הדרים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג עצים מניבי פרי|אחר=בית סוהר בישראל|ראו=[[בית סוהר |
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג עצים מניבי פרי|אחר=בית סוהר בישראל|ראו=[[בית סוהר אדרים]]}} |
||
{{מפנה|הדר}} |
{{מפנה|הדר}} |
||
{{מיון |
{{מיון |
||
|שם= |
|שם=אדרים |
||
|תמונה=[[קובץ:Citrus_fruits.jpg|250px]] |
|תמונה=[[קובץ:Citrus_fruits.jpg|250px]] |
||
|ממלכה=[[צומח]] |
|ממלכה=[[צומח]] |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|סדרה=[[סבוננאים]] |
|סדרה=[[סבוננאים]] |
||
|משפחה=[[פיגמיים]] |
|משפחה=[[פיגמיים]] |
||
|סוג= |
|סוג=אדרים |
||
|מינים= |
|מינים= |
||
|שם מדעי=Citrus |
|שם מדעי=Citrus |
||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Citrus.jpg|ממוזער| תמונה של מנדרינות בשוק נצרת. פרי בעל טעם חמצמץ ובעל פלחים עסיסיים, השייך למשפחת הפיגמיים.]] |
[[קובץ:Citrus.jpg|ממוזער| תמונה של מנדרינות בשוק נצרת. פרי בעל טעם חמצמץ ובעל פלחים עסיסיים, השייך למשפחת הפיגמיים.]] |
||
''' |
'''אדרים''' ([[שם מדעי]]: ''Citrus'') הם [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[עץ|עצים]] [[ירוק עד|ירוקי עד]] ומניבי [[פרי]] ממשפחת ה[[פיגמיים]]. |
||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
גרסה מ־20:25, 3 בינואר 2019
 אדרים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | אדרים |
| שם מדעי | |
 Citrusליניאוס, 1753 | |
אדרים (שם מדעי: Citrus) הם סוג עצים ירוקי עד ומניבי פרי ממשפחת הפיגמיים.
היסטוריה
מקור ההדרים בדרום-מזרח אסיה, והם נפוצים בעיקר בארצות שבהן אקלים סובטרופי, באגן הים התיכון ובמקומות אחרים.
לארץ ישראל הגיע פרי ההדר הראשון, האתרוג, בתקופה הפרסית. מקור שמו בעברית הוא בשמו הפרסי (תֻרֻנְג'). המושג "הדר" קדם להגעת פרי זה, ומקורו בפסוק המתייחס למצוות ארבעת המינים: ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל” (ויקרא, כ"ג, מ'). הועלתה השערה שהכוונה הייתה לעץ ששמו "דר" (לפני השם הא הידיעה), אך כיום המשמעות כפולה: שם עברי הרומז על הדרם של הפירות ומשמעות רווחת נוספת כיום היא כי בהיות עלי העץ דרים (גרים) בו כל ימות השנה.
עם ההדרים נמנים התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הקלמנטינה, האתרוג, הפומלו, הפומלית, התפוזינה ורבים אחרים. בטבע ידועים חמישה מיני הדרים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii שהתגלה ב-1973. הם צמחו בדרום מזרח אסיה באזור סין והודו ומשם הועברו אל המזרח התיכון, אירופה ואמריקה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו על ידי הכלאה טבעית או מלאכותית של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהכלאה של אתרוג וליים.[1]
מאפיינים
פרי ההדר מתאפיין בשתי קליפות צבעוניות (בדרך כלל בצבעי צהוב או כתום). בפרי 10–20 פלחים, המכילים בקבוקוני מיץ ועטופים בקליפה דקה. הגרעינים קרובים למרכז הפרי. טעמם של פירות ההדרים נע בדרך-כלל בין מתוק לחמוץ והם מכילים מיץ רב. כשפירות ההדר אינם בשלים, טעמם חמוץ ומר. שמו המדעי של טיפוס הפרי הוא הספרידיום (Hesperidium) שהוא מין ענבה והוא ייחודי לענף במשפחת הפיגמיים.
עצי ההדר נוחים להרכבה. ניתן להרכיב זנים שונים של הדרים באותו העץ, כך שענף אחד יניב פרי הדר אחד וענף אחר יניב פרי הדר אחר. גובהו של כל עץ נע בין 5 ל-15 מטרים.
המסחר בהדרים
מטעי הדרים נקראים גם פרדסים.
רוב היבול המסחרי של פירות הדר מגודל בדרומה של יבשת אמריקה הצפונית (פלורידה וקליפורניה), וכן בדרום אמריקה (ברזיל), יפן, ואגן הים התיכון (ספרד ואיטליה).
על-פי נתוני ענף ההדרים במועצת הצמחים, תושבי מדינת ישראל צורכים 200 אלף טון פרי הדר מדי שנה. נכון ל-2010, פועלים בארץ 2,800 מגדלי פרי הדר והם עושים זאת על-פני 177 אלף דונם .[2]
גלריה
-
חנות פרי הדר בכניסה לעתיקות פומפיי -
-
פירות הדר
לקריאה נוספת
- שאול חומסקי, עץ פרי למינהו, הפירות הגדלים בישראל, גבעתיים, 1984, עמודים 42–53
קישורים חיצוניים
- הדרים, באתר ITIS (באנגלית)
- הדרים, באתר NCBI (באנגלית)
- הדרים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- הדרים, באתר Tropicos (באנגלית)
- הדרים, באתר GBIF (באנגלית)
- הדרים, באתר IPNI (באנגלית)
- מאמרים
- אבא בנדויד, פרי הדר, לשוננו לעם, כרך כח, חוברת ז–ח (תשל"ז), עמ' 215–217, באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ Xiaomeng Li et al; The Origin of Cultivated Citrus as Inferred from Internal Transcribed Spacer and Chloroplast DNA Sequence and Amplified Fragment Length Polymorphism Fingerprints; Journal of the American Society for Horticultural Science July 2010 vol. 135 no. 4 341-350
- ^ הנתונים על סמך "קחו מספר - ריח הדרים" בשער מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות, 15 בדצמבר 2010