מצוות תוכחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 33: שורה 33:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%97-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94/ האם צריך להוכיח עובר עבירה - מאמר בכיפה]
* אסופת מאמרים בנושא [http://asif.co.il/?page_id=33321 תוכחה], באתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]]
*אסופת מאמרים בנושא [http://asif.co.il/?page_id=33321 תוכחה], באתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־19:26, 29 בדצמבר 2018

מצוות תוכחה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ז
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"א; תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ט"ז
משנה תורה שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות מדע.משנה תורה לרמב"ם, הלכות מדע, פרק דעו"ת, הלכות ו'ז'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה רה; ספר החינוך, מצווה רלט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצוות תוכחה היא מצוות עשה הנמנית מתרי"ג מצוות. המחייבת להוכיח אדם מישראל[1] שאינו נוהג כשורה.

מקור המצווה

בתורה נאמר: ”הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא” (ויקרא יט יז).

דיני המצווה

כאשר רואה אדם את חבירו עובר על מצווה הכתובה בפירוש בתורה, חייב להוכיחו, בין במצוות שבין אדם לחברו ובין במצוות שבין אדם למקום.

המוכיח את חברו צריך לפנות אליו ביחידות, ולהוכיחו בלשון רכה כדי שלא יתבייש. ואם אין זה עוזר, הוא נדרש להוכיחו פעמים רבות עד שיהיה קרוב החוטא להכות את המוכיח. וזאת מדין הערבות שנטלו עם ישראל זה על זה. אך אם חברו עבר עברה מול קהל צריך לפנות אליו מיד ולא בסתר כי זהו חילול השם.

אם המוכיח הוא אדם שיכול להעניש את עובר העברה (כמו אבא לבן או רב לתלמיד) ולכפות עליו לא לעשות את העבירה, ובמקרה שלא מצליח להוכיחו בעדינות ובלשון רכה, אזי חובה עליו להענישו עד שלא יעשה את העברה, ואם לא יעשה כן אף הוא נענש בחטאי החוטא.

מקרים שאין להוכיח

  • כשאין שום תועלת בתוכחה,[2] או שסביר שהחוטא ישנא את המוכיח ויזיק לו,[3] אין להוכיח. דין זה מתבסס על התלמוד הבבלי: ”אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע - כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר[4]: "אל תוכח לץ פן ישנאך"” (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה).
  • במצווה מדרבנן, או אפילו במצווה מהתורה הנלמדת כהלכה למשה מסיני או מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן אך אינה רשומה בתורה שבכתב, נפסק כי "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין"; ואדם שרואה שגם אם יוכיח לא ישמעו לו, כדאי יותר שלא יוכיח, כך למשל אנו נזהרים שלא להוכיח את האנשים האוכלים בערב יום כיפור עד שחשכה, שכן מצוות תוספת יום הכיפורים היא מדרבנן, ולכן אין מוכיחים אותם, כי אנו יודעים שלא ישמעו לנו[5].
  • מצוות התוכחה קיימת רק באדם המוגדר כ"עמיתך" ("הוכח תוכיח את עמיתך"), כלומר - אדם שאינו פורק עול. אדם כזה אין כל מצווה או חובה להוכיחו.[6].

כיום

חז"ל התלוננו על הבעייתיות שקיימת היום במצוות התוכחה, שכן כאשר אדם מוכיח את חברו על דבר קטן - חברו לא יקבל ממנו כיון שהמוכיח נגוע בבעיה גדולה יותר, וכן שאין איתנו אנשים שיודעים כיצד להוכיח:

תניא א"ר טרפון תמה אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך אמר לו טול קורה מבין עיניך אמר רבי אלעזר בן עזריה תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח

אף על פי כן, כתבו הפוסקים שאין זה מבטל את מצוות התוכחה לגמרי ואם ישנו סיכוי שהחוטא ישמע, צריך להעיר לו.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המצווה קיימת רק בישראל ואיננה קיימת בגר תושב, רש"י על תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ה, עמוד א'.לפי ספר חסידים ממדת חסידות להוכיח גם גוי (ספר חסידים, נוסח פארמא תשס"ח. מובא גם כאן)
  2. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד א', ד"ה ואע"ג
  3. ^ מגן אברהם, אורח חיים תרח אות ג, בשם ספר חסידים סימן תיג
  4. ^ ספר משלי, פרק ט', פסוק ח'
  5. ^ שולחן ערוך הרב, הלכות סעודה המפסקת, אורח חיים סימן תר"ח
  6. ^ ביאור הלכה סימן תר"ח, ד"ה אבל אם
  7. ^ משנה ברורה סימן תרח, סעיף ב

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.