שילה (יישוב) – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של אריאל בר (שיחה) לעריכה האחרונה של Mordechaig |
השימוש בביטוי התנחלות מעיד על השקפה פוליטית ועל כן נמחק תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|אתר אינטרנט=[http://site.shilo.org.il/home/ אתר הבית של היישוב] |
|אתר אינטרנט=[http://site.shilo.org.il/home/ אתר הבית של היישוב] |
||
}} |
}} |
||
'''שִׁילֹה''' היא |
'''שִׁילֹה''' היא [[יישוב קהילתי]] [[דתי]] בצפון בנימין על הרי אפרים. היישוב שייך ל[[מועצה אזורית מטה בנימין|מועצה האזורית מטה בנימין]], והוא הראשון ב[[ישובי גוש שילה]]. |
||
==שילה הקדומה== |
==שילה הקדומה== |
||
{{הפניה לערך מורחב|שילה (עיר מקראית)}} |
{{הפניה לערך מורחב|שילה (עיר מקראית)}} |
||
[[קובץ:Shilo, Israel (13056257193).jpg|230px|ממוזער|ימין|דגם של [[מזבח הנחושת]] ב"שילה הקדומה"]] |
[[קובץ:Shilo, Israel (13056257193).jpg|230px|ממוזער|ימין|דגם של [[מזבח הנחושת]] ב"שילה הקדומה"]] |
||
הישוב שילה סמוך ל[[אתר מקראי|אתר המקראי]] של [[שילה (עיר מקראית)|שילה הקדומה]]. לפי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|המסורת היהודית]] [[משכן שילה]] עמד שם בין השנים [[שנים עבריות ב'ת"ק - ב'תקצ"ט|ב'תק"ב]] - [[שנים עבריות ב'ת"ת - ב'תתצ"ט|ב'תתע"א]] ([[המאה ה-13 לפנה"ס|1258 לפנה"ס]] - [[המאה ה-9 לפנה"ס|889 לפנה"ס]]). לפי הארכאולוגיה והכרונולוגיה המדעית שילה הקדומה וכנראה גם המשכן נחרבו באמצע המאה ה-11 לפנה"ס. |
|||
למרגלות היישוב נמצא מרכז המבקרים "שילה הקדומה", ובפסגת תל שילה נבנה מיצג אורקולי ומוזיאון קטן, בו מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בתל שילה החל מהתקופה הכנענית ועד ימינו. בשנת 2013 הוקם במקום [[מגדל הרואה]]. |
למרגלות היישוב נמצא מרכז המבקרים "שילה הקדומה", ובפסגת תל שילה נבנה מיצג אורקולי ומוזיאון קטן, בו מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בתל שילה החל מהתקופה הכנענית ועד ימינו. בשנת 2013 הוקם במקום [[מגדל הרואה]]. |
||
גרסה מ־19:16, 5 בינואר 2019
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 719 מטר |
| תאריך ייסוד | 1979 |
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 5,364 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.6% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   שילה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
4 מתוך 10 |
| אתר הבית של היישוב | |
שִׁילֹה היא יישוב קהילתי דתי בצפון בנימין על הרי אפרים. היישוב שייך למועצה האזורית מטה בנימין, והוא הראשון בישובי גוש שילה.
שילה הקדומה
ערך מורחב – שילה (עיר מקראית)
.jpg)
הישוב שילה סמוך לאתר המקראי של שילה הקדומה. לפי המסורת היהודית משכן שילה עמד שם בין השנים ב'תק"ב - ב'תתע"א (1258 לפנה"ס - 889 לפנה"ס). לפי הארכאולוגיה והכרונולוגיה המדעית שילה הקדומה וכנראה גם המשכן נחרבו באמצע המאה ה-11 לפנה"ס.
למרגלות היישוב נמצא מרכז המבקרים "שילה הקדומה", ובפסגת תל שילה נבנה מיצג אורקולי ומוזיאון קטן, בו מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בתל שילה החל מהתקופה הכנענית ועד ימינו. בשנת 2013 הוקם במקום מגדל הרואה.
כזכר לחג ט"ו באב שהתקיים בשילה הקדומה, חוגג גם כיום היישוב את ט"ו באב כחגו, ומתקיימים בו יריד, סדנאות מחול לנשים ופעילויות נוספות.
הקמת היישוב
כבר לאחר מלחמת ששת הימים, החלו אנשי הציונות הדתית לבקר בתל "חרבת סילון", בו שרידים ארכאולוגיים של שתי כנסיות ביזנטיות, כנסייה צלבנית ומסגד המכונה "ג'אמע א-סיתין" (מסגד השישים), בטענה שהמקום מזוהה עם שילה המקראית ושהמסגד במקום הוקם על חורבת המשכן.[3][4] בנוסף לשרידים הארכאולוגיים, היו למרגלות התל שני מבנים שבנתה משלחת ארכאולוגים מדנמרק בשנים 1926–1931 ומסגד נוסף הקרוי "ג'מע אל-יתים" או "ג'מע עומר", על שם הח'ליפה עומר בן אל-ח'טאב.[5]
עם הקמת גוש אמונים ב-1974, החלו ניסיונות התיישבות במקום. ב-11 באוגוסט 1974 נפגשה מזכירות "גרעין שילה" עם השר ישראל גלילי, שעמד בראש ועדת השרים לענייני התיישבות, כדי לקדם את תוכניתם להקמת "כפר תעשייתי",שבו יוקמו שלושה מפעלים: מפעל תעשייה ביטחוני, מפעל כימי ומפעל לנגרות.[6] מספר שבועות לאחר מכן, באוקטובר 1974, קבוצה של 200 מתנחלים הקימה מאהל במקום, אף על פי שלא קיבלו אישור ממשלתי.[7] "גרעין שילה" ביצע עוד שלוש עליות בלתי־חוקיות, שהסתיימו בפינוים. באפריל 1975 הותר ל"פלוגת־עבודה" של "גרעין שילה" ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש סמוך לעין יברוד לאחר שהבטיחו שאין מדובר בניסיון התנחלות.[8] "פלוגת־העבודה" נשארה במקום שהפך להתנחלות עפרה.[9]
בינואר 1978 (א' בשבט תשל"ח) שוב התיישבה בתל שילה קבוצה של מתנחלים, הפעם תחת מסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות.[10][11] זאת בעידוד שר החקלאות דאז, אריאל שרון, ללא אישור הממשלה.[12] הוצבו בתל מספר קראוונים שאוכלסו על ידי שמונה משפחות וכ-40 בחורי ישיבה שגרו במבנה שבנתה המשלחת ארכאולוגית בשנות העשרים.[13] המעשה גרם למתיחות ביחסי ישראל וארצות הברית כיוָן שהדבר פגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז.[14] הנשיא ג'ימי קרטר הודיע שהתנחלות נוגדת לחוק הבינלאומי, אך בפברואר 1978 הבהיר ראש הממשלה מנחם בגין לשגריר ארצות הברית בישראל סמואל לואיס שמדובר בחפירה ארכאולוגית.[15]
לאחר הקמת היישוב הציבו פעילי שלום עכשיו בשער היישוב, את הפסל של יגאל תומרקין: 'שובך יונים' - בצורת שובך גדול[16] בתגובה, התושבים פרסמו מכתב ב'מעריב', בו הם "מודים ל'שלום-עכשיו' על תרומתם האומנותית ליישוב היהודי המתחדש בשילה". מאז הצטרפו ליישוב משפחות רבות והיישוב התרחב[דרוש מקור].
בסוף 2012 אוכלסה שכונה חדשה, במסגרת הרחבת היישוב - מדורגי שילה - בעשרות משפחות חדשות. היישוב כיום מונה כ-380 משפחות.
מעמד משפטי
ב-22 באפריל 1979, התקבלה החלטת הממשלה הרשמית להקים יישוב בשילה, עם זאת הובהר כי:[17]
"...לבד מבעיות ביטחוניות ותכנוניות קיים בראש ובראשונה מחסור חמור באדמות מדינה, שניתן לבנות עליהן תשתית לעיר עברית. לדעת כל הגורמים הפועלים בשטח לא יהיה מנוס מהפקעת אדמות פרטיות בקנה מידה נרחב יחסית, לצורך תכנון התיישבות יהודית בשומרון."
החלטת הממשלה מאפריל 1979, הייתה בניגוד להחלטה מינואר 1978, שאין להקים במקום יישוב אלא יש רק היתר לחפירה ארכאולוגית[18] זאת מאחר שהממשלה הצהירה ,כי "לא יפקיעו קרקעות מערבים לצורך בניין היישובים בשטחים". ואילו שילה מוקפת כפרים ערביים צפופים וחלקות קרקע מעובדות, אין כמעט אדמות מדינה והקמת יישוב, ולו הקטן ביותר, תחייב תפיסת קרקע פרטית.[19]
על פי עמדתה הרשמית של מדינת ישראל, הקרקע עליה נבנתה שילה היא "אדמות מדינה".[20] אולם "שלום עכשיו" טוענת שכרבע מהשטח הוא קרקע פלסטינית פרטית.[21]על פי אדריכל גדעון חרלפ, מתכנן תוכנית המתאר לשילה והתוכניות המפורטות 205,205/2 ,205/3, מטעם משרד הבינוי והשיכון, ישנן בשילה כ-15 אלף דונם אדמות מדינה, ועל כן הוסכם לתכנן שם עיר חדשה בהיקף של כ-12,000 יחידות דיור, משילה מערב ועד קציף.
גאוגרפיה
שילה נמצאת 40 ק"מ צפונית לירושלים וכ-30 ק"מ מזרחית לקו הירוק באזור ראש העין, ליד כביש 60. היישוב ממוקם על שני הרים, אחד בגובה של כ-800 מ' והשני בגובה של כ-750 מ'. על ההר הגבוה נמצאת השכונה העליונה, "רמת שמואל", ועל ההר הנמוך יותר נמצאת השכונה האמצעית "עלי הכהן", ובחלקו התחתון נמצאת שכונת "נחלות". היישוב שוכן סמוך לעמק שילה, שבקצהו נמצאים מטעי היישוב ואזור התעשייה של גוש שילה. מקורו של נחל שילה, אחד משלושת יובלי הירקון, הוא בקרבת היישוב. בעמק שילה נמצא גם הכפר הערבי תורמוס עיא, ועל ההר הסמוך לו נמצא הכפר סינג'יל.
חינוך
ביישוב נמצא בית הספר הממלכתי דתי "אהל שילה" שהוא בית הספר האזורי של גוש שילה. כיום נמצאים במקום שני בתי ספר צמודים, "אהל שילה בנים" ו"אהל שילה בנות", בהם לומדים התלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. בית הספר נקרא על שמה של רחלה דרוק, תושבת היישוב שנרצחה בפיגוע, מירי על אוטובוס. רב היישוב הוא הרב אלחנן בן נון.
ביישוב ישנו בניין המאכלס בקומתו העליונה תלמוד תורה, בו לומדים המעוניינים (בנוסף לבית הספר) בשעת לימוד אחר הצהריים, מגן טרום חובה ועד כיתה ח', ובקומתו התחתונה מתאכלסת התלמודית לבנות, "אור רחלה", הנקראת גם כן על שמה של רחלה דרוק.
בנוסף, נמצאת ביישוב ישיבת הסדר, בית מדרש לנוער, מועדון נוער שנתרם על ידי תורמים מחו"ל, גני ילדים ומעונות יום.
בעבר הייתה ביישוב ישיבה תיכונית בשם "בני בינה", אך זו נסגרה בשנת 2005. בשנת הלימודים תשע"ז, נפתחה ישיבה תיכונית "לב חדש" בראשות הרב ארלה הראל.
בשנת תשע"ז-2017 החלו עבודות ראשוניות לקראת הכשרת שטח בין שילה לבין היישוב שבות רחל שיהווה קריית חינוך הכולל בית ספר תיכון וביניהן סלילת כביש.
בתי כנסת
ביישוב מצויים חמישה בתי כנסת:
- בית הכנסת המרכזי - בית הכנסת זיכרון משכן שילה - (נוסח ספרד) הידוע בצורתו המיוחדת כצורת משכן שילה. נמצא בשכונת "עלי הכהן".
- בית כנסת ספרדי, שנמצא בשכונת "עלי הכהן".
- בית כנסת אשכנזי "רמת שמואל" -"נעם יונתן", שנמצא בשכונה הנושאת שם זה.
- בית כנסת תימני קטן, שנמצא באותו מבנה של בית הכנסת "רמת שמואל".
- בית כנסת חב"ד קטן, שנמצא בשכונת "רמת שמואל".
תעשייה וחקלאות
ביישוב אזור תעשייה המתפרס על פני 500 דונם, במקום כ-5 מפעלים קטנים התופסים 28 דונם (כחמישה אחוזים מכלל השטח בלבד) ועובדים בהם 36 איש בסך הכל.[22] בין העסקים במקום יש בית בד ויקב בוטיק "משק אחיה"[23] (אחד מ-5 שיש בשילה) ומפעל לייצור תפילין כמו כן הועתק מפעל המתכת "טש מתכת" מאזור התעשייה ברקן לא.ת. בשילה. ביישוב שילה ובסביבתו מעובדים כ-70 דונם של נקטרינות וגודגדנים, מטעי זיתים, תאנים, קיווי, כרם ענבים וכרם ענבים אורגני וכן חממה ניסיונית, וגידול פרחים.
בסמוך ליישוב ניטעו מטעי נקטרינות, אפרסקים (שנעקרו מסיבות כלכליות) וגודגדנים, רימונים, פרחי אדמונית ליצוא, וכן כרמי ענבים, הנמצאים בבעלות מספר משפחות מהיישוב.
שכונות היישוב
|
- שכונת שבות רחל, במזרח היישוב שילה, תוכננה על ידי אדריכל גדעון חרלפ, מטעם משרד הבינוי והשיכון מחוז המרכז ובוצעה ברובה על ידי 'יפים פרידמן בעמ'.
- שכונת כרמי שילה, בדרום היישוב, תוכננה על ידי אדריכל גדעון חרלפ, מטעם משרד הבינוי והשיכון ובוצעה ברובה על ידי אמנה.
- שכונת הישיבה, תוכננה על ידי אדריכל גדעון חרלפ, מטעם המועצה האזורית מטה בנימין.
לקריאה נוספת
- דניאל אלדד ויוסף ירושלמי' ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון, הוצאת בית אל, ירושלים, תשס"ט/2009. במיוחד בפרק: "עמק שילה" - עמודים 113 - 117.
קישורים חיצוניים
- אתר היישוב שילה
- אתר בית הספר "אהל שילה"
- שילה באתר המועצה האזורית מטה בנימין
- מיכאל יעקובסון: חללית היסטורית: מרכז המבקרים "מגדל הרואה" בשילה, 21.7.13, Xnet
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על מבנה בית הכנסת המרכזי בשילה, באתר 'חלון אחורי', 14 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יעקב אבן חן, פגישה בשילה, הצופה, 16 בפברואר 1968
- ^ שפי גבאי, כנסייה ביזנטית ומסגד מוסלמי, דבר, 20 באוגוסט 1967
- ^ מנחם תלמי, ושילה, מעריב, 22 בספטמבר 1967
מנחם שמואל, זהב שילה, מעריב, 27 ביוני 1969 - ^ יוסף וקסמן, חברי גרעין המבקשים להתנחל בשילה משוכנעים: "הפעם תאשר הממשלה" יפגשו היום עם גלילי, מעריב, 11 באוגוסט 1974
- ^ ישראל הראל, 200 מתנחלים הקימה מאהל במקום, מעריב, 14 באוקטובר 1974
- ^ יוסף וקסמן, אנשי גוש אמונים לנים בלילות בשטח התנחלות שילה, ליד רמאללה מושל רמאללה הסכים להשארותם - לאחר שהוסבר לו כי "אין מדובר בנסיון התנחלות * הצעירים מועסקים בבעל־חצור, מעריב, 28 באפריל 1975
פלוגת עבודה של "אמונים" לנים בבעל חצור, דבר, 29 באפריל 1975 - ^ אהרון דולב, בתחבולות תעשה לך יישוב, מעריב, 15 באפריל 1977
- ^ "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978
- ^ נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978
- ^ עוקב אישור תכנית שרון, מעריב, 6 בינואר 1978
- ^ יישוב קהילתי שילה - מידע הסטורי, באתר האתר הרשמי של היישוב כפי שהוא מוצג בארכיון המרשתת archive.is
- ^ ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין", דבר, 1 בפברואר 1978
- ^ בגין ללואיס: אין הפרת הבטחות, דבר, 2 בפברואר 1978
- ^ מבצע מחאה של "שלום עכשיו" סמוך לשילה, דבר, 13 באוגוסט 1978.
- ^ יוסף צוריאל, החלטת הממשלה להקים יישוב ליד שכם תחייב הפקעת קרקע, מעריב, 23 באפריל 1979
- ^ מרדכי ציפורי מזהיר אנשי שילה: לא להפר את החוק, דבר, 5 בפברואר 1978
- ^ דני רובינשטיין, המדיניות על פי שילה, דבר, 26 במאי 1978
- ^ שילה ,עיר חדשה ומתחדשת,, ירושלים: גדעון חרלפ אדריכל, 1993. (בעברית)
- ^ "מחלוקות על הקרקע במלאת 40 שנה למלחמת ששת הימים", אתר npr, 7 ביוני 2007 (באנגלית)
- ^ לפי הנתונים הרישמיים של משרד הכלכלה והתעשייה
- ^ משק אחיה, א.ת. שילה
| ||||||||||||||
