פריג'א זוארץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
הסבת תבנית ח"כ לתבנית מנהיג
שורה 1: שורה 1:
{{מנהיג
{{ח"כ
|שם=
|שם=פריג'א זוארץ
|משרה=
|תמונה=[[תמונה:Zuaretz prija.jpg|מרכז|200px]]{{תמונה להחלפה|200}}
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[7 בדצמבר]] [[1907]]
|תאריך לידה=[[7 בדצמבר]] [[1907]]
|תאריך פטירה=[[30 באפריל]] [[1993]]
|תאריך פטירה=[[30 באפריל]] [[1993]]
|תאריך לידה עברי=
|תאריך לידה עברי=
|תאריך עלייה=[[1949]]
|תאריך פטירה עברי=
|תאריך פטירה עברי=
|מקום לידה=[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], [[לוב]]
|ממשלות=
|מקום פטירה=
|כנסות=[[הבחירות לכנסת השלישית|3]] - [[הבחירות לכנסת השישית|6]]
|תמונה=[[קובץ:Zuaretz prija.jpg|250px]]{{תמונה להחלפה}}
|סיעות=[[הפועל המזרחי]], [[מפד"ל]], [[חזית דתית לאומית]]
|כיתוב=
|תפקידים=
|שם בשפת המקור=
|עיסוק קודם=חינוך
|שם מלא=
|עיסוק נוסף=
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|תאריך עלייה=[[1949]]
|מקום קבורה=
|השכלה=
|עיסוק=
|מפלגה=
|סיעה=[[הפועל המזרחי]], [[מפד"ל]], [[חזית דתית לאומית]]
|דת=
|בת-זוג=
|בן-זוג=
|שם השושלת=
|תואר=
|כינוי=
|אב=
|אם=
|צאצאים=
|יורש העצר=
|אתר אינטרנט=
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[15 באוגוסט]] [[1955]]
|סיום כהונה=[[22 בנובמבר]] [[1965]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=
|הבא בתפקיד=
|תחת תפקיד=
|תפקיד מעל=
|אירועים בתקופתו=
|כנסות=[[הכנסת ה-3|3]] - [[הכנסת ה-5|5]]
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=
|למניין=
|התחלת כהונה=[[1 בדצמבר]] [[1965]]
|סיום כהונה=[[17 בנובמבר]] [[1969]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=
|הבא בתפקיד=
|תחת תפקיד=
|תפקיד מעל=
|אירועים בתקופתו=
|כנסות=[[הכנסת ה-6|6]]
}}
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט=* יו"ר ה[[ועדה לפניות הציבור|וועדה לפניות הציבור]]
}}
}}
}}

הרב '''פריג'א זוארץ''' ([[7 בדצמבר]] [[1907]] - [[30 באפריל]] [[1993]]) היה [[סופר]] ו[[משורר]], [[מורה]] ל[[עברית]], פעיל [[ציונות|ציוני]], מ[[תחיית הלשון העברית|מחדשי השפה העברית]] ב[[לוב]]. לאחר עלייתו לישראל כיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעם המפד"ל ב[[הבחירות לכנסת השלישית|כנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]], [[הבחירות לכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הבחירות לכנסת השישית|השישית]].
הרב '''פריג'א זוארץ''' ([[7 בדצמבר]] [[1907]] - [[30 באפריל]] [[1993]]) היה [[סופר]] ו[[משורר]], [[מורה]] ל[[עברית]], פעיל [[ציונות|ציוני]], מ[[תחיית הלשון העברית|מחדשי השפה העברית]] ב[[לוב]]. לאחר עלייתו לישראל כיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעם המפד"ל ב[[הבחירות לכנסת השלישית|כנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]], [[הבחירות לכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הבחירות לכנסת השישית|השישית]].



גרסה מ־00:29, 30 בדצמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג

פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פריג'א זוארץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בדצמבר 1907
טריפולי, לוב
פטירה 30 באפריל 1993 (בגיל 85)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1949
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הפועל המזרחי, מפד"ל, חזית דתית לאומית


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ תחת תפקיד, תפקיד מעל, סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חבר הכנסת
15 באוגוסט 195522 בנובמבר 1965
(10 שנים)
כנסות 3 - 5


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג

פרמטרים ריקים [ תחת תפקיד, תפקיד מעל, סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

1 בדצמבר 196517 בנובמבר 1969
(4 שנים)
כנסות 6
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב פריג'א זוארץ (7 בדצמבר 1907 - 30 באפריל 1993) היה סופר ומשורר, מורה לעברית, פעיל ציוני, ממחדשי השפה העברית בלוב. לאחר עלייתו לישראל כיהן כחבר הכנסת מטעם המפד"ל בכנסת השלישית, הרביעית, החמישית והשישית.

לוב

נולד בטריפולי שבלוב. בן ראשון לאחר שלוש בנות ומכאן שמו שפירושו: "באה הישועה". בשנותיו הראשונות למד ב-"צלא" (בית כנסת), ששימש כתלמוד תורה. בגיל 17 העבירו אביו לבית הספר של חברת "יגדיל תורה" בה המשיך ללמוד בעיקר תלמוד ושולחן ערוך באגודת "תורה שבעל-פה", ונחשב לתלמידו של הרב כמוס נחאיסי. הוא קנה ידע רב בתנ"ך, בתורה שבעל-פה, ובספרות ימי-הביניים, וידע לצטט מקורות שלמים מתוך ספרים. אנשי לשון למדו ממנו על לשון קהילת לוב ואנתרופולוגים שמעו ממנו על חיי הקהילה שם.

בגיל 21 נשלח מטעם הרבנות בטריפולי לשרת את הקהילה בעיר אל-ח'ומס. שירותים אלו כללו חזנות, בדיקה ושחיטה, דרשנות ופסיקה, הוראת עברית, דאגה לנזקקים וכדומה. עסק רבות בחינוך נערים ואף שלח מתוכם לקהילות הסמוכות שתחת ניהולו.

היה פעיל ציוני, יסד וערך את השבועון הציוני הדתי "חיינו". זוארץ היה סופר ומשורר, ובתור ציוני נלהב חיבר שירים רבים המבטאים את כמיהתו, געגוגעיו ואהבתו לציון ודאג להשריש זאת לתלמידיו. בין שיריו: "קול אלוקים לנו קורא, מציון מזרחה. השומרים לבוקר, שמשכם זרחה", "שא ברכה חייל עברי, יוצאת מלב נאמן". הוא אף ערך וחיבר ספרים רבים, ביניהם "יהדות לוב", "אנשי אמונה", "שאו זמרה" ועוד. רוב עבודתו הספרותית עסקה בחיי בני העדה, מנהגיהם ומורשתם. בשל קשריו ההדוקים עם יושבי ארץ ישראל שנמצאו תחת שלטון בריטניה, שעמדה במלחמה עם השלטון האיטלקי שבלוב, הואשם בריגול ונשלח למחנה הסגר במדבר הלובי בין השנים 1940-1943.

זוארץ נהג להיות אוזן קשבת ומקור למענה לשאלות הלכתיות לבני העדה בארץ ובגולה. דאג להשריש את השפה העברית התקינה עוד בח'ומס, כך שכשאשר חיילים ישראלים הגיעו ללוב הופתעו לגלות מועדון יהודי בשם "בן יהודה", בו דיברו ושרו בעברית בלבד. סייע בעליית יהודים ארצה בשיתוף עם הסוכנות.

ישראל

עלה לארץ בשנת 1949 והתגורר עם אחיו במעברת שבות עם. החל ללמד בבית הספר המקומי, כמחנך ומאוחר יותר כמנהל בית הספר.[1] במסגרת תפקידים אלו עמל להעביר לדורות הבאים את מסורת עדות הספרדים. לימד עברית וספרות עברית, וערך הצגות להנחלת השפה העברית ותולדות הציונות. כמורה לעברית, חזן, דרשן וסופר הקפיד עם תלמידיו על לשון עברית צחה ומדויקת.

זוארץ היה פעיל בתנועת הפועל המזרחי ולקראת הבחירות לכנסת השלישית הוצב במקום משוריין ברשימה כנציג עדות המזרח.[2] ב-1955 נבחר כחבר כנסת בכנסת השלישית מטעם סיעת חזית דתית לאומית. יסד עם חברים נוספים יוצאי לוב את "ועד קהילות יוצאי לוב", שהפך לאחד מהגופים במוסדות המפד"ל. הוועד סייע לבני העדה.

בכנסת השלישית, הרביעית והחמישית כיהן כחבר בועדת החינוך והתרבות, בוועדת השירותים הציבוריים וכיו"ר הוועדה לפניות הציבור.[3] בכנסת השישית, כיהן בנוסף כחבר בועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת הכנסת וכן בוועדה מיוחדת לבדיקת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. במהלך תפקידיו בכנסת תרם מידיעתו בחינוך והוראה ורקם יחסים טובים עם כל הקשת הפוליטית. כן פעל למען תושבי המעברות להעלאת יהודי צפון אפריקה לישראל.[4] זוארץ היה ידוע כמקורב ליצחק רפאל בתוך המפד"ל.[5]

במקביל הקים ישיבה הנקראת ע"ש הרב אברהם חיים אדאדי שהיה מגדולי רבני לוב. ישיבה זו שימשה כישיבת המשך ל"ישיבת אדאדי" שבטריפולי.

בגיל 83 הוענק לו תואר "יקיר התנועה הדתית לאומית", על פועלו למען הציונות הדתית בארץ ובגולה. עוד לפני כן הוענקו לו תואר "יקיר העיר" נתניה ו"תואר החינוך הדתי לשנת תשמ"ה".

לאחר מותו הוקם תלמוד תורה על שמו בשיכון ותיקים בנתניה הנושא את שמו, "אדני פ"ז" (פריג'א זוארץ) ואף נקרא על שמו רחוב בשיכון ותיקים בנתניה.

בקיץ 2018 הוציא לאור אנסמבל אור שלום אלבום משיריו, בשם "בנתיב חיים חדשים".

פרסומיו

ספרים וחוברות

  • חכמות נשים - לדמותה של האישה העבריה בלוב. 1961
  • אחת מני רבות - קורות עליית משפחה אחת. 1970
  • שאו זמרה. 1979
  • יהדות לוב. 1982
  • שנתיים ועוד. 1984

שירים וסיפורים

  • "הדור החדש".[6]
  • "מעשיה בחרוזים".[7]
  • "קול אלוקים".[8]
  • "פרחי חיים"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שבטים בהתמזגותם, הצופה, 21 ביוני 1955
  2. ^ עדת הבוכרים לימין הפועל המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1955
  3. ^ יהושע ביצור, 38 אמרו שלום לכנסת, מעריב, 7 בנובמבר 1969
  4. ^ הרב פריג'ה זוארץ, יהדות צפון אפריקה משוועת להצלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  5. ^ יהושע ביצור, מחמיר הקרע בין רפאל והנהגת הדתיים, מעריב, 8 בדצמבר 1960
  6. ^ הדור החדש באתר הפיוט והתפילה
  7. ^ מעשייה בחרוזים באתר מרכז אור שלום
  8. ^ קול אלוקים באתר מרכז אור שלום