נווה צוף – הבדלי גרסאות
←היסטוריה: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
}} |
}} |
||
[[קובץ:חלמיש06.JPG|250px|ממוזער|שמאל|250px|מראה כללי של היישוב, נובמבר 2008]] |
[[קובץ:חלמיש06.JPG|250px|ממוזער|שמאל|250px|מראה כללי של היישוב, נובמבר 2008]] |
||
'''נווה צוף''' (בעבר נקראה '''חַלָּמִישׁ'''{{הערה|שם=החלפת השם|{{כיפה|משה ויסטוך|41 שנה בדיוק מאז שהוקם: ועדת השמות שינתה את שם היישוב|חדשות/41-שנה-בדיוק-מאז-שהוקם-ועדת-השמות-שינתה-את-שם-היישוב|[[31 באוקטובר]] [[2018]]}}}}) היא |
'''נווה צוף''' (בעבר נקראה '''חַלָּמִישׁ'''{{הערה|שם=החלפת השם|{{כיפה|משה ויסטוך|41 שנה בדיוק מאז שהוקם: ועדת השמות שינתה את שם היישוב|חדשות/41-שנה-בדיוק-מאז-שהוקם-ועדת-השמות-שינתה-את-שם-היישוב|[[31 באוקטובר]] [[2018]]}}}}) היא [[יישוב קהילתי]] [[דתי לאומי|דתי]] באזור מערב [[הרי בנימין]], השייך ל[[מועצה אזורית מטה בנימין]]. היישוב נמצא על כביש [[כביש 465|חוצה בנימין]], בסמוך לכפרים [[נבי סאלח]] ו[[דיר ניזאם]] ומצפון-מזרח ל[[עיר]] [[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]]. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
גרסה מ־18:30, 5 בינואר 2019
_%D7%95%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%97_2.JPG) נווה צוף ומולה בתי נבי סאלח. תצלום אוויר, פברואר 2014
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 559 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,590 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.0% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   נווה צוף  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
נווה צוף (בעבר נקראה חַלָּמִישׁ[3]) היא יישוב קהילתי דתי באזור מערב הרי בנימין, השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב נמצא על כביש חוצה בנימין, בסמוך לכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם ומצפון-מזרח לעיר מודיעין.
היסטוריה
רכס ההר עליו נמצא היישוב מזוהה, בהתאם לשם של הכפר הערבי ג'יפנה הנמצא מספר קילומטרים מזרחית ליישוב, עם חבל הארץ שנקרא "חבל גופנה" בימי החשמונאים.
ההתנחלות הוקמה בכ' בחשוון ה'תשל"ח, 1 בנובמבר 1977, על ידי גרעין דתי בשם "נוה צוף" וגרעין חילוני בשם "נוה צלח" במבנה המשטרה המנדטורי של נבי סאלח, בהמתנה להקמת יישובים זמניים נפרדים לכל גרעין. מבנה המשטרה שימש לאחר מלחמת ששת הימים את משמר הגבול, אך היה מוזנח במשך מספר שנים לפני כניסת התושבים. התושבים התגוררו במבנה המשטרה בצפיפות רבה, מספר משפחות בחדר, וחלקם התגוררו בתאי מעצר[4]. בעקבות התנאים הקשים עזבו אנשי הגרעין החילוני עד להקמת יישוב זמני מסודר[5]. בהמשך עזבו מרבית אנשי הגרעין הדתי. רציחתו על רקע לאומני של אחד התושבים בשער היישוב הביאה כמעט לנטישת שבע המשפחות שנותרו[6].
בפברואר 1978 נתבקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על קרקעות באזור כאדמות מדינה, לאחר בדיקה שאין מי שעיבד אותם ותפס חזקה[7]. במרץ 1978 הורה שר הביטחון, עזר ויצמן, על הקפאת תחילת העבודות להקמת היישוב הזמני והתושבים הפגינו נגד ההחלטה בירושלים. באמצע אפריל 1978 בעקבות שיחה של ראש הממשלה עם שר הביטחון, עלו הטרקטורים הראשונים להכשרת הקרקע דרומית מערבית למבנה המשטרה עבור היישוב הזמני. יישוב הקבע יועד לקום על גבעת החורש במקומו הנוכחי של היישוב[8]. לאחר תחילת העבודות פנו תושבי נבי סאלח לבג"ץ בעתירה נגד הקמת היישוב וטענו כנגד גדר שהוצבה במקום עוד בט"ו בשבט כדי להגן על נטיעות מפני רועי צאן[9]. בעקבות הצהרת מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, דורית ביניש, שהיא אינה יודעת מי הקים את הגדר, הוציאו השופטים צו הפסקת עבודות ל-45 יום כדי שהמדינה תוכל לברר את העובדות לאשורן[10][11]. באוגוסט 1979 חסו תחת היישוב 900 דונם[12].
בפברואר 1980 כרתו תושבי נוה צוף 150 עצי קטלב ואלון מוגנים ביער דיר ניזאם[13] לצורך הרחבת ההתנחלות.
ועדת השמות הממשלתית התנגדה לקריאה ליישוב על שם הגרעין "נוה צוף", בדומה להתנגדותה לשמה של קריית ספר, כיוון שמדובר בשם של יישוב עתיק הרחוק מרחק רב מנקודת ההתיישבות החדשה. על כן הוענק ליישוב השם "חלמיש"[14] המשמש את מוסדות המדינה הרשמיים, אולם אנשי המקום והאזור מכנים אותו "נוה צוף". מקור השם "חלמיש" הוא בספר דברים[15]. באוקטובר 2018 הוחלט שישונה שם היישוב רשמית ל"נווה צוף"[3][16].
במשך שנות קיומו של היישוב אירעו בסביבתו פיגועים רבים בהם נהרגו ונפצעו כמה מתושביו[17].
בליל שבת 25 בנובמבר 2016 ניזוק היישוב כתוצאה משריפה במהלך גל השריפות. היישוב פונה מיושביו, חלקם ליישוב הקרוב, עטרת. כ-18 בתים נשרפו כליל וקרסו וכ-25 בתים נוספים ניזוקו קשות מהאש. לא היו נפגעים בנפש[18].
ב-21 ביולי 2017 נרצחו ביישוב שלושה בני משפחה בידי מחבל פלסטיני בן 19 מהכפר הערבי הסמוך כובאר[19].
אוכלוסייה
ביישוב מתגוררות מעל 250 משפחות, מזוגות צעירים ועד קשישים, כ-1,278 תושבים[20]. זוגות רבים נולדו ביישוב ובו הכירו. כ-75% מתושבי היישוב ילידי ישראל, והשאר עולים שהגיעו ממדינות רבות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ארגנטינה, רוסיה וקנדה. רב היישוב הוא הרב יונתן בלס.
שירותים
ביישוב יש שני בתי ספר: בית ספר יסודי ממלכתי דתי, אולפנה למוזיקה ומחול, וכן תלמוד תורה לילדי בית הספר היסודי בשעות אחר הצהריים. כמו כן נמצאים ביישוב גם מכינה קדם צבאית, בריכת שחייה, קופת חולים, מרכז להתפתחות הילד, סניף יד שרה, סניף של תנועת הנוער בני עקיבא וארבעה בתי כנסת.
ביישוב יש קהילה מתנדבת המחזיקה גמ"ח "חסדי שרה", וצוותי מד"א, כבאות וכיתת כוננות.
תיירות
בקרבת היישוב נמצאות שמורת יער אום צפא ושמורת יער דיר ניזאם, המשולבת בחורש ים תיכוני עם עצי אורן. שתי שמורות אלו הן מהשמורות הבודדות שנותרו בהרי יהודה.
בתוך תחומי היישוב נמצא אתר ארכאולוגי הקרוי "חובלתא".
מבנה המשטרה ההיסטורי
בשולי היישוב ניצב בניין מצודת טגארט שהוקם כחלק ממערך הביטחון של השלטון המנדאטורי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, על ידי המחלקה לעבודות ציבוריות. בדומה למצודות נוספות, הוקמה מצודה זו על גבי מבנה ביטחון ישן, ובשל כך המשיכה את המאפיינים הארכיטקטוניים של המבנה הישן בזה החדש. מצודה זו מורכבת מאגף ראשי בן שתי קומות, מגדל ביטחון ומספר אגפים התוחמים שתי חצרות פתוחות. ייחודה של מצודה זו הוא בכך שהמבנה מצופה באבן, וכן השימוש בקשתות בחזיתות הפונות לחצרות הפנימיות (ממאפייני המבנה הישן שנבלע במצודה המאוחרת). כיום משמש המבנה את מערך החינוך ביישוב. במקום פועל גן ילדים, אולפנה וסניף של בני עקיבא.
מעיין הקשת ("עין אל-קוס")
בסמוך להתנחלות נמצא מעיין הקשת (בערבית: "עין אל-קוס"), מעיין שמאז 2009 הפך למוקד סכסוך בין תושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים, דיר ניזאם ונבי סאלח, ופעילי שמאל לתושבי המקום[21]. ב-2006 נוקה המעיין ושופץ על ידי בני נוער מהיישוב המכנים אותו "מעיין מאיר"[22]. לטענת תושבי הכפרים במשך מאות שנים הם עשו שימוש במי המעיין. מנגד טוענים התושבים שהמעיין לא היה בשימוש עד שהם שיפצו אותו. בכל יום שישי מקיימים הפלסטינים ביחד עם פעילי שמאל הפגנות במקום[23][24][דרושה הבהרה].
גלריית תמונות
-
בית הכנסת המרכזי ביישוב, אדריכל: דוד נופר, 11/08 -
פנים מצודת טיגארט עם חצר פנימית וקשתות, 11/08 -
מגדל הביטחון במצודת הטיגארט, 11/08 -
בית מגורים ביישוב, 11/08
קישורים חיצוניים
- נוה צוף, באתר המועצה האזורית מטה בנימין
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 משה ויסטוך, 41 שנה בדיוק מאז שהוקם: ועדת השמות שינתה את שם היישוב, באתר כיפה, 31 באוקטובר 2018
- ^ מתנחלים בנבי סאלח מתגוררים בתאי מעצר, מעריב, 3 בפברואר 1978
- ^ דליה מזורי, גרעין נוה צלח עזב, גרעין נוה צוף קולט, מעריב, 17 בפברואר 1978
- ^ ההיסטוריה של נוה צוף/חלמיש, באתר היישוב.(הקישור אינו פעיל, 29 ביולי 2017)
- ^ הממשל ביו"ש ומשרד החינוך, מעריב, 5 בפברואר 1978
- ^ דליה מזורי, טרקטור ראשון עלה על הקרקע להכשרת התנחלות בנוה צוף, מעריב, 17 באפריל 1978
- ^ דליה מזורי, מתנחלי נוה צוף: הגדר הוצבה להרחיק עדרים, מעריב, 28 במאי 1978
- ^ עמוס לבב, האם שני קילומטר גדר באו מהשמים?, מעריב, 26 במאי 1978
- ^ אהרון דולב, היושבים על גדר המריבה, מעריב, 2 ביוני 1978
- ^ גוש אמונים טוען למחסור חמור בקרקע, מעריב, 7 באוגוסט 1979
- ^ דליה מזורי, "אנחנו מעדיפים א"י עם יהודים ובלי יער מאשר עם יער ובלי יהודים, מעריב, 13 בפברואר 1980
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] חלמיש, מעריב, 25 ביולי 1978 - ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ג.
- ^ הודעה בדבר קביעת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 8040, 17 בדצמבר 2018
- ^ פצוע קשה בפיגוע ירי, באתר ynet, 14 בדצמבר 2000.
יהונתן ליס ועלי ואקד, הקצין שנהרג ליד רמאללה: סגן יאיר נבנצאל, באתר ynet, 19 במאי 2001
פליקס פריש ואפרת וייס, כדור חדר לאוטובוס הממוגן - וצעירה נהרגה, באתר ynet, 24 במרץ 2002
אפרת וייס, פיגוע ירי בשטחים: ישראלי נפצע בינוני עד קשה, באתר ynet, 18 בינואר 2004
אפרת וייס, פיגוע ירי בגדה: 3 מטיילים נפצעו ליד נוה צוף, באתר ynet, 20 ביוני 2006
אפרת וייס, פצוע קל בפיגוע ירי ליד חלמיש, באתר ynet, 24 בדצמבר 2006
תבנית:בשבע - ^ עומרי אפרים, רועי ינובסקי ואליאור לוי, ליל בלהות בחלמיש: "בתים בערו וקרסו באפקט דומינו", באתר ynet, 26 בנובמבר 2016,
אלישע בן קימון ואטילה שומפלבי, בנט בחלמיש: "מחבלי אש רצו להרוג יישוב בישראל", באתר ynet, 27 בנובמבר 2016. - ^ יואב זיתון, אילנה קוריאל ואלישע בן קימון, טבח משפחת סלומון: יוסף וילדיו חיה ואלעד נרצחו, באתר ynet, 23 ביולי 2017
- ^ נתוני הלמ"ס
- ^ גם במהלך השבת התפרעויות של פלסטינים סמוך לנוה צוף, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2010.
תיעוד: מתנחלים מיידים אבנים במהלך הפגנה של פלסטינים ליד רמאללה, באתר nana10, 10 בינואר 2010
"אלוף פיקוד המרכז הורה לחקור חיילים שלא עצרו מתנחלים שיידו אבנים", באתר nana10, 11 בינואר 2010
יהושע בריינר, למתנחלים והפלסטינים יש סיבה חדשה לריב, באתר וואלה!, 12 בינואר 2010
עלי ואקד, זירת העימות החדשה בגדה: הכול בגלל מעיין, באתר ynet, 26 בינואר 2010
"מעיין מאיר" הושחת שוב על ידי פורעים ערבים, באתר ערוץ 7, 5 במרץ 2010
יאיר אלטמן, סכסוך לדורות בנבי סלאח: "ילדינו יסבלו? גם אתם", באתר ynet, 18 בדצמבר 2010
קלמן ליבסקינד, "החדשות בישראל באדיבות צלמי התעמולה הפלסטינים", nrg 4.7.10
רינת אביגדור ודן טמיר, נבי זעם, "במחנה", 21 ביולי 2010 - ^ תבנית:ארץ המעיינות
אל הבריכות המטופחות במעיין מאיר, אתר "מסלולים" - ^ גדעון לוי, גם הכפר נבי סאלח מצטרף ל"אינתיפאדה הלבנה", באתר הארץ, 16 באפריל 2010.
- ^ Is This Where the Third Intifada Will Start?
| ||||||||||||||
