שלום פראג (1635) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== רקע == |
== רקע == |
||
המשא-ומתן על ההסכם בין הקיסר לבין הנסיך הבוחר הסקסוני נוהל על-ידי [[גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט]] , אשר בעודו נסיך [[לותרניזם|לותרני]] נשאר נייטרלי במהלך ההתערבות השבדית ב-[[1630]]. כמו כן, הבוחר יוהאן גאורג הראשון תמך בתחילה בפרדיננד השני נגד המורדים הבוהמים, ושמר על עמדה נייטרלית במשך השנים הבאות. עם זאת, לאחר שנבזזו האדמות הסקסוניות על ידי כוחות הליגה הקתולית, הוא הצטרף לכוחות השוודיים של [[גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה]] בשנת [[1631]] ב[[קרב ברייטנפלד (1631)|קרב ברייטנפלד]]. מותו של המלך בקרב ליצן בשנת [[1632]] והתבוסה הפרוטסטנטית ב-[[1634]] ב[[קרב נורדלינגן (1634)|קרב נורדלינגן]] דחף את הבוחר כדי לעבור שוב הצדדים.{{הערה|שם=בוחר|This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). " |
המשא-ומתן על ההסכם בין הקיסר לבין הנסיך הבוחר הסקסוני נוהל על-ידי [[גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט]] , אשר בעודו נסיך [[לותרניזם|לותרני]] נשאר נייטרלי במהלך ההתערבות השבדית ב-[[1630]]. כמו כן, הבוחר יוהאן גאורג הראשון תמך בתחילה בפרדיננד השני נגד המורדים הבוהמים, ושמר על עמדה נייטרלית במשך השנים הבאות. עם זאת, לאחר שנבזזו האדמות הסקסוניות על ידי כוחות הליגה הקתולית, הוא הצטרף לכוחות השוודיים של [[גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה]] בשנת [[1631]] ב[[קרב ברייטנפלד (1631)|קרב ברייטנפלד]]. מותו של המלך בקרב ליצן בשנת [[1632]] והתבוסה הפרוטסטנטית ב-[[1634]] ב[[קרב נורדלינגן (1634)|קרב נורדלינגן]] דחף את הבוחר כדי לעבור שוב הצדדים.{{הערה|שם=בוחר|This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). [https://archive.org/stream/encyclopaediabri15chisrich#page/459/mode/1up "יוהאן גאורג I]". [[אנציקלופדיה בריטניקה]]. 15 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 459.}} |
||
[[קובץ:Georg_Pachmann_001.jpg|ממוזער| הקיסר פרדיננד השני]] |
[[קובץ:Georg_Pachmann_001.jpg|ממוזער| הקיסר פרדיננד השני]] |
||
הקיסר ראה הצלחות שהושגו על ידי הפלישה השבדית ומצא את עצמו נאלץ להעביר כוחות יוצאי דופן לגנרליסימו שלו [[אלברכט פון ולנשטיין|אלברכט פון ולנשטין]] . לאחר שנים של לחימה, אי יכולת להחזיר את הווידוי [[הכנסייה הקתולית|הקתולי]] בכוח, ההתנקשות בחייו של ולנשטיין, והצורך לשים קץ להתערבות של מעצמות זרות בעניינים גרמניים, כולם יחד, כדי להביא את פרדיננד השני לשולחן עם מידה מסוימת של נכונות לעשות ויתורים כלפי האחוזות הלותרניות. |
הקיסר ראה הצלחות שהושגו על ידי הפלישה השבדית ומצא את עצמו נאלץ להעביר כוחות יוצאי דופן לגנרליסימו שלו [[אלברכט פון ולנשטיין|אלברכט פון ולנשטין]] . לאחר שנים של לחימה, אי יכולת להחזיר את הווידוי [[הכנסייה הקתולית|הקתולי]] בכוח, ההתנקשות בחייו של ולנשטיין, והצורך לשים קץ להתערבות של מעצמות זרות בעניינים גרמניים, כולם יחד, כדי להביא את פרדיננד השני לשולחן עם מידה מסוימת של נכונות לעשות ויתורים כלפי האחוזות הלותרניות. |
||
גרסה מ־22:27, 10 בינואר 2019
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שלום פראג היה הסכם השלום שנחתם ב-30 במאי 1635 בידי פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מבית הבסבורג ויוהאן גאורג הראשון, הנסיך הבוחר מסקסוניה הנסיך המייצג ביותר של המדינות הפרוטסטנטיות של האימפריה הרומית הקדושה. ההסכם הביא למעשה לסיום ההיבט של מלחמת האזרחים בשלושים השנים, עם זאת, פעולות הלחימה עדיין נמשכו בשל המשך הלחימה על אדמת גרמניה על ידי ספרד, שוודיה, ומאמצע 1635 גם צרפת, שנמשכה עד שלום וסטפליה בשנת 1648.
רקע
המשא-ומתן על ההסכם בין הקיסר לבין הנסיך הבוחר הסקסוני נוהל על-ידי גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטאדט , אשר בעודו נסיך לותרני נשאר נייטרלי במהלך ההתערבות השבדית ב-1630. כמו כן, הבוחר יוהאן גאורג הראשון תמך בתחילה בפרדיננד השני נגד המורדים הבוהמים, ושמר על עמדה נייטרלית במשך השנים הבאות. עם זאת, לאחר שנבזזו האדמות הסקסוניות על ידי כוחות הליגה הקתולית, הוא הצטרף לכוחות השוודיים של גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה בשנת 1631 בקרב ברייטנפלד. מותו של המלך בקרב ליצן בשנת 1632 והתבוסה הפרוטסטנטית ב-1634 בקרב נורדלינגן דחף את הבוחר כדי לעבור שוב הצדדים.[1]
הקיסר ראה הצלחות שהושגו על ידי הפלישה השבדית ומצא את עצמו נאלץ להעביר כוחות יוצאי דופן לגנרליסימו שלו אלברכט פון ולנשטין . לאחר שנים של לחימה, אי יכולת להחזיר את הווידוי הקתולי בכוח, ההתנקשות בחייו של ולנשטיין, והצורך לשים קץ להתערבות של מעצמות זרות בעניינים גרמניים, כולם יחד, כדי להביא את פרדיננד השני לשולחן עם מידה מסוימת של נכונות לעשות ויתורים כלפי האחוזות הלותרניות.
תנאי ההסכם
לאחר משא ומתן ממושך, התנאים העיקריים של האמנה היו:
- צו ההשבה מ-1629 בוטל למעשה, ותנאי שלום אאוגסבורג מ-1555 להיות שהוקמו מחדש ב -12 בנובמבר 1627. עם זאת, על פי המנהלים הפרוטסטנטים ecclesiasticum Reservatum של הנסיך-בישופרים ו abbeys הקיסרי עדיין לא זכה לא לשבת ולא להצביע בדיאטה הקיסרית . פרדיננד השני המשיך לדחוף את הרפורמציה הנגדית בארצות המלוכה ההבסבורגית .
- בריתות פורמליות של מדינות האימפריה בינן לבין עצמן או עם מעצמות זרות נאסרו. זה חל הן על הליגה הקתולית והן על הליגה היילברון הפרוטסטנטית, אולם סעיף זה לא התממש בסופו של דבר.
- צבאותיהן של המדינות השונות אוחדו תחת פיקודן של הנסיכים כגנרלים של הקיסר, להקים צבא של האימפריה הרומית הקדושה, שיילחם נגד הכוחות הפולשים.
- חנינה הוענקה לנסיכים שנלחמו נגד הכוחות הקיסריים, למעט הצאצאים הגולים של "מלך החורף" לשעבר, פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ.
שינויים טריטוריאליים
על פי מסמכי המסורת שנרצחו ב- 1636, נתנו הבוחרים הסקסונים את אדמות הכתר הבוהמי של לוסאטיה התחתונה והעליונה על ידי פרדיננד השני בתפקידו כמלך בוהמיה .[1] [2] שתי האדמות כבר ניתנו לסקסוניה ב -1623, כדי לשלם את התמיכה במהלך המרד הבוהמי. הבורר הסקסוני צריך רק להחזיק את Lusatias כפי feds תורשתית ולא חילוני מתקיימים abbeys קתולי כמו Neuzelle או Marienthal .
פרדיננד נאלץ גם לעשות ויתורים אינדיווידואלים לחלק מהמדינות הגדולות כדי שיחתמו על האמנה: ההתגרענות של ברנדנבורג , שהייתה מאז 1618 חלק מהאיחוד האישי של ברנדנבורג-פרוסיה , היתה טענה על רכושו הפומארני יותר של האחרון הדוכס Bogislaw XIV אישר. אפילו ציבור הבוחרים הקתולי של בוואריה , שתמך בקיסר במהלך המלחמה, נאלץ להסכים לכמה ויתורים קלים.
השפעות ההסכם
אף שהצליח מבחינה צבאית, הבין פרדיננד השני כי ניסיונותיו להחזיר את הסמכות הקיסרית נכשלו בסופו של דבר, וכי עליו לוותר. כמו כן, על מנת לשים קץ ללחימה בין המדינות השונות, היה עליו להביא לאמנה שתשלול את הדת כמקור לסכסוך לאומי; את העיקרון של cuius regio, eius religio הוקמה לטוב בתוך האימפריה, אישר את 1648 שלום וסטפליה. בתמורה התחזקו סמכויותיו של הקיסר על ידי האיסור על כניסתן של הנסיכויות לבריתות אסטרטגיות.
ההסכם אושר על ידי רוב הפרוטסטנטים; עם זאת, הוא לא שם קץ למעשי האיבה. הקיסר ביקש להשיג את תמיכתם של הנסיכים הן במאבק נגד ההתערבות השוודית והן נגד ההתערבות הצפויה של צרפת. בינתיים נמשכה מלחמת הסיאן בין לנדגראב ג'ורג' השני של הסה-דרמסטאדט לבין דודנו הקלוויניסטי ויליאם ה'מהסה-קאסל , הכוחות השוודיים שעדיין שלטו ב פומרניה , והנסיך ברנרד מסאקס-ויימאר, כשצבאו נכנס לשירות הצרפתי. ב- 1648 נאלץ הקיסר פרדיננד השלישי להשלים עם מאורע הרבה יותר גדול כדי להגיע לשלום סופי.
הערות שוליים
- ^ 1 2 This article incorporates text from a publication now in the public domain: Chisholm, Hugh, ed. (1911). "יוהאן גאורג I". אנציקלופדיה בריטניקה. 15 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 459.
- ^ תבנית:EB1911 המאמר הזה משלבת טקסט מפרסום עכשיו ברשות הציבור : צ'ישולם, יו, עורכת. (1911). "ג 'ורג' ג 'ורג' אני" . אנציקלופדיה בריטניקה . 15 (מהדורה 11). הוצאת אוניברסיטת קיימברידג '. עמ ' 459.