי שירות הביטחון הכללי בסוגיות שונות הקשורות לפעילותו.
ייזום וליווי הליכי חקיקה בתחומי הביטחון.
ניהול צוות בין-משרדי לתיאום אכיפת החוק כלפי ישראלים ביהודה ובשומרון שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 1994.
קבלת החלטות אם לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ, בגין תלונותיהם של נחקרים.

לצד תפקידיו אלו, מוביל המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מספר פרויקטים ניהוליים ארציים, עומד בראש מספר צוותי עבודה ומשמש כיו"ר ועדת האתיקה בפרקליטות המדינה.

יחידות המטה

יחידות המטה הן המחלקה הפלילית, המחלקה האזרחית, מחלקת הבג"צים, המחלקה הכלכלית, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה, המחלקה לעניינים בינלאומיים, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, היחידה לאכיפה אזרחית, היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים, יחידת הסייבר שהוקמה בשנת 2015 ויחידת הניהול.

ככלל, בראש כל אחת מיחידות המטה עומד מנהל מחלקה או מנהל יחידה, הכפוף לפרקליט המדינה. היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים ויחידת הסייבר כפופות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היחידה לאכיפה אזרחית כפופה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. החל משנת 2002 כהונתו של מנהל מחלקה קצובה ל-7 שנים למעט מנהלי מחלקות שמונו לפני 2002 שכהונתם איננה מוגבלת.

המחלקה הפלילית מייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומד החל משנת 2011 עו"ד יוסף (ג'ואי) אש.
המחלקה האזרחית מייצגת את המדינה בערעורים אזרחיים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומד החל משנת 2016 עו"ד ישראל בלום.
מחלקת הבג"צים מטפלת בעתירות המוגשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), בערעורים על החלטות בתי משפט לענייניים מינהליים, בבקשות רשות ערעור של אסירים ובהליכים נוספים, בראש המחלקה עומד החל משנת 2018 עו"ד ענר הלמן.
המחלקה הכלכלית מטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית, בראש המחלקה עומד החל משנת 2013 עו"ד דן אלדד.
המחלקה הפיסקאלית אחראית על תחום המסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי וכן מייצגת את המדינה בערעורים בערעורים בנושאי מסים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומד החל משנת 2016 עו"ד קמיל עטילה.
המחלקה למשפט העבודה מופקדת על ייצוג המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2014 עו"ד רחל שילנסקי.
המחלקה לעניינים בינלאומיים מטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או ארגונים בינלאומיים, בראש המחלקה עומד החל משנת 2013 עו"ד יובל קפלינסקי.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מוסמכת לחקור חשד לעבירה שבוצעה בידי שוטר, אשר העונש הקבוע בצידה הוא מעל שנת מאסר, בראש המחלקה עומד החל משנת 2011 עו"ד אורי כרמל.
המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין) העוסקת בעבירות פליליות בתחום התכנון והבנייה ובהנחיית התובעים המקומיים בכל רחבי הארץ, בנוסף מייצגת את המדינה בערעורים על עבירות בתחומי בתכנון והבנייה בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2017 עו"ד בת אור כהנוביץ'.
היחידה לאכיפה אזרחית מתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ויוזמת הגשת תביעות אזרחיות בשיעורים כספיים ניכרים בשם המדינה, בראש היחידה עומד החל משנת 2017 עו"ד אלעד רוזנטל.
היחידה לעיכוב הליכים עוסקת בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים, בראש היחידה עומדת החל משנת 2012 עו"ד רחל מטר.
יחידת עררים עוסקת בעררים המוגשים נגד החלטות המשטרה ופרקליטויות המחוז, בראש היחידה עומד החל משנת 2012 עו"ד יניב ואקי.
יחידת הסייבר מתמודדת עם הפשיעה והטרור במרחב האינטרנטי, בראש היחידה עומד החל משנת 2015 ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי.
יחידת הניהול היא גוף המטה של פרקליט המדינה לניהול הפרקליטות. עיקר תפקידה הוא לסייע ליחידות הפרקליטות השונות בגיבוש אסטרטגיה, בראש היחידה עומד החל משנת 2013 עו"ד יריב רגב.

פרַקליטי המדינה

שם	תקופת כהונה	תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה
חיים כהן	1948-1949	שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון
ארווין שמרון	1950-1953	יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל
קולין גילון	1953-1961
צבי בר-ניב	1962-1969	נשיא בית הדין הארצי לעבודה
גבריאל בך	1969-1982	שופט בית המשפט העליון
יונה בלטמן	1982-1988	מבקר האוניברסיטה העברית
דורית ביניש	1989-1995	נשיאת בית המשפט העליון
עדנה ארבל	1996-2004	שופטת בית המשפט העליון
ערן שנדר	2004-2007
משה לדור	2007-2013
שי ניצן	2013 ואילך	מכהן

ביקורת על הפרקליטות

ביקורת מוסדית

ערכים מורחבים – נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות

בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות^[4] הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ("נבת"ם"), הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג. באוגוסט 2016 הוחלפה נציבות זו בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

הצעות לשינוי מבני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בנייר מדיניות של פורום קהלת הוצע לחזק את ההפרדה המוסדית בין הגוף האחראי לייצג את הממשלה בערכאות לבין הגוף המייעץ לה משפטית, זאת בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה. (מבחינה מנהלית אכן קיימת הפרדה בין פרקליטות המדינה (ייצוג) לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה והיועצים המשרדיים (ייעוץ). אך שניהם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ונטען כי ניכרת השפעה של הקשרים בין המחלקות.) הנימוק להפרדה הוא שמתן ייעוץ פתוח הכולל את ההסתייגויות יקשה על אותו הגוף לייצג לבסוף את ההחלטה שהתקבלה, לעיתים על אף ההסתייגויות. בנוסף, הבדל מהותי בין תפקיד הייעוץ לתפקיד הייצוג הוא שבעוד שייעוץ מכוון לשקף את המצב המשפטי הקיים, ייצוג בבית המשפט אמור לעיתים לחתור לשכנע את בית המשפט לשנות את ההלכה הנוהגת. אם בשלב הייעוץ תמך הפרקליט בהתנהלות מסוימת לאור תפישתו את הדין הקיים, הרי שלא יהיה לו עניין בשלב הייצוג לחתור לשינוי ההלכה, כדי להצדיק את עמדתו המוקדמת. בהקשר לנוהג בארצות הברית הוזכר כי חשיפת מוקדמת של הצד השני לטיעון המשפטי (בשלב הייעוץ) עלולה ליצור בעיה לממשל בדיון שיתקיים בבית המשפט^[5].

ראו גם

לקריאה נוספת

מרדכי קרמניצר, "תפקידו של התובע בהליך פלילי", פלילים ה 173 (1996).
עוזי פוגלמן, "מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה", משפט וממשל ו 173 (2001).

קישורים חיצוניים

אתר פרקליטות המדינה
גד ברזילי, היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית - פיצול מוסדי?, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2010
עידו באום, הרפורמה שהחלישה את כושר העמידה של הפרקליטות, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2012
שלומית צור, ‏"מי שחושב שעבירות הבנייה יפחתו רק באכיפה - טועה", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2016
אמיתי זיו, בין חקירות פדופיליה לחשדות נגד פוליטיקאים, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2018

הערות שוליים

^ דברי המבוא למאגר הנחיות פרקליט המדינה באתר משרד המשפטים
^ הנחיות פרקליט המדינה: הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר באתר משרד המשפטים
^ עו"ד שולמית קהלת-אורן, האם מותר לנחקר להקליט את החקירה המשטרתית?
^ זאב סגל | פרקליטות בלא ביקורת, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
^ אביעד בקשי, היועץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת, תשעח, 2017.

[1] דברי המבוא למאגר הנחיות פרקליט המדינה באתר משרד המשפטים

[2] הנחיות פרקליט המדינה: הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר באתר משרד המשפטים

[3] עו"ד שולמית קהלת-אורן, האם מותר לנחקר להקליט את החקירה המשטרתית?

[4] זאב סגל | פרקליטות בלא ביקורת, באתר הארץ, 2 במרץ 2009

[5] אביעד בקשי, היועץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת, תשעח, 2017.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 פרקליטויות המחוז הן:
-* פרקליטות מחוז צפון בראשה עומד איתן לדרר משנת 2018,
+* פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) בראשה עומד איתן לדרר משנת 2018,
 * פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
 * פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) בראשו עומד החל משנת 2010 פרקליט המחוז עו"ד עמית איסמן, כשבין השנים 2015-2017 שימש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים במינוי בפועל.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פרקליטות
ערך מילוני בוויקימילון: פרקליטות המדינה