שכול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:34, 9 בינואר 2019

שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה או חבר. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים. הורים שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.

התמודדות עם השכול

כחלק מתהליך ההתמודדות עם השכול נהוג לבצע פעולות שונות גם לאחר סיום האבלות הרשמית.

הנצחה

פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת הנצחה, שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. לעיתים בפעולות אלו נרתמים הצער והתסכול כמנוע לטובת פעולות שמקדמות את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות כמו בתי כנסת וישיבות. ישנם הבוחרים בפעילות לא שגרתיות כמו הקמת מפעל הנצחה לטובת פעילות מסוימת התורמת לחברה.

ימי זיכרון

המנהג לעלות לקברו של המנוח ביום השנה למותו אף הוא רווח בתרבויות שונות. בנוסף לימי זיכרון אישיים, מקיימות מדינות רבות ובהן מדינת ישראל ימי זיכרון ממלכתיים אחדים:

קריסה תחת השכול

לעיתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, הזעם, התסכול והעצב ורגשות קשים נוספים חוברים וגורמים לקריסה של האדם תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של מחלה קשה, תאונה או פיגוע המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם מיצה את חייו. במקרים שכאלו ישנה נטייה ידועה לאנשים השכולים להסתגר בתוך חייהם ולהגיע למצב דיכאוני, שקשה לצאת ממנו והדורש טיפול תרופתי כדי לחזור לשגרת חיים תקינה.

הזדקנות בצל השכול

במחקר שפורסם על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2018, נמצאה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מן המחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה, ובחלק מן המחלות התחלואה דומה לאוכלוסייה הכללית. תחושת דיכאון ובעיות בשינה נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים. בנוסף לכך, נמצא, כי בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובבני משפחתם גבוהים יותר, ושכיחותן של תחושות בדידות ודיכאון נמוכה יותר, בהשוואה להורים שכולים מבוגרים הגרים במרכז הארץ. עם זאת, בפריפריה זקוקים ההורים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.^[1]

ראו גם

יתמות

קישורים חיצוניים

שכול, אבל ואובדן - הסברים, מאפיינים והתמודדות, נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
על המילה שְׁכוֹל ומשמעה באתר האקדמיה ללשון
אפרי בר-נדב, 2007, אובדן בן זוג והמודל הדו-מסלולי לשכול, עבודת דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
דיונים והרצאות מצולמות על שכול, באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
ענת מרנין שחם, ‏שכול: נקודת מבט, באתר פסיכולוגיה עברית, 07 במאי 2011
טל פסטרנק מגנזי ואתי אבלין, ‏נשים מתאבלות וגברים מתאבלים: הבדלים מגדריים בשכול הורי, באתר פסיכולוגיה עברית, 09 בפברואר 2014
ליאת רותם מלמד, כאב השכול: הורים שוקעים - אחים ממשיכים הלאה, באתר ynet, 13 ביולי 2011
אמנון לוי, במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם", באתר nana10‏, 9 בספטמבר 2013
נדב שרגאי, השכול שלנו, פולחן המוות שלהם, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2016
על המילה שכול ומשמעה, באתר האקדמיה ללשון, יולי 2017

הערות שוליים

^ איילת ברג-ורמן, ג'ני ברודסקי (2018). הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

[1] איילת ברג-ורמן, ג'ני ברודסקי (2018). הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''שְׁכוֹל''' הוא מצב של [[אבל]] בו נמצא מי שיַלדוֹ [[מוות|מת]]. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן [[משפחה]]
-או [[חבר]]. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה ה[[רגש|רגשית]], הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, [[הכרה|קוגניטיביים]], [[חברתי]]ים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. [[הורות|הורים]] שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.
+או [[חבר]]. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה ה[[רגש]]ית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, [[הכרה|קוגניטיביים]], [[חברתי]]ים ו[[פילוסופיה|פילוסופיים]]. [[הורות|הורים]] שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.
 ==התמודדות עם השכול==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ===הנצחה===
 פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת [[הנצחה]], שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. לעיתים בפעולות אלו נרתמים הצער והתסכול כמנוע לטובת פעולות שמקדמות את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות כמו [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[ישיבה|ישיבות]]. ישנם הבוחרים בפעילות לא שגרתיות כמו הקמת מפעל הנצחה לטובת פעילות מסוימת התורמת לחברה.
 ===ימי זיכרון===
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 לעיתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, הזעם, התסכול והעצב ורגשות קשים נוספים חוברים וגורמים לקריסה של האדם תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של [[מחלה]] קשה, [[תאונה]] או [[פיגוע]] המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם מיצה את חייו. במקרים שכאלו ישנה נטייה ידועה לאנשים השכולים להסתגר בתוך חייהם ולהגיע למצב [[דיכאון|דיכאוני]], שקשה לצאת ממנו והדורש טיפול תרופתי כדי לחזור לשגרת חיים תקינה.
-=== '''הזדקנות בצל השכול''' ===
+=== הזדקנות בצל השכול ===
-במחקר שפורסם על ידי [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]] בשנת 2018,  נמצאה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מן המחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה, ובחלק מן המחלות התחלואה דומה לאוכלוסייה הכללית. תחושת [[דיכאון קליני|דיכאון]] ובעיות בשינה נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים. בנוסף לכך, נמצא, כי בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובבני משפחתם גבוהים יותר, ושכיחותן של תחושות [[בדידות]] ודיכאון נמוכה יותר, בהשוואה להורים שכולים מבוגרים הגרים במרכז הארץ. עם זאת, בפריפריה זקוקים ההורים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.<ref>איילת ברג-ורמן, ג'ני ברודסקי (2018). [https://brookdale.jdc.org.il/publication/evaluation-needs-elderly-bereaved-parents/ הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים]. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.</ref>
+במחקר שפורסם על ידי [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]] בשנת 2018, נמצאה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מן המחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה, ובחלק מן המחלות התחלואה דומה לאוכלוסייה הכללית. תחושת [[דיכאון קליני|דיכאון]] ובעיות בשינה נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים. בנוסף לכך, נמצא, כי בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובבני משפחתם גבוהים יותר, ושכיחותן של תחושות [[בדידות]] ודיכאון נמוכה יותר, בהשוואה להורים שכולים מבוגרים הגרים במרכז הארץ. עם זאת, בפריפריה זקוקים ההורים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.<ref>איילת ברג-ורמן, ג'ני ברודסקי (2018). [https://brookdale.jdc.org.il/publication/evaluation-needs-elderly-bereaved-parents/ הערכת צרכים בקרב הורים שכולים מבוגרים]. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.</ref>
 ==ראו גם==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 {{מיזמים|ויקיציטוט=יגון|ויקימילון=שכול}}
 * [http://www.natal.org.il/?CategoryID=262 שכול, אבל ואובדן - הסברים, מאפיינים והתמודדות], נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
 * [http://hebrew-academy.org.il/2013/04/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94/ על המילה שְׁכוֹל ומשמעה] באתר האקדמיה ללשון
 * אפרי בר-נדב, 2007, [http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=1671 אובדן בן זוג והמודל הדו-מסלולי לשכול], עבודת דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, [[אוניברסיטת חיפה]]
 *[http://actv.haifa.ac.il/programs/Search.aspx?s=%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%9c דיונים והרצאות מצולמות על שכול], באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 * {{ynet|ליאת רותם מלמד|כאב השכול: הורים שוקעים - אחים ממשיכים הלאה|4093814|13 ביולי 2011}}
 * {{נענע10|אמנון לוי|במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם"|1003982|9 בספטמבר 2013||news}}
 * {{ישראל היום|נדב שרגאי|השכול שלנו, פולחן המוות שלהם|357921|18 בפברואר 2016}}
 * [http://hebrew-academy.org.il/2013/04/14/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94/ על המילה שכול ומשמעה], באתר [[האקדמיה ללשון]], יולי 2017
 == הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: שכול
ציטוטים בוויקיציטוט: יגון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכול